כאן ב׳: שבי קורזן בשיחה עם רן בנימיני על פתיחת מושב החורף בכנסת

רן בנימיני | 23.10.17 | כאן ב׳

 תקציביזם: הסדנא החלה להתמקד בוועדות הכנסת ובפעילות הפרלמנטרית של השרים, ומכשירה אזרחים בשיתוף פעולה עם המשמר האזרחי והתנועה לחופש המידע לקחת חלק בוועדות. כל אלה בדרך לאתר חדש.

כישלון בשטח למפלגת השלטון

פורסם בכלכליסט ב- 24.08.15.

מאת אורי תובל.

 

30 המנדטים של הליכוד היו אמורים לאפשר לחבריה חופש פעולה כמעט מוחלט בממשלה ובכנסת. בפועל הם מקבלים ציון נכשל בחקיקה ובנוכחות. מנתונים ראשוניים שבדק פרויקט כנסת פתוחה של הסדנא לידע ציבורי עבור “כלכליסט” עולה שנוכחות הח”כים של הליכוד בוועדות נמוכה.
את שיעורי הנוכחות הנמוכים ביותר בפגישות ועדת הכלכלה מחזיקות נורית קורן, שחברה בשש ועדות והגיעה ל־30% מהדיונים בלבד, ונאוה בוקר שחברה בשלוש וועדות והגיעה ל־20% מהדיונים.

האם יוגבלו פערי השכר בחברות ציבוריות בחקיקה?

כיצד פועלים חברי הכנסת לצמצום פערי השכר? הרבה ניסיונות, לא מעט שיתופי פעולה בין סיעות, מעט מדי חוקים.

מאת: פולינה סקלארבסקי

הבוקר בישרו העיתונים שפערי השכר מגיעים ל 81%. הצעת חוק, פרי שיתוף הפעולה בין ח”כ שלי יחימוביץ’ (העבודה) לח”כ חיים כץ (הליכוד-ישראל ביתנו), הונחה החודש בפעם השלישית על שולחן הכנסת במטרה לקבוע את הפער הזה ללא יותר מ-50% בחברות ציבוריות. הצעת חוק נוספת בנושא הוגשה באוקטובר על ידי ארבעה ח”כים מסיעות התנועה, העבודה וחד”ש, בהם מאיר שטרית (התנועה) שניסה לקדם חקיקה בנושא גם בכנסת הקודמת.

13.3.13 – חוק הקטנת פערי השכר במשק (פ/‏19/‏789)

הוגשה לראשונה ביוני 2009, הוגשה שוב במאי 2010 ונדחתה בוועדת השרים לעניינים חקיקה ביולי של אותה השנה: “בהתייחס להצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס”ט2009- של ח”כ שלי יחימוביץ’ וחיים כץ (פ1249/), לבקש מח”כ המציעים לדחות ב3- חודשים את מועד העלאת הצעתם לדיון מוקדם על מנת לאפשר לוועדת המשנה לוועדת השרים לענייני חקיקה הדנה בנושא, לגבש את המלצותיה. לא יסכימו המציעים לבקשה – בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת החוק.”

הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים חדשים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים חדשים בחודש.
גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת חוק זאת יש ניסיון להציב מגבלות שיש בהן סבירות והיתכנות ליישום.
יש לשים לב כי בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. תמצא ההנהלה, או ימצא הדירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה – יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה.
באופן כזה יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסוימת ומצומצמת אי השוויון, ויוצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים.

14.10.13 – הגבלת תנאי כהונה והעסקה של מנהלים בחברה ציבורית

חוק החברות תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית

גם ח”כ מאיר שטרית (אז בקדימה) הגיש הצעת חוק להגבלת שכר המנהלים בחברות ציבוריות, ללא יותר מפי 5 מהשכר הממוצע במשק. ההצעה הוגשה והוסרה במהלך 2010 והוגשה שוב ב- 2011, אז נפלה בוועדת השרים לחקיקה בטיעון דומה: “בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת שכר מנהלים בחברה ציבורית), התשע”א-2011 של חה”כ מאיר שטרית (פ/3033).”

הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהא גבוה מפי חמישה מגובה השכר הממוצע במשק. בעזרת הצעת החוק הפערים הכלכליים בין העובד הבכיר ביותר לעובד הזוטר ביותר יקטנו. חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל אך ורק אם החברה חילקה דיבידנדים בהתאם לרווחיה, כלומר שכר הבכירים יושפע מרווחיה של החברה. כיום חברות משלמות שכר של מאות אלפי שקלים בחודש ללא שום קשר לרווחיהן.

לפיכך מוצע כי במקרה שלחברה יש רווחים והיא מחליטה לחלק דיבידנד יוכל לקבל המנהל תוספת שכר שנתית וזאת בתנאי שהסכום לא יעלה על סך 12 פעמים השכר הממוצע במשק ובנוסף ניתן יהיה להעלות את שכרו השנתי של המנהל הכללי בסכום נוסף שלא יעלה על הסכום השווה לשיעור הדיבידנד שקיבל מי שמחזיק אחוז אחד מהמניות.

חוק החברות תיקון – הגבלת שכרם של בכירים בחברות ציבוריות

ניסיון נוסף של ח”כ אילן גילאון (מרצ) בכנסת ה-18, להעביר חוק דומה נפלה בקריאה טרומית

ובונוס למתמידים – TED בנושא השפעתם של פערים כלכליים על החברה:

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא (9-13.3.2014)

וכמובן, השבוע הוכרזה רשמית שבי קורזן כמנכ”לית החדשה של הסדנא. שבי, מאחלים לך ולכולנו מזל טוב והרבה הצלחה. שבי ויובל הודיעו שתקופת החפיפה ביניהם תארך כשלושה שבועות וכי המעוניינים ליצור קשר עם שבי מוזמנים לפנות אליה במפגשי הפיתוח הקרובים או באמצעות המייל: [email protected].
שבוע טוב ולהתראות השבוע,
יובל, פולינה ונעם.
כנסת ישראל

רק היום! הצבע לפי צו המצפון שלך

למה רק היום נזכרנו במצפון של הח”כים? האם זה בגלל שהציבור רגיש מספיק כדי להבחין בין ההסכם הקואליציוני הנוכחי לבין המשמעת הקואליציונית ה”רגילה”, או שפשוט לא עצרנו לחשוב על זה?

מאת: פולינה סקלארבסקי

שלושה ימים גועשים ורועשים מספק לנו השבוע האחרון. הרבה מההתרחשות ברשת קורית סביב שתי הצעות חוק שנוגעות באופן ישיר לשיטת הממשל בישראל, מה שאומר בתרגום חופשי – לכל אחד ואחת מאיתנו.

הראשונה היא תיקון לחוק הממשלה: חוק המשילות והעלאת אחוז החסימה (או “חוק המשילות”) המבקשת, בין היתר, להעלות את אחוז החסימה ל 3.25%, (במקום 2% היום). מפלגות שלא היו עוברות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-19 אילו היה אחוז החסימה עומד על 3.25 כפי שמבקשים בהצעה: קדימה, בל”ד, חד”ש.

השנייה היא חוק יסוד: משאל עם המבקשת “לעגן בחוק–יסוד את החובה לערוך משאל עם לצורך אישור הסכמים מדיניים או החלטות ממשלה חד–צדדיות שלפיהם לא יחולו עוד המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על שטחים משטחי המדינה”.


אנחנו בסדנא טובים בנתונים, אז ריכזתי כאן כמה שאולי לא נתקלתם בהם בפיד:

אי אמונה בחוק לא (בהכרח) פוטרת ממשמעת סיעתית

טל שניידר כותבת בפלוג: “האם חברת (ה)כנסת קול חייבת את האמון שלה לציבור לפעול על פי מצפונה והאידיאולוגיה שלה או שהיא חייבת את האמון שלה לראש המפלגה שלה? כשהיא באה ואומרת מפורשות מפורשות, שחור על גבי פייסבוק, שאינה מאמינה בחוק שעבורו היא מצביעה, האם אין לה אחריות לתת ביטוי לעמדה של(ה) באמצעות הקול שלה?”

