עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [29.6-3.7.14]

הי.

כמה נקודות למחשבה, תזכורת ושעשועים, אחרי שבוע לא פשוט ורגע לפני הצלילה לתנומת הסופ”ש:

  • ביום שני הקרוב (7.7.14) ניפגש כרגיל בתל-אביב, החל מ-18:00 בקמפוס גוגל.
  • א-ב-ל, בשבוע הבא, יום שני ה-14.7, לא יתקיים מפגש בשל שיפוצים בקמפוס. כחלק מההיערכות לעניין הזה נצטרך כנראה לפנות השבוע חלק מהציוד שלנו, באופן זמני, מהקמפוס. אם תוכלו לסייע בקצת מקום בבגאז’ לשבוע (ארגז חשמבירות, לא יותר) – אנא צרו קשר מראש עם נעם, כדי שנעבור גם את זה.
  • מזכירים שוב את בקשת הצוות של התקציב המקומי הפתוח, לעזרה בתרגום. למקרה שלא הספקתם לזכור מהשבוע שעבר: גרסא ראשונית מאוד של המערכת שלהם כבר באוויר. QA ופידבקים יתקבלו בברכה (כרגע, אך ורק) בגיטהאב.
  • והופה, לירושלים, מעיין אלכנסדר לקחה על עצמה לתפעל עמוד פייסבוק להאב הפתוח. עכשיו החלק שלכם לספר עליו, לשתף, ולהציע למעיין תכנים מתאימים.
  • מזכירים שב-25.7 ניפגש למרתון תכנון שנתי. אם עוד לא נרשמתם, זה הזמן. אם שכחתם על מה מדובר, שבי תזכיר לכם בפוסט הזה.
ושני ממתקים מעוררי מחשבה לסופ”ש:

  • כולנו כבר יודעים איך חשמביר נולד- כמו הצחוק – זה מתחיל מבפנים ומתגלגל לגיטהאב. אבל מה קורה איתו שם, אחר-כך? כלי התצוגה הזה יעזור לכם לעקוב ולהבין.
  • רגשות ובעלי חיים, ספר חדש (באנגלית) בגישה פתוחה. מפורסם כאן בהשראת בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב.
בתקווה לשבוע טוב יותר,
שבי, בני ונעם

30 ימים, 1000 מיילים

בני אמר: ” זה לא יכול להיות שעוד לא כתבת פוסט לבלוג של הסדנא”

וואלה, צודק.

מה לעשות שאני לא מוצאת את הזמן, התלוננתי לעפרי. אולי פשוט אקרא לפוסט “30 ימים, 1000 מיילים”?

אז עפרי הציע להכין ענן מילים מהמיילים שלי. גאוני.

30 ימים חלפו עברו והנה כבר הגעתי ל- 100 ימים בסדנא, וימי החסד, אם היו כאלה, נגמרו. נכון לרגע כתיבת שורות אלה יושבים להם באי-נחת בחשבון המייל שלי כבר 3,810 מיילים, שאת חלקם אפילו קראתי, מקובצים ב- 1,726 ‘שיחות’.  ענן המילים שעפרי הכין עבורי בנוי על 800 מתוכם מאמצע התקופה בערך.

והנה מה שיצא:

my email word cloud

ענן המילים שלי

ברגע הראשון, עליצות. איזה כיף זה לראות ייצוג ויזואלי של הכאוס שהוא החיים שלי מאז שנכנסתי לתפקיד.  רגע אחרי עולה השאלה: איזה סיפור הייצוג הזה בעצם מספר, מה זה אומר עלי ועל העבודה שלי ומה לעזעזל אפשר לעשות עם המידע הזה?

אז חוץ מזה שאני כנראה מנומסת ושנעם הוא עמוד התווך של הסדנא, נראה לי שהתמונה שמתקבלת כאן בעיקר מחזקת את מה שממילא רבים חושבים על ניהול (רוב מהומה על לא מאומה).  זה חלקית נכון, כמובן. כל מי שאי פעם ניהל משהו יודע שמאחורי הטייטל והדיבורים על “הובלה” ו”חזון” יושב בין היתר כלבויניק, זה שצריך לחשוב קדימה אבל גם לעשות את מה שצריך כאן ועכשיו.

החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.

החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.

