דרושה מנהלת מוצר (Product Manager)

אתר מפתח התקציב חושף את תקציב המדינה לציבור. באתר ניתן לעקוב לא רק אחרי התקציב השנתי אלא גם אחרי השינויים בו לאורך השנה דרך העברות תקציביות. כמו כן האתר חושף גם לאן הולך הכסף דרך התמיכות הממשלתיות והרכש הממשלתי. לאתר ממשק נתונים ומערכת שאילתות רבת עוצמה המאפשרת חיתוכים נרחבים על כל נתוני האתר. בשנים האחרונות התרחבה השפעתו של מפתח התקציב על השיח הכלכלי בישראל ואף על תהליך בניית התקציב עצמו. בין משתמשיו הקבועים נמנים עיתונאים מובילים, אנשי עמותות, פעילים חברתיים, חוקרים וגם כמה וכמה חברי כנסת.

אנחנו מפתחות בימים אלה את הגרסה הבאה של מפתח התקציב ומחפשות מנהלת מוצר שתוביל אותנו בתהליך יצירת מוצר שימושי שעושה אימפקט בעולם.

למועמדות שאינן מתנדבות כיום בסדנא מומלץ להגיע למפגש פיתוח ולהתרשם מאופי העבודה והאנשים. מפגשי הפיתוח השבועיים מתקיימים בקמפוס TLV של גוגל בכל שבוע בימי שני מ-19:00 ועד השעות הקטנות של הלילה.

 

משימות

  • ריכוז העבודה מול design partners
  • שימוש בכלי analytics לניתוח דפוסי שימוש
  • פיתוח מסמכי אפיון (תרחישי שימוש, שלדי אתר, פיצ’רים, מסמכי spec)
  • התאמה בין צרכי המשתמשים לבין משימות הפיתוח
  • תיאום בין stakeholders בפרויקט
  • ניהול ה- roadmap של הפרויקט

מאפייני התפקיד

  • עבודה בסביבת קוד פתוח
  • עבודה עם מתנדבים ופרילנסרים
  • עבודה מסודרת, מתועדת

דרישות

  • היכרות עם פעילות הסדנא והזדהות עם מטרותיה
  • ניסיון  של שנתיים לפחות בתפקיד מנהל/ת מוצר או תפקיד מקביל
  • יחסי אנוש מצוינים
  • הצגת דוגמאות של מוצרים קודמים ותיאור תפקידך בהפקתם
  • ניסיון במתודולוגיות פיתוח קוד פתוח – יתרון
  • תואר רלבנטי (מדעי המחשב, תעשייה וניהול, מדעים) – יתרון
  • ניסיון בעבודה עם מתנדבים – יתרון
  • הכרות טובה עם פרויקט  “מפתח התקציב” – יתרון

היקף, שעות

  • העבודה לפי שעות (פרילנס).
  • 20-30 שעות בממוצע בחודש, החל מחודש מרץ למשך 12-15 חודשים.

 

קו”ח  יש לשלוח  אל cfp@hasadna.org.il.  עד ליום 07.03.2017. נא לציין בנושא “מנהל/ת מוצר למפתח התקציב”

סטנדרטים למידע פתוח לרשויות ציבוריות

המסמך המקורי – פברואר 2017

 

רקע

בעקבות החלטת הממשלה 1933 שקובעת כי מידע ציבורי שברשות גופי ממשל יהיה פתוח כברירת מחדל, הסדנא לידע ציבורי מגישה רשימת המלצות לקראת ניסוח הנחיות לממונים על פתיחת המאגרים במשרדי הממשלה. מסמך זה מתבסס על הנחיות של ממשלות המובילות בפתיחת מידע וארגונים בינלאומיים המרכזים את הידע והניסיון העולמיים בתחום.

 

רשימת מקורות

מדריכים, הנחיות ומסמכי מדיניות של גופים בין-לאומיים ששימשו כבסיס ידע בהכנת מסמך זה.

 

Data on the Web Best Practices

W3C, Dec 2016

זהו המדריך המקיף, והמומלץ ביותר

 

פתוח כברירת מחדל

יש להתייחס לכל מידע שמיוצר, נאסף ומעובד על ידי המשרד כמאגר, שיש לתת את הדעת על ההנגשה שלו. יש להימנע ככל האפשר משמירת מידע מקומית על המחשב האישי, להקפיד על תיעוד המידע בעת איסופו, ולהתייחס כל העת לצרכי המשתמשת.

איסוף מידע ממשלתי ממומן מכספי הציבור, אי לכך הציבור הוא בעליו. גם כאשר ספק שרותים חיצונים נשכר על מנת לנהל את המידע אסור שהדבר יפגע ברמת הפתיחות והנגישות שלו. נקודת המוצא היא כי כל מידע המיוצר או נאסף על ידי גורם ממשל, פתוח כברירת מחדל, אלא אם כן הובא טיעון מספק בהתאם לסייגים המובאים בהחלטת הממשלה, כגון הגנה על פרטיות ובטחון המדינה, מדוע אין לפתוח אותו.

לכלול הנגשת מאגרים בתכנית העבודה ובתקציב המשרד

 

רשימת מאגרים

יש לייצר רשימה של כל המאגרים שהמשרד מייצר, ולפרסם גם אותה לציבור.

 

לוח זמנים לפרסום ועדכון מאגרים

יש לקבוע לו”ז לפרסום ועדכון של כל מאגר ולפרסם אותו לציבור.

 

מינוי ממונה על הנגשת מידע

הממונה יהיה אחראי על עמידה בלו”ז, ביצוע תכנית העבודה והעברת הדרכות על מידע פתוח לעובדי המשרד.

