מי מפחד מרכש פתוח ? רשמים מכנס ה OGP – חלק שני

מי מפחד מרכש פתוח? רשמים מכנס ה OGP – חלק שני

בעוד אנחנו בסדנא נאבקים לפתיחת מידע על התקשרויות הממשלה עם ספקים, ושומעים למה אי אפשר לפתוח את המידע הזה (תירוצים נפוצים: זה מסובך, ספקים לא ירצו לגשת אם המידע יהיה פתוח, איך נגן על סודות מסחריים, המחירים יעלו, ואת מי זה בכלל מענין?) מדינות העולם שועטות קדימה ומותירות אותנו הרחק מאחור.

מדובר ללא ספק בנושא חם. שני שליש מהמדינות החברות ב- OGP כללו בתוכניות שלהן התחיבויות לשקיפות ושיתוף הציבור בהליכי הרכש שלהם. ישראל לא אחת מהן. יש אמנם התחיבויות בתוכנית הישראלית להגביר שקיפות בפרסום הוצאות הממשלתיות, אך ביחס למדינות אחרות הן מאד לא שאפתניות ובכל מקרה מדברות על פרסום בדיעבד, לא בזמן אמת. ההתחיבות לפרסם הסכמי התקשרות עם גופים פרטיים שענינם שירותים ציבוריים, שמופיעה בתוכנית ה OGP הישראלית, היא צעד חשוב בכיוון, אך צריך לזכור שמדובר למעשה בשחזור של החלטת ממשלה 1116 משנת 2013, שבפועל אינה מיושמת על ידי משרדי הממשלה. באתר המרכזי ליחידה לחופש המידע, חיפוש המילה “הסכם” במאגר התשובות מניב 36 תוצאות בלבד. וגם כאשר ההסכמים מפורסמים, רב הנסתר בהם על הגלוי: אתם מוזמנים לנסות להבין על איזה שירותים בדיוק שילם המשרד לבטחון פנים לחברת מרמנת סכום של 5,877,703 ש”ח במסגרת “שירותי עזר לתוכנית עיר ללא אלימות”. במיוחד, בולטת בחסרונה התחיבות לפתוח ולהנגיש את הליכי הרכש עצמם, מה שלא רק יגביר שקיפות ויפחית שחיתויות, אלא יאפשר גם לעסקים קטנים ולא מקושרים לשלטון לגשת למכרזים, יגביר תחרות ויפחית את ההוצאה הממשלתית.

אז מה אפשר ללמוד ממדינות אחרות על רכש פתוח?

• מידע פתוח וקריא-מכונה כברירת מחדל בכל תהליך הרכש: מספר הולך וגובר של מדינות כבר מיישמות את עקרון השקיפות בתהליך הרכש. דוגמא מענינת במיוחד היא סלובקיה, שם החוק תוקן כך שהסכם התקשרות עם ספקים נכנס לתוקף רק עם פרסומו באתר הממשלתי. זה הביא לכך שגם לספקים יש אינטרס ללחוץ על משרדי ממשלה לפרסם את ההסכמים על מנת להבטיח את התחיבות הגוף איתם התקשרו. 200,000 הסכמים בשנה מתפרסמים שם וכל הליך הרכש מבוצע באופן פתוח. בעבר הפרסום היה בקבצי PDF,כיום זה בפורמט פתוח. התוצאה: התחרות גברה, בממוצע מתחרים כיום על כל קול-קורא ארבעה ספקים במקום שניים, והכיסוי התקשורתי לתחום עלה ב 25%.
• שיתוף פעולה בין חברה אזרחית, גופי מסחר והממשלה: במקומות שבהם המידע על מכרזים פתוח התפתחו לא מעט פורטלים ואפליקציות מסחריות שמספקות מידע לספקים ומסייעות/מתווכות בהליך הגשת ההצעות. מענין במיוחד לראות שבמקומות שעושים את הצעדים הראשונים בתחום, ארגוני חברה אזרחית התחילו עם בניית פלטפורמות שמאפשרות להגיש הצעות לקולות קוראים בסכומים שאינם דורשים מכרז על מנת לעקוף את הצורך בשיתוף פעולה ממשלתי מלא בהליכים המסובכים יותר. כך עשו למשל במערכת Prozorro באוקראינה – יוזמה של אזרחים שזוכה לשיתוף פעולה ממשלתי כיום; במקסיקו יוזמה חדשה של ארגון codeandoMexico בשיתוף עם הממשלה מאפשרת לספקים בתחום ה -IT להתחרות על קולות קוראים של הממשלה (שמתחת לסף שדורש מכרז) באתר מקסים בשם Retos Publicos; ואילו באינדונזיה, במסגרת הסכם בין הממשלה לארגון לא ממשלתי, הוקם אתר  Opentender.net שאוסף את המידע על הרכש הממשלתי ועורך ניתוחים על מנת למצוא מקרים בהם יש חשד לשחיתות, והם כבר מתגאים במספר כתבי אישום שהוגשו בעקבות חשיפות שלהם.  ואם סתם חשקה נפשכם לראות אתר ממשלתי, שמדגים מחויבות רצינית לנושא, מומלץ בחום לבקר באתר Buy and Sell של ממשלת קנדה.

עוד על הסיבות לפתיחת הליכי הרכש הממשלתיים אפשר לקרוא באתר של יוזמת open-contracting.org או בעלון המצוין הזה שהם חילקו בכנס. עכשיו רק נותר ליישם אצלנו.

ממשלה וחברה ואזרחית בכנס ה- OGP. האם נצליח להביא לישראל את בשורת הרכש הפתוח? מימין לשמאל: שבי קורזן, מנכ”לית הסדנא; מאיה עדולמי, מנהלת פרויקטים מיוחדים, רשות התקשוב הממשלתי; רבקי דב”ש, ראשת היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים; תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת תחום רפורמות במדיה וממשל פתוח, המכון הישראלי לדמוקרטיה; יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, משרד ראש הממשלה.

ומה עוד?

תחום חדש יחסית בעולם ה – OGP שצובר התענינות הלכת וגוברת הוא Open Justice, העוסק בפתיחת מידע על בתי משפט, פסיקה ושופטים, ובאופן רחב יותר בזכות ובנגישות לצדק. עוד נושא שנראה שסוחף את עולם הממשל הפתוח הוא חקיקת חוקי מידע פתוח (open data legislation) לצד חוקי חופש מידע. בלטביה נחקק לאחרונה חוק כזה, והצרפתים סיפרו כיצד הצעת חוק “הרפובליקה הדיגיטלית” לוותה בהליך שיתוף ציבור בין 3 שבועות במסגרתו אזרחים הוזמנו להגיש תיקונים לסעיפי החוק ומעל ל 20 אלף איש השתתפו בתהליך. ולבסוף, במסגרת הכנס הושקה אמנת המידע הפתוח ( The Open Data Charter ) והמדינות החברות ב -OGP הוזמנו לאמץ אותה.  17 מדינות כבר הצטרפו לאמנה.

אחרי שפע של הרצאות ונאומים, אוסף בלתי מתקבל על הדעת של אנשים בעניבות לצד צעירים עם לפטופים מלאי סטיקרים, מפגשים בלתי אמצעיים, שיחות מסדרון, והרבה הרבה טאקו, טוב להיות בבית.