התחושה שמתקבלת דומה קצת לקריאה בקפה: הבאנו תדאטה, ערבבנו, סידרנו, לחשנו לחש והפכנו את הכוס בתקווה ללמוד משהו על עצמנו ועל העתיד. ומה קיבלנו? בוץ. זה הוביל אותי למחשבות על הקשר שבין נתונים, מידע, ידע, משמעות ופעולה. אותו דבר חמקמק שאנחנו מנסים לעשות כאן. חשבתי על מה שנעדר מהתמונה.

הראשון, הוא ההקשר (קונטקסט). כך למשל, בלי לדעת על המאמץ הגדול שהושקע בתקופה האחרונה להשיק את התקציב המקומי הפתוח, אין משמעות לעובדה שפול, עידו ויונתן מככבים במייל שלי, בדיוק כשם שבלי לדעת איך המערכת הפוליטית שלנו עובדת ומהי משמעת קואוליציונית, אין משמעות לנתונים על הצבעות של ח”כים, ובלי להבין איך הקצאת קרקעות והיתרי בנייה משקפים ומייצרים את יחסי הכוחות בחברה שלנו, לא נוכל להבין באמת מהי המשמעות של תב”ע. מכאן החשיבות של החיבורים שאנחנו יוצרים וצריכים עוד ליצור עם מי שיכולים לספק את ההקשר והמשמעות לעבודה שלנו: ח”כים, עיתונאים, פעילים, ארגוני שינוי חברתי, משתמשים.

דברי הוצאו מהקשרם

“דברי הוצאו מהקשרם”

הנפקד השני הוא הדבר שלא תמצאו במיילים, הפעילות האנושית הלא מתועדת: פגישות אקראיות, שיחות מסדרון, מחשבות, תהיות, מסקנות, שלא לומר אכילת חומוס משותפת.

Benny on wheels

לבני ולי יש דברים יותר חשובים לעשות מלהתכתב במייל

בשיחה מרתקת שבועז חן ואני קיימנו השבוע עם ג’וליה קסרו מקרן סאנלייט היא סיפרה שבתחילת הדרך הם התמקדו בהנגשת מאגרים שפתוחים לציבור, אבל הם מהר מאד הבינו שהסיפורים המענינים באמת, שעוסקים בקשר בין הון לשלטון, לא יושבים להם במקומות הברורים, אלא דורשים עבודת חקירה והרבה מאד יצירתיות. בגלל זה הם עוקבים, למשל, אחרי המסיבות שלוביסטים מארגנים לפוליטיקאים, מזמינים את הציבור לשלוח תמונות של פוליטיקאים מסתודדים עם בעלי הון, ומעסיקים עיתונאים חוקרים.

ולבסוף, מה שבולט בהעדרו בתמונת המיילים שלי הוא הפוקוס. מהו המוטיב המארגן שמחבר בין כל הדברים השונים שאנו עושים? אני שמעתי הרבה מאד תשובות לשאלה הזאת בחודשים האחרונים והן כללו מושגים כמו שקיפות, השתתפות ציבור, דמוקרטיה ישירה, קוד פתוח, חממה ליזמות חברתית ועוד. נדמה לי שמאחורי כל המילים מסתתר אותו מושג חמקמק: השפעה. אנחנו רוצים להשפיע על החברה ועל המדינה. אבל לאיזה כיוון, לאיזו מטרה? התשובה לשאלה הזאת לדעתי עדיין לא נענתה.

Cops

“החקירה מתמקדת בכל הכיוונים”

עבורי, האתגר המענין והמלהיב בסדנא הוא להפוך את החשמבירים המופלאים ואת האבירים האמיצים לגוף שפועל יחד, שמפרה אחד את השני, ושיש לו יכולת אמיתית לעשות שינוי משמעותי לטובה בחברה. בשבילי השינוי המשמעותי הוא יצירת חברה שמכבדת זכויות אדם ואת כלל חברי הקהילה על גוניה ורבדיה, חברה שבה מיעוט ממון לא מיתרגם אוטומטית למיעוט כוח, וחברה שבה משרתי הציבור כשמם כן הם – משרתים את הציבור. מהי השפעה משמעותית עבורכם? איך אתם רוצים להשיג את השינוי הזה?

כדי לענות על השאלות האלה ועל מנת שנוכל יחד לבנות ולתכנן את הפעילת המשותפת שלנו, ניפגש ביום ששי 25.07 בין 09:00 ל 15:00 למרתון תכנון של הסדנא. משם נצא לדרך עם תוכנית אסטרטגית לשנים 2014-15.

אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להגיע, להשמיע ולהשפיע על עיצוב הדרך המשותפת שלנו. מהרו והרשמו כאן.

שלכם,

שבי

מפתח התקציב תמונת מסך

אל תאמרו “איפה הכסף?”, אמרו “איפה התקציב?!”

מאת: יוגב שרביט

במרץ האחרון כתב שאול אמסטרדמסקי פוסט שקורא לשינוי תהליך תכנון תקציב המדינה, בו הוא טען שעל מנת לעשות שינוי משמעותי בתקציב המדינה יש להחיל שקיפות כבר בתהליך תכנון התקציב באגף התקציבים באוצר (עוד לפני שהתקציב מגיע לשולחנה של הכנסת לאישור). כך, גופים חיצוניים יוכלו לבחון את הנחות היסוד עליהן מבוסס התקציב, לבדוק את האופן שבו התקציב נבנה, להבין כיצד הכסף מחולק – ואולי, רק אולי – לעזור לאגף התקציבים לשפר את תהליכי העבודה שלו ובסופו של דבר להפיק תקציב יותר טוב למדינת ישראל.

בעבודתי על תקציב הרשויות המקומיות נתקלתי בפערים בנתונים שגרמו לי לחשוב שאולי אגף התקציבים עצמו – הסמכות בענייני תקציב המדינה, והרשויות המקומיות בין היתר – מתבסס על נתונים לא שלמים, דבר שעלול להוביל לתכנון והקצאת כספים שגויה.

כמה כסף יש? תלוי את מי שואלים 

לפני חודשיים-שלושה גילינו בצוות התקציב המקומי הפתוח כי ייתכן ונתוני הרשויות שקיבלנו מהלמ”ס אינם הנתונים העדכניים שמשקפים את ההוצאות וההכנסות של הרשויות בפועל. רשויות מקומיות מדווחות פעמיים בשנה על נתוני התקציב – פעם אחת בישיבת המועצה בסוף שנת התקציב ופעם שנייה בדיווח למשרד הפנים בסביבות מרץ בשנה שאחר כך. מסתבר שיש פער בין שני הדיווחים – הראשון הוא הערכה של התקציב בפועל, ואילו התקציב שמוגש למשרד הפנים הוא התקציב הסופי – והוא שמשמש גם את הלמ”ס.

כשבדקתי את נתוני רמת השרון גיליתי שיש פער של 2% בנתונים – זה אמנם לא הרבה בתקציב של 350 מיליון שקל, אבל זה גם לא מעט בתקציבים מיליארדי שקלים ברשויות כמו ת”א.

בתקופה האחרונה אני עובד על עיבוד הנתונים של העיר שלי, רמת השרון. נכנסתי לתקציב הרשויות באתר משרד החינוך כדי להשוות בין הנתונים שמופיעים לנתונים שיש לי מהלמ”ס ומספר התקציב של הרשות. לפי פרסומי משרד החינוך, הנתונים באתר מקיפים 90% מכלל נתוני התקצוב שמופנה לרשויות (“רק” כמה מאות מיליוני שקלים שלא מופיעים בבסיס הנתונים, כסף כיס), אך להפתעתי גיליתי גם חורים בנתונים שמפורסמים. למשל בשנת 2012-2013 “נעלם” תקצוב של תיכון רוטברג ששייך לרשות.

הלכתי לבדוק גם באתר התמיכות של חשב משרד האוצר שמספק נתונים מקבילים לאלו שניתן למצוא באתר משרד החינוך. מסתבר שגם הנתונים באתר ההתמיכות חלקיים. נוסף על כך, הם שונים מהנתונים שמופיעים באתר משרד החינוך ומהנתונים שיש לי מתוך ספר התקציב של הרשות!

מבולבלים? גם אני. סידרתי את נתוני התקצוב הכלליים ונתוני התקצוב של ש”ל למורים בתיכונים בטבלה בשביל ההשוואה, ולא קשה לראות שהפערים כה גדולים שאין אפשרות להבין מהו הנתון הנכון ומהו הנתון השגוי (אם כי אני נוטה להאמין לנתוני התקציב של הלמ”ס).

