התקציב הפתוח לאן
אם תשאלו את אדם קריב, חבר ועד “הסדנא לידע ציבורי” והמפתח המוביל את פרוייקט “התקציב הפתוח“, יש משמעות מיוחדת מאחורי הסיסמה “איפה הכסף?”. לדידו, זו אולי השאלה החשובה ביותר שהציבור צריך לשאול את הממשל. “סדרי העדיפויות האמיתיים של הממשלה נמצאים בספר התקציב, לא ברמת ההצהרות. לכן זה מעניין,” הוא מציין. עם התקרבות הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2013, השאלה הזאת והניסיון לענות עליה הופכים להיות מעניינים אף יותר.
יש מספר צמתים חשובים במיוחד בתהליך קבלת ההחלטות הכספיות בארץ שחשוב שהציבור יעקוב אחריהם, מסביר קריב. ראשית, לכל חוק ותקנה שיש לה משמעויות כספיות מוקצה תקצוב ראשוני גס (“תקצוב מאקרו”). לאחר מכן פורטים את התקציב לתתי-סעיפים פרטניים. לבסוף, מתוך סעיפים אלו מוציאה המדינה כספים החוצה, כגון לספקים שמספקים למדינה מוצרים שונים, לספקים שנותנים שירותים לציבור כחלק ממיקור חוץ או לעמותות הנתמכות על ידי המדינה. “אם לא משגיחים על כל התהליך – השלטון יכול לרמות אותנו”, מסביר קריב. כך למשל, ייתכן שהשלטון יחליט על מדיניות אבל לא יתקצב אותה; יתקצב אותה, אבל לא יוציא את הכסף; או יוציא את הכסף, אבל בדרך שיש לציבור עניין מיוחד לעקוב אחריה מקרוב, כגון בתשלום לספק שנבחר ללא מכרז. “יש יותר מדי חורים בצינור שבהם לא ברור לאן הכסף הולך. ולנו כאזרחים קשה לעקוב אחר כל התהליך”, מסביר קריב.
סוגיית זרימת הכספים בשלטון בישראל התחילה להציק לקריב ולמפתחי “תקציב פתוח” בעקבות שריפת היער בכרמל בדצמבר 2010, אסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. לאחר האירוע החליפו משרדי הפנים והאוצר האשמות בנוגע לתקצוב מערך הכבאות בארץ, כשמשרד הפנים טוען שבקשותיו להגדיל את תקציב הכבאות נענו על ידי האוצר באופן חלקי בלבד ובאיחור ניכר, ואילו משרד האוצר טען שמילא אחר כל המתחייב מהחלטות הממשלה בנושא, ואף העביר כספים מוגדלים לטובת מערך הכיבוי מהאוויר באותה השנה.
“משרד האוצר עושה את המינימום האפשרי”
כדי לבנות תמונה כוללת של תקציב המדינה שעשוי להבהיר את המצב, פנו נציגי הסדנה לאנשיו של מיכאל איתן, השר הממונה על שיפור השירות לציבור, והעבירו דרכו בקשה למשרד האוצר לשחרר את נתוני התקציב לאינטרנט. “משרד האוצר עשה את המינימום האפשרי”, מסביר קריב, ושחרר אוסף קבצים, המתייחסים לתכנון התקציב לעומת ביצוע במונחי נטו וברוטו בפורמטים שונים, כגון אקסל, pdf ו-html. חלק מהסעיפים היו כתובים בג’יבריש, וחלק מהטקסט העברי היה הפוך.
בשלב הראשון, פעילי פרוייקט “תקציב פתוח” לקחו את כל הנתונים והכניסו אותם למסד נתונים אחיד. לאחר מכן, הם בנו מעליו ממשק שמאפשר לכל אחד לחקור את ספר התקציב. “הגענו למצב שיש את מסד הנתונים הכי מדויק וכולל של התקציב בישראל”, מציין קריב. “קיבלתי אפילו פניות ממשרדי ממשלה אחרים לשלוח נתונים נקיים ומסודרים, כי במערכת הממשלתית זה מסורבל יותר.”
