Posts

מפתח התקציב תמונת מסך

אל תאמרו “איפה הכסף?”, אמרו “איפה התקציב?!”

מאת: יוגב שרביט

במרץ האחרון כתב שאול אמסטרדמסקי פוסט שקורא לשינוי תהליך תכנון תקציב המדינה, בו הוא טען שעל מנת לעשות שינוי משמעותי בתקציב המדינה יש להחיל שקיפות כבר בתהליך תכנון התקציב באגף התקציבים באוצר (עוד לפני שהתקציב מגיע לשולחנה של הכנסת לאישור). כך, גופים חיצוניים יוכלו לבחון את הנחות היסוד עליהן מבוסס התקציב, לבדוק את האופן שבו התקציב נבנה, להבין כיצד הכסף מחולק – ואולי, רק אולי – לעזור לאגף התקציבים לשפר את תהליכי העבודה שלו ובסופו של דבר להפיק תקציב יותר טוב למדינת ישראל.

בעבודתי על תקציב הרשויות המקומיות נתקלתי בפערים בנתונים שגרמו לי לחשוב שאולי אגף התקציבים עצמו – הסמכות בענייני תקציב המדינה, והרשויות המקומיות בין היתר – מתבסס על נתונים לא שלמים, דבר שעלול להוביל לתכנון והקצאת כספים שגויה.

כמה כסף יש? תלוי את מי שואלים 

לפני חודשיים-שלושה גילינו בצוות התקציב המקומי הפתוח כי ייתכן ונתוני הרשויות שקיבלנו מהלמ”ס אינם הנתונים העדכניים שמשקפים את ההוצאות וההכנסות של הרשויות בפועל. רשויות מקומיות מדווחות פעמיים בשנה על נתוני התקציב – פעם אחת בישיבת המועצה בסוף שנת התקציב ופעם שנייה בדיווח למשרד הפנים בסביבות מרץ בשנה שאחר כך. מסתבר שיש פער בין שני הדיווחים – הראשון הוא הערכה של התקציב בפועל, ואילו התקציב שמוגש למשרד הפנים הוא התקציב הסופי – והוא שמשמש גם את הלמ”ס.

כשבדקתי את נתוני רמת השרון גיליתי שיש פער של 2% בנתונים – זה אמנם לא הרבה בתקציב של 350 מיליון שקל, אבל זה גם לא מעט בתקציבים מיליארדי שקלים ברשויות כמו ת”א.

בתקופה האחרונה אני עובד על עיבוד הנתונים של העיר שלי, רמת השרון. נכנסתי לתקציב הרשויות באתר משרד החינוך כדי להשוות בין הנתונים שמופיעים לנתונים שיש לי מהלמ”ס ומספר התקציב של הרשות. לפי פרסומי משרד החינוך, הנתונים באתר מקיפים 90% מכלל נתוני התקצוב שמופנה לרשויות (“רק” כמה מאות מיליוני שקלים שלא מופיעים בבסיס הנתונים, כסף כיס), אך להפתעתי גיליתי גם חורים בנתונים שמפורסמים. למשל בשנת 2012-2013 “נעלם” תקצוב של תיכון רוטברג ששייך לרשות.

הלכתי לבדוק גם באתר התמיכות של חשב משרד האוצר שמספק נתונים מקבילים לאלו שניתן למצוא באתר משרד החינוך. מסתבר שגם הנתונים באתר ההתמיכות חלקיים. נוסף על כך, הם שונים מהנתונים שמופיעים באתר משרד החינוך ומהנתונים שיש לי מתוך ספר התקציב של הרשות!

מבולבלים? גם אני. סידרתי את נתוני התקצוב הכלליים ונתוני התקצוב של ש”ל למורים בתיכונים בטבלה בשביל ההשוואה, ולא קשה לראות שהפערים כה גדולים שאין אפשרות להבין מהו הנתון הנכון ומהו הנתון השגוי (אם כי אני נוטה להאמין לנתוני התקציב של הלמ”ס).

