“אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד” לנין אמר, שכדי לשקם את מערכת הממשל, עלינו לשאוף בכל מחיר, ראשית, ללמוד, שנית, ללמוד, ושלישית – ללמוד, ולאחר מכן לוודא, שלמידתנו לא תהפוך לאות מתה או לסיסמא בת-חלוף. כמתנדבים בסדנא, אנחנו נכנסים ישר לעבודה, מבלי לעבור הכשרה מסודרת, לפני או תוך כדי. איך צריכה להראות תוכנית ההכשרה של הסדנא? מהם התחומים שהיינו רוצים לדעת? למה אנחנו מחוייבים?
הנה באתי! עכשיו מה אני יכול לעשות? ניהול משימות בסדנא “הרבה פעמים מתנדבים חדשים לא מוצאים במה לעזור, והותיקים לא רוצים לבזבז זמן בהכנסת מתנדב חדש לפרויקט (“שגם ככה יברח שבוע הבא”). אז איך בונים את העבודה כך שיהיה גם למתנדבים חדשים ו/או מתחילים מה לעשות אצלנו?  כל פרויקט/קהילה בסדנא משתמש בקבוצת גוגל. האם האחידות תורמת לנו? האם google groups הוא הכלי המתאים ביותר לשמש כתשתית שימור ושיתוף ידע, והפצת המסרים של כל פרויקטי הסדנא? חוץ מהשאלה הספציפית על התאמתו של כלי זה, מה אפשר ללמוד מהדוגמה הזו לגבי כלים ושיטות נוספות “
מדידה ומעידה 1: חג ומודד ונופל אנחנו עוסקים במדידה באופן יומיומי בכל תחומי החיים, ובדרך כלל לא עוצרים לחשוב למה כל כך חשוב לנו למדוד ולהימדד. הצורך במדידה הולך וגובר, עם הגידול בכמות המידע שאנחנו מייצרים וצורכים – אנחנו חייבים להיות צרכנים מודעים של מדידה, וללמוד להשתמש בה בהקשר הנכון
 מדידה ומעידה 2: גם מושלם זה לא מספיק “סיפורו של האתר הבריטי Schooloscope, שמיפה את הישגי בתי-הספר הבריטיים על בסיס נתונים רשמיים. על אף הצלחות גדולות בעיצוב ובקוד, נאלץ להסגר כעבור כשנה. במהלך המושב ננסה לעמוד על הצלחותיו וכישלונותיו של הפרויקט, וגם ננסה לבחון כיצד ניתן להימנע מכשלים דומים בעתיד.”
גם אני 1.0 – סדנה ליצירת בסיס לתכנית גיוס מתנדבים בסדנה זו נחפש את הדרכים הטובות לאיתור מתנדבים שמתאימים לסדנא לידע ציבורי (לפי פרויקט? לפי צרכיה של תשתית הסדנא לידע ציבורי? אולי ישנן דרכים נוספות?), נחשוב על המגבלות של הסדנא בקליטת מתנדבים וכיצד מתמודדים איתם
חלום, חזון, מציאות ומה שביניהם אנחנו יודעים מה השינוי החברתי שאנחנו מנסים להוביל?  איך נדע שאכן השגנו אותו? איך נמדוד את ההשפעה שלנו? איזה יעדים ומדדים נוכל לשים לעצמנו שנדע שאם עמדנו בהם אכן עשינו שינוי חברתי אמיתי?
ידע ציבורי פתוח: לא רק בפוליטיקה! הסדנא לידע ציבורי עוסקת כיום בעיקר בהנגשת מידע הנוגע לפעילותן של רשויות המדינה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל. יש עוד אוקיינוס שלם של ידע ששייך לציבור וצריך להנגישו והוא חשוב לא פחות לעתידה של המדינה על כל תושביה ולעתיד העם היהודי: כל אוצרות הרוח והידע של הפרטים והארגונים שהקימו את מדינת ישראל (ודורות של קודמיהם) ומרכיבים את פסיפס תרבותנו, ונמצאים ברשות הכלל (public domain). חומרים אלה ממתינים למישהו שישחרר אותם בצורה נגישה. הגופים שאוצרים את המידע הזה – ספריות, ארכיונים ומוזיאונים, טובים מאוד בלהעמידו על מדף לרשות הציבור, ואף ביצירת עותקים דיגיטליים, אבל המרחק בין זה לבין הנגשה מעניינת ובעיקר זמינה לחיפוש וניווט – גדול. מיליוני דפי ספרים, עיתונים, תצלומים, מסמכים ארכיוניים היסטוריים ועוד ועוד מחכים לנו! מי ירים את הכפפה?
