ניתוח השקעת המדינה בישובים השונים בישראל

פוסט אורח מאת אורי אברהם

לפני כמה שבועות הסתובבה ברשת תמונה של “שלום עכשיו” שמציגה את השקעת המדינה בישובים מעבר לקו הירוק לעומת ישובים בתוך הקו הירוק.

התמונה מאוד ברורה – השקעה המדינה בשטחים גבוהה בהרבה מזו שבקו הירוק. שמעתי הרבה תגובות על כך שההשוואה לא טובה – החל מכך שביישובים קטנים ההשקעה לנפש גדולה יותר (מה שמטה את התוצאות לטובת השטחים), דרך כך שיישובים ערבים מקבלים פחות ואם בעצם נשווה יהודי מול יהודי המצב פחות חריף וכו’.

שכנעתם אותי לבדוק ואחרי שניסיתי לסכם את הנתונים לטבלה פשוטה שתסביר את כל המורכבות החלטתי שהכי טוב יהיה שכל אחד יראה את כל המידע ויחליט בעצמו. לכן, פשוט הצגתי את כל נתוני למ”ס 2010 בנושא על גרף. הנתונים מתארים את כמות הכסף שהמדינה משקיעה בהשתתפות בתקציב הראשות המקומית או הישוב. (שימו לב שזה אומר שזה רחוק מלהיות כל הכסף שהמדינה משקיעה בכל אחד מהישובים, אבל זו התחלה…)

מה אני ממליץ לעשות כדי להבין את הגרף?
1. לבחור את ציר X להיות רמה חברתית כלכלית.
2. לבחור את גודל כל עיגול להיות אוכלוסיה באלפים.
3. להתחיל לבדוק מה שבא לכם. שימו לב שאתם יכולים לבחור את צבע כל עיגול להיות לפי המחוז אליו הוא שייך, לפי הרכב האוכלוסיה או לפי נתונים נוספים. בנוסף, אם עומדים עם העכבר על אחד המחוזות היישובים ששייכים אליו יבלטו מהנתונים.

גרף המציג את השקעת המדינה בישובים השונים לפי רמה חברתית כלכלית של הישוב, גודלו והמחוז שבו הוא נמצא

מה תוכלו למצוא ככה? (או לפחות מה אני מצאתי)

א. השקעת המדינה לתושב בערים הגדולות באמת נמוכה מאשר ביישובים קטנים (או לפחות – קיימים הרבה יישובים קטנים בהם ההשקעה לתושב גדולה מאשר בכל עיר)

ב. כאשר הצבע מגדיר את המחוז – יש הרבה יישובים בשטחים (כחול כהה בתמונה למעלה) שבהם השקעת המדינה לנפש גבוהה מההשקעה בכל יישוב באותה רמה חברתית-כלכלית, כולל ישובים בגודל דומה. למעשה ההשקעה הרבה ביותר לתושב בכל רמה מ- 2 עד 8 היא ביישוב אשר נמצא בשטחים. היישוב היחיד שסותר את הנתון הזה הוא בית”ר עילית החרדי (הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, 1).

ג. לגבי הקשר בין רמה חברתית-כלכלית לבין היקף ההשקעה של המדינה בישוב אפשר לתת פרשנות לכל כיוון שרק רוצים:

  • כיוון שהשיטה לחשב את היקף ההשקעה לתושב (כלומר חלוקת ההשקעה הכוללת במספר הנפשות הכולל) מוטה מאוד ביישובים ברוכי ילדים.
  • כי אפילו הנושא המקורי שממנו התחלתי לבדוק את הנושא (יישובי השטחים) אינו מאוד חד – ובית”ר עילית (דרוג 1) מקבלת פחות לנפש מאלפי מנשה (דרוג 8).

ד. בהשוואה בין צפון, דרום ומרכז נראה שההשקעה במרכז יחסית נמוכה, בצפון (לא כולל מחוז חיפה) יחסית גבוהה, ובדרום נמוכה מאוד בערים (ב”ש, אשקלון, אשדוד) וביישובים בדואים וגבוהה יחסית בשאר. אגב, גם מאוד בולט שבמחוז תל אביב היא נמוכה מאוד למעט בבני ברק.

גרף המציג את השקעת המדינה בישובים השונים לפי רמה חברתית כלכלית של הישוב, גודלו וסוג האוכלוסיה שבו

ה. כאשר הצבע מגדיר את אוכלוסיית היישוב – מנעד גדול בהיקף ההשקעה ביישובים ערביים (כתום בתמונה למעלה; רובם המוחלט ברמה חברתית-כלכלית נמוכה מאוד). יוצא שיש הרבה יישובים ערביים (ומעט מאוד יישובים דרוזיים) אשר ההשקעה בהם לנפש נמוכה בהרבה מזו שמתקבלת ביישובים עם רמה חברתית גבוהה יותר.

 

אני ממש לא אומר שהמידע הזה הוא “טוב”. יש כאלה שיגידו שהשקעה מעטה בערבים זה טוב וכאלה שיגידו שזה רע. כנ”ל לגבי השטחים.
הדבר היחיד שאני אומר הוא שאם נסתכל על הנתונים לפחות נסכים על מה אנחנו מדברים – גם אם לא על הפרשנות של זה.

בקיצור – כל מי שזה מעניין אותו מוזמן להסתכל על הנתונים בעצמו ולהחליט בעצמו האם המדינה משקיעה חכם או לא.

מצאתם משהו מעניין? שתפו אותנו…

 

1 תגובה
  1. ארז
    ארז אומר:

    הניתוח יפה מאוד והשימוש בכלי דינמי עוזר להבין את התמונה. שמתי לב למשהו (ניתן לראות זאת בבירור בגרף האחרון בפוסט של אורי) – יש קורלציה נמוכה בין ההשקעה לתושב לבין המעמד הכלכלי-חברתי. בגדול השקעה גדולה יותר ביישובים חלשים יותר. השאלה היא ממה זה נובע: 1. מאפליה מתקנת ואנחנו פשוט מסתכלים על נקודה במהלך תהליך התיקון ?2. מזה שהנתונים חלקיים ויש עוד תקציבים שמשפיעים? 3. משחיתויות/ניצול לא יעיל ביישובים חלשים שמונעות מהכסף להגיע מקום הנכון? 4. מזה שהתקציב של המדינה הוא רק חלק קטן ממה שאנשי היישוב משקיעים? 5. סיבה אחרת? בכל אופן, זו נקודה מעניינת לדעתי. יותר כסף מושקע בממוצע ביישובים החלשים מאשר בחזקים אבל התמונה לא משתנה משמעותית לאורך שנים רבות, כנראה שהאסטרטגיה לא נכונה…

    Reply

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.