 

שיתוף ציבור

  1. עריכת התייעצות עם החברה האזרחית והמגזר העסקי על מנת לזהות סוגי נתונים שיש בהם עניין למשתמשים.
  2. לאפשר פידבק מהמשתמשים לגבי איכות המידע שפורסם, בקשות לפרסום מידע חסר ובקשות לעדכון מידע שהתיישן.
  3. עבור כל מאגר לציין את הגורם האחראי לאיסוף הנתונים ודרכי יצירת קשר עימו.

 

במידה ובמהלך השנה הוגשו בקשה/בקשות חופש מידע שנסתיימו בשחרור מידע לציבור, יש להעמיד את התוצר שלהן לרשות כלל הציבור באותה מסגרת של רשימת מאגרים, גם אם פתיחת המידע היתה חד פעמית.

עקרונות מידע פתוח

רשימת העקרונות הבאה נועדה להבטיח נגישות ושימושיות מירביות למידע המשוחרר. זאת כדי שההשקעה של משרדי ממשלה לפרסם מידע תביא את מירב התועלת לציבור.

 

רישיון פתוח

 

על מנת לאפשר ולעודד שימוש במידע ממשלתי יש לפרסם יחד עם המידע רישיון המגדיר את תנאי השימוש, השינוי וההפצה שלו.

לפי ה-Open Definition 2.1, על מנת שמידע יחשב כפתוח עליו להיות נחלת הכלל (public domain), כלומר שלא יחולו עליו זכויות יוצרים או הגבלות דומות. לחילופין הוא יכול להיות מופץ תחת רשיון שיבטיח:

  1. שימוש חופשי במידע
  2. הפצה חופשית של המידע, כולל מכירה
  3. שינוי המידע, כך שעל המידע החדש יחול הרשיון המקורי
  4. כל זאת ללא תלות במטרת השימוש במידע
  5. הפרדה – כל חלק מהמידע ניתן לשימוש, הפצה ושינוי חופשיים בנפרד או בצרופים שונים
  6. צרוף – המידע יכול להיות מופץ בצירוף למידע אחר בלי שהוא יגביל את תנאי הרשיון של המידע האחר.
  7. אי-הפליה – הרשיון לא יפלה נגד אף אדם או קבוצה
  8. רישיון מדבק – תנאי הרשיון יחולו על כל אדם אליו מופץ המידע, ללא הצורך להסכם משפטי נוסף
  9. רב-תכליתיות – הרשיון לא יגביל את השימוש, ההפצה או השינוי
  10. ללא עלות – תוקפו של הרשיון לא יותנה בתשלום כלשהו

 

מומלץ להשתמש ברשיונות סטנדרטיים ומוכרים של Creative Commons כגון CC0 או CC-BY. יש לפרסם את הרישיון יחד עם המאגר.

 

ללא הרשמה

הגישה למאגר תהיה ישירה ללא צורך בהרשמה.

 

פורמט קריא-מכונה

כדי שניתן יהיה להשתמש במידע, חשוב לשחרר אותו בפורמט הניתן לעיבוד וניתוח אוטומטי על ידי מחשב.

 

פורמטים מומלצים

  • מידע טקסטואלי – HTML או Markdown
  • מידע טבלאי (במבנה קבוע) – CSV או אקסל עם גליון אחד בלבד. בכל מקרה, הטבלה תכיל שורת כותרת אחת בלבד ותתחיל מהשורה הראשונה ומהעמודה הראשונה. לכל טבלה תצורף סכמה המתארת את העמודות בטבלה.
  • מידע לא טבלאי – XML, JSON. בצרוף סכימה מתאימה.
  • מידע גיאוגרפי – GeoJSON או Shapefile עם הגדרת ההיטל שלו.

 

הבהרות

  • גם כשהפורמט קריא-מכונה, הוא עדין צריך להישאר קריא עבור בני אדם. תנו שמות מפורשים לשדות ולעמודות.
  • קובצי תמונה, TIFF או pdf שנוצר מסריקה של מסמך אינם קריאי-מכונה – לא ניתן לקרוא מהם את הנתונים בצורה ממוחשבת. פיענוחם מצריך עבודה ידנית של הקלדת הנתונים.
  • קבצי doc ו- pdf שנוצר מתוך doc אמנם עדיפים על פני טקסט סרוק, מפני שניתן לחפש ולהעתיק מהם קטעי טקסט, אולם הם אינם קריאים על ידי מנועי חיפוש.

דוגמה: אם פרוטוקול של דיון בועדת כנסת מפורסם באתר הוועדה כקובץ doc או pdf, גוגל לא מבצע חיפוש בגוף הטקסט. כך למשל, אם  עורכים חיפוש לפי שמות של נוכחים או נושאי דיון שמופיעים בתוך הטקסט, קובץ הפרוטוקול לא יעלה בתוצאות.

  • קבצי doc אינם קריאי מכונה כי אינם מכילים עיצוב סמנטי. לדוגמא: כאשר לא משתמשים ב-Headers הקבועים, אלא פשוט בטקסט מוגדל ומודגש, זה מאוד מקשה על ניתוח אוטומטי ומצריך שימוש בהיוריסטיקות כדי להבין איפה יש כותרת ואיפה סתם טקסט גדול ומודגש. הדבר גם מקשה על חלוקה נכונה של התוכן לנושאים. בנוסף העיצוב משתנה בין המסמכים ואינו עקבי. כמו כן טבלאות או גרפים המשוייכים למסמך גם הם צריכים להיות בפורמט קריא מכונה, ולא תמונות מודבקת לתוך המסמך.

דוגמה לתוכן סמנטי: כותרת עטופה בתגית שאומרת שזה כותרת <h1>

פסקה שקשורה לכותרת תהיה תחת תגית הכותרת ועטופה בתגית פסקה: <h1><p>blabla</p</h1>

לחילופין, ב-Markdown טקסט סמנטי נראה כך: **מודגש**, *מוטה* , _קו תחתי_ , “# כותרת”.

