למה התקציב החדש לא שקוף?

למה התקציב לא שקוף? כי האוצר סירב לפרסם את הצעת התקציב החדשה ברמת פרוט מספקת כדי שהאזרחים וגם הח”כים יוכלו להבין מה באמת קורה בו; כי בשבוע האחרון של השנה כשעושים הכי הרבה העברות תקציביות כדי לנצל עודפים, ועדת הכספים החליטה להקפיא את הנוהל שמחייב לפרסם את ההעברות העומדות להצבעה מספיק זמן מראש, שוב כדי שהציבור ונציגיו יוכלו לעקוב.
שבי מסבירה ב”חשבון יומי” בערוץ 1, ביום שאחרי ההצבעה.

הערב מצביעים על התקציב ועדין משרד האוצר לא הראה לנו את ההצעה ברמת פרוט של תקנה

תקציב הכיבוי הוגדל, אך טרם נוצל במלואו

שחר אילן ועמרי מילמן | 27.11.16 | כלכליסט

אסון הכרמל ב־2010 ודו”ח מבקר המדינה שבא בעקבותיו הולידו רפורמה במערך הכבאות ותקצוב של עד 1.3 מיליארד שקל בשנה. אלא שהתקציב לא נוצל במלואו, מספר הכבאים עדיין נמוך בהרבה מהרצוי, ותוכנית אזורי החיץ תקועה בגלל ויכוחים בין משרדי הממשלה

הוצאה לא מוכרת: לח”כים אין מושג כיצד יוקצו עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה

ליאור דטל | TheMarker | 24/11/16

ההצבעה על תקציב המדינה ממש מעבר לפינה ונחשו מי לא יודע על מה מצביעים? אנחנו. ועוד יותר חמור מכך – האוצר מסרב לגלות לחברי הכנסת שאמורים להצביע על התקציב מה מסתתר בתקציב. הח”כים מקבלים גרסה מעורפלת של הצעת תקציב, שלא כוללת את פירוט התקנות התקציביות. שם, בתקנות שהאוצר מסרב לפרסם, מסתתרים פרטים “שוליים” כמו תקציב סייעת שנייה בגני ילדים, היכן תפותח תחבורה ציבורית, כמה כסף ילך לטיפול בזיהום אויר בחיפה ואיזה רשויות יזכו במענקים מיוחדים. מתי נקבל את המידע אתם שואלים? רק אחרי אישור התקציב בכנסת. אז אם גם אתם חושבים שזה בלתי מתקבל על הדעת, כנסו לפוסט בפייסבוק, תייגו את חברי הכנסת שאתם מכירים ובקשו שידרשו מהאוצר את כל המידע על תקציב המדינה, כולל התקנות התקציביות.

 

אפליקציה חדשה של הכנסת

הכנסת השיקה אפליקציה חדשה עם שידורים חיים ומוקלטים ב-HD מכל הדיונים. הסדנא מסבירה למה לא הכל ורוד.

יאיר מור | אהוד קינן | NEXTER | 15/11/16  

אפליקציית הכנסת החדשה

לאן נעלמו עבודות הייעוץ של מקינזי עבור הממשלה

שחר אילן 15.11.16 כלכליסט

הממשלה התקשרה עם חברת הייעוץ ביותר מ־50 מיליון שקל ב־2015, אבל לא דיווחה על כך. רוצים את הסיבה הרשמית או את הסיבה האמיתית?

 

הממשלה שילמה 169 מיליון שקל על ייעוץ אסטרטגי בשנה

שחר אילן 14.11.16 כלכליסט

מנתוני הסדנא לידע ציבורי ומנתונים שריכזה ועיבדה ח”כ סתיו שפיר עולה כי הממשלת ישראל אישרה ב־2015 התקשרויות לצורכי ייעוץ אסטרטגי, תכנון מדיניות וייעוץ אחר בהיקף של 169 מיליון שקל.

הפרטה בתחום זה נחשבת לאחת הבעיות הקשות של השירות הציבורי בשנים האחרונות, משום שהיא גורמת לאובדן ידע ויכולת קבלת החלטות ויוצרת תלות של הממשלה במשרדים הפרטיים.

העתירה שלנו נגד מפ”י הוכרעה – כל המידע יפורסם ברשיון פתוח ובפורמט קריא-מכונה!

פורסם בכלכליסט ב-7.11.16

מאת עומר כביר

המרכז למיפוי ישראל (מפ”י) החל לפרסם את מידע המיפוי המלא של גושי הבנייה בישראל, לצד מיפוי של מוסדות ושירותים שונים, באופן שמאפשר למפתחים לעבוד אתו. זאת, על רקע עתירה שהגישה בתחילת השנה הסדנא לידע ציבורי. העתירה הוגשה בעקבות הפניה של הסדנא למפ”י בבקשה לקבל את המידע על מנת להשתמש בו בפרויקט “תב”ע פתוחה“, שמאפשר לאזרחים לצפות בתוכניות בנייה שאושרו או שנמצאות בהליכי אישור.

