מפתח התקציב – לאן הולך הכסף באמת?

מה זה  “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף”?

מפתח התקציב, אחד הפרויקטים הוותיקים שלנו, עוקב אחר חלוקת תקציב המדינה בין משרדי הממשלה, התחומים והתוכניות השונות, ואחר השתנותו המתמדת בעקבות העברות תקציביות. בחודשים האחרונים הפרויקט התרחב וכעת הוא מאפשר לראות גם את ההכנסות וגם את ההוצאות של הממשלה בפועל. פרוייקט הבת “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף” נולד מהרצון להבין לאן הכספים של משלם המיסים מגיעים בסופו של יום. התקציב הוא אחד האמצעים החשובים העומדים לממשלה בביצוע מדיניותה ובהבטחת שירותים לאזרחים. הממשלה מוציאה את כספי התקציב על תשלום משכורות לעובדי המדינה, על רכישת סחורות ושירותים מגופים חיצוניים, ובנוסף על מתן תמיכות לארגונים שונים (כגון העברות לעמותות או סובסידיות לחברות מסחריות).

עד היום היה קשה מאד לעקוב אחר ההתקשרויות הללו, למפות או לנתח אותן. העדר השקיפות בתחום הופך אותו למועד לפורענות ומהווה פתח לבזבוז כספי הציבור, בין אם על ידי קנייה של שירותים מיותרים, תשלום מחיר מופקע, או אף שחיתות באמצעות העברת כספים לגופים חיצוניים בתמורה לטובות הנאה.

י
רכש

הצוות מימין לשמאל:  שי שיינפלד, ג’ונתן רויזין, סער אלון-ברקת, עומר ברטל, אורי פז, נעמה כהן , מעין חג׳אג׳, ויטלי לובימצב

איך נולד הרעיון?

סער, מוביל הפרוייקט מספר: “כשעבדתי על התזה שלי בתואר השני, חיפשתי מידע בנוגע לכספים שקיבלו חברות פרטיות מהמדינה. המחקר שלי התמקד בתגובות של ארגונים שונים למחאה החברתית, ובפרט בשאלה האם ככל שארגונים תלויים יותר בתמיכה כספית מהמדינה, כך הם יהיו נכונים יותר להגיב לביקורת מהציבור. חיפשתי לשווא מידע במקורות רשמיים ואפילו פניתי לגורמים בממשלה, אבל נתקלתי בסירוב לבקשות שלי לקבל את המידע. המצב שבו כאזרח אין לי דרך לדעת כמה כסף קיבלה חברה כלשהי מהמדינה היה נראה לי ממש אבסורד. פשוט לא הסכמתי לקבל את זה.

בהאקתון של הסדנא באוקטובר 2014 פגשתי את עומר ברטל, היום המפתח הראשי של “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף”. עומר, מתוך הניסיון האישי שלו כעוסק עצמאי, הדגיש את הצורך להרחיב את התחרות על מכרזים של המדינה, גם כדי לתת הזדמנות שווה למעגל רחב יותר של ספקים ונותני שירותים, וגם כדי לדאוג שלא עושקים את הממשלה במחיר. יחד התחלנו להריץ את הרעיון.

מה מקור הנתונים? מה הכלי שאתם בונים מספק שאין באתרים הממשלתיים?

רוב הנתונים שלנו מגיעים מאתר מינהל הרכש הממשלתי, שמעדכן באופן יום יומי התקשרויות של הממשלה בפטורים ממכרז. למעשה, זה ממשק משתמש הפתוח לציבור של מערכת ממשלתית בשם מנו”ף (“מערכת ניהול ופרסום מכרזים ופטור ממכרז”). המערכת הזאת נוצרה בראש ובראשונה על מנת לתת לספקים ונותני שירותים מידע שיאפשר להם לגשת למכרזים ממשלתיים. בהתאם לכך, הנתונים המוצגים הם סטטיים, ולא מתעדכנים כאשר המשרדים משנים את תנאי ההתקשרות. כמו כן לא ניתן לראות אגרגציה של התקשרויות (למשל – מה סך ההתקשרויות של עמותה מסויימת או של משרד מסויים בחודש מסויים). אנחנו לוקחים את המידע מאתר מינהל הרכש, ועושים אינטגרציה שלו עם מידע מפורטל התמיכות וממקורות נוספים כמו מאגרי חברות ועמותות ועוד. המטרה העיקרית שלנו היא לתרגם את המידע על התמיכות וההתקשרויות לסיפור מעניין ובעל ערך חדשותי, כזה שקופץ לעיתונאי ישר לעיניים.

האם כבר מצאתם תופעות חריגות וסיפורים מעניינים? איך אתם מתכוונים לחפש אותם?