  • קובץ חתום שמצריך הפעלה ידנית של תוכנה לפתיחתו, לא ניתן למשוך ולפתוח אותו אוטומטית. למשל נתוני הפטור ממכרז המתפרסמים בפורטל מנהל הרכש הממשלתי.
  • קבצי תמונה או אריחים (tiles) של מפות שנוצרו על ידי סריקה או שמירה כ- raster של מידע גאוגרפי ווקטורי אינם קריאי מכונה.

 

פורמט מקורי

ככלל יש עדיפות לפורמט שבו המידע נוצר במקור. אם זו טבלה שנוצרה ב-Excel, אל תמירו אותה ל-doc או pdf. אם זה טקסט שהוקלד ב-Word, אל תמירו אותו ל-pdf. אך אם התבצעה המרה לפורמט נגיש יותר, כמו זיהוי טקסט במסמך או דיגיטציה של מפה, יש לפרסם גם את תוצאות ההמרה.

 

מגוון פורמטים

כדאי לפרסם את אותו המאגר בכמה שיותר פורמטים שונים כדי שיתאים לכמה שיותר שימושים.

 

פורמט לא קניני

מומלץ להימנע מפורמטים המצריכים רכישה של תוכנה מסחרית על מנת לקרוא אותם. כך למשל, השימוש בתוכנות Microsoft כגון Excel או Word נפוץ מאוד בישראל, אך אלה תוכנות בתשלום. משתמשים רבים של מערכות הפעלה ממשפחת Linux (שאינן Windows), במיוחד בקרב מומחי תוכנה, לא עובדים איתן. ניתן לפרסם בפורמט קנייני, כל עוד לצדו מתפרסם פורמט לא קנייני.

 

עקביות הפורמט

חשוב שהמבנה שנבחר יהיה קבוע. המשתמשים שמפתחים מערכת המושכת ומעבדת את המידע, מתאימים אותה לפורמט המדוייק של הקבצים. אם מבנה השדות בטבלה, או סדר הטקסט משתנים המערכת תצא מכלל שימוש.

 

סטנדרטיזציה

המאגרים צריכים להיות בפורמטים סטנדרטיים כדי לאפשר השוואה ביניהם. כמו כן חשוב להקפיד על תאימות לסטנדרטים בינלאומיים.

דוגמה: על אף שמשרד הפנים הגדיר סטנדרט למבנה של תקציב רשויות מקומיות, מרבית הרשויות אינן נצמדות אליו ומספררות באופן שונה את הסעיפים התקציביים. כתוצאה מכך, לא ניתן להשוות בין התקציבים ללא עבודה ידנית סיזיפית של המרתם למבנה אחיד.

 

רמת פירוט

מומלץ לפרסם את המאגר ברמת הפירוט / רזולוציה (granularity) הגבוהה ביותר שקיימת.

במידת האפשר יש לפלח את המידע לפי מגדר, רמת הכנסה, גיל וקטגוריות אחרות.

 

מידע מעודכן אקטואלי ועקבי

 

מידע שלם ואיכותי

יש לוודא כי מירב השדות במאגר מלאים, ולהמנע במידת האפשר לסווג נתונים כ”אחר”, “שונות”, “רגיש” וכו’.

 

מידע נקי

יש לערוך בדיקות איכות תקופתיות כדי לוודא שאין שגיאות הקלדה.

דוגמה 1: בעבר היו קיימות תקנות בתקציב המדינה שהוקלדו באותיות לועזיות כאשר מי שהזין אותן לא הפך את המקלדת לעברית והקליד ג’יבריש.

דוגמה 2: בנתוני מינהל הרכש הממשלתי, לעיתים מי שמילא את הפטור במערכת, הזין במקום ההיקף הכספי את מספר הח”פ של הספק. זה גורם לכך שנוספים 500-600 מיליון ש”ח לספקים ומשרדים.

 

מידע גולמי

מומלץ לפרסם את המידע כפי שהוא מיוצר, במצבו הראשוני ביותר והלא מעובד. יחד עם זאת אם קיימים עיבודים של המידע, כגון אגרגציות, ויזואליזציות וכו’, ניתן לפרסם גם אותם, בליווי הסברים של תהליך החישוב.

דוגמה: נתוני נסיעה של תחבורה ציבורית – עדיף לפרסם מידע גולמי כפי שהוא משודר ממכשירי ה-GPS שבאוטובוסים, הכולל מיקום וזמן הדגימה. ניתן לפרסם גם את החישוב של זמן ההגעה החזוי לתחנה הקרובה, אך בנוסף ולא במקום המידע המקורי.

מערכת שאילתות איננה מידע גולמי. דוגמאות למערכת שאילתות: ממשק הנתונים של המשטרה, מערכת קוים כחולים של מנהל התכנון.

 

מטה-דאטה

זהו אוסף פרמטרים המתארים את המידע, בעלי פורמט קבוע, הנמצאים בראש כל קובץ. מטה דאטה חשוב ממש כמו הדאטה, ובלעדיו קשה מאוד לפענח את תוכן הקובץ. גם המטה דאטה צריך להיות מפורסם כמידע פתוח, וגם עבורו צריך להגדיר את הפורמטים.

מטה-דאטה איכותי יאפשר לקחת קובץ נתונים מפורטל מידע ממשלתי ולטעון אותו לעיבוד אוטומטי בלי לטעות בקריאה של התאריך (dd/mm/yy או mm/dd/yy?), של הנקודה העשרונית (האם היא נקודה או פסיק), בהחלטה אם השפה של הטקסט היא עברית או אנגלית וכו׳. מעבר לכך, זה גם מה שמאפשר לעשות ולידציה אוטומטית לנתונים. זה אומר לבדוק האם כל העמודות מופיעות? האם בכל שדה יש נתון? האם הנתון שאמור להיות מספר או אכן מספר? וכו׳.

