“מפתח התקציב” חושף לראשונה נתונים על התקשרויות של משרדי ממשלה עם גופים פרטיים

“מפתח התקציב” מאפשר לראשונה לנתח את התקשרויות הממשלה עם חברות ועמותות פרטיות. ממצאים ראשוניים: בתוך 4 שנים עלייה של כ-80% בהתקשרויות משרדי ממשלה עם גופים פרטיים; עלייה של יותר מ-200% במספר ההתקשרויות בפטור ממכרז ועלייה של יותר מ300% בהיקף הכספי של התקשרויות בפטור ממכרז; כ-30% מההתקשרויות בפטור ממכרז הן בקשות חריגות להתקשרויות המשך בנסיבות מיוחדות, באישור חריג של החשבת הכללית.

הפוסט פורסם במקור בבלוג “עובר ושב” ב-1.12.2015. חלקים מתוך המידע והניתוח המובאים בפוסט זה הובאו בנוסף על ידי שאול אמסטרדמסקי ב”כלכליסט” ב-30.11.2015: “רבע מהפטורים ממכרז ניתנים מכיוון שרק ספק אחד נותן שירות”.

בפוסט זה אנחנו חושפים לראשונה נתונים אודות היקף ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם גופים פרטיים. ניתוח הנתונים הוא תוצאה של עבודת מתנדבי פרוייקט “מפתח התקציב” במהלך השנה האחרונה, בסיוע של עורכת הדין רחלי אדרי מהתנועה לחופש המידע. הנתונים נגזרו מהמידע המפורסם על ידי משרדי הממשלה באתר מנהל הרכש הממשלתי www.mr.gov.il. מסד הנתונים המלא זמין בקישור הזה. הסברים מתודולוגיים מובאים בתחתית הפוסט.

היקף ההתקשרויות עם גופים פרטיים

• מהנתונים עולה כי בין השנים 2010-2014 חלה עלייה של כ80% במספר ההתקשרויות החדשות של משרדי ממשלה עם חברות ועמותות פרטיות. גידול זה משקף, לדעתנו, שימוש גובר של הממשלה במיקור חוץ והפרטה של שירותים ומצביע על נטיית המדינה לבצע יותר פעולות באמצעות גופים פרטיים ופחות בעצמה.
• עלייה חדה במיוחד ניכרת בשיעור ההתקשרויות הנעשות בפטור ממכרז: בין 2010-2014 זינק מספר ההתקשרויות בפטור ממכרז בלמעלה מ200%, וההיקף הכספי שלהן עלה בלמעלה מ300%. כ20% בלבד מההתקשרויות עם גופים פרטיים מאז 2010 נעשו באמצעות מכרז פומבי. לעומת זאת, כ80% מההתקשרויות בוצעו בהליך של פטור ממכרז, וההיקף הכספי שלהן נאמד בכ35 מיליארד ש”ח (הדיווח הממשלתי על התקשרויות במכרז הוא חלקי ואיננו כולל מידע על ההיקף הכספי של ההתקשרויות במכרז כמו גם על הספקים הזוכים, ולכן אין באפשרותנו להעריך את ההיקף הכספי של ההתקשרויות במכרז).

העילות השונות לפטור ממכרז

במסגרת הניתוח שערכנו פילחנו את העילות השונות שעל פיהן בוחרים משרדי הממשלה להימנע מהליך של מכרז תחרותי ובמקום זאת להתקשר בהליך של פטור ממכרז (העילות השונות מפורטות בתקנות חובת מכרזים ובהוראת תכ”ם 7.8.1).

• כ50% מההתקשרויות הנעשות בפטור ממכרז הן “התקשרויות המשך”. כלומר מדובר במקרים בהם בסיום תקופת ההתקשרות עם הגוף הפרטי, מבקשת המדינה להתקשר עם אותו גוף פעם נוספת, מבלי לצאת למכרז תחרותי. מתוכן, מרבית התקשרויות הן בקשות חריגות המיועדות לכאורה ל”נסיבות מיוחדות”, ונעשות באישור מיוחד מטעם החשבת הכללית במשרד האוצר. בין השנים 2010-2015 אישר אגף החשב הכללי למעלה מ6,600 בקשות חריגות להתקשרויות המשך, בהיקף כספי כולל של כ18 מיליארד ש”ח. סכום זה מהווה כמחצית מכלל ההיקף הכספי של התקשרויות בפטור ממכרז(!). משרד שעשה שימוש רב במיוחד בעילה זו הוא משרד הבינוי. כ70% מכלל ההתקשרויות של המשרד בפטור ממכרז היו בעילה זו (4,849 התקשרויות בהיקף של למעלה ממיליארד ש”ח).

• עוד עולה כי כ25% מההתקשרויות נעשות בעילה של “ספק יחיד”, המיועדת למקרים בהם קיים רק גוף אחד מסוגל לספק את השירות, ולכן אין הצדקה לצאת למכרז תחרותי.

הסברים מתודולוגיים:

הניתוח מסתמך על הנתונים המפורסמים על ידי משרדי הממשלה באתר מנהל הרכש הממשלתי, תוך תהליך של סינון וטיוב המידע. נתונים אלו מתייחסים להתקשרויות וסכומים שאושרו לביצוע על ידי משרדי הממשלה ומשרד האוצר. מסד הנתונים המלא זמין בקישור הזה.

הניתוח מתייחס להתקשרויות של משרדי ממשלה (כולל יחידות סמך), למעט משרד הביטחון, עם גופים פרטיים בין השנים 2010-2015. לצורך כך, הסתמכנו על הנתונים על התקשרויות במכרז ובפטור ממכרז המדווחים על ידי משרדי הממשלה, ומופיעים באתר מינהל הרכש הממשלתי (www.mr.gov.il). משרדי הממשלה ויחידות סמך מחויבים לדווח באתר על התקשרויות בפטור ממכרז (למעט התקשרויות בעילה של “סכום הנמוך מ50,000 ש”ח” והתקשרויות החסויות בשל פגיעה בביטחון או ביחסי החוץ). מסיבה שאיננה ברורה לנו, באתר אין כל דיווח על התקשרויות של משרד הביטחון. על מנת להתמקד בהתקשרויות עם גופים פרטיים הוצאנו מהניתוח התקשרויות עם חברות ממשלתיות או גופים שהוקמו מכוח. כמו כן, הוצאנו התקשרויות שנעשו על ידי בתי החולים הממשלתיים. עשינו כמיטב יכולתנו, במסגרת משאבינו המוגבלים, לספק הערכה אפקטיבית של המידע ולצמצם טעויות, הנובעות בין היתר מהזנת נתונים שגויים על ידי משרדי ממשלה. אם זיהיתם טעות – הודיעו לנו ונשתדל לתקן בהתאם.