למה התקציב לא שקוף? כי האוצר סירב לפרסם את הצעת התקציב החדשה ברמת פרוט מספקת כדי שהאזרחים וגם הח”כים יוכלו להבין מה באמת קורה בו; כי בשבוע האחרון של השנה כשעושים הכי הרבה העברות תקציביות כדי לנצל עודפים, ועדת הכספים החליטה להקפיא את הנוהל שמחייב לפרסם את ההעברות העומדות להצבעה מספיק זמן מראש, שוב כדי שהציבור ונציגיו יוכלו לעקוב.
שבי מסבירה ב”חשבון יומי” בערוץ 1, ביום שאחרי ההצבעה.
שחר אילן 15.11.16 כלכליסט
הממשלה התקשרה עם חברת הייעוץ ביותר מ־50 מיליון שקל ב־2015, אבל לא דיווחה על כך. רוצים את הסיבה הרשמית או את הסיבה האמיתית?
שחר אילן 14.11.16 כלכליסט
מנתוני הסדנא לידע ציבורי ומנתונים שריכזה ועיבדה ח”כ סתיו שפיר עולה כי הממשלת ישראל אישרה ב־2015 התקשרויות לצורכי ייעוץ אסטרטגי, תכנון מדיניות וייעוץ אחר בהיקף של 169 מיליון שקל.
הפרטה בתחום זה נחשבת לאחת הבעיות הקשות של השירות הציבורי בשנים האחרונות, משום שהיא גורמת לאובדן ידע ויכולת קבלת החלטות ויוצרת תלות של הממשלה במשרדים הפרטיים.
לפני כמה שבועות הסתובבה ברשת תמונה של “שלום עכשיו” שמציגה את השקעת המדינה בישובים מעבר לקו הירוק לעומת ישובים בתוך הקו הירוק.
התמונה מאוד ברורה – השקעה המדינה בשטחים גבוהה בהרבה מזו שבקו הירוק. שמעתי הרבה תגובות על כך שההשוואה לא טובה – החל מכך שביישובים קטנים ההשקעה לנפש גדולה יותר (מה שמטה את התוצאות לטובת השטחים), דרך כך שיישובים ערבים מקבלים פחות ואם בעצם נשווה יהודי מול יהודי המצב פחות חריף וכו’.