משמעת קואליציונית היא אחד מעמודי התווך של כל פרלמנט, והיא מאפשרת להחלטות להתקבל על סמך מצע אידיאולוגי של המפלגות, בניגוד לרצונות אישיים של חברי הכנסת. עשו לעצמכם תרגיל בדמיון מודרך: איך היה נראה תהליך החקיקה אם כל חבר כנסת היה פועל לפי צו מצפונו האישי – האם חוקים היו מצליחים לעבור? האם לא היו המפלגות הופכות למיותרות? אלה הטיעונים שנשמעים בכל פעם כשעולה על סדר היום עיקרון המשמעת הקואליציונית. הנה למשל פוסט של ח”כ רובי ריבלין באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ואכן, נתוני כנסת פתוחה מראים שמשמעת סיעתית היא דבר שבשגרה. אף סיעה, גם לא באופוזיציה, לא שוברת משמעת סיעתית כמעט בכלל. הנה הנתונים:

וכשמדובר במשמעת קואליציונית או אופוזיציונית, המצב לא שונה בהרבה. גם הסיעה הכי מרדנית (ש”ס במקרה של הכנסת ה-19) לא יורדת מ-94% הצבעה יחד עם המחנה שלה. כך שגם בלי הסכם הבנות מיוחד הקואליציה היא יצור די ממושמע. הנה הנתונים:

עם חוקים ובלי קיזוזים

בדף הפייסבוק של כנסת פתוחה מצאתי פוסט על כתבת ynet החושפת את “מסמך ההסכם בין חברי הקואליציה להצביע כולם פה אחד על שלושת החוקים (כולל חוק הגיוס) הגדולים שעולים השבוע וכך הפך הבלתי פורמלי לפורמלי”. עוד מאותו פוסט: “כמו בכל דבר בפוליטיקה, יש פורמלי ולא פורמלי. בפורמלי, בבירוקרטי, הכל צריך להיות רשום וחתום, אחרת הוא לא קיים. בלא פורמלי, מתקיימות המון מחוות – קול, מבטים, לחיצות ידיים. גם בקואליציה קיים פורמלי, אפילו יש מסמך בשם “הסכם קואליציוני”, אבל רוב הדברים בה כנראה, מתבצעים בלא פורמלי.”

מהו הלא פורמלי? אחד המנגנונים השגרתיים הוא שיטת הקיזוזים. אם חבר כנסת מהקואליציה מחליט לא להגיע להצבעה (למשל כי אינו תומך בה ואינו רוצה לשבור משמעת קואליציונית – להתנגד או להימנע) הוא קובע עם חבר כנסת אחר, מהאופוזיציה, שלא יגיע גם הוא וכך לא יפגע מאזן הקולות בהצבעה. כלי אחר שעומד לרשות חבר הכנסת הוא כמובן הגשת הסתייגויות לחוק, שיכולות לגרום לשינוי הנוסח ובכך לקרב אותו לעמדת הח”כ. שני הכלים הללו לא עומדים השבוע לרשות חברי הכנסת. מנסחי ההסכם מודעים לכלים אלה ומוציאים אותם משימוש.

אז למה רק היום חשוב לנו המצפון של הח”כים?

כולם קוראים לחברי הכנסת שלא להיות “בובות”. אבל חשוב גם לזכור, שאזרחי ישראל לא בחרו בעדי קול אישית, אלא במפלגת יש עתיד, והמשמעת הקואליציונית נועדה להבטיח בדיוק את זה. אז למה רק היום נשמעות הצעקות בכיכר הוירטואלית, האם זה בגלל שהציבור רגיש מספיק כדי להבחין בין ההסכם הקואליציוני הנוכחי לבין המשמעת הקואליציונית ה”רגילה”, או שפשוט לא עצרנו לחשוב על זה?