 

דוגמה 1: כדי לקבל את דוחות הרכש של משרדי הממשלה יש שליפה במרכב״ה שמייצרת את הקובץ. לכאורה כל הקבצים אמורים להיות באותו פורמט בדיוק, אך בפועל, כל משרד מפרסם קובץ בפורמט אחר ושדות שונים.

בהינתן סכמה מסודרת לקבצים אלה, הבעיה הייתה נמנעת.

 

דוגמה 2: עבור קובץ טקסט של פרוטוקול של דיון בועדת הכנסת, מטה-דאטה מועיל עשוי להכיל את מועד הדיון, שם הוועדה, רשימת המוזמנים, רשימת המשתתפים, רשימת הלוביסטים הנוכחים, נושא הדיון וכו’. חשוב שמבנה זה יהיה אחיד, כדי שהמשתמש יוכל לבנות כלי אוטומטי שיקרא שדות אלה בכל קבצי הפרוטוקולים, דבר שיקל על עיבוד המידע.

 

קיימות מספר רמות של מטה-דאטה:

  1. Descriptive metadata
  2. Structural metadata
  3. Administrative metadata

אחד התקנים הפשוטים והמוצלחים הוא ה-data package שמקודם על ידי ארגון Open Knowledge.

 

סימון גרסאות

כאשר חל שינוי במבנה הנתונים, למשל אם נוספה או נמחקה עמודה בטבלה, יש לציין זאת על ידי הקצאת מספר גרסה חדש, כדי להתריע בפני המשתמשים על העדכון. כמו כן יש לתעד את כל הגרסאות ששוחררו.

 

שימור מידע ישן

 

קישור ישיר למידע

לכל מאגר יהיה URL ייחודי ויציב שניתן להשתמש בו כקישור ישיר למאגר.

דוגמה: מערכת מבא”ת – ממשק לאיתור תכנית של מנהל התכנון במשרד הפנים. בעבר, כאשר המשתמש היה מחפש במערכת תוכנית ספציפית, לתוצאות לא היה URL ייחודי ולא ניתן היה לשתף אותן. בצילומי המסך למטה רואים שתי תוכניות שונות עם אותה כתובת URL.

דוגמה טובה היא אתר מפתח התקציב, שלכל תוצאת חיפוש בו יש URL ייחודי, ובנוסף ניתן להוריד את מקבץ הנתונים הרלוונטי לתוצאה זו. למשל זו הכתובת עבור תקנה מס’ 20.46.04.10 בשם “פעילות התנדבותית למען הקהילה של תלמידי י”א-י”ב”  http://www.obudget.org/#budget/20460410/2016/en?tab=supports

ובצד שמאל, המוקף בעיגול כחול בצילום המסך מטה, ניתן להוריד נתוני ההיסטוריה התקציבית של התקנה, פטורים ממכרזים ותמיכות.

 

קישוריות מידע (interoperability)

כדי לאפשר הצלבה של נתונים ממקורות שונים יש לתת לכל רשומה במאגר מזהה ייחודי וקבוע שיזהה נתון זה במאגרים שונים ברשויות שונות. הדבר נכון גם לגבי פריטי מידע באותו מאגר שיש ביניהם קשר. המזהה יהיה כלול במטה-דאטה.

דוגמה 1: בדו”חות הרכש של המשרדים הספק מזוהה על ידי מספר ספק פנימי, בעוד שבמערכת מנו”ף הספק מזוהה על ידי מספר ח”פ. כך כאשר מנסים להצליב מידע משני המקורות לא ניתן לחבר בין הרשומות של הספקים מכאן ומכאן.

דוגמה 2: באתר הכנסת, המזהה הייחודי של הצעת החוק מלווה את ההצעה רק בצברי הנתונים שקשורים לדיונים בוועדות ובמליאות – המידע שנמצא במערכת ה”סנהדרין”. אולם ההצבעות על ההצעות שמורות במערכת אחרת ועדין לא ניתן לקשר בין דיון בהצעה להצבעה עליה. המספר הרשמי שמסמן את ההצעה ברשומות הכנסת, ניתן לה רק בשלבי חקיקה מתקדמים, לעיתים מספר הצעות מתמזגות ומקבלות את המספר של אחת מהן. גם הכותרת עשויה להשתנות. למשל הצעת חוק ייצוג הולם של יהודים בני המגזר החרדי בשירות הציבורי

בעת אישורה הפכה ל חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי

או הצעה שבקריאה הטרומית נקראה: הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע”ו-2015

ובקריאה הראשונה נקראה: הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס` 27), התשע”ז-2016

אין דרך לדעת שמדובר באותה הצ”ח מאחר ויש לפחות 27 תיקונים שונים לפקודת מסי העירייה והממשלה. לכן יש קושי לעשות אגרגציה של כל פריטי המידע הקשורים להצעה מסויימת. להסבר מפורט

דוגמה 3: בדו”חות של הגופים המוסדיים המפרטים את אחזקותיהם בניירות ערך, שם המנייה של אותה חברה יכול להיכתב בשלל דרכים שונות, למשל 32 השמות של חברת טבע:

 

דברי הסבר

להוסיף הסברים לעמודות ושורות של טבלאות, למבנה המידע, המקור שלו, אופן הפקתו וכו’. כמו כן לציין סוגיות ידועות הקשורות באיכות המידע. למשל מידע שהאיסוף שלו לא התחיל בתחילת השנה הקלנדרית, מאגר שחסרים בו נתונים וכו’.

דוגמה 1: למשרד התחבורה ידוע כי נתונים שהוא מפרסם אודות זמן הגעה חזוי של אוטובוס לתחנה אינם משקללים עומסי תנועה. יש לציין זאת במפורש.

דוגמה 2: הוגשה בקשת מידע לרכבת ישראל עבור מספר הנוסעים הנכנסים ויוצאים מתחנות. המידע שהתקבל הכיל מספרים לא שלמים של נוסעים כמו גם נוסעים שנסעו ביום שבת. במקרה זה ללא הסבר לאופן הפקת המידע לא ניתן לעשות בו שימוש.

רצוי שגם קבצי ההסבר יהיו בפורמט קריא מכונה.

דוגמה 3: נתונים שאוספת הלמ”ס אודות תאונות דרכים מגיעים מדיווחים של המשטרה מזירות של תאונות דרכים. נתונים אלה שונים מהנתונים שנאספים בבתי חולים שקולטים נפגעי תאונות. לכן חשוב לציין את מקור הנתונים ואופן האיסוף שלהם.

 

הורדה מרוכזת (bulk download)

כדי להקל על המשתמשים להוריד את המידע, כדאי לאפשר הורדה של כל הקבצים במאגר כמקשה אחת, אם על ידי ריכוז כל הנתונים בקובץ אחד, ואם על ידי כיווץ מספר קבצים יחד כ-zip או כ-rar.

דוגמה 1: פיזור של תחנות משטרה – קובץ שיכיל את מיקומי התחנות בכל הארץ במקום קובץ נפרד לכל רשות מקומית או מרחב.

דוגמה 2: תקציב המדינה – קובץ אחד שיכלול את תקציבי כל המשרדים, כולל התכנון, השינויים והביצוע. זאת במקום קבצים נפרדים לכל משרד, וביצוע בנפרד מהתכנון.

 

ממשק מפתחים – API

API מאפשר למשתמש למשוך מתוך מכלול גדול של נתונים רק את החלק שדרוש לו.

למשל, מאגר נתוני מזג אוויר מורכב מישובים רבים ומתעדכן בתדירות גבוהה. כדאי לבנות API שיאפשר למשוך נתונים לפי ישוב. כך גם בנתוני תחבורה ציבורית כדאי לאפשר באמצעות API למשוך רק נתונים של תחנה מסויימת בישוב מסויים בשעה מסויימת. דוגמה אחרת היא קטלוג של הספריה הלאומית שמכיל ערכים רבים. כדאי לאפשר למשוך רק את רשימת הערכים שהתעדכנו (נוספו או נמחקו) בתקופה נתונה.

 

כאשר קיים API, יש לספק לו תיעוד.

שחרור מאגר נתונים שלם – data dump

יש לאפשר הורדה של המאגר במלואו ולא להסתפק במתן גישה לכל נתון בנפרד.

למשל, באתר התמיכות הממשלתי לא ניתן למשוך את כל מאגר נתוני התמיכות בשלמותו, אלא רק לחפש בכל פעם נתון בודד דרך ממשק השאילתות

http://www.tmichot.gov.il/irj/portal/anonymous?guest_user=awf_user

http://www.tmichot.gov.il/ibi_apps/WFServlet?IBIF_ex=suppe_portal_notif_item_all6

 

הבטחת איכות

מידע יכול לעמוד בכל הקריטריונים שתוארו לעיל ועדיין להיות שגוי או חסר. לכן, כיום אנו רואים תשומת לב הולכת וגוברת לאיכות המידע שנפתח ומתפתחים כלים אוטומטיים הבודקים את שלמות ואיכות המאגרים.

דוגמה: אתר  Spendex של הסדנא לידע ציבורי הוא דוגמא להטמעה של כלי כזה לביצוע בדיקה שגרתית לאיכות הנתונים בדו”חות הרכש הממשלתיים.

מאחר וחלק מהגופים מיאנו לפרסם את דו״חותיהם באופן סדיר, חרגו מהמבנה הסטנדרטי שנקבע לדו”ח, פרסמו מידע חלקי, שגוי או לא מפורט מספיק, פותח מדד “איכות נתוני רכש”. המדד משקלל את הקריטריונים הבאים.

 

  1. שם ספק מצויין בצורה תקינה
  2. הדו״ח פורסם במועד הקבוע בנוהל
  3. היקף ההתקשרות מצויין
  4. הקישור למערכת מנו״ף תקין (רלוונטי במקרה של מכרז או פטור ממכרז, למעט פטור בעילה של סכום הנמוך מ-50,000 ש”ח)
  5. מועד ההזמנה מצויין בצורה תקינה
  6. אופן ביצוע הרכישה מצוין (ולא ריק או ׳אחר׳)
  7. מטרת ההתקשרות מצוינת
  8. הסכום המבוצע מצוין ואינו 0
  9. מטבע הרכישה מצוין
  10. ההזמנה אינה רגישה
  11. מטרת ההתקשרות מפורטת במידה מספיקה

 

ככל שההתקשרות היא על סכום גבוה יותר כך ההשפעה שלה על המדד הסופי גדולה יותר.

 

5 כוכבים

 

שיטת 5 הכוכבים קובעת מדרג של 5 קריטריונים למידע פתוח. לפיה, מוטב שהמידע יהיה פתוח חלקית מאשר שלא יהיה פתוח כלל.

ניתן לאמץ את הכוכבים שבדוגמה, את כולם או את חלקם, וניתן גם להגדיר כוכבים אחרים. הרעיון הוא לקבוע סדר עדיפויות ולתמרץ שחרור מידע גם אם אינו עומד בכל הקריטריונים של מידע פתוח.

 

★ לפרסם את המידע באינטרנט עם רישיון פתוח, בכל פורמט שהוא

★★ לפרסם את המידע בפורמט קריא מכונה

★★★ להוסיף מטה-דאטה ודברי הסבר

★★★★ מידע איכותי, נקי, שלם, עדכני, תואם פורמט סטנדרטי, מילון מושגי מפתח סטנדרטי ומזהה ייחודי עקבי

★★★★★ להקצות URI לכל פריט במאגר כדי שניתן יהיה להפנות אליו

 

הפרדה של מידע רגיש

במאגרים המכילים בין היתר מידע שחשיפתו עלולה להביא לפגיעה בפרטיות, יש לתת את הדעת מראש, בעת תכנון המאגר ובעת איסוף המידע, כיצד ניתן לגדר את המידע הרגיש ולהפריד אותו משאר הנתונים, כך שתהיה אפשרות לפרסם לפחות חלק מהמידע.

