“החוק למניעת בדידות” ו”כנסת פתוחה” (לכבוד שבוע הספר)

לא, הבלוג של הסדנא לא הופך למדור סקירת ספרות, אך לא בכל יום יוצא לאור ספר שעוסק ביחס של האזרחים לבית המחוקקים ולאפשרות שלהם להשפיע על החוקים. למעשה – בזה בדיוק עוסקת “כנסת פתוחה”, ולשם כך היא הוקמה. אני ממליץ למתנדבים בסדנא לקרוא את הספר, אולי נקבל עידוד ורעיונות (אני לא אספיילר מעבר למה שכתוב בכריכה האחורית).

יונתן פכטר, רווק בן 36, גילה את הצעת החוק למניעת בדידות במקרה. כיוון שהשותף שלו לדירת הרווקים הוא העוזר הפרלמנטרי של הח”כ שיזם את החקיקה, יונתן שמע על החוק והיה מסוגל להתנגד לו. אלמלא המזל, הדרך היחידה להיחשף להצעת החוק שכל כך עניינה אותו הייתה נתונה לידי התקשורת והכתבים הפרלמנטרים – הם אלה שמחליטים איזו הצעה תזכה את מציעה בקצת יחסי ציבור. אולי הכנסת הפתוחה, בסיוע הרשתות החברתיות, תוכל להעלות לסדר היום הצעות חוק מעניינות או מסוכנות? אולי נעזור לכל אזרח להגדיר מה מעניין אותו, במקום להיות שבוי לשיקולי הרייטינג של התקשורת הממוסדת?

יונתן לא מבין את הליך החקיקה. מה בעצם אומרות כל ההצבעות, הקריאות והועדות? מתי אפשר להתנגד לחוק ואיך? מתי תהיה הקריאה הבאה? בספר, הוא נעזר בחברה שלו, עו”ד,  שלומדת את התהליך ומסבירה לו. האם זה כל כך מסובך? אולי “כנסת פתוחה” יכולה לעזור לאנשים להבין את מה שקורה בכנסת?

המתנגדים לחוק מנסים למצוא ח”כ שיתמוך בהם וישפיע מבפנים. האם כנסת פתוחה יכולה להיות פלטפורמה לקשר בין הבוחרים לנבחריהם?

ראיון עם הסופר בטמקא

הפרק הראשון מאתר “כיפה”