אחרי הסערה: מי יפצה אתכם על נזק שנגרם לכם כתוצאה מאסון טבע?

knesset-snow

תחקיר: גיל דפנאי

רעידות אדמה, שטפונות, הצפות וסופות חול  אינם תופעה חדשה או נדירה. השנה גם חווינו סופה עם שלג כבד בבירה, בעקבותיה התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה (20.1.14) לדיון בנושא הפיצויים לרשויות המקומיות ולאזרחים. מתנדבי כנסת פתוחה שואלים את השאלה המתבקשת – מה בחוקי המדינה מבטיח לכם שיקום כלכלי אחרי הסערה?

צוות מתנדבים בכנסת פתוחה בדק עד כמה המדינה מוכנה להתערב לטובתכם, במקרה שרכושכם נפגע באסון טבע, והאם היא מחויבת לעזור לכם על פי חוק? לא בטוח שתאהבו את התשובה.

בדומה לנושאים רבים בישראל גם בעניין זה אין מדיניות ברורה. ממשלות ישראל מעדיפות לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לבסס חקיקה מחייבת. מנגנון הפיצויים היחיד הקיים בחוק מוגדר עבור תשתיות חקלאיות, וזה כמובן פיתרון חלקי. במשך שנים, פועלים ח”כ חנין זועבי וח”כ ג’מאל זחאלקה (שניהם ממפלגת בל”ד) לקידום חוק שיבטיח פיצויים לנפגעי אסון טבע. המאמץ האחרון של השניים היה במאי 2013, והצעתם נפלה בהצבעה לקריאה טרומית. מאמצים קודמים מצידם נעשו גם בשנים 2011 ו – 2009.

מי נגד?

בין מצביעי הנגד להעברת ההצעה של זחאלקה וזועבי לדיון בוועדה, היו גם ח”כ פאינה קירשנבאום (הליכוד-ישראל ביתנו) וח”כ אמנון כהן (ש”ס), שהגישו בעצמם הצעה לפיצוי נפגעי שריפת הכרמל ב- 2011. המדינה אמנם העניקה פיצוי מזערי בשווי של 2,500 ש”ח לנפגעי האסון לשם התארגנות ראשונית, אך עמדתה העיקרית הייתה, כי אזרחים שלא שילמו לחברת ביטוח פרטית, צריכים להבין שהמדינה לא תעזור להם.

מר אושיק בן עטר, ששימש כחשב הכללי, אמר בישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בעקבות אסון הכרמל: “אדם שהבית שלו נשרף ומצבו הסוציאלי הוא לא פשוט, המדינה לא תפקיר אותו, אבל מצד שני יהיה ברור כאן, שהמצב שלו לא יהיה זהה למצבו של מי שהתכונן ועשה ביטוח.”

[vc_row][vc_column width=”1/1″][vc_raw_html]JTNDaWZyYW1lJTIwZnJhbWVib3JkZXIlM0QlMjIwJTIyJTIwaWQlM0QlMjJlbWJlZC13aWRnZXQlMjIlMjBzcmMlM0QlMjJodHRwJTNBJTJGJTJGb2tuZXNzZXQub3JnJTJGYmlsbCUyRjQ2MTclMkZlbWJlZCUyRiUyMiUyMHN0eWxlJTNEJTIyd2lkdGglM0ElMjA1MDVweCUzQiUyMGhlaWdodCUzQSUyMDM3NXB4JTNCJTIyJTNFJTNDJTJGaWZyYW1lJTNF[/vc_raw_html][/vc_column][/vc_row]

האם חברות הביטוח בטוחות?

השאלה המתבקשת היא – האם במקרה של אסון רחב היקף לא יתברר, שחברות הביטוח לא מסוגלות לעמוד בכל ההתחייבויות כלפי המבוטחים? לפי דו”ח היערכות פיננסית לרעידת אדמה של המועצה הלאומית לכלכלה, במידה והנזק לדירות מבוטחות יעלה על עשרה מילארד דולרים “קיימת סבירות נמוכה לכך, שלפחות חלק מהחברות עלולות להיקלע לסכנת חדלות פירעון.” מחברי המסמך מוסיפים, שבמצב חדלות פירעון, אספקת אשראי זול מטעם המדינה כסיוע לאזרחים לא תהווה סיוע מספיק, ועל כן יש להתכונן לתרחיש שבו המדינה תידרש למעורבות עמוקה יותר.