נייר עמדה – שקיפות הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית

מוגש לוועדת השקיפות.  14 בפברואר, 2017

רקע

נייר זה מוגש לוועדת השקיפות, בהמשך לדיונים שהתקיימו בנושא ב-28.10.2015 וב-2.2.2016. בדיון השני שעסק בהסכמים פוליטיים של 2016 וביצוע ההסכמים של 2015, הגשנו לוועדה נייר עמדה ובו ניתוח של ההסכמים, טענות לגבי סדרת כשלים בפרסומם והבעת חששות בדבר אי סדרים.

הסכמים פוליטיים הם הסכמים שנחתמים בין שר האוצר או ראש הממשלה, לבין שר, חבר כנסת או סיעה במסגרת תהליך חקיקת חוק התקציב או במסגרת התנהלות שוטפת במהלך שנת תקציב. נושא זה מוסדר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 1.1801 אשר פורסמה במרץ 2015. ההנחייה נועדה למנוע ככל הניתן מצב שבו כספי ההסכמים יהיו מראש מיועדים לגוף ספציפי ובכך ייפתח פתח ליצירת תלות בין הקצאת הכספים לגוף לבין טובות הנאה פוליטיות או אחרות עבור חברי הכנסת. לצורך כך, נקבע נוהל המחייב את שקיפותם של ההסכמים הפוליטיים, קודם לאישור התקציב, המיועד לאפשר לכנסת ולציבור לפקח על הסכמים אלו.

לכנסת, לצד החברה האזרחית, תפקיד קריטי בפיקוח על ניהול תקציב המדינה והוצאות הממשלה. במקרה של הסכמים פוליטיים, יש חשיבות מוגברת לשיקוף מרבי של תהליך הקצאת והוצאת הכספים, כדי לאפשר לחברי הכנסת ולאזרחים להיות מעורבים בפיקוח על כל שלביו.

על אף הנוהל, אנחנו מוצאים שקיימות מספר בעיות מרכזיות הפוגעות באפקטיביות של הפיקוח של הציבור וחברי הכנסת, ומציעים להלן כיצד לתקנן.

  1. יש לפרסם כל הסכם בציון מספר התקנה התקציבית שאליה הוקצה הכסף, ברמת פירוט של 8 ספרות. זאת כדי שבהמשך ניתן יהיה לדעת מאיזו תקנה הכסף יצא ולאילו ארגונים הועבר, על סמך איזה מבחן תמיכה או באיזה סוג התקשרות. זאת, כדי שניתן יהיה לבחון את ההיסטוריה של אותה תקנה ואת דפוס ההקצאות והוצאות הכספים בה. כיום משרד האוצר מפרסם את התקנות רק בדיעבד, כחודש לאחר אישור התקציב, כאשר בעת הבאתו בפני וועדת הכספים הוא מפורט ברמת התוכנית (6 ספרות) בלבד. יתירה  מכך, גם ברשימת ההסכמים שמשרד האוצר פירסם בדיעבד, חלק מההסכמים עדין אינם מפורטים ברמת התקנה, ובחלק מהמקרים, צוינה תקנת רזרבה כללית של המשרד.   
  2. יש לפרסם לכנסת ולציבור את פרוט ההסכמים כולל מספרי התקנות, פרק זמן סביר לפני ההצבעה על חוק התקציב, על מנת שחברי הכנסת וגם החברה האזרחית יספיקו ללמוד את הנושא לפני ההצבעה ולהביע הסתייגויות. זאת בניגוד לנהוג כיום, כאשר ההסכמים מתפרסמים יום לפני ההצבעה, באישון לילה, לח”כים בלבד ולא באופן פתוח לציבור.
  3. מסמך ההסכמים עצמו חייב להיות מפורסם לכלל הציבור בפורמט דיגיטלי, באתר הוועדה או באתר אגף התקציבים. נראה שהפרסום נעשה כדי לצאת ידי חובה ולמלא אחר הנחיית היועמ”ש, אך לא מתוך מחשבה אמיתית של שיתוף הציבור.
  4. במסמך עצמו מוקדשת טבלה נפרדת להסכמים אשר מחייבים חוות דעת משפטית, בשל העובדה שלכאורה ההסכם מיטיב עם גוף ספציפי (בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולחוק). יש לפרסם לציבור את חוות הדעת שניתנה, כולל שם הגוף שזוהה ככזה שמיועד ליהנות מהכספים. בנוסף, יש לדווח לחברי הכנסת מיהו אותו גוף (ובמידה שלא ניתן, לנמק מדוע). כמו כן, יש לעדכן את הציבור ואת חברי הכנסת במצבם של ההסכמים הללו פרק זמן מסויים לאחר אישור התקציב – האם האם קיבלו אישור משפטי ואישור ועדת הכספים כנדרש.
  5. נכון להיום, הדיווח על הוצאות המדינה הוא חלקי בלבד. ניתן למצוא חלק מהנתונים על ההוצאות על תמיכות באתר התמיכות הממשלתי, וחלק מההוצאות על רכש בדוחות הרכש הרבעוניים המפורסמים על ידי המשרדים באתר חופש המידע. אולם, קיים דיווח חסר ביחס לחלק גדול מהתקנות. בפרט, במשרדים שלא עברו למערכת המרכב”ה, כגון משרד הרווחה. ככל שההסכם נוגע לתקנה תקציבית שאין לגביה מידע מלא על הוצאות, כלומר, שההוצאות אינן מדווחות באתר התמיכות הממשלתי או בדוחות הרכש, יש לצרף מידע מפורט על ההוצאות מאותה תקנה בשנה קודמת. הכלל המנחה הוא לאפשר לציבור לדעת לאילו מטרות שימשה אותה תקנה בשנה הקודמת ואילו גופים תוקצבו ממנה.