המידע שפורסם כולל כמה מאגרי מידע ובהם מאגר כל גושי הבנייה בישראל, על מיקומיהם וגבולותיהם, וכן מיפוי ארצי של מכוני מחקר ומוסדות אקדמאיים, חניונים, ישיבות, גני ילדים ובתי ספר, בתי עלמין ועוד.

עד עתה התייחס מפ”י למידע זה כמוצר ומכר אותו למפתחים תמורת תשלום ובכפוף לתנאי שימוש מגבילים. כך, למשל, המידע על גושי הבנייה נמכר בעלות של 125 שקל לגוש. בישראל 15 אלף גושי בנייה, ועלות המידע על כלל הגושים עמדה לפיכך על 1.875 מיליון שקל. כעת, מידע יקר זה זמין להורדה בחינם ובמהירות לכל גולש החפץ בכך.

“המידע שנמצא בידי יחידת המיפוי הוא מידע השייך לציבור כולו, ומצער שהיה צורך בהליך משפטי כדי לקבל את מה שאמור היה להיות מובן מאליו מדובר בנתונים בסיסיים אודות פעילות שלטונית, שהנגשתם נדרשת כדי שהציבור יוכל לקחת חלק בהליכי תכנון ובנייה, בהליכים סביבתיים בענייני תחבורה ובשלל תחומים אחרים”.

אמר עו”ד יונתן ברמן, שהגיש את העתירה

משרד הרווחה מגדיל את תרומתו למאבק בהתבוללות

השנה, אחרי עשר שנים של שיתוף פעולה ללא מכרז, הקצתה הממשלה סכום שיא של 1.3 מיליון שקלים לעמותת הימין הקיצוני “חמלה” שמטרתה “לסייע לנערות בסכנת שמד”

פורסם בהארץ 04.11.2016  מאת אור קשתי

משרד הרווחה הרחיב לפני כמה חודשים את שיתוף הפעולה עם עמותת “חמלה”, המפעילה פנימייה בירושלים. בעוד העמותה, שראשיה מזוהים עם הימין הקיצוני, מצהירה כי אחת ממטרותיה המרכזיות היא סיוע “לנערות במצוקה מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד”, מעדיף משרד הרווחה לציין כי מדובר ב”נערות חרדיות וחוזרות בתשובה, המצויות בהידרדרות ובמצוקה קשה”. עלות הפעלת המעון נאמדת בכ–2.6 מיליוני שקלים, והמשרד מממן מחציתה — הסכום הגבוה ביותר בשרשרת התקשרויות שהחלה לפני כעשר שנים ומתנהלת מאז ללא מכרז. לא מדובר רק במימון, שכן שיתוף הפעולה עם הממשלה מקנה לארגון לגיטימציה ומאפשר לו להרחיב את פעילותו.

מתוך העלון הפרסומי של “חמלה”

“הורים חושבים לתומם שהסיפורים על ההתבוללות יכולים לקרות רק במשפחות קשות יום ומסכנות. לצערי הם טועים. מכת ההתבוללות היא בעיה כלל־ארצית. אנו פועלים בכל כוחותינו כדי להציל את אותן הנערות לפני שהן תגענה לכפר (הערבי) ולפני שייוולד להן ‘אחמד בן משה’. אנחנו מעניקים לבנות את כל צורכיהן הגשמיים והרוחניים. הטיפול המסור של הרבנית (רחל) ברנס מלווה בטיפול נפשי וסוציאלי עד להחזרתן למסלול של חיים יהודיים ובריאים, כיאה לבת מלך”.

“אי אפשר להתחבא מאחורי האישור של רשם העמותות ולהגיד שהכל בסדר”, אומר מקור במשרד הרווחה על שיתוף הפעולה עם “חמלה”. “כבר עשר שנים שאנחנו משתפים פעולה עם עמותה גזענית, שמצהירה באופן רשמי שאחת ממטרותיה היא להציל בנות יהודיות מ’סכנת שמד'”.

כך הפכה המדינה את אריאל לאוניברסיטה המתוגמלת בישראל

פורסם בכלכליסט 30.10.16

מאת ספי קרופסקי

בדיקת כלכליסט והסדנא לידע ציבורי מעלה כי אריאל הפכה לאוניברסיטה המתוגמלת בישראל, מבחינת הכספים הממשלתיים שהוזרמו אליה. לשם השוואה, מאז 2007 האונ’ העברית קיבלה רק 63.5 מיליון שקל, לעומת 162.5 מיליון שקל שקיבלה אריאל באותה תקופה (באריאל לומדים כ־15 אלף סטודנטים, ואילו בעברית 23 אלף).
אחת הדרכים של המדינה לסייע לאוניברסיטאות בגירעון היא לקנות מהן שירותים שונים, כאשר שיטת הרכש בפטור ממכרז, שנחשבת לנטולת חסמים ובירוקרטיה, צברה פופולריות רבה בשנים האחרונות.