יושבים על שבר

ישראל יכולה ללמוד ממדינות אחרות בעולם, המנוסות יותר באירועים אקולוגיים משמעותיים, כיצד יש לפעול לטובת האזרחים ולהעניק להם ביטחון פיזי וכלכלי. בקליפורניה למשל, פועלות קרנות ממשלתיות מיוחדות שתפקידן לתמוך באזרחים שניזוקו באסון טבע מסדר גודל שאינו מאפשר כיסוי מכספי חברות הביטוח. על הפיתרון הזה לא ממהרים לדבר אצלנו.

בשנת 2012 התקיימו שתי ישיבות בכנסת בעניין היערכות הרשויות לרעידת אדמה בהיקף משמעותי. לשחקנים הקודמים, ח”כ אמנון כהן וח”כ פאינה קירשנבאום, חברו גם הח”כים דב חנין (חד”ש) ואורי מקלב (יהדות התורה). בדיונים בהשתתפותם דובר בעיקר על ביטוח ממשלתי לנכסי מדינה, כבתי חולים וכבתי ספר. ח”כ חנין דיבר על אפשרות לתת סיוע לאזרחים המצויים באזורי סיכון גבוהים, כדי שאלה יוכלו לחזק את יסודות בתיהם. ואולם בינתיים, כיוון הרוח לא השתנה בכנסת, ורוב חבריה מוסיפים להצביע נגד הצעות חוק המבקשות לעגן בחקיקה את מחוייבות הממשלה כלפי האזרחים בעיתות משבר טבעי.

לדיון האחרון שהתקיים בנושא (פיצויים לאזרחים כתוצאה מנזקי הסופה של דצמבר 2013) בכנסת ראו ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בתאריך י”ט שבט תשע”ד, 20/01/2014 09:30. ניתן להוריד את פרוטוקולי הישיבה כאן.

ביום חמישי תמצאו אותי בבית המשפט הגבוה לצדק

חשבתי שהבנתי את הבעיה.  הבנתי את האידיאל של הדמוקרטיה המודרנית שמונטסקיה גילה וחשבתי שמצאתי את השורש הבעיה במערכת הישראלית.  ביחד עם עפרי הקמתי את כנסת פתוחה כדי לטפל בשורש – לחזק את הכנסת ולהחזיר את האיזון ולמערכת ולפני שבוע גיליתי שהזיזו לי את הגבינה.

המשך קריאה…

פיתוח וידג’ט האג’נדות בתשלום מלא (הצעות עד שני בלילה)‎

שלום חברים,

במהלך ההאקטון בסופ”ש מושון אפיין וידג’ט אינפוגרפי להנגשת האג’נדות. כיוון שהעבודה דורשת מוביל פיתוח מוכשר ומנוסה וכיוון שאנחנו נדרשים לספק את הכלי בהקדם האפשרי לקראת הפריימריז, הוחלט לשים כסף על הפרויקט.

סקיצה של הוידג’ט



פירוט נוסף במסמך איפיון שכתב אלון.

אנחנו מחפשים:
מפתח פרונט-אנד מוכשר, אחראי ומנוסה שיכול להתחייב לסיים את העבודה בתשלום מלא בעשרה ימים. העבודה תעשה בג’אווסקריפט אל מול ה-API של כנסת פתוחה ותזכה לתמיכה מצד מובילי הפרויקט. את הצד הגרפי אני אגבה בהנחיות ובקוד. ההטמעה יכולה להיות ב-html/css או ב-Canvas או SVG. שימוש בספריות כמו D3.js או Processing.js או כלי מקביל יכול להיות הגיוני.

הבחירה בין ההצעות על בסיס:

  • נסיון וכשרון – אנא כללו לינק לפרויקטי פרונט אנד שלכם ואם אפשר גם לריפוזיטורי של הקוד שלהם.
  • התחייבות לעמידה בזמנים – אם אין לכם זמן לזה או אם אתם ממש ממש לחוצים על לישון בלילה אז כדאי שתחשבו פעמיים.
  • הצעת מחיר – כמובן שגובה ההצעה יהיה פונקציה בשיקולים שלנו אבל יש לנו כסף לשים על זה, כך שאתם מוזמנים לדרוש מחיר ריאלי. זה לא פרויקט התנדבותי, אתם נדרשים להיות מחוייבים ב-100%.

