Posts

רבע מהפטורים במכרזים ניתנים מכיוון שרק ספק אחד נותן שירות

פורסם בכלכליסט ב-30/11/2015.

מאת שאול אמסטרדמסקי.

נתונים של הסדנא לידע ציבורי חושפים כי משרדי הממשלה ביקשו וקיבלו 23 אלף פטורים ממכרזים בין השנים 2010 ל־2015, בשווי כולל של 31 מיליארד שקל. משרד החינוך הוציא את הפטורים ממכרזים בשווי הגדול ביותר – יותר מ־8 מיליארד שקל.

להמשך קריאה…

שלוש דרכים לפקח הרכש הממשלתי בעזרת “מפתח התקציב”

חדש ב”מפתח התקציב” – מידע מפורט על רכש משרדי הממשלה והתקשרויות עם גופים פרטיים

פורסם במקור בבלוג מפתח התקציב ב-26.11.2015

אתר מפתח התקציב פועל במתכונת זו או אחרת מאז 2010 ומנגיש לציבור מידע על כל מה שנעשה בתקציב המדינה, ובעיקר שינויים והעברות בסעיפי התקציב. לאחרונה שידרגנו את האתר והוא כולל כלים חדשים המאפשרים גם להציג ולנתח מידע בנוגע לרכש ממשלתי והתקשרויות משרדי הממשלה עם גופים פרטיים. הנתונים הם מתוך המידע המפורסם באתר מינהל הרכש הממשלתי, אשר כולל מידע על התקשרויות משרדי הממשלה בפטור ממכרז החל מתחילת שנת 2009. נתונים אלו מצטרפים לנתונים על מענקי תמיכות המשולבים כבר באתר, וביחד הם מרכיבים תמונה רחבה של מרבית הכספים המועברים על ידי המדינה לגופים פרטיים. הכלים החדשים מציגים מספר יתרונות משמעותיים על פני “אתר מינהל הרכש הממשלתי” ובשורה התחתונה מאפשרים פיקוח אפקטיבי יותר על התקשרויות משרדי הממשלה וזיהוי נוח יותר של התקשרויות בעייתיות, שראוי להצביע עליהן.

סיכמנו עבורכם שלושה דברים עיקריים שתוכלו לעשות בעזרת הכלים החדשים:

  1. מעקב אחרי התקשרויות עם גוף מסויים

    האתר מאפשר לבחור גוף מסויים (חברה, עמותה וכו’) ולראות בתצוגה נוחה את כלל הכספים שאותו גוף מקבל באמצעות התקשרויות בפטור ותמיכות. דרך תיבת “חיפוש חופשי” (הממוקמת למעלה מימין) ניתן לחפש לפי שם הגוף או לפי מספר תאגיד (מספר ח.פ., ע.ר. או חל”צ). לדוגמא: על מנת לחפש את כל הכספים המועברים לחברת “מרמנת” רשמו בשורת החיפוש “מרמנת”: לחיצה על השורה תביא לעמוד המציג במרוכז את כל המידע על התקשרויות ותמיכות לחברת מרמנת, בתצוגה נוחה ובחתך לפי משרדים:

    מאגר הנתונים שלנו כולל מידע על כעשרת אלפים גופים שונים, בהם חברות פרטיות, עמותות, רשויות מקומיות, תאגידים טטוטוריים, עוסקים מורשים וגופים נוספים.

  2. מעקב שוטף אחרי התקשרויות חדשות

    בנוסף לחיפוש ספציפי, תוכלו להתעדכן באמצעות האתר על התקשרויות חדשות בפטור ממכרז. מידע זה מתעדכן על ידי משרדי הממשלה באופן יום יומי, כאשר החוק קובע כי כל התקשרות חדשה בפטור ממכרז צריכה להתפרסם בתוך 5 ימים בלבד (לקריאה נוספת על התקשרויות במכרז ופטור ממכרז ראו כאן וכאן. רשימת ההתקשרויות החדשות שעודכנו מופיעה בעמוד “התקשרויות חדשות” שהוספנו לאתר לאחרונה.

