פורסם במוסף ממון בידיעות אחרונות, ב-21/05/2015
מאת שגיא כהן.
מתנדבים בסדנא לידע ציבורי כבר החלו לעבוד על הפיכת המאגר הגולמי והבלתי קריא לפורמט נגיש וקריא יותר – טבלאות שכל אזרח יוכל להכנס ולקרוא אותן בצורה נוחה.
פורסם ב-ynet מאת הלל פוסק ב- 16.5.2015.
מי לא היה רוצה לדעת היכן בסביבת מגוריו אירעו תאונות דרכים עם הולכי רגל, ובאילו צמתים מרכזיים יש סיכוי גדול יותר לתאונה? וכמובן, אין כמו תיעוד מפורט על מפה כדי להבין במהירות באיזה קטע על כביש “אדום” כדאי למדינה לטפל ללא דיחוי.
אם זה תלוי בגל רייך, מוביל פרויקט ANYWAY לתיעוד תאונות, המידע הזה יהפוך לנגיש באופן מלא עבור כל אחד, ויותר מכך. הפרויקט אותו החל בסדנא לידע ציבורי בעזרת מתנדבים מוכשרים מתחומים שונים, במסגרתו כל המידע הרלוונטי על כל תאונות הדרכים שאירעו בישראל בשנת 2013 מעודכן על-גבי מפה מפורטת, פתוח לחלוטין לציבור. למעשה, הוא בבעלות כולנו ואנשי הפרויקט מזמינים כל אחד לייעל וכמובן לעזור בתיעוד מכל סוג העשוי לשפר את המצב בעזרת ניתוח נתוני תאונות שאירעו, ועשויות לקרות גם בעתיד.
כעת צריך רק לשכנע את הלמ”ס לשחרר את נתוני 2014 ו-2015 המצויים בידה, בעזרתם יוכל הפרויקט להפוך מבצעי לחלוטין.
Special compensation for West Bank settlements has only become a big deal now that MK Stav Shaffir is asking questions.
By Meirav Arlosoroff 04.02.14
פורסם בהארץ ב-05.04.2015
מאת אלונה וינוגרד, תהילה אלטשולר, שבי קורזן.
ארגוני החברה האזרחית העוסקים בשקיפות ובשיתוף מידע מחפשים הורה מאמץ. דרוש לנו אדם או גוף, שירימו את הכפפה, יאמצו את חזון הממשל הפתוח ויפעלו לקדמו. בתמורה אנחנו מציעים את כל הידע והניסיון שצברנו בפעילותנו בתחום.
פורסם בחדשות 2 ע”י יעל עבאדי. ב-29/3/2015
“אחד הקרבות הסוערים במו”מ הקואליציוני שהתחדש הבוקר – הוא בכלל לא על משרד ממשלתי אלא דווקא על ראשות ועדת הכספים. מה יש בתפקיד שכולם כל כך רוצים אותו ובכמה כוח ומיליארדים מחזיקה הוועדה?”
פורסם בדה-מרקר ב-17.3.2015. מאת ליאור דטל.
“כאשר משרד האוצר הציג את תקציב משרד החינוך ל-2014, הוא הסתכם ב-43.6 מיליארד שקל. במהלך השנה שעברה התנפח התקציב ב-3.1 מיליארד שקל (7%), באמצעות כספים שהתווספו לו אך לא הוצגו כחלק ממנו במקור, ובסוף השנה הוא הגיע ל-46.7 מיליארד שקל. הנתונים האלה, המבוססים על נתוני משרד האוצר כפי שהוצגו באתר מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי, מצביעים על סדר העדיפויות האמיתי של משרד החינוך ב-2014.”
פורסם ב-TheMarker ב- 08.03.2015.
משחק הבחירות של “כנסת פתוחה”, הנשען על פרויקט השקיפות של TheMarker, מאפשר לכם למנות את יושבי הראש של ועדות הכנסת, לחלק תיקים ולבחור מי יהיו האנשים שישלטו בקרוב על מיליארדים
פורסם בכלכליסט http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3653701,00.html
מאת שאול אמסטרדמסקי
ב- 03.03.15
משרדי הממשלה כבר לא מקבלים החלטות בעצמם – חברות ייעוץ פרטיות נבחרות לאתר בעיות, להציע פתרונות ולפקח על היישום. כתוצאה מכך המשרדים מפתחים תלות גוברת בייעוץ החיצוני ויכולתם של הפקידים לגבש מדיניות ולהוציאה לפועל הולכת ומתנוונת.
״כלכליסט״ כרה מתוך רשימות הספקים החיצוניים שהעבירו המשרדים השונים את שמות חברות הייעוץ שכל משרד עובד איתן. לאחר מכן מופו החברות המרכזיות שחוזרות על עצמן בכמה משרדים, ולבסוף הרשימה הוצלבה עם מידע שמצוי במערכת הפטורים ממכרז של אגף החשב הכללי במשרד האוצר. אין דרך נוחה לנתח את המידע שמופיע במערכת הזו בצורה רוחבית, כך שקשה מאוד לאתר גופים שזוכים בפטורים ממכרז באופן סדרתי. אלא שכלי שמפותח בימים אלה בידי מתנדבי הסדנא לידע ציבורי מאפשר בדיוק את זה. ״כלכליסט״ מגיש לראשונה את המיפוי המלא ביותר האפשרי של היקף הפרטת תכנון המדיניות.
פורסם בערוץ 9 ב- 23.02.2015.
צבי דביר, מוביל פרוייקט “ספר החוקים הפתוח” של הסדנא מלמד את רשות המיסים שיעור בזכויות יוצרים על חוקי המדינה.
פורסם ב-TheMarker ב- 12.02.2015
מאת צבי זרחיה.
לפי נתונים שרוכזו בסדנא לידע ציבורי, היקף ההעברות שאושרו אשתקד על ידי ועדת הכספים הגיע ל–55.7 מיליארד שקל, לאחר שהאוצר סירב לפניות אליו לפרסם את היקף ההעברות התקציביות שאושרו. אך מהנתונים שפורסמו אתמול עולה כי סכום ההעברות למעשה גבוה עוד יותר — היקף ההעברות והשינויים בתקציב שאושרו במהלך 2014 בוועדת הכספים, כולל העברת עודפים משנה לשנה, הוא בהיקף חסר תקדים של כ–64 מיליארד שקל.
מבדיקת הסדנא לידע ציבורי עלה כי בתשע השנים האחרונות נרשם גידול בהיקף הכספים שהוסטו במהלך שנת התקציב באישור של ועדת הכספים. בדרך זו מצליחים משרד האוצר וגורמים בעלי עניין, בקואליציה ולעתים גם באופוזיציה, להביא לשינוי בסדרי העדיפויות הציבוריים ובחלוקת התקציב הלאומי בלי האישור של הממשלה ומליאת הכנסת – ולמעשה מעבירים מיד ליד מיליוני שקלים, ובמצטבר עשרות מיליארדי שקלים בשנה, ללא דיון ציבורי פומבי ושקוף. בין 2005 ל–2014 אושרו מדי שנת תקציב העברות תקציביות בהיקף של 30 מיליארד שקל לפחות, או כ–11% מהתקציב.
