אימפריות נופלות

ליאור קינן | 04.07.10 | חדשות ערוץ 10

סיפור עלייתם ונפילתם של הטייקונים הגדולים בישראל. פרק העוסק בלב לבייב ובחברת ׳אפריקה ישראל׳ מתוך סדרת כתבות.

פירות יער, פונקציות אקסל ועתיד הדמוקרטיה

אז מה אני עושה באוקראינה….

בגדול מנסה לשכנע אוקראינים לא להתייאש מדמוקרטיה, בעודי מראה להם כתבות של שאול אמסטרדמסקי על תקציב מדינת ישראל מתורגמות בגוגלטרנסלייט, ומספרת שגם אצלינו אתרים ממשלתיים עובדים באקספלורר והמדינה קונה מעצמה נתוני מזג אוויר.

חנות עודפים של רשתות ביגוד אירופאיות

היום הסתיים המחזור הראשון – 28 עיתונאים (בעיקר עיתונאיות) מכל קצבות אוקראינה עברו חמישה ימים אינטנסיביים של סדנת data-journalism, שכללה משיכת נתוני הוצאות המדינה דרך API מפורטל e-data לאומי, ניקוי ופילטור שלהם ב-OpenRefine, ניתוח וחילוץ סיפורים ב-Google Sheets וויזואליזציה שלהם בגראפים של גוגל וטאבלו. זאת בנוסף לתיאוריה על מידע פתוח ומודלים נפוצים של שחיתות וביזבוז תקציבי. נשמע כמו תוכנית סטנדרטית. עד שמבינים שרובם המוחלט לא עבדו עם אקסל מימיהם, ובמקרה שנדרשו לעבוד עם נתונים הדפיסו את הטבלה הדרושה, מירקרו אותה וסכמו מספרים ידנית. רובם המוחלט גם לא ידעו אנגלית. כשהראנו להם את הפרודיה על ספר הדרכה, עם הכותרת “How to google error messages” בתור הלצה, חלקם התחילו להעתיק את השם שלו מהלוח. היו מי שלא הכירו את הקונספט של undo או איפה לחפש קבצים שהם הורידו מהאינטרנט, או איך לפתוח חשבון גוגל. גרוע מזה, באותה הכיתה ישבו מי שכן ידעו את כל זה והיה צריך לדאוג שגם הם לא ינדדו כל עת לפייסבוק. ושכחתי להגיד שכמובן האינטרנט בחדר ההרצאות נתקע כל רגע (בדיעבד גילינו שכמה מהם הריצו ביטטורנט בלא יודעין), וגם היו להם לפטופים גרוטאות, למי שבכלל היה מחשב. אה, וכל זה באוקראינית. שני המדריכים האחרים שליוו אותי הצהירו שלהם לא נוח ללמד ברוסית (מישהו אמר שלי זה כן נוח?) ולא השאירו מקום לדיון.

עיתונאים אוקראינים מכל קצוות המדינה

אבל בסוף, אחרי חמישה ימים מעניינים“, הם מצאו שבעיר אחת הוציאו ככסף על פרוייקט בינוי שבפועל מעולם לא התחיל, בעיר אחרת ההוצאות על משכורות במחלקת הספורט העירונית היו גבוהות מהכסף שהושקע בספורטאים, ובעיר שלישית מספר חשוד של תושבים עם אותו שם משפחה הופיע במרשם הבעלות על קרקעות.

בשבילי, הרבה יותר קשה מללמד pivot tables היה לעמוד מול עיתונאית שאומרת אבל מה כל זה נותן לנו? אז אנחנו חושפים שחיתויות, כותבים עליהן בעיתון, כל העיר יודעת, בית המשפט אוסף ראיות, אבל אף אחד מעולם לא נכנס לכלא. אצלנו תופסים גנבים כמו שבאמריקה דגים דגים תופסים ומשחררים, תופסים ומשחררים”. ניסיתי לשכנע שככה זה דמוקרטיה, ארוך ומייגע, זרקתי מילים כמו חברה אזרחית“, “חופש הביטוי“, “גם אצלנו“, והלכתי לשתות כוסית של שיכר חוזרר (פרי יער כלשהו) כדי להכיל את היאוש. לקראת סוף הסדנה נמצאה אקטיביסטית אחת צדיקה בסדום, שסיפרה איך בעיר שלה בעקבות מעקב אזרחי בלתי פוסק כבר יש שידורים ישירים מדיוני מועצת העיר, ולא צריך עוד להילחם בנמר בחדר שירותים חשוך כדי לראות את תוכניות הבניה. התרגשתי כל כך ששכנעתי אותה להקליט לי נאום פטריוטי חוצב להבות שבו היא פונה לאחיה האקטיביסטים ומסבירה להם שהשינוי אפשרי. עכשיו יש לי 10 דקות ממנה על הסמארטפון, על רקע העציצים בלובי של פונדק הדרכים שבו שכרו עבורינו כיתת הדרכה. אני עוד לא לגמרי בטוחה מה אעשה עם הוידאו.

אנדריי, איש מידע פתוח

האמת שקייב די מגניבה. יש רכבת תחתית, מיליון בתי קפה היפסטריים, אנשים נחמדים ובלי יותר מדי פוזה, נעלי עקב ומייקאפ שרואים במוסקבה. חופש הביטוי מרשים, שבולט על רקע החוויות שלי מבלרוס, ששם עדיין מדברים על דברים במטבחכמנהג סובייטי עתיק. לא מעט ארגוני חברה אזרחית שיודעים לעשות אחלה עבודה. אפילו חוק חופש המידע עובד לא רע, סיפרה לי עורכת דין אקטיביסטית.

היו לי גם חוויות צבעוניות, כמו למשל סקנדל קולני שהייתי גם עדה לו, שהתפתח בין שתי נוסעות במונית שרות – צעירה שתפסה שני מושבים עם השקיות שלה ודודה שביקשה ממנה לפנות מושב אחד כדי להושיב את ילדיה. הצעירה טענה שאין לה מקום אחר לשים את השקיות ושכל עוד יש גברים שיושבים ברכב היא לא מוכנה לקום ולפנות מקום, לא ככה חינכו אותה. בסוף כשחשה שהיא מפסידה בויכוח היא זרקה אני בכלל בהריון“, אבל הