רן בנימיני | 23.10.17 | כאן ב׳
תקציביזם: הסדנא החלה להתמקד בוועדות הכנסת ובפעילות הפרלמנטרית של השרים, ומכשירה אזרחים בשיתוף פעולה עם המשמר האזרחי והתנועה לחופש המידע לקחת חלק בוועדות. כל אלה בדרך לאתר חדש.
עינת שרון מנהלת את תכנית “תרבות פתוחה” בסדנא, ומספרת לנו איך מוזיאונים חושבים על הנגשת אמנות בדיגיטל, מה מפחיד אותם, ומה מרגש ומסקרן אותה, בתור חלוצת הדיגיטל במוסדות האומנות בארץ
.פרק שני עם ד”ר רועי פלד, ממקימי התנועה לחופש המידע מדבר על עקרונות חופש המידע, וגם על היישום שלהם הלכה למעשה
יוגב שרביט הוא פעיל מוניציפלי בסדנא, ואושייה בכל מה שקשור לתקציב ותכנון מקומי, הוא עומד מאחורי האפליקציה citytax שתגלה לכם אילו שרותים אתם מקבלים חזרה מהארנונה ששילמתם. את חוכמתו הוא מתעד בבלוג שלו המדד המוניציפלי.
ארן רונדל (“המשרוקית“) וחובב ינאי (מקדם מדיניות בשתיל), שניהם עם עבר הרואי במשמר החברתי, עושים לנו סדר בוועדת הכספים, והפוליטיקה והתיאוריה שמאחורי העברות תקציביות
מרי משוחחת עם ד”ר רועי פלד ממקימי התנועה לחפש המידע. על התקדמות חופש המידע בארץ ובעולם, על חלוקת האחריות לאיכות ולאפן פרסום המידע בין הממשלה לחברה האזרחית, ועל תפקידו של ארגון האו. ג’י. פי. בתהליך פתיחת המידע לציבור
שירות הרכבת בישראל ידע כמעט עשור וחצי של התפתחות מהירה הכוללת פיתוח תשתיות חדשות, שדרוג התשתיות הקיימות והגדלת כמות הנסיעות והנוסעים בהתאם.
אחת הבעיות הקשות המלווה את צמיחת שירותי רכבות הנוסעים בישראל היא הגישה לתחנות הרכבת.
בשל נסיבות היסטוריות, מרבית תחנות הרכבת בישראל ממוקמות בשולי או מחוץ למרכזי האוכלוסייה. אפשר היה לצפות לפיכך שהגעת הנוסעים אל התחנות ומהן ליעד תהיה שאלת מפתח בתכניות הפיתוח של רכבת ישראל. בפועל אנחנו רואים שוב ושוב שהתכנון של רכבת ישראל מסתיים בשער התחנה.
שירות אוטובוסים אל ומתחנות הרכבות הוא חלק חיוני מפתרון התחבורה שמציעה הרכבת.
בשנת 2010 הושק פרויקט “קו רציף” של רכבת ישראל ומשרד התחבורה, שנועד “להעניק לנוסעים בתחבורה הציבורית מסלול רציף, קצר ככל הניתן ועם זמני המתנה מינימליים”. במסגרת הפרויקט הוספו קווי אוטובוס, שונו קווי אוטובוס קיימים והותאמו לוחות זמנים על מנת לשפר את שירות האוטובוסים אל ומתחנות הרכבת.
מטרת הדוח היא להציג את הקשר בין הרכבות לאוטובוסים ולהצביע על פערי תכנון הקיימים בסנכרון הרכבות והאוטובוסים.
בדוח החלטנו להתמקד בציר היציאה מתחנת הרכבת – כלומר ברגע שנוסע יוצא מתחנת הרכבת כמה זמן יצטרך לחכות לאוטובוס? האם תמיד יש אוטובוס? ומהי תדירות האוטובוסים בתחנה?
בהמשך לכתבה שפורסמה ב-Ynet והכתבה מ-The Marker להלן הדוח המלא אודות סנכרון רכבות-אוטובוסים: דוח רכבות אוטובוסים.
מרי משוחחת עם תומר לוטן, המנכ”ל היוצא של המרכז להעצמת האזרח, על החסמים של הממשלה בביצוע החלטותיה, על הצורך בשיפור יכולות הניטור שלה עצמה אחר יישום מדיניותה וגם על הנחיצות במעקב מצד החברה האזרחית, בייחוד בכל הנוגע בשימוש בתקציבים. תומר הציג את פרוייקט המוניטור של המרכז שעוקב אחר הביצוע של החלטות ממשלה, כמו למשל החלטות ממשלה לתמיכה בנגב, שויון מגדרי, פקוח על המזון במוסדות חינוך ועוד
משרד התחבורה משקיע מדי שנה עשרות מיליוני שקלים בפרויקט ‘קו רציף’, שנועד ליצור אינטגרציה בין האוטובוסים לתחנות הרכבת. צוות “תחבורה ציבורית פתוחה” שלנו, בהובלת מיכל יאנקו ו- דפנה שזף בשיתוף עם 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בדק מה קורה בשטח, ומצא שתחנות רכבת רבות הממוקמות הרחק ממרכזי ערים, כלל לא נלקחות בחשבון בלו”זים של האוטובוסים. בתחנת כפר חב”ד תצטרכו לחכות כמעט 50 דקות לאוטובוס הקרוב, בנתניה יש בממוצע אוטובוס 1 על כל 48 נוסעים שיורדים מהרכבת, ושלא נתחיל לדבר על מוצאי שבת ושעות ערב מאוחרות.
https://www.themarker.com/news/politics/1.4282001
