הבחירות ברשת החברתית: על מה הפוליטיקאים מדברים ועל מימון קמפיינים

פרופ’ קרין נהון משתמשת בנתונים שנאספים על ידי אתר כיכר המדינה של הסדנא כדי לנתח את פעילות הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לקראת הבחירות. הפוסט פורסם במקור ב-17.1.2015 באתר של נהון, ולאחר מכן בפלוג של טל שניידר ובאתר מאקו.

 

השבוע ניתחתי את השיח של הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לפי מילות מפתח של פוליטיקאים מכהנים. הגרף למטה מראה את סך כל ההתייחסויות של פוליטיקאים לפי מילות המפתח. מבין מילות המפתח שנדגמו, השכיחות ביותר היו: חברה, שלום, בטחון וכלכלה.

התפלגות מילות מפתח

כשמחלקים את מילות המפתח הללו ובודקים את ההתייחסויות של שמונת הפוליטיקאים שהתייחסו הכי הרבה לכל אחת מהן לפי מפלגה וגוש פוליטי ניתן לראות דבר מעניין: רוב השיח בנושאים שנדגמו נשלט ע״י הפוליטיקאים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית – חברה, שלום, כלכלה, זכויות, שוויון, שחיתות ושקיפות. הנושא היחיד שהשיח של הפוליטיקאים מהצד הימני שולט הוא נושא הטרור. מילות המפתח: ביטחון ופלסטינים הראו מגמה מעורבת.

מילות מפתח צבעוני

[*מקרא מפת החום – צבעי האדום למינהם מייצגים את מפלגות השמאל, ירוק- מרכז, כחול-ימין. הגרף העליון מציג סיכום לגבי השליטה בשיח – שמאל, ימין ושיח מעורב]

מפת הלייקים לסטטוסים של הפוליטיקאים המכהנים מראה בעיקביות דומיננטיות לימין לעומת המרכז והשמאל – 66% מהלייקים (552,811) נגרפים על ידי הפוליטיקאים מימין לעומת שמאל ומרכז (31%) (ראו את דף הנתונים). עם זאת הגרף למטה מראה לנו כמה שינויים. ראשית, משה כחלון מתמקם באופן יותר קבוע בין חמשת הפוליטיקאים שגורפים את מירב הלייקים. שנית, שבוע הפריימריז (ליכוד, בית יהודי ועבודה) התאפיין יחסית בפעילות נמוכה ברשתות החברתיות, ורוב הפעילות עוברת בעיקר לשטח. שלישית, ניצן הורביץ, כעת אחרי שפרש, זוכה לעדנה ברשתות החברתיות – משתמשים השבוע שיתפו את הפוסטים שלו, הוא זכה ללייקים רבים יותר מהרגיל, והתברג בין ארבעת הפוליטיקאים הגבוהים מבחינת הלייקים וגם מבחינת השיתופים (נתניהו, כחלון, בנט והורביץ).
לייק
מפת השיתופים. המפה דיי דומה למפת הלייקים, אולם יש לזכור שהיא מעידה על דבר שונה. השיתופים מאפשרים לנו לראות עד כמה המידע נפוץ לכל עבר, ואילו הלייקים מסמנים לנו את התמיכה בתכני הפוליטיקאים. יש בכל זאת שינוי בולט אחד בין מפת הלייקים והשיתופים – נפתלי בנט נמצא בירידה מתמדת של כמות השיתופים בחודש האחרון, דהיינו מסריו מופצים לקהל קטן יותר ועל כן הסיכוי לויראליות קטן. כמי שידוע כשולט ברזי הרשתות החברתיות, יש לתת על זה את הדעת.
שיתוף
ונושא אחרון שאדבר עליו השבוע הוא נושא מימון הקמפיינים. סתיו שפיר ושלי יחימוביץ השתמשו בשיטת מימון המונים (crowd funding) על מנת לגייס כספים לכספי הפריימריז, ושתיהן הגיעו לתקרה המותרת. שלי יחימוביץ גייסה 274,000 שקלים מ-956 תורמים, ואילו סתיו גייסה ממעל 1500 תורמים. מדובר בשיטה שמשנה כללי משחק, שכעת יותר ויותר פוליטיקאים משתמשים בה. ההסתמכות על בעלי הון כבד יורדת וכך גם המחוייבות של אותו פוליטיקאי לאינטרסים של אותם בעלי הון. אני בעד.

ובצד הפחות יפה של מימון. התפרסם השבוע באתר המזבלה התעריף של מימון תכנים ברשתות החברתיות – תכנים שלא מספרים לכם שמקדמים אינטרס מסויים. הם לא מופיעים עם סימון של פרסומת, או מה המקור שלה. וכך מסתבר שלהחדיר סטטוס מטעם פוליטיקאי בלי שתדעו שזה סטטוס ממומן עולה בין 4000-14,000, וטרול יעודי (אדם שכל מטרתו היא בעצם להכפיש פוליטיקאי או מפלגה ברשתות החברתיות, או לקדם פוליטיקאי מסויים) יעלה בין 15-25 אלף שקלים. ובמילים אחרות, אל לכם להיות כל כך נאיבים ולחשוב שהשיח ברשתות החברתיות הוא אכן שיקוף של דיעות אותנטיות של אנשים. הוא מורכב גם מהטעיה שלכם ע״י תשלום לשכירי חרב דיגיטליים (ש״חדים), שלא מעוניינים באמת בשיח. הבעיה הזו קיימת בעולם הפוליטי כמו גם בעולם העסקי. יתכן ויבוא יום והחוק יחייב פרסומאים (ופוליטיקאים) לגילוי נאות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.