בקטגוריה זו יופיעו תוצרי תחקירים על חקיקה בנושאים מגוונים.
רוצים לדעת מי הח”כים הפועלים לקידום האג’נדה שמעניינת אתכם? איך הלך להם בשנים האחרונות? אילו הצעות נפלו כבר בקריאה הטרומית ואילו צלחו את הקריאה השלישית?
הבלוג מתעדכן בעזרתם של מתנדבי הסדנא לידע ציבורי ומתבסס ברובו על נתוני כנסת פתוחה.
אם יש נושא שמעניין אתכם לחקור, או נושא שהייתם רוצים לקרוא עליו – הצטרפו לצוות התחקיר או תרמו לרשימת הבקשות.

האם יוגבלו פערי השכר בחברות ציבוריות בחקיקה?

כיצד פועלים חברי הכנסת לצמצום פערי השכר? הרבה ניסיונות, לא מעט שיתופי פעולה בין סיעות, מעט מדי חוקים.

מאת: פולינה סקלארבסקי

הבוקר בישרו העיתונים שפערי השכר מגיעים ל 81%. הצעת חוק, פרי שיתוף הפעולה בין ח”כ שלי יחימוביץ’ (העבודה) לח”כ חיים כץ (הליכוד-ישראל ביתנו), הונחה החודש בפעם השלישית על שולחן הכנסת במטרה לקבוע את הפער הזה ללא יותר מ-50% בחברות ציבוריות. הצעת חוק נוספת בנושא הוגשה באוקטובר על ידי ארבעה ח”כים מסיעות התנועה, העבודה וחד”ש, בהם מאיר שטרית (התנועה) שניסה לקדם חקיקה בנושא גם בכנסת הקודמת.

13.3.13 – חוק הקטנת פערי השכר במשק (פ/‏19/‏789)

הוגשה לראשונה ביוני 2009, הוגשה שוב במאי 2010 ונדחתה בוועדת השרים לעניינים חקיקה ביולי של אותה השנה: “בהתייחס להצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס”ט2009- של ח”כ שלי יחימוביץ’ וחיים כץ (פ1249/), לבקש מח”כ המציעים לדחות ב3- חודשים את מועד העלאת הצעתם לדיון מוקדם על מנת לאפשר לוועדת המשנה לוועדת השרים לענייני חקיקה הדנה בנושא, לגבש את המלצותיה. לא יסכימו המציעים לבקשה – בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת החוק.”

הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים חדשים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים חדשים בחודש.
גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת חוק זאת יש ניסיון להציב מגבלות שיש בהן סבירות והיתכנות ליישום.
יש לשים לב כי בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. תמצא ההנהלה, או ימצא הדירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה – יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה.
באופן כזה יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסוימת ומצומצמת אי השוויון, ויוצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים.

14.10.13 – הגבלת תנאי כהונה והעסקה של מנהלים בחברה ציבורית

חוק החברות תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית

גם ח”כ מאיר שטרית (אז בקדימה) הגיש הצעת חוק להגבלת שכר המנהלים בחברות ציבוריות, ללא יותר מפי 5 מהשכר הממוצע במשק. ההצעה הוגשה והוסרה במהלך 2010 והוגשה שוב ב- 2011, אז נפלה בוועדת השרים לחקיקה בטיעון דומה: “בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית), התשע”א-2011 של חה”כ מאיר שטרית (פ/3033).”

הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהא גבוה מפי חמישה מגובה השכר הממוצע במשק. בעזרת הצעת החוק הפערים הכלכליים בין העובד הבכיר ביותר לעובד הזוטר ביותר יקטנו. חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל אך ורק אם החברה חילקה דיבידנדים בהתאם לרווחיה, כלומר שכר הבכירים יושפע מרווחיה של החברה. כיום חברות משלמות שכר של מאות אלפי שקלים בחודש ללא שום קשר לרווחיהן.

לפיכך מוצע כי במקרה שלחברה יש רווחים והיא מחליטה לחלק דיבידנד יוכל לקבל המנהל תוספת שכר שנתית וזאת בתנאי שהסכום לא יעלה על סך 12 פעמים השכר הממוצע במשק ובנוסף ניתן יהיה להעלות את שכרו השנתי של המנהל הכללי בסכום נוסף שלא יעלה על הסכום השווה לשיעור הדיבידנד שקיבל מי שמחזיק אחוז אחד מהמניות.

חוק החברות תיקון – הגבלת שכרם של בכירים בחברות ציבוריות

ניסיון נוסף של ח”כ אילן גילאון (מרצ) בכנסת ה-18, להעביר חוק דומה נפלה בקריאה טרומית

ובונוס למתמידים – TED בנושא השפעתם של פערים כלכליים על החברה:

אחרי הסערה: מי יפצה אתכם על נזק שנגרם לכם כתוצאה מאסון טבע?

knesset-snow

תחקיר: גיל דפנאי

רעידות אדמה, שטפונות, הצפות וסופות חול  אינם תופעה חדשה או נדירה. השנה גם חווינו סופה עם שלג כבד בבירה, בעקבותיה התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה (20.1.14) לדיון בנושא הפיצויים לרשויות המקומיות ולאזרחים. מתנדבי כנסת פתוחה שואלים את השאלה המתבקשת – מה בחוקי המדינה מבטיח לכם שיקום כלכלי אחרי הסערה?