גילינו שמשרדים יכולים לאחר מאוד בדיווח על ההתקשרויות, וגם לשנות תכופות את פרטי ההתקשרות. אוששנו דפוסים שידענו שקיימים, כמו ריבוי התקשרויות המשך עם אותם הספקים, הרבה התקשרויות עם חברות ייעוץ, כמות בלתי נתפסת של התקשרויות עם קבלני שירותי אבטחה וניקיון וחברות כוח אדם. חוץ מזה צצים לא מעט סתם מקרים מבדרים. למשל, הרבה התקשרויות עם זמרים, אומנים. מכיוון שאנחנו אוגרים את הנתונים באופן שוטף, עם הזמן אנחנו לומדים יותר ויותר לזהות התקשרויות חריגות על בסיס ניתוח נתוני העבר.

האם המאגר שבניתם פתוח לשימוש של אחרים?

בהחלט. כמו כל שאר המידע שנמצא באתר מפתח התקציב, הנתונים על ההוצאות זמינים וניתן להוריד אותם וליצור שאילתות SQL דרך data.obudget.org.

רכש 2 נע

איזה עוד מאגרי מידע הייתם רוצים שהממשלה תפתח? מה הכי דחוף בעיניכם?

חסר לנו מידע על התקשרויות במכרזים פומביים, שבאופן אבסורדי לא זמין היום כלל, בניגוד למידע על ההתקשרויות בפטור ממכרז. יש גם גופים, כמו משרד הבטחון שלא טורחים לפרסם כלל את ההתקשרויות שלהם, גם את אלה שכלל לא נוגעות בסוגיות בטחון, כמו רכישת נייר טואלט.

שנית, היינו רוצים לקבל מידע על התקנות התקציביות שמהן הוציאה הממשלה את הכסף למימון ההתקשרות, מה שיאפשר לנו לבדוק האם הכסף אכן יצא למטרה שלשמה הוא יועד בתקציב המדינה. כבר נמצא בעבר, למשל, שתקנה תקציבית המיועדת לחיזוק הפריפריה שימשה למתן מענקים לגרעינים תורניים ברמת אביב ג’. אנחנו יודעים שמשרדי הממשלה מזינים את התקנות במערכת שלהם, ואפילו מחוייבים לכך מתוקף ההנחיות של החשבת הכללית, אבל בפועל מכל הסעיפים שהם מזינים זהו הסעיף היחיד שבחרו לא להציג לציבור באתר של מינהל הרכש. כשפנינו ושאלנו על כך, השיבו לנו שהסעיף הזה זמני ולכן הם אינם מעוניינים להציג אותו.

כדי להשלים את פערי המידע הללו, הגשנו בקשות חופש מידע רוחביות לכל משרדי הממשלה. במקביל אנחנו עובדים יחד עם היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ובשיתוף פעולה הדוק עם התנועה לחופש המידע, לגיבוש נהלים חדשים לפרסום מידע על התקשרויות משרדי ממשלה עם ספקים. אנחנו חושבים גם על קידום הצעת חוק שתחייב את המשרדים לפרסם את כל פרטי המידע הללו. אני אופטימי.

מסך רכש

מה האתגרים שהתמודדתם איתם מבחינת העיצוב?

אורי, מעצב האתר: היה לי חשוב ליצור ממשק גרפי שמנגיש למשתמש מידע בירוקרטי יבש ומורכב בצורה נוחה ובהירה, כך שאפשר יהיה באופן מיידי להבין את הקונטקסט של כל התקשרות.

עמודת העדכונים הימנית מציגה רשימה של התקשרויות שניתן לסנן לפי פילטרים שונים. בחלון השמאלי אנחנו מציגים לגבי כל התקשרות, בנוסף למידע שכבר קיים באתר מינהל הרכש, גם את היסטוריית השינויים של אותה התקשרות וגם התקשרויות ומענקים קודמים של אותו ספק עם כלל המשרדים.

מה התכניות שלכם לעתיד?

אנחנו מנסים לאסוף מידע נוסף על הגופים עמם המדינה מתקשרת, למשל – במה עוסק הארגון, מי הבעלים, מי יושב בהנהלה, מה מקורות המימון שלהם. בהמשך נוכל להצליב את המידע הזה עם מידע על תורמים לגופים פוליטיים ופעילים במפלגות, מה שיאפשר לנו לזהות מקרים שבהם מועברים כספים לגורמים פרטיים שבעבר הביעו תמיכה במפלגה או במועמד, דבר שיכול על פניו להוות חשד לשחיתות.

כיוון נוסף שמעניין אותנו הוא ליצור אפליקציה לעסקים שתשלח התראות על התקשרויות שהתוקף שלהן עומד לפוג. זאת כדי להרחיב את מעגל המתחרים על הזדמנויות עסקיות של המדינה.

אנחנו מקווים שבסיס הנתונים גם ישמש בעתיד למחקר בנושאים שונים כגון הפרטה ומיקור חוץ של שירותים.

1 תגובה

פינגבקים וטרקבקים

  1. […] שעוד לא קרא את הראיון עם צוות “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף” (הידוע גם […]

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.