 

דוגמאות

צוות ניתוח הנתונים של הסדנא לידע ציבורי ערך מספר בדיקות בהסכמים הפוליטיים:

ראשית נמצא כי, מבין 84 ההסכמים שפורסמו, רק ב-22 (26.2%) מצויינת התקנה אליה יועברו הכספים. מתוך 62 ההסכמים בהם לא מצויינת התקנה, ב-21 מההסכמים התקציב עבר לסעיף רזרבה כללי עד להשלמת הבדיקה המשפטית או המקצועית, וב-41 הנוספים כלל לא היתה הקצאה מעבר לרמת התוכנית (6 ספרות). מידע כה  חלקי על יעוד הכספים לא  מאפשר פיקוח ראוי הן מצד חברי הכנסת והן מצד גופי החברה האזרחית והתקשורת.

בנוסף, בעת בחינת ביצוע ההסכמים משנת 2016 ובחינת ההסכמים החדשים לשנים 2017-2018, נמצא כי בחלק מן ההסכמים שנגעו לנושאים רחבים, בפועל הכסף עובר למגזרים או גופים ספציפיים:

גורם מסכם שנת ההסכם שם התקנה מספר התקנה מי נהנה בפועל מהכספים בשנים קודמות
יהדות התורה 2016 סיוע לפנימיות 23.05.01.60 ישיבות
יהדות התורה 2016 נוער חרדי מנותק – סידורים קהילתיים 23.11.64.16 לא קיים מידע לגבי הוצאות בתקנה
ח”כ משה גפני 2017-2018 תמיכה בארגוני נוער 20.46.04.20 תנועות נוער חרדיות – מתוך 21 ארגונים  שהתחלקו ב-2016 בכ-35 מליון ש”ח, תנועת “בנות בית יעקב בתיה” תוקצבה בכ-18 מליון ש”ח (51.4%), ואחריה “פרחי הדגל” שקיבלה 4.8 מליון ש”ח (13.7%)

 

פרויקט מפתח התקציב מחפש אתכן

המודעה כתובה בלשון נקבה ומתייחסת לנשים וגברים

אנחנו מפתחות בימים אלה את הגרסה הבאה של מפתח התקציב  obudget.org ומחפשות פרילנסריות למספר תפקידים.

למועמדות שאינן כבר מתנדבות בסדנא מומלץ להגיע למפגש פיתוח ולהתרשם מאופי העבודה והאנשים. מפגשי הפיתוח השבועיים מתקיימים בקמפוס של גוגל בימי שני מ-19:00 ועד השעות הקטנות של הלילה.

מפתחות קוד פתוח

משימות

  • בניית ה-FrontEnd החדש לאתר על בסיס Angular 2
  • פיתוח API ומשימות עיבוד נתונים ב-Python

מאפייני התפקיד

  • פיתוח בקוד פתוח
  • עבודה עם מתנדבים בפרויקט
  • עבודה מסודרת, מתועדת, בדיקה

דרישות

  • היכרות עם פעילות הסדנא והזדהות עם מטרותיה
  • ניסיון בפיתוח אפליקציות רשת ב-Javascript וב-Python
  • שליטה ב git ובעבודה עם github
  • עמידה ביעדים ואבני דרך
  • נסיון במתודולוגיות פיתוח קוד פתוח – תיעוד, בדיקות, ניהול משימות וכו׳
  • נסיון בעבודה עם מתנדבים – יתרון
  • תרומת קוד והכרות טובה עם הקוד של  “מפתח התקציב” – יתרון משמעותי

קו”ח  יש לשלוח  אל cfp@hasadna.org.il.  עד ליום 28.02.2017. נא לציין בנושא “מפתח/ת קוד פתוח למפתח התקציב”

 

מעצבות Web

משימות

  • אפיון ושיפור חוויית משתמש באתר מפתח התקציב
  • עיצוב ממשקים וויזואליזציות של נתונים באתר
  • פיתוח frontend של העיצוב ב-html/css

מאפייני התפקיד

  • פיתוח מסמכי אפיון (תרחישי שימוש, שלדי אתר, מסמכי spec)
  • עבודה עם מתנדבים בפרויקט
  • עבודה מקצועית, מסודרת ומתועדת שתאפשר שילוב של מעצבים נוספים בתהליך

דרישות

  • היכרות עם פעילות הסדנא והזדהות עם מטרותיה
  • תואר ראשון בתקשורת חזותית משנקר, בצלאל או מוסד מקביל
  • ניסיון בעיצוב ממשקים
  • ניסיון עבודה עם מפתחים בסביבות ווב
  • עמידה ביעדים ואבני דרך
  • שליטה ב-HTML+CSS – יתרון
  • שליטה בעיצוב בתוכנת Sketch – יתרון
  • ניסיון בעבודה עם מתנדבים – יתרון
  • התנדבות קודמת בסדנא לידע ציבורי – יתרון משמעותי

פורטפוליו מקוון + קו”ח יש לשלוח  אל cfp@hasadna.org.il עד ליום  28.02.2017.  נא לציין בנושא “מעצב/ת”.

למה התקציב החדש לא שקוף?

למה התקציב לא שקוף? כי האוצר סירב לפרסם את הצעת התקציב החדשה ברמת פרוט מספקת כדי שהאזרחים וגם הח”כים יוכלו להבין מה באמת קורה בו; כי בשבוע האחרון של השנה כשעושים הכי הרבה העברות תקציביות כדי לנצל עודפים, ועדת הכספים החליטה להקפיא את הנוהל שמחייב לפרסם את ההעברות העומדות להצבעה מספיק זמן מראש, שוב כדי שהציבור ונציגיו יוכלו לעקוב.
שבי מסבירה ב”חשבון יומי” בערוץ 1, ביום שאחרי ההצבעה.