דדליין להגשת הצעות: יום שני ה-15.10 ב-23:59.
החלטה על להצעה הנבחרת ותחילת עבודה: בוקר יום שלישי ה-16.10.
אי מייל למשלוח הצעות: mushon עט shual.com (מושון יהיה במפגש פיתוח מחר בערב אם מישהו מעוניין לשוחח איתו)

מיותר לציין:

  • התוצר ישוחרר בקוד פתוח
  • על הוידג’ט לתמוך בדפדפנים מודרנים וגם ב-IE8+
  • האפיון הנוכחי עשוי להשתנות בקטנה (לדוגמה, התייחסות לשיתוף וקוד הטמעה אינו מופיע בסקיצה)
  • ההצעה פתוחה גם למי שאינם מתנדבים בסדנא (הרגישו חופשיים לעשות פורוורד למיילינגליסטים של פרונטאנד למיניהם)
  • זה כיף!
  • זה חשוב!
  • זה יכול להיות אחלה פרוייקט להיות חתומים עליו!!!

 

יאללה, מי מרים את הכפפה?

חוק המועצה הלאומית

מתפקדים, הניפו את דגל החינוך והקימו מועצה לאומית לחינוך

התפקדת? נפלא!

זה אומר שיש לך את הכוח לשנות ולהשפיע על סוגיות וחוקים חשובים.

באתר “כנסת פתוחה” פיתחנו כלי אשר יכול לתת לדעה שלנו מקום ומשקל.
הכירו את חוק המועצה הלאומית לחינוך, חלק בסיסי בחזון של ארגון חינוך ישראלי,
מטרת החוק היא הקמת רשות לאומית לחינוך – גוף בלתי תלוי שיקבע יעדי ליבה.

דרך קישור זה אנחנו, המתפקדים למפלגות יכולים להגיד לנבחרי הכנסת

שבמפלגתנו מה אנחנו דורשים מהם להצביע.

לעמידה שלנו יחדיו יש השפעה עצומה!

היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר

בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

ככל שיותר מתפקדים יצביעו כמונו בפועל, נוכל לקדם חוקים חשובים ולשנות מגמות חקיקה.

יש לנו אחריות להשפיע, אז מה לעשות:

דמיינו את העתיד שמתואר בצילום התחתון, במקרה כזה החוק יאושר במהירות…

כאשר אני צופה בסרטון המרשים על מערכת החינוך בפינלנד (הטובה בעולם) ותוהה איך נצליח

לשפר את מערכת החינוך הישראלית, הצעד הברור הראשון הוא להצביע על החוק הזה.

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg]

מתפקדים, הניפו את דגל צמצום הריכוזיות

התפקדת? נפלא!

זה אומר שיש לך את הכוח לשנות ולהשפיע
על סוגיות וחוקים חשובים.

באתר “כנסת פתוחה” פיתחנו כלי אשר יכול לתת לדעה שלנו מקום ומשקל.
הכירו את חוק צמצום הריכוזיות אשר מועלה לקריאה טרומית ממש עוד שבוע ב-29.8,
מטרת החוק והתיקונים הנדרשים לו היא לעודד תחרות ולמנוע ריכוזיות
אשר פוגעת לכולנו בפנסיה, ביוקר המחיה, בצמיחה של המשק ועוד.

דרך קישור זה אנחנו, המתפקדים למפלגות יכולים להגיד לנבחרי הכנסת

שבמפלגתנו מה אנחנו דורשים מהם להצביע.

לעמידה שלנו יחדיו יש השפעה עצומה!

היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר

בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

ככל שיותר מתפקדים יצביעו כמונו בפועל, נוכל לקדם חוקים חשובים ולשנות מגמות חקיקה.

יש לנו מספר ימים מועט להשפיע, אז מה לעשות:

 

דוגמה לאפשרות של מתפקדי המפלגות להביע את תמיכתם בחוק לצימצום הריכוזיות.

וגם אפשר …