שקיפות? האוצר טרם פרסם את נתוני ביצוע התקציב ל־2016

שחר אילן | 14.11.17 | כלכליסט

.אגף תקציבים במשרד האוצר מאחר בחצי שנה בפרסום מסמך נתוני ביצוע התקציב ‑ אחד ממסמכי השקיפות החשובים של תקציב המדינה

הדרכות להורים ולמורים בחינוך החילוני על ידי עמותה דתית

אור קשתי | 28.09.19 | הארץ

ארגון “בנין שלם”, שהשר בנט התארח בכנס השנתי שלו, יקבל מהמשרד חצי מיליון שקל בהסכם המעורר סימני שאלה.
לפי מפתח התקציב, חלקו של משרד החינוך בסכום בא מתקציב השירות הפסיכולוגי־ייעוצי, המעניק שירותים פסיכולוגיים וייעוץ חינוכי לעובדי הוראה, תלמידים והורים.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4475410

 

כספי משרד החינוך בשירות הבית היהודי

יוסי מזרחי | 4.11.17 | חדשות סוף השבוע קשת 12

על הקשר בין האגף לתרבות יהודית ליחסי ציבור פוליטיים: הסדנא לידע ציבורי חושפת את נתיב המזומנים של הבית היהודי.

כאן ב׳: שבי קורזן בשיחה עם רן בנימיני על פתיחת מושב החורף בכנסת

רן בנימיני | 23.10.17 | כאן ב׳

 תקציביזם: הסדנא החלה להתמקד בוועדות הכנסת ובפעילות הפרלמנטרית של השרים, ומכשירה אזרחים בשיתוף פעולה עם המשמר האזרחי והתנועה לחופש המידע לקחת חלק בוועדות. כל אלה בדרך לאתר חדש.

מרי משוחחת עם עינת שרון שעושה לנו חוויית מבקר

עינת שרון מנהלת את תכנית “תרבות פתוחה” בסדנא, ומספרת לנו איך מוזיאונים חושבים על הנגשת אמנות בדיגיטל, מה מפחיד אותם, ומה מרגש ומסקרן אותה, בתור חלוצת הדיגיטל במוסדות האומנות בארץ

 

מרי משוחחת עם ד”ר רועי פלד על חוק חופש המידע

.פרק שני עם ד”ר רועי פלד, ממקימי התנועה לחופש המידע  מדבר על עקרונות חופש המידע, וגם על היישום שלהם הלכה למעשה

מרי משוחחת עם יוגב שרביט שאוכל תקציבים מקומיים לארוחת בוקר

יוגב שרביט הוא פעיל מוניציפלי בסדנא, ואושייה בכל מה שקשור לתקציב ותכנון מקומי, הוא עומד מאחורי האפליקציה citytax שתגלה לכם אילו שרותים אתם מקבלים חזרה מהארנונה ששילמתם. את חוכמתו הוא מתעד בבלוג שלו המדד המוניציפלי.

מרי משוחחת עם ארן וחובב שעושים את ועדת הכספים

ארן רונדל (“המשרוקית“) וחובב ינאי (מקדם מדיניות בשתיל), שניהם עם עבר הרואי במשמר החברתי, עושים לנו סדר בוועדת הכספים, והפוליטיקה והתיאוריה שמאחורי העברות תקציביות

מרי משוחחת עם ד”ר רועי פלד שמשחרר מידע

מרי משוחחת עם ד”ר רועי פלד ממקימי התנועה לחפש המידע. על התקדמות חופש המידע בארץ ובעולם, על חלוקת האחריות לאיכות ולאפן פרסום המידע בין הממשלה לחברה האזרחית, ועל תפקידו של ארגון האו. ג’י. פי. בתהליך פתיחת המידע לציבור

דוח רכבות אוטובוסים

שירות הרכבת בישראל ידע כמעט עשור וחצי של התפתחות מהירה הכוללת פיתוח תשתיות חדשות, שדרוג התשתיות הקיימות והגדלת כמות הנסיעות והנוסעים בהתאם.

אחת הבעיות הקשות המלווה את צמיחת שירותי רכבות הנוסעים בישראל היא הגישה לתחנות הרכבת.

בשל נסיבות היסטוריות, מרבית תחנות הרכבת בישראל ממוקמות בשולי או מחוץ למרכזי האוכלוסייה. אפשר היה לצפות לפיכך שהגעת הנוסעים אל התחנות ומהן ליעד תהיה שאלת מפתח בתכניות הפיתוח של רכבת ישראל. בפועל אנחנו רואים שוב ושוב שהתכנון של רכבת ישראל מסתיים בשער התחנה.

שירות אוטובוסים אל ומתחנות הרכבות הוא חלק חיוני מפתרון התחבורה שמציעה הרכבת.

בשנת 2010 הושק פרויקט “קו רציף” של רכבת ישראל ומשרד התחבורה, שנועד “להעניק לנוסעים בתחבורה הציבורית מסלול רציף, קצר ככל הניתן ועם זמני המתנה מינימליים”. במסגרת הפרויקט הוספו קווי אוטובוס, שונו קווי אוטובוס קיימים והותאמו לוחות זמנים על מנת לשפר את שירות האוטובוסים אל ומתחנות הרכבת.

מטרת הדוח היא להציג את הקשר בין הרכבות לאוטובוסים ולהצביע על פערי תכנון הקיימים בסנכרון הרכבות והאוטובוסים.

בדוח החלטנו להתמקד בציר היציאה מתחנת הרכבת – כלומר ברגע שנוסע יוצא מתחנת הרכבת כמה זמן יצטרך לחכות לאוטובוס? האם תמיד יש אוטובוס? ומהי תדירות האוטובוסים בתחנה?

בהמשך לכתבה שפורסמה ב-Ynet והכתבה מ-The Marker  להלן הדוח המלא אודות סנכרון רכבות-אוטובוסים: דוח רכבות אוטובוסים.