מקור המידע לשנת 2012 סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת  שכר מורים בתיכון אלון סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר מורים בתיכון רוטברג סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר על יסודי*
ספר התקציב של הרשות – נתוני סוף שנת 2012 42,563,850 12,582,000 12,542,000 25,124,000
משרד החינוך – תאריך עדכון המידע לא ידוע 20,521,899 9,644,923 אין פירוט לא ניתן לחשב
אתר תמיכות של משרד האוצר – תאריך עדכון המידע לא ידוע 40,492,418 אין פירוט אין פירוט 25,908,293
הלמ”ס (משרד הפנים) – נתונים ממרץ 2013 51,763,000 אין פירוט אין פירוט אין פירוט

* – למוסדות בבעלות הרשות בלבד (אלון ורוטברג)

האם תכנון ההוצאות בתקציב המדינה נכון?

הפערים האלה הטרידו אותי – אולי אני לא משווה תפוחים לתפוחים? החלטתי לדבר עם אביבית, מתנדבת בסדנא ששצברה ניסיון בעבודה עם מערכות משרד החינוך. אי אפשר לומר שהחששות שלי התבדו בשיחה איתה – גיליתי שיש למשרד החינוך עוד מערכת לניהול תקציבים -מית”ר, וגם היא מסורבלת ודורשת הרבה ניסיון ומומחיות . חשש נוסף שהיה לי, שכסף הולך לאיבוד במעבר בין המערכות השונות, גם הוא אושש. אינני יודע בוודאות אם השוותי “תפוחים לתפוחים” (על הנייר כל מאגרי המידע מתייחסים לאותם נושאים ופרמטרים) אבל אני די בטוח שריבוי המערכות יוצר אי וודאות שלא מאפשר לעקוב אחרי כל הכסף מנקודת המוצא באוצר ועד לנקודת היעד, במקרה זה הרשויות המקומיות.

לפי הבנתי מדובר פה על כסף “צבוע” שייתכן שלא הגיע ליעדו בגלל שהמערכות של הרשויות הממשלתיות והמקומיות לא מתואמות ביניהן. זה אומר שהכשלים במעבר הכספים בין הרשויות יוצרים אשליה של תת ניצול, מה שמוביל לקיצוץ של כספים שבמערכת תקינה היו מגיעים ליעדם ולא היו מקוצצים.

האם יכול להיות שחלק מהכסף מגיע לסוג של לימבו, מקום שאיש אינו יודע היכן הוא ואיך לגשת אליו? אביבית הציעה פתרון יותר פשוט – הכסף מגיע ליתרות הלא מנוצלות של המשרדים ובסוף השנה מחולק מחדש, כך שבסופו של דבר הוא מגיע לאנשהו, אך לא בהכרח ליעד המקורי שלטובתו הוקצה.

כפי שאני רואה את זה, לא משנה לאן הולך אותו כסף שאינו נעקב, חוסר התיאום בין המערכות מייצר שגיאה בנתוני המאקרו של התקציב – ייתכן והמתכננים באגף התקציבים בונים את התקציב על סמך בסיס נתונים שמכיל  שגיאה מובנית, שהם לא מכירים או לא יודעים להעריך, מה שיכול להוביל לתקצוב יתר או תקצוב חסר של משרדי הממשלה וכן של הגופים הנתמכים על ידי המשרדים השונים – רשויות מקומיות, גופים ציבוריים וכו’..

בחזרה לפוסט של אמסטרדמסקי – אם בסיס הנתונים של צד ההוצאות מכיל שגיאות, אולי הנחות היסוד של תכנון התקציב שגויות ביסודן ואף אחד לא יודע? אני דגמתי רק חלק מזערי מהתקציב הענק של משרד החינוך – מה אם שגיאות כגון אלה קיימות בכל משרדי הממשלה? מדובר במיליארדי שקלים.

איך לסיים את הפוסט הזה? לא יודע. המחשבות רצות בין רעיונות לפתרונות טכניים וטכנולוגיים ועד לשאלות הנוגעות ליכולת של מערכת כל כך גדולה לנהל סכומי כסף שקשה לתפוס… אז אני אשאיר את הסוף פתוח. ומה אתם חושבים?

 

יוגב שרביט הוא מתנדב בפרויקט התקציב המקומי הפתוח מבית הסדנא לידע ציבורי ובעל הבלוג המדד המוניציפלי.