30 ימים, 1000 מיילים
בני אמר: ” זה לא יכול להיות שעוד לא כתבת פוסט לבלוג של הסדנא”
וואלה, צודק.
מה לעשות שאני לא מוצאת את הזמן, התלוננתי לעפרי. אולי פשוט אקרא לפוסט “30 ימים, 1000 מיילים”?
אז עפרי הציע להכין ענן מילים מהמיילים שלי. גאוני.
30 ימים חלפו עברו והנה כבר הגעתי ל- 100 ימים בסדנא, וימי החסד, אם היו כאלה, נגמרו. נכון לרגע כתיבת שורות אלה יושבים להם באי-נחת בחשבון המייל שלי כבר 3,810 מיילים, שאת חלקם אפילו קראתי, מקובצים ב- 1,726 ‘שיחות’. ענן המילים שעפרי הכין עבורי בנוי על 800 מתוכם מאמצע התקופה בערך.
והנה מה שיצא:
ענן המילים שלי
ברגע הראשון, עליצות. איזה כיף זה לראות ייצוג ויזואלי של הכאוס שהוא החיים שלי מאז שנכנסתי לתפקיד. רגע אחרי עולה השאלה: איזה סיפור הייצוג הזה בעצם מספר, מה זה אומר עלי ועל העבודה שלי ומה לעזעזל אפשר לעשות עם המידע הזה?
אז חוץ מזה שאני כנראה מנומסת ושנעם הוא עמוד התווך של הסדנא, נראה לי שהתמונה שמתקבלת כאן בעיקר מחזקת את מה שממילא רבים חושבים על ניהול (רוב מהומה על לא מאומה). זה חלקית נכון, כמובן. כל מי שאי פעם ניהל משהו יודע שמאחורי הטייטל והדיבורים על “הובלה” ו”חזון” יושב בין היתר כלבויניק, זה שצריך לחשוב קדימה אבל גם לעשות את מה שצריך כאן ועכשיו.
החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.
התחושה שמתקבלת דומה קצת לקריאה בקפה: הבאנו תדאטה, ערבבנו, סידרנו, לחשנו לחש והפכנו את הכוס בתקווה ללמוד משהו על עצמנו ועל העתיד. ומה קיבלנו? בוץ. זה הוביל אותי למחשבות על הקשר שבין נתונים, מידע, ידע, משמעות ופעולה. אותו דבר חמקמק שאנחנו מנסים לעשות כאן. חשבתי על מה שנעדר מהתמונה.
הראשון, הוא ההקשר (קונטקסט). כך למשל, בלי לדעת על המאמץ הגדול שהושקע בתקופה האחרונה להשיק את התקציב המקומי הפתוח, אין משמעות לעובדה שפול, עידו ויונתן מככבים במייל שלי, בדיוק כשם שבלי לדעת איך המערכת הפוליטית שלנו עובדת ומהי משמעת קואוליציונית, אין משמעות לנתונים על הצבעות של ח”כים, ובלי להבין איך הקצאת קרקעות והיתרי בנייה משקפים ומייצרים את יחסי הכוחות בחברה שלנו, לא נוכל להבין באמת מהי המשמעות של תב”ע. מכאן החשיבות של החיבורים שאנחנו יוצרים וצריכים עוד ליצור עם מי שיכולים לספק את ההקשר והמשמעות לעבודה שלנו: ח”כים, עיתונאים, פעילים, ארגוני שינוי חברתי, משתמשים.
“דברי הוצאו מהקשרם”
הנפקד השני הוא הדבר שלא תמצאו במיילים, הפעילות האנושית הלא מתועדת: פגישות אקראיות, שיחות מסדרון, מחשבות, תהיות, מסקנות, שלא לומר אכילת חומוס משותפת.
לבני ולי יש דברים יותר חשובים לעשות מלהתכתב במייל
בשיחה מרתקת שבועז חן ואני קיימנו השבוע עם ג’וליה קסרו מקרן סאנלייט היא סיפרה שבתחילת הדרך הם התמקדו בהנגשת מאגרים שפתוחים לציבור, אבל הם מהר מאד הבינו שהסיפורים המענינים באמת, שעוסקים בקשר בין הון לשלטון, לא יושבים להם במקומות הברורים, אלא דורשים עבודת חקירה והרבה מאד יצירתיות. בגלל זה הם עוקבים, למשל, אחרי המסיבות שלוביסטים מארגנים לפוליטיקאים, מזמינים את הציבור לשלוח תמונות של פוליטיקאים מסתודדים עם בעלי הון, ומעסיקים עיתונאים חוקרים.
ולבסוף, מה שבולט בהעדרו בתמונת המיילים שלי הוא הפוקוס. מהו המוטיב המארגן שמחבר בין כל הדברים השונים שאנו עושים? אני שמעתי הרבה מאד תשובות לשאלה הזאת בחודשים האחרונים והן כללו מושגים כמו שקיפות, השתתפות ציבור, דמוקרטיה ישירה, קוד פתוח, חממה ליזמות חברתית ועוד. נדמה לי שמאחורי כל המילים מסתתר אותו מושג חמקמק: השפעה. אנחנו רוצים להשפיע על החברה ועל המדינה. אבל לאיזה כיוון, לאיזו מטרה? התשובה לשאלה הזאת לדעתי עדיין לא נענתה.
“החקירה מתמקדת בכל הכיוונים”
עבורי, האתגר המענין והמלהיב בסדנא הוא להפוך את החשמבירים המופלאים ואת האבירים האמיצים לגוף שפועל יחד, שמפרה אחד את השני, ושיש לו יכולת אמיתית לעשות שינוי משמעותי לטובה בחברה. בשבילי השינוי המשמעותי הוא יצירת חברה שמכבדת זכויות אדם ואת כלל חברי הקהילה על גוניה ורבדיה, חברה שבה מיעוט ממון לא מיתרגם אוטומטית למיעוט כוח, וחברה שבה משרתי הציבור כשמם כן הם – משרתים את הציבור. מהי השפעה משמעותית עבורכם? איך אתם רוצים להשיג את השינוי הזה?
כדי לענות על השאלות האלה ועל מנת שנוכל יחד לבנות ולתכנן את הפעילת המשותפת שלנו, ניפגש ביום ששי 25.07 בין 09:00 ל 15:00 למרתון תכנון של הסדנא. משם נצא לדרך עם תוכנית אסטרטגית לשנים 2014-15.
אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להגיע, להשמיע ולהשפיע על עיצוב הדרך המשותפת שלנו. מהרו והרשמו כאן.
שלכם,
שבי