    גם כאן, תצוגה נוחה, על מנת לאפשר למשתמשים להבין במהירות את התמונה המלאה ביחס לכל התקשרות. כל המידע בנוגע להתקשרות מוצג אוטומטית (שם הספק, נושא ההתקשרות, היקף ההתקשרות ופרוטוקולים ומסמכים מצורפים ועוד). בנוסף, אנחנו מציגים את כלל המידע ביחס לגוף הרלוונטי שאיתו מתקשרים – וכך ניתן לראות מיד לא רק את ההתקשרות הנוכחית אלא גם את כל שאר ההתקשרויות והתמיכות הקודמות שלו עם כל משרדי הממשלה.

    בכל יום מתעדכנות בממוצע כמה עשרות התקשרויות חדשות, ולכן מעבר אפקטיבי עליהן מחייב לסדר אותן בצורה יעילה ומושכלת. לצורך כך, מיינו עבורכם את הרשימה לפי מידת העניין של ההתקשרויות (בעזרת מדד המורכב משורה ארוכה של פרמטרים, בהם סכום ההתקשרות, המשרד, נושא ההתקשרות ועוד). במהלך השבועות הקרובים אנחנו מקווים להוסיף אפשרויות נוספות למיון וסינון – על פי משרדים ספציפיים, סכום ותאריך עדכון.

    דוגמא לשימוש שנעשה לאחרונה בעמוד זה היא התחקיר שהתפרסם בדה-מרקר בעניין התקשרות משרד התפוצות (בראשות בנט) עם עמותת גשר. מדובר בהתקשרות שנעשתה בפטור ממכרז בין המשרד לירושלים והתפוצות עם עמותה שנשיאה הוא פעיל בכיר בבית היהודי – וזאת חרף הסתייגותם הבולטת של חלק מחברי הועדה שטענו שאפשר להשיג את מטרות ההתקשרות גם בהתקשרות במכרז (כפי שעלה ממסמך הפרוטקול שצורף על ידי המשרד). בעקבות התחקיר פנתה “מולד” ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לערוך בדיקה בנוגע להתקשרות זו, וכמו כן, “התנועה לאיכות השלטון” פנתה לשר בנט בדרישה לשקול מחדש את ההתקשרות עם עמותת גשר.

    ניתן לראות את הרשומה והמסמך בעמוד של עמותת “גשר” באתר מפתח התקציב.

  3. חיפוש מורכב וניתוח נתונים

    המידע הקיים באתר “מפתח התקציב” מאפשר, לראשונה, לבצע חיפושים וניתוחים מורכבים בכל בסיס הנתונים, בחתכים שונים (ולא רק זיהוי של גופים והתקשרויות ספציפיות).

    לאחרונה התפרסמו בכלי התקשורת שתי כתבות תחקיר שהתבססו על ניתוחים מבסיס הנתונים, ניתוחים שהיו בלתי אפשריים ללא הכלי. הכתבה הראשונה ניתחה וסקרה את העמותות והחברות המתקשרות בסכומים הגבוהים ביותר עם משרד החינוך. השניהניתחה את היקף השימוש של משרדי הממשלה ביועצים חיצוניים.

    בסיס הנתונים כולו זמין לכלל הציבור בכתובת: data.obudget.org. בשלב זה, ניתן לערוך חיפושים וניתוחים על ידי שימוש בשאילתות SQL (ואם אינכם יודעים כיצד – נשתדל לסייע לכם). בהמשך, בכוונתנו לפתח אפשרות לביצוע חיפושים מורכבים בצורה נוחה באתר עצמו.

שלושת הכלים הללו הם קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע לחיפוש וניתוח של התקשרויות של משרדי ממשלה עם גופים פרטיים, ולמעשה מאפשרים לראשונה לכל אזרח את היכולת לחפש, לחקור ולהבין בקלות יחסית מה עושים עם כספי הציבור. אנחנו מקווים שהכלים יאפשרו פיקוח ציבורי אפקטיבי יותר על התקשרויות משרדי הממשלה, שיצמצם מקרי שחיתות (למשל התקשרויות בפטור ממכרז והעברת תמיכות בתמורה לשוחד, כפי שנטען ביחס עמותת איילים) ובזבוז כספי ציבור (כמו –רכישת גלידת פיסטוק למעון ראש הממשלה בסכומים מופקעים), וגם יעוררו דיון ציבורי בסוגיות פוליטיות מהותיות יותר ופחות.


