בסיפור ”שלושת החשמבירים”, הפותח, ב…

בסיפור ”שלושת החשמבירים”, הפותח, במהדורה המקורית, את ‘הקיבריאדה’, מנסים החשמבירים לכבוש את כוכב הקור הנצחי קראוניה. קשה הדבר: החשמביר נחושתן מפלח, בשל חום גופו, את שכבת הקרח וצולל למי האוקינוס; שמן הסיכה בפרקים של חשמביר הברזל קופא, והנ”ל נשאר משותק. החשמביר בן-צורן, נדמה שפתר את כל הבעיות האלה: החומר ממנו הוא עשוי אינו זקוק לסיכה, וממילא לא לחימום השמן, ורק לדבר אחד הוא צריך לדאוג – שלא יחשוב, כי אם יעשה כן יתחממו המעגלים הלוגיים שלו. כך כובש החשמביר והולך, עד שבפניו ניצב חכם מחכמי הכוכב, המנצחו בתחבולה – הוא מחמם אותו, תרתי משמע:

היה זה בירון, אשר כונה ”קפוא הפה”, החכם הנודע של הקראונידים. בן-צורן צבר תנופה והסתער קדימה כדי לדרסו, אך זה זז הצדה והציג בפני התוקף שתי אצבעות. לא ידע בן-צורן מה פירוש הדבר, אך מייד חזר על עקבותיו והסתער שנית על יריבו. אולם בירון שוב סר מדרכו כדי צעד אחד בלבד והציג בפניו אצבע אחת. השתומם במקצת בן-צורן והאט מעט את מרוצו, למרות שכבר חזר על עקבותיו ועמד להסתער פעם נוספת. שרעפי מחשבות אחזוהו ומים החלו לזלוג מהבתים הסמוכים, אולם הוא לא הבחין בכך כיוון שבירון הראה לו הפעם מעגל, שהרכיבו מאצבעות יד ימינו, ואילו אגודל שמאלו נע במהירות לתוך המעגל. חשב וחשב בן-צורן מה פירושן של אותן תנועות שתוקות, והתהום נפערה למרגלותיו, פרצו מתוכה מים שחורים והחשמביר צלל לתוך המעמקים כסלע אדיר ובטרם הספיק לומר לעצמו – אין דבר, העיקר לא לחשוב! – כבר אבד לעולמים, והקראונידים המאושרים בישועתם שאלו את בירון מה רצה לומר לאותו חשמביר נווד בתנועות שהציג בפניו.
”זה פשוט מאד,” אמר החכם. ”שתי האצבעות פירושן היה שאנחנו שניים. אצבע אחת – שעוד רגע איוותר אנוכי בלבד, והמעגל שהראיתי לו סימל את הקרח הנפער והתהום הנצחית שתבלעהו. אולם החשמביר לא הבין אף אחד מסימנים אלה.”

http://www.sf-f.org.il/story_177

אברהם יוסף וסטניסלב לם