צוות מתנדבים בכנסת פתוחה בדק עד כמה המדינה מוכנה להתערב לטובתכם, במקרה שרכושכם נפגע באסון טבע, והאם היא מחויבת לעזור לכם על פי חוק? לא בטוח שתאהבו את התשובה.

בדומה לנושאים רבים בישראל גם בעניין זה אין מדיניות ברורה. ממשלות ישראל מעדיפות לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לבסס חקיקה מחייבת. מנגנון הפיצויים היחיד הקיים בחוק מוגדר עבור תשתיות חקלאיות, וזה כמובן פיתרון חלקי. במשך שנים, פועלים ח”כ חנין זועבי וח”כ ג’מאל זחאלקה (שניהם ממפלגת בל”ד) לקידום חוק שיבטיח פיצויים לנפגעי אסון טבע. המאמץ האחרון של השניים היה במאי 2013, והצעתם נפלה בהצבעה לקריאה טרומית. מאמצים קודמים מצידם נעשו גם בשנים 2011 ו – 2009.

מי נגד?

בין מצביעי הנגד להעברת ההצעה של זחאלקה וזועבי לדיון בוועדה, היו גם ח”כ פאינה קירשנבאום (הליכוד-ישראל ביתנו) וח”כ אמנון כהן (ש”ס), שהגישו בעצמם הצעה לפיצוי נפגעי שריפת הכרמל ב- 2011. המדינה אמנם העניקה פיצוי מזערי בשווי של 2,500 ש”ח לנפגעי האסון לשם התארגנות ראשונית, אך עמדתה העיקרית הייתה, כי אזרחים שלא שילמו לחברת ביטוח פרטית, צריכים להבין שהמדינה לא תעזור להם.

מר אושיק בן עטר, ששימש כחשב הכללי, אמר בישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בעקבות אסון הכרמל: “אדם שהבית שלו נשרף ומצבו הסוציאלי הוא לא פשוט, המדינה לא תפקיר אותו, אבל מצד שני יהיה ברור כאן, שהמצב שלו לא יהיה זהה למצבו של מי שהתכונן ועשה ביטוח.”

[vc_row][vc_column width=”1/1″][vc_raw_html]JTNDaWZyYW1lJTIwZnJhbWVib3JkZXIlM0QlMjIwJTIyJTIwaWQlM0QlMjJlbWJlZC13aWRnZXQlMjIlMjBzcmMlM0QlMjJodHRwJTNBJTJGJTJGb2tuZXNzZXQub3JnJTJGYmlsbCUyRjQ2MTclMkZlbWJlZCUyRiUyMiUyMHN0eWxlJTNEJTIyd2lkdGglM0ElMjA1MDVweCUzQiUyMGhlaWdodCUzQSUyMDM3NXB4JTNCJTIyJTNFJTNDJTJGaWZyYW1lJTNF[/vc_raw_html][/vc_column][/vc_row]

האם חברות הביטוח בטוחות?

השאלה המתבקשת היא – האם במקרה של אסון רחב היקף לא יתברר, שחברות הביטוח לא מסוגלות לעמוד בכל ההתחייבויות כלפי המבוטחים? לפי דו”ח היערכות פיננסית לרעידת אדמה של המועצה הלאומית לכלכלה, במידה והנזק לדירות מבוטחות יעלה על עשרה מילארד דולרים “קיימת סבירות נמוכה לכך, שלפחות חלק מהחברות עלולות להיקלע לסכנת חדלות פירעון.” מחברי המסמך מוסיפים, שבמצב חדלות פירעון, אספקת אשראי זול מטעם המדינה כסיוע לאזרחים לא תהווה סיוע מספיק, ועל כן יש להתכונן לתרחיש שבו המדינה תידרש למעורבות עמוקה יותר.

יושבים על שבר

ישראל יכולה ללמוד ממדינות אחרות בעולם, המנוסות יותר באירועים אקולוגיים משמעותיים, כיצד יש לפעול לטובת האזרחים ולהעניק להם ביטחון פיזי וכלכלי. בקליפורניה למשל, פועלות קרנות ממשלתיות מיוחדות שתפקידן לתמוך באזרחים שניזוקו באסון טבע מסדר גודל שאינו מאפשר כיסוי מכספי חברות הביטוח. על הפיתרון הזה לא ממהרים לדבר אצלנו.

בשנת 2012 התקיימו שתי ישיבות בכנסת בעניין היערכות הרשויות לרעידת אדמה בהיקף משמעותי. לשחקנים הקודמים, ח”כ אמנון כהן וח”כ פאינה קירשנבאום, חברו גם הח”כים דב חנין (חד”ש) ואורי מקלב (יהדות התורה). בדיונים בהשתתפותם דובר בעיקר על ביטוח ממשלתי לנכסי מדינה, כבתי חולים וכבתי ספר. ח”כ חנין דיבר על אפשרות לתת סיוע לאזרחים המצויים באזורי סיכון גבוהים, כדי שאלה יוכלו לחזק את יסודות בתיהם. ואולם בינתיים, כיוון הרוח לא השתנה בכנסת, ורוב חבריה מוסיפים להצביע נגד הצעות חוק המבקשות לעגן בחקיקה את מחוייבות הממשלה כלפי האזרחים בעיתות משבר טבעי.

לדיון האחרון שהתקיים בנושא (פיצויים לאזרחים כתוצאה מנזקי הסופה של דצמבר 2013) בכנסת ראו ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בתאריך י”ט שבט תשע”ד, 20/01/2014 09:30. ניתן להוריד את פרוטוקולי הישיבה כאן.