למידע עדכני על סעיפי תקציב, העברות תקציביות, והעברות לגופים פרטיים בעזרת תמיכות והתקשרויות – היכנסו לאתר מפתח התקציב: obudget.org

מעוניינים להצטרף אלינו, לקדם שקיפות תקציבית ולעשות את העולם טוב יותר? היכנסו לכאן

רוצים לתרום? היכנסו לכאן

רוצים לשאול שאלה, לשתף, להתווכח או סתם לקשקש? הצטרפו לדיון התוסס בפורום מפתח התקציב או בדף הפייסבוק של הסדנא.

רוצים לדבר איתנו בפרטי? כתבו לנו ל [email protected]

לפניות בנושא תקשורת ניתן ליצור קשר עם דובר הסדנא לידע ציבורי, ניר הירשמן, בטלפון 050-6205384, או בדוא”ל[email protected]

“זה טוב לרזומה”: הסיפור המוזר על הגינה של ראש הממשלה – והיועצת שקיבלה 250 אלף שקל

פורסם בדה-מרקר ב-30/10/2015.

מאת תומר אביטל.

משתלות פולק, שמספקים את שירותי הגינון הרשמיים למשרד ראש הממשלה קיבלו עד היום יותר ממיליון שקל בפטור ממכרז ■ “במעון ובקיסריה אנחנו מפסידים כסף”

הסדנא לידע ציבורי תערוך האקתון כריית מידע מתקציב המדינה

פורסום ב-Telecom בתאריך 11/10/2015.

הסדנא לידע ציבורי תקיים האקתון בנושא תקציב המדינה, במסגרתו תעמיד אנליסטים, שיחקרו סוגיות שונות בתקציב ואת אופן הקצאת המשאבים בו. הרישום של מפתחי פרונט אנד ואנליסטים בעיצומו.

להמשך קריאה…

BudgetKey site wants to make state budget accessible and understandable for all

פורסם ב-The Jerusalem Post בתאריך ב-1/10/2015.

מאת Lahav harkov

Website was started by transparency NGO Public Knowledge Workshop to present the budget in a user-friendly, easier-to-understand format.

להמשך קריאה…

מה הקשר בין חברת ביטוח לקציצות בבית ספר ולמה זה עולה 900 מיליון שקל?

פורסם ב-TheMarker ב-30/8/2015.

מאת ליאור דטל.

 

היקף ההתקשרויות של משרד החינוך עם גופים פרטיים זינק ביותר מפי שבעה בשנים האחרונות ולפני נתוני הסדנא לידע ציבורי, המשרד התקשר ב–2014 עם 240 גופים פרטיים ללא ממכרז.

להמשך קריאה…

 

מפתח התקציב – לאן הולך הכסף באמת?

מה זה  “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף”?

מפתח התקציב, אחד הפרויקטים הוותיקים שלנו, עוקב אחר חלוקת תקציב המדינה בין משרדי הממשלה, התחומים והתוכניות השונות, ואחר השתנותו המתמדת בעקבות העברות תקציביות. בחודשים האחרונים הפרויקט התרחב וכעת הוא מאפשר לראות גם את ההכנסות וגם את ההוצאות של הממשלה בפועל. פרוייקט הבת “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף” נולד מהרצון להבין לאן הכספים של משלם המיסים מגיעים בסופו של יום. התקציב הוא אחד האמצעים החשובים העומדים לממשלה בביצוע מדיניותה ובהבטחת שירותים לאזרחים. הממשלה מוציאה את כספי התקציב על תשלום משכורות לעובדי המדינה, על רכישת סחורות ושירותים מגופים חיצוניים, ובנוסף על מתן תמיכות לארגונים שונים (כגון העברות לעמותות או סובסידיות לחברות מסחריות).