הגרסה הראשונה של תקציב פתוח 1.0, שזמינה עדיין לצפייה בפורטל השירותים והמידע הממשלתי, מאפשרת הסתכלות על השתנות התקציב לאורך זמן, חיפוש בתקציב והשוואת תכנון התקציב מול ביצוע.
עם הזמן, צברו מפתחי “תקציב פתוח” תובנות שערערו הנחות יסוד שלהם בתכנון המערכת. “גילינו שלכל סעיף בתקציב יש שדה מזהה, למשל סעיף 20 בתקציב משרד החינוך, והנחנו שהוא בעל משמעות זהה לאורך השנים. מסתבר שלא. יש גם סעיפים יותר פנימיים שמשרד האוצר משנה להם לחלוטין את המשמעות שנה אחרי שנה. לכן להסתכל על גרף כזה זה לפעמים חסר-משמעות.”
זאת ועוד, כדי לעקוב אחר תקצוב סוגיות כמו מערך הכבאות, צריך להתמקד בסך בסעיפים תקציביים רבים ושונים, תוך שימת לב להבדלים בין סעיפי שכר לבין סעיפי ציוד ושאר ירקות. זהו רק פער אחד שמפתחי “תקציב פתוח” מתכוונים לטפל בו בגרסה הבאה של המערכת, שצפויה לעלות לאינטרנט בשבועות הקרובים. הגרסה הקרובה תאפשר לציבור הגולשים לאחד סעיפים תקציביים הקשורים לאותו הנושא ולנתח אותם יחד כמקשה אחת.
שיפור נוסף יאפשר להשוות בין התקצוב בסעיפים תקציביים שונים, או בין סעיפים תקציביים לבין סדרות נתונים אחרות, ובכך לספר סיפור דרך הנתונים. “ספר התקציב מכיל אמנם את כל הנתונים, אבל לא את הידע. אבל אין לך כלים להחליט אם זה יותר מדי או פחות מדי או סכום מתאים. אולי המספר מתאים למצב לפני שלושים שנה אבל לא להיום. למשל, צריך שתהיה אפשרות להציג את תקציב משרד החינוך כתלות באינפלציה ובמספר התלמידים. אנחנו רוצים להנגיש את הידע הזה לציבור בהתבסס על ספר התקציב.” מאפיין מתוכנן נוסף יאפשר למומחים ופעילים בחברה האזרחית בישראל להוסיף הארות וביאורים באופן משולב עם התקציב, כל אחד בהתאם להשקפת עולמו, ולהציג אותם לציבור באתר “תקציב פתוח”.
“החלום שלי הוא שיהיה אפשר לראות כל הוצאה של הממשלה עד לרמת הספק, כמעט בזמן אמת, בדומה לקיים בממשל הפדרלי בארה”ב”, קריב מספר. “כמובן שזה לא מספיק – צריך לעקוב גם אחרי מיקור חוץ, ותמיכות בעמותות,” הוא מוסיף.
כצפוי, אחד הקשיים המרכזיים לשפר את תחום השקיפות התקציבית נובע מהממשלה עצמה. “כרגע אנחנו עושים את המרב עם המידע ששוחרר, אבל למשרד האוצר יש עדיין הרבה מאוד מידע שהוא לא מוכן לשחרר. כל עוד לא מחייבים אותם לשחרר בכוח, הם לא יעשו את זה.”
ומה בדבר קהילת הקוד הפתוח בארץ? האם היא נרתמת למשימה? “אין הרבה מתנדבים שעובדים על הפרוייקט. בעיקר נשארתי אני”, מודה קריב. “אבל להוציא ידע מערימת מספרים זה אתגר אמיתי.”
כל הכבוד על העשייה!!