מקור המידע לשנת 2012 סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת  שכר מורים בתיכון אלון סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר מורים בתיכון רוטברג סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר על יסודי*
ספר התקציב של הרשות – נתוני סוף שנת 2012 42,563,850 12,582,000 12,542,000 25,124,000
משרד החינוך – תאריך עדכון המידע לא ידוע 20,521,899 9,644,923 אין פירוט לא ניתן לחשב
אתר תמיכות של משרד האוצר – תאריך עדכון המידע לא ידוע 40,492,418 אין פירוט אין פירוט 25,908,293
הלמ”ס (משרד הפנים) – נתונים ממרץ 2013 51,763,000 אין פירוט אין פירוט אין פירוט

* – למוסדות בבעלות הרשות בלבד (אלון ורוטברג)

האם תכנון ההוצאות בתקציב המדינה נכון?

הפערים האלה הטרידו אותי – אולי אני לא משווה תפוחים לתפוחים? החלטתי לדבר עם אביבית, מתנדבת בסדנא ששצברה ניסיון בעבודה עם מערכות משרד החינוך. אי אפשר לומר שהחששות שלי התבדו בשיחה איתה – גיליתי שיש למשרד החינוך עוד מערכת לניהול תקציבים -מית”ר, וגם היא מסורבלת ודורשת הרבה ניסיון ומומחיות . חשש נוסף שהיה לי, שכסף הולך לאיבוד במעבר בין המערכות השונות, גם הוא אושש. אינני יודע בוודאות אם השוותי “תפוחים לתפוחים” (על הנייר כל מאגרי המידע מתייחסים לאותם נושאים ופרמטרים) אבל אני די בטוח שריבוי המערכות יוצר אי וודאות שלא מאפשר לעקוב אחרי כל הכסף מנקודת המוצא באוצר ועד לנקודת היעד, במקרה זה הרשויות המקומיות.

לפי הבנתי מדובר פה על כסף “צבוע” שייתכן שלא הגיע ליעדו בגלל שהמערכות של הרשויות הממשלתיות והמקומיות לא מתואמות ביניהן. זה אומר שהכשלים במעבר הכספים בין הרשויות יוצרים אשליה של תת ניצול, מה שמוביל לקיצוץ של כספים שבמערכת תקינה היו מגיעים ליעדם ולא היו מקוצצים.

האם יכול להיות שחלק מהכסף מגיע לסוג של לימבו, מקום שאיש אינו יודע היכן הוא ואיך לגשת אליו? אביבית הציעה פתרון יותר פשוט – הכסף מגיע ליתרות הלא מנוצלות של המשרדים ובסוף השנה מחולק מחדש, כך שבסופו של דבר הוא מגיע לאנשהו, אך לא בהכרח ליעד המקורי שלטובתו הוקצה.

כפי שאני רואה את זה, לא משנה לאן הולך אותו כסף שאינו נעקב, חוסר התיאום בין המערכות מייצר שגיאה בנתוני המאקרו של התקציב – ייתכן והמתכננים באגף התקציבים בונים את התקציב על סמך בסיס נתונים שמכיל  שגיאה מובנית, שהם לא מכירים או לא יודעים להעריך, מה שיכול להוביל לתקצוב יתר או תקצוב חסר של משרדי הממשלה וכן של הגופים הנתמכים על ידי המשרדים השונים – רשויות מקומיות, גופים ציבוריים וכו’..

בחזרה לפוסט של אמסטרדמסקי – אם בסיס הנתונים של צד ההוצאות מכיל שגיאות, אולי הנחות היסוד של תכנון התקציב שגויות ביסודן ואף אחד לא יודע? אני דגמתי רק חלק מזערי מהתקציב הענק של משרד החינוך – מה אם שגיאות כגון אלה קיימות בכל משרדי הממשלה? מדובר במיליארדי שקלים.

איך לסיים את הפוסט הזה? לא יודע. המחשבות רצות בין רעיונות לפתרונות טכניים וטכנולוגיים ועד לשאלות הנוגעות ליכולת של מערכת כל כך גדולה לנהל סכומי כסף שקשה לתפוס… אז אני אשאיר את הסוף פתוח. ומה אתם חושבים?

 

יוגב שרביט הוא מתנדב בפרויקט התקציב המקומי הפתוח מבית הסדנא לידע ציבורי ובעל הבלוג המדד המוניציפלי.