עד היום היה קשה מאד לעקוב אחר ההתקשרויות הללו, למפות או לנתח אותן. העדר השקיפות בתחום הופך אותו למועד לפורענות ומהווה פתח לבזבוז כספי הציבור, בין אם על ידי קנייה של שירותים מיותרים, תשלום מחיר מופקע, או אף שחיתות באמצעות העברת כספים לגופים חיצוניים בתמורה לטובות הנאה.

י
רכש

הצוות מימין לשמאל:  שי שיינפלד, ג’ונתן רויזין, סער אלון-ברקת, עומר ברטל, אורי פז, נעמה כהן , מעין חג׳אג׳, ויטלי לובימצב

איך נולד הרעיון?

סער, מוביל הפרוייקט מספר: “כשעבדתי על התזה שלי בתואר השני, חיפשתי מידע בנוגע לכספים שקיבלו חברות פרטיות מהמדינה. המחקר שלי התמקד בתגובות של ארגונים שונים למחאה החברתית, ובפרט בשאלה האם ככל שארגונים תלויים יותר בתמיכה כספית מהמדינה, כך הם יהיו נכונים יותר להגיב לביקורת מהציבור. חיפשתי לשווא מידע במקורות רשמיים ואפילו פניתי לגורמים בממשלה, אבל נתקלתי בסירוב לבקשות שלי לקבל את המידע. המצב שבו כאזרח אין לי דרך לדעת כמה כסף קיבלה חברה כלשהי מהמדינה היה נראה לי ממש אבסורד. פשוט לא הסכמתי לקבל את זה.

בהאקתון של הסדנא באוקטובר 2014 פגשתי את עומר ברטל, היום המפתח הראשי של “מפתח התקציב – לאן הולך הכסף”. עומר, מתוך הניסיון האישי שלו כעוסק עצמאי, הדגיש את הצורך להרחיב את התחרות על מכרזים של המדינה, גם כדי לתת הזדמנות שווה למעגל רחב יותר של ספקים ונותני שירותים, וגם כדי לדאוג שלא עושקים את הממשלה במחיר. יחד התחלנו להריץ את הרעיון.

מה מקור הנתונים? מה הכלי שאתם בונים מספק שאין באתרים הממשלתיים?

רוב הנתונים שלנו מגיעים מאתר מינהל הרכש הממשלתי, שמעדכן באופן יום יומי התקשרויות של הממשלה בפטורים ממכרז. למעשה, זה ממשק משתמש הפתוח לציבור של מערכת ממשלתית בשם מנו”ף (“מערכת ניהול ופרסום מכרזים ופטור ממכרז”). המערכת הזאת נוצרה בראש ובראשונה על מנת לתת לספקים ונותני שירותים מידע שיאפשר להם לגשת למכרזים ממשלתיים. בהתאם לכך, הנתונים המוצגים הם סטטיים, ולא מתעדכנים כאשר המשרדים משנים את תנאי ההתקשרות. כמו כן לא ניתן לראות אגרגציה של התקשרויות (למשל – מה סך ההתקשרויות של עמותה מסויימת או של משרד מסויים בחודש מסויים). אנחנו לוקחים את המידע מאתר מינהל הרכש, ועושים אינטגרציה שלו עם מידע מפורטל התמיכות וממקורות נוספים כמו מאגרי חברות ועמותות ועוד. המטרה העיקרית שלנו היא לתרגם את המידע על התמיכות וההתקשרויות לסיפור מעניין ובעל ערך חדשותי, כזה שקופץ לעיתונאי ישר לעיניים.

האם כבר מצאתם תופעות חריגות וסיפורים מעניינים? איך אתם מתכוונים לחפש אותם?

גילינו שמשרדים יכולים לאחר מאוד בדיווח על ההתקשרויות, וגם לשנות תכופות את פרטי ההתקשרות. אוששנו דפוסים שידענו שקיימים, כמו ריבוי התקשרויות המשך עם אותם הספקים, הרבה התקשרויות עם חברות ייעוץ, כמות בלתי נתפסת של התקשרויות עם קבלני שירותי אבטחה וניקיון וחברות כוח אדם. חוץ מזה צצים לא מעט סתם מקרים מבדרים. למשל, הרבה התקשרויות עם זמרים, אומנים. מכיוון שאנחנו אוגרים את הנתונים באופן שוטף, עם הזמן אנחנו לומדים יותר ויותר לזהות התקשרויות חריגות על בסיס ניתוח נתוני העבר.