עמותות ועמיתים, תקשורת, שת”פ והעצמה אזרחית בארץ פעילות כ-15,000 עמותות, חלקן בתחום החקיקה והשקיפות. נוכל להגדיל את השפעת הסדנא בעשרות מונים, אם נשתף פעולה איתן ועם אחרות. דיון ופאנל אורחים מעמותות נוספות, חלקן בתחום החקיקה והשקיפות. נוכל להגדיל את  השפעת הסדנא בעשרות מונים, אם נשתף פעולה איתן ועם אחרות. דיוןן ופאנל פתוח  עם נציגי עמותות, כדי לשמוע איך ניתן לעשות זאת טוב יותר.  בעידן של מידע, פייסבוק ומהפכות, איך אנחנו יכולים לסייע לתקשורת להמציא את עצמה מחדש? איך אנחנו יכולים לעודד Data Journalism, ולהפוך את התקשור לשחקן מרכזי בשחרור והנגשה של מידע ציבורי? ואיך כל זה יכול לעזור לנו? איך ניתן ליצור את נראות העשיה וליצור סינרגיה
“דבר העם”  למה מצפה הציבור מהסדנא לידע ציבורי. אילו מאגרי מידע להנגיש, מה הקוד האתי, איך “מתפעלים” את שיתוף הציבור ומשלבים כוחות למשימה משותפת. אתגרים, דילמות, רעיונות
מדידה ומעידה 3: ליישר את המספרים “במרחב זה נתחבט בשאלות ובעקרונות שעלו מהדיונים בשני המושבים הקודמים, שעסקו במדידה ובמעידות הפוטנציאליות שהיא טומנת בחובה. במושב זה נתייחס באופן ייחודי לפרויקטים והאתגרים עמם אנו מתמודדים בסדנא, מתוך כוונה לגבש קווים מנחים לייצוג אחראי של מידע ונתונים”
סולמות וחבלים עם “מגדל השן” ;פאנל ודיון פתוח יחד עם כמה חוקרים, איך הפרוקטים שלנו יכולים לעזור למחקר, ואיך נוכל להעזר בידע ובמשאבים שיש באוניברסיטאות לקידום הפרויקטים.  בהשתתפות: קרין נהון, תהילה שוורץ אלטשולר, דוד לוי-פאור, אסף שפירא, בני דאון, עופרי רביב, רם אזרח
תרומות קטנות, הצלחות גדולות- כסף וקהילה למה ואיך לגייס כסף מהציבור. מה למדנו מהניסיון ואיך מתקדמים. שני העקרונות המנחים היחידים שאנחנו מכירים: 1. אל תשעמם. 2. אל תספים. איך עושים את זה אחרים ומה אנחנו מנסים לעשות.
מה עדיף: יעילות או אפקטיביות? ס-סי-סינ-סינרגיה “כיצד ניתן ליצור פרויקטים יותר יעילים? האם יש שיטות מקובלות שיישומן יגביר את האפקטיביות שלנו? האם יש מקום ליצירת פרקטיקות של הסדנא? כיצד ניתן ליצור פרויקטים יותר יעילים? האם יש שיטות מקובלות שהשמתן תגביר את האפקטיביות שלנו? האם יש מקום ליצירת פרקטיקות של הסדנא? איך גורמים לאנשים להוביל תהליכים? איך לגבש “קואליציות” של אנשי קוד ואנשי תוכן לכדי מימוש פרויקט?”
למה לי פוליטיקה עכשיו? בבחירות 2013 רצינו לגרום לאנשים להצביע בצורה מושכלת, הופענו מספר פעמים רב בתקשורת, אבל – האם גרמנו לאנשים להצביע בצורה מושכלת? מה השינוי שאנחנו רוצים לגרום? אילו שינויים יצרנו במציאות הפוליטית? האם נוכל לכמת ולמדוד אותם? אילו כלים זמינים לנו היום ואילו עדיין חסרים?
“השלב הבא של הסדנא לידע ציבורי – משקיפות לשלטון העם” “הסדנה לידע ציבורי עשתה עד היום עבודה נפלאה בהנגשת ידע והעלת השקיפות השלטונית. אתר כנסת פתוחה הפך כלי ידוע בציבורים רבים. אך

זהו רק השלב הראשון במהפכה הרבה יותר גדולה שניתן ליצור. אנו חיים ב”שלטון העם” בו לעם אין כוח ושליטה ממשיים מעבר לבחירות אחת לארבע שנים. הגיע הזמן להחזיר את הכוח לאזרחים ולהתקדם אל עבר דמוקרטיה ישירה יותר בה לכל אזרח ואזרחית יהיה גם את הידע וגם את היכולת להשפיע על השלטון. אני מציע לעשות זאת בעזרת פרוייקט חדש בשם ויקיגוב או Wikigovernment באנגלית. באתר זה כל משתמש ומשתמשת יוכלו להציע הצעות חוק, שאילות ועוד, לערוך אותם ולשלוח אותם לח”כים הרלוונטים. כך באמצעות אתר חכם ו-“חוכמת ההמון” כל מי שיבחר יוכל להשפיע באופן אמיתי על השלטון.האם אתם מוכנים לקחת חלק בניסוי? האם אתן מוכנות לקפוץ לשלב הבא?”
קוד פתוח – ארגון סגור? “באיזו שיטה אנחנו עובדים בסדנא – מריטוקרטיה או דמוקרטיה? האם כולם יכולים לעבוד במריטוקרטיה? קהילה או אוסף של פרטים? איך גורמים לכל החלקים בארגון ולקהילות השונות לדבר בשפת הקוד הפתוח? האם צריך את זה בכלל?  ארגון קוד פתוח: כיצד משלבים פעילים בשכר בארגון המתבסס על פעילות של מתנדבים?האם צריך פעילים בשכר? כיצד מתמודדים עם 2 סוגי הפעילים? האם זה משנה לפעילות, תהליך העבודה והתוצרים?