חידושים וחדשות בסדנא – דצמבר

הי הי,

אז מה היה לנו?

  • בסופ”ש הקודם פנסיה פתוחה עשו מיני-האקתון, במשרדינו בבית העמותות. שמענו שהייתה התקדמות מכובדת וגם למדנו 60 דרכים שונות לכתוב את השם של מניית טבע.
  • שלחנו ניוזלטר המספר בפירוט על שחרור מאגרים של מפ”י. וגם אם אתם כבר מכירים, שווה לכם לראות את העיצוב המגניב של סמדר ויוסף :hugging:
  • אני עדין חייבת לכם דיווח מכנס ה-OGP בפריז, וגם סיפורים על קזחסטן ובלרוס מה- Open Data Barometer. הם בדרך, מבטיחה. בינתיים הינה סרטון feel-goodd מהכנס, עם כל הנבחרת הישראלית מבצבצת בו. והינה המחקר שכתבתי עבור ה-OGP על פתיחת תקציב המדינה בישראל. עוד מעט יצאו גם הסרטונים המלווים אותו. וגם סיפור שאהבתי במיוחד על יוזמה של הממשלה ההולנדית בשם Pleasant Contact with Government. אמיתי לגמרי. מתוך תוכנית העבודה הממשלתית ל-OGP:

ACTION 9: Informal approach to freedom of information requests

The ‘Pleasant Contact with Government’ project found that informal interventions during government decision-making procedures and in the handling of complaints and objections led not only to better-quality decisions, significantly fewer complaint and appeal procedures, lower costs and shorter lead times, but also to greater public trust and satisfaction and greater job satisfaction for public servants.

It means that a civil servant will actually call the filer and discuss the request. Most interestingly, even if the government could not provide the information requested, public trust would still improve.

נתראה בשני
ואל תוכלו סופגניות בעבודה, תשמרו מקום
!Merry Chrismukkah

הערב מצביעים על התקציב ועדין משרד האוצר לא הראה לנו את ההצעה ברמת פרוט של תקנה

תקציב הכיבוי הוגדל, אך טרם נוצל במלואו

שחר אילן ועמרי מילמן | 27.11.16 | כלכליסט

אסון הכרמל ב־2010 ודו”ח מבקר המדינה שבא בעקבותיו הולידו רפורמה במערך הכבאות ותקצוב של עד 1.3 מיליארד שקל בשנה. אלא שהתקציב לא נוצל במלואו, מספר הכבאים עדיין נמוך בהרבה מהרצוי, ותוכנית אזורי החיץ תקועה בגלל ויכוחים בין משרדי הממשלה

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [13-24.11]

אהלנוש,

השבוע אנחנו עושים בלגן סביב הצעת התקציב החדשה של 2017-2018 שאמורה לעלות להצבעת הכנסת בסוף דצמבר. משרד האוצר מסרב כהרגלו לפרסם את התקציב ברמת הפירוט שתאפשר להבין לאן ביוק מיועד הכסף – איזה כבישים כלולים ב”בניית כבישים” ואילו עיריות מקבלות “תמיכה לעריות”. לא נסכים יותר שהכנסת תצביע על התקציב בעיניים עצומות. רוצים את כל הסיפור? קראו בדהמרקר, וגם צפו או האזינו לדיון המיוחד בוועדת השקיפות (מתחיל בדקה 13:25)

רוצים לעשות עם זה משהו?
לכו לפוסט שלנו בפייסבוק, תייגו את חברי הכנסת שאתם מכירים ובקשו שידרשו מהאוצר את כל המידע על תקציב המדינה, כולל התקנות התקציביות.


הרצאה מעניינת שנערכה ב- Congressional Research Institute.

הבעיה עם אור השמש – איך שקיפות מקדמת אינטרסים צרים ומעוותת את תהליכי החקיקה בקונגרס

Several important steps toward legislative transparency in the 1970s have fundamentally altered how the U.S. Congress and state legislatures operate. Some of these reforms, like mandating recorded votes in the Committee of the Whole and opening up Conference Committees to public view, were widely supported in the wake of the escalation of the Vietnam war. Congressional reforms were quickly mirrored in other legislatures.

Key reforms were inserted by lobbyists seeking to more efficiently monitor the behavior of legislators. Representatives adjusted by changing their behavior on votes in the Committee of the Whole, which soon became a contentious proving ground for ideological purity and fidelity to special interests and party leadership.

Increases in transparency were followed by increased narrow-interest lobbying, wasteful and pernicious legislative gamesmanship, increased partisanship, and more. We investigate these changes as likely drivers for income inequality, climate change, gridlock and demosclerosis.

בינואר יצא המחקר המלא. בינתיים התקציר

שיהיה סופ”ש מרגיע
מהסדנא

הוצאה לא מוכרת: לח”כים אין מושג כיצד יוקצו עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה

ליאור דטל, TheMarker, 24.11.2016

ההצבעה על תקציב המדינה ממש מעבר לפינה ונחשו מי לא יודע על מה מצביעים? אנחנו. ועוד יותר חמור מכך – האוצר מסרב לגלות לחברי הכנסת שאמורים להצביע על התקציב מה מסתתר בתקציב. הח”כים מקבלים גרסה מעורפלת של הצעת תקציב, שלא כוללת את פירוט התקנות התקציביות. שם, בתקנות שהאוצר מסרב לפרסם, מסתתרים פרטים “שוליים” כמו תקציב סייעת שנייה בגני ילדים, היכן תפותח תחבורה ציבורית, כמה כסף ילך לטיפול בזיהום אויר בחיפה ואיזה רשויות יזכו במענקים מיוחדים. מתי נקבל את המידע אתם שואלים? רק אחרי אישור התקציב בכנסת.