الميزانيه المفتوحه

في نهاية 2010 بعد حريق الكرمل,حاولوا فهم الحقيقه عن طريق ‏تبادل الاتهامات بين خدمات الاطفائيه وبين وزارة الماليه.الطرح ‏الاساسي كان حول ميزانية سلطة الاطفائيه.هؤلاء ادعوا بأن لم يكن ‏لهم ميزانيه وهؤلاء ادعوا ان لهم ميزانيه.‏

شعورنا كان بعد فحص الامر تضخيم هذه الادعاءات بصوره ‏بسيطه,ان ميزانية الدوله منشوره بشكل علني-بعد ان تكلموا فحص ‏بسيط وليس معقد.ذلك يعني ان كنا بعيدين كل البعد عن الحقيقه.‏…

بعد بحث في وزارة الماليه تبين ان الميزانيه منشوره في 3 أمكنه ‏داخل الموقع:في احدى النقاط مكتوب انه في 15 ملف اكسل.مره في ‏كل سنه.وفي مكان اخر هناك ملفات تحوي على نصوص كبيره.قسم ‏منها من تواريخ مختلفه لسنه معينه.وقسم اخر هو عباره عن بنود ‏لاقسام من سنة أخرى.وفي نقطة ثالثه هناك قسم اسئله يعمل بصوره ‏اتوماتكيه.نستخدمها للبحث عن عدد قليل من البنود

الحقيقه المفاجأه كانت انه بكل مكان نرى ارقام مختلفه لكل بند.‏ (!).

לאחר התייעצות עם כלכלן המצוי בתחום, הבנו שהתקציב מחולק לסעיפים במבנה היררכי סדור, שלכל סעיף יש ערכי נטו וברוטו (שמגדירים שחלק מתקציב המשרד מותנה בהכנסות חיצוניות), ושיש חשיבות לערכי הסעיפים המתוכננים (ז”א – שמאושרים על ידי הכנסת), המעודכנים (ז”א – אחרי שינויים בוועדת הכספים במהלך השנה) והביצוע בפועל (ז”א – בכמה כסף תכל’ס השתמשו).

המסקנה העצובה היתה שבשביל לנהל מחקר כלשהו על התקציב לאורך השנים, צריך לשבת מול יותר מ-100 קבצים פתוחים – שכן כל אחד מכיל נתונים אחרים על אותם סעיפים תקציביים.

עוד מסקנה עצובה היתה שהתקציב המתוכנן – באותו זמן זה היה תקציב 2011-2012 – לא זמין כלל ברשת (פרט לתיאור כללי מאוד). בעזרתם של השר מיכאל איתן ואנשי משרדו קיבלנו באופן תקדימי את פרטי התקציב המתוכנן בצורה מפורטת (נשמע מוזר אך נכון…).

הפעולה הראשונה שביצענו היתה לאחד את כל המידע הזה למסד נתונים אחד שניתן לגשת אליו באמצעות API. בפעם הראשונה כל נתוני התקציב, משנת 1992 ועד 2012 היו זמינים ברשת, לכל המעוניין, עם כל הנתונים על סעיף מסוים לאורך השנים.

בשלב השני יצרנו אתר ידידותי המאפשר לשלוף ולחקור בתוך נתונים אלו גם מבלי להיות מפתח. את האתר פיתחנו והשקנו במרץ 2011 (שוב) בעזרת אנשי משרדו של השר מיכאל איתן – מה שגם אפשר לאתר לעלות בתוך מסגרת ממשלתית, תחת השם budget.msh.gov.il.

מאז עליית האתר לאוויר הוא משמש גורמים רבים ושונים, הן בקרב הרשויות והן בחברה האזרחית והעשיר את הדיון הציבורי בנושא התקציב – כאשר הנתונים גלויים ופתוחים קל יותר להתמודד עם דמגוגיה וטענות שקריות המופרחות לאוויר. בין משתמשי המערכת מצויים:

  • מרכז המחקר של הכנסת

  • חטיבת המחקר של בנק ישראל

  • יחידת תכנון תקציב במשרדי הממשלה השונים

  • כתבים כלכליים

  • עמותות שונות

  • פעילים חברתיים

וכמובן אזרחים רבים שמעוניינים להבין טוב יותר את חלוקת המשאבים במדינה.


לאפשרויות של הציבור בישראל לצפות ולחקור את תקציב המדינה והרשויות הציבוריות השונות יש חשיבות רבה באשר ליכולת האזרחים לבצע ביקורת על הממשל ובאשר לתחושת המעורבות של האזרחים בסדרי השלטון.

הסדנא עומלת כיום על פיתוח הגירסה הבאה של אתר “התקציב הפתוח”, בשיתוף השר מיכאל איתן, אוניברסיטת תל אביב, עמותת שתי”ל ואיגוד האינטרנט הישראלי.

גירסה זו כוללת שיפור של האתר עצמו:

  • שיפור ההמחשות הוויזואליות

  • שיפורים בחיפוש סעיפים

  • שכבה חברתית שתאפשר דיון ושיתוף סעיפים שונים

  • הרחבת מאגר הנתונים כך שיכלול תקציבי רשויות מקומיות, תאגידים וחברות ממשלתיות, תמיכות ועוד

  • והצגת תובנות ומסקנות ממערכת מחקר התקציב (להלן)

כמו כן, מפותחת מערכת נפרדת המכוונת לחוקרים ואנשי מקצוע שתאפשר לבצע מחקר מעמיק ואגירת תובנות שונות החורגות מהנתונים הגולמיים.

מטרתנו היא כי מערכת זו תהווה כלי מרכזי שיאפשר לכל הגורמים המקצועיים לבצע מחקר של תקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות בצורה נוחה יותר, יאפשר להם לשתף ביניהם מידע, ייצר בסיס ידע משותף ובסופו של דבר יאפשר לציבור הרחב לקבל תמונה טובה יותר של השימוש בכספי המסים אותם הוא משלם.