האם המאגר שבניתם פתוח לשימוש של אחרים?

בהחלט. כמו כל שאר המידע שנמצא באתר מפתח התקציב, הנתונים על ההוצאות זמינים וניתן להוריד אותם וליצור שאילתות SQL דרך data.obudget.org.

רכש 2 נע

איזה עוד מאגרי מידע הייתם רוצים שהממשלה תפתח? מה הכי דחוף בעיניכם?

חסר לנו מידע על התקשרויות במכרזים פומביים, שבאופן אבסורדי לא זמין היום כלל, בניגוד למידע על ההתקשרויות בפטור ממכרז. יש גם גופים, כמו משרד הבטחון שלא טורחים לפרסם כלל את ההתקשרויות שלהם, גם את אלה שכלל לא נוגעות בסוגיות בטחון, כמו רכישת נייר טואלט.

שנית, היינו רוצים לקבל מידע על התקנות התקציביות שמהן הוציאה הממשלה את הכסף למימון ההתקשרות, מה שיאפשר לנו לבדוק האם הכסף אכן יצא למטרה שלשמה הוא יועד בתקציב המדינה. כבר נמצא בעבר, למשל, שתקנה תקציבית המיועדת לחיזוק הפריפריה שימשה למתן מענקים לגרעינים תורניים ברמת אביב ג’. אנחנו יודעים שמשרדי הממשלה מזינים את התקנות במערכת שלהם, ואפילו מחוייבים לכך מתוקף ההנחיות של החשבת הכללית, אבל בפועל מכל הסעיפים שהם מזינים זהו הסעיף היחיד שבחרו לא להציג לציבור באתר של מינהל הרכש. כשפנינו ושאלנו על כך, השיבו לנו שהסעיף הזה זמני ולכן הם אינם מעוניינים להציג אותו.

כדי להשלים את פערי המידע הללו, הגשנו בקשות חופש מידע רוחביות לכל משרדי הממשלה. במקביל אנחנו עובדים יחד עם היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ובשיתוף פעולה הדוק עם התנועה לחופש המידע, לגיבוש נהלים חדשים לפרסום מידע על התקשרויות משרדי ממשלה עם ספקים. אנחנו חושבים גם על קידום הצעת חוק שתחייב את המשרדים לפרסם את כל פרטי המידע הללו. אני אופטימי.

מסך רכש

מה האתגרים שהתמודדתם איתם מבחינת העיצוב?

אורי, מעצב האתר: היה לי חשוב ליצור ממשק גרפי שמנגיש למשתמש מידע בירוקרטי יבש ומורכב בצורה נוחה ובהירה, כך שאפשר יהיה באופן מיידי להבין את הקונטקסט של כל התקשרות.

עמודת העדכונים הימנית מציגה רשימה של התקשרויות שניתן לסנן לפי פילטרים שונים. בחלון השמאלי אנחנו מציגים לגבי כל התקשרות, בנוסף למידע שכבר קיים באתר מינהל הרכש, גם את היסטוריית השינויים של אותה התקשרות וגם התקשרויות ומענקים קודמים של אותו ספק עם כלל המשרדים.

מה התכניות שלכם לעתיד?

אנחנו מנסים לאסוף מידע נוסף על הגופים עמם המדינה מתקשרת, למשל – במה עוסק הארגון, מי הבעלים, מי יושב בהנהלה, מה מקורות המימון שלהם. בהמשך נוכל להצליב את המידע הזה עם מידע על תורמים לגופים פוליטיים ופעילים במפלגות, מה שיאפשר לנו לזהות מקרים שבהם מועברים כספים לגורמים פרטיים שבעבר הביעו תמיכה במפלגה או במועמד, דבר שיכול על פניו להוות חשד לשחיתות.

