האם יוגבלו פערי השכר בחברות ציבוריות בחקיקה?
כיצד פועלים חברי הכנסת לצמצום פערי השכר? הרבה ניסיונות, לא מעט שיתופי פעולה בין סיעות, מעט מדי חוקים.
מאת: פולינה סקלארבסקי
הבוקר בישרו העיתונים שפערי השכר מגיעים ל 81%. הצעת חוק, פרי שיתוף הפעולה בין ח”כ שלי יחימוביץ’ (העבודה) לח”כ חיים כץ (הליכוד-ישראל ביתנו), הונחה החודש בפעם השלישית על שולחן הכנסת במטרה לקבוע את הפער הזה ללא יותר מ-50% בחברות ציבוריות. הצעת חוק נוספת בנושא הוגשה באוקטובר על ידי ארבעה ח”כים מסיעות התנועה, העבודה וחד”ש, בהם מאיר שטרית (התנועה) שניסה לקדם חקיקה בנושא גם בכנסת הקודמת.
13.3.13 – חוק הקטנת פערי השכר במשק (פ/19/789)
הוגשה לראשונה ביוני 2009, הוגשה שוב במאי 2010 ונדחתה בוועדת השרים לעניינים חקיקה ביולי של אותה השנה: “בהתייחס להצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס”ט2009- של ח”כ שלי יחימוביץ’ וחיים כץ (פ1249/), לבקש מח”כ המציעים לדחות ב3- חודשים את מועד העלאת הצעתם לדיון מוקדם על מנת לאפשר לוועדת המשנה לוועדת השרים לענייני חקיקה הדנה בנושא, לגבש את המלצותיה. לא יסכימו המציעים לבקשה – בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת החוק.”
הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים חדשים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים חדשים בחודש.
גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת חוק זאת יש ניסיון להציב מגבלות שיש בהן סבירות והיתכנות ליישום.
יש לשים לב כי בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. תמצא ההנהלה, או ימצא הדירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה – יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה.
באופן כזה יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסוימת ומצומצמת אי השוויון, ויוצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים.
14.10.13 – הגבלת תנאי כהונה והעסקה של מנהלים בחברה ציבורית
חוק החברות תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית
גם ח”כ מאיר שטרית (אז בקדימה) הגיש הצעת חוק להגבלת שכר המנהלים בחברות ציבוריות, ללא יותר מפי 5 מהשכר הממוצע במשק. ההצעה הוגשה והוסרה במהלך 2010 והוגשה שוב ב- 2011, אז נפלה בוועדת השרים לחקיקה בטיעון דומה: “בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית), התשע”א-2011 של חה”כ מאיר שטרית (פ/3033).”
הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהא גבוה מפי חמישה מגובה השכר הממוצע במשק. בעזרת הצעת החוק הפערים הכלכליים בין העובד הבכיר ביותר לעובד הזוטר ביותר יקטנו. חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל אך ורק אם החברה חילקה דיבידנדים בהתאם לרווחיה, כלומר שכר הבכירים יושפע מרווחיה של החברה. כיום חברות משלמות שכר של מאות אלפי שקלים בחודש ללא שום קשר לרווחיהן.
לפיכך מוצע כי במקרה שלחברה יש רווחים והיא מחליטה לחלק דיבידנד יוכל לקבל המנהל תוספת שכר שנתית וזאת בתנאי שהסכום לא יעלה על סך 12 פעמים השכר הממוצע במשק ובנוסף ניתן יהיה להעלות את שכרו השנתי של המנהל הכללי בסכום נוסף שלא יעלה על הסכום השווה לשיעור הדיבידנד שקיבל מי שמחזיק אחוז אחד מהמניות.