כיוון נוסף שמעניין אותנו הוא ליצור אפליקציה לעסקים שתשלח התראות על התקשרויות שהתוקף שלהן עומד לפוג. זאת כדי להרחיב את מעגל המתחרים על הזדמנויות עסקיות של המדינה.

אנחנו מקווים שבסיס הנתונים גם ישמש בעתיד למחקר בנושאים שונים כגון הפרטה ומיקור חוץ של שירותים.

“מי שלא ידע ליצור ויזואליזציה – לא ישרוד”

פורסם ב-nrg, מאת אסף גולן, ב-15/6/2015.

עמותת “הסדנה לידע ציבורי” מפרסמת מידע ציבורי בצורה קליטה ונגישה באמצעות ויזואליזציה. העמותה מספקת לתקשורת, לחברי כנסת ולארגונים חברתיים מידע על החקיקה בכנסת במסגרת פרוייקט “כנסת פתוחה” ומידע על תקציב המדינה במסגרת פרויקט “מפתח התקציב”. “מפתח התקציב” מציג את פרטי התקציב באמצעות תרשים פשוט של בועות, שהגדלים השונים שלהם מראים את היחס בין התקציבים השונים.

“יש מאבקים ציבוריים שמתאפשרים אך ורק הודות לוויזואליזציה שלהם”, אומר מושון זר-אביב, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית ובמחלקה להנדסת תוכנה בשנקר ופעיל בסדנא לידע ציבורי, שהציג את “מפתח התקציב” בכנס הוויזואליזציה של שנקר. לדברי זר-אביב: ” ‘מפתח התקציב’ היה כלי העבודה של ח”כ סתיו שפיר במאבק שהיא ניהלה לאחרונה בוועדת הכספים נגד מחטפים בתקציב המדינה. ה’מפתח’ עושה שני דברים: הוא מעביר את כל התוכן של הספר עב-הכרס של פקידי האוצר לתרשים פשוט, והוא מאפשר גם לעקוב אחרי השינויים שנעשים בו במשך השנה. התקציב כל הזמן משתנה, וגם גאונים פיננסיים מתקשים לעקוב אחרי השינויים על סמך עדכונים מילוליים ומספריים. אבל ‘מפתח התקציב’ מגדיל ומקטין את הבועות בזמן אמת בהתאם לשינויים בתקציב, וכך הח”כים, העיתונאים והציבור הרחב יכולים לעקוב אחרי השינויים ולהגיב להם”.

 

לכתבה המלאה…

 

“שקיפות מונעת שחיתות. אפרסם את כל הצבעותיי בוועדת השרים לחקיקה”

פורסם ב- TelecomNews ב-11/06/2015

מאת: אבי וייס

שרת המשפטים איילת שקד באירוע “דמוקרטיה זה סטארט אפ” שלהסדנא לידע ציבורי ו-Google הציגה תפיסת עולם המבוססת על שקיפות ושיתוף הציבור במידע ובגישה למאגרי מידע ממשלתיים.

בין האפליקציות, שהוצגו באירוע: מערכת המציגה את התקשרויות הממשלה בפטור ממכרז (כ- 80% מהוצאות המדינה על רכש) והתמיכות, שהיא מעניקה לעמותות, אתר המציג את תאונות הדרכים בישראל ואפליקציה העוקבת אחר החלטות הממשלה.

שקד תפרסם הצבעותיה: ‘שקיפות תמנע שחיתות’

פורסם בערוץ 7 ב-11.06.2015

מאת עדו בן פורת.

תחת הכותרת “דמוקרטיה זה סטארט-אפ”, נערך ביום חמישי מפגש ייחודי בין מתכנתים, אנשי ציבור ופקידים בכירים. במפגש השתתפו שרת המשפטים איילת שקד וחברי הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), יואב קיש (הליכוד) וסתיו שפיר (המחנה הציוני).

המפגש מסכם את אירועי ה-National Day of Civic Hacking, אשר התקיימו ב- 26 מדינות במקביל ולראשונה בישראל. מטרת המפגש היא לקדם שיתופי פעולה בין קהילת המפתחים לבין הממשלה ולעודד פתיחת מאגרי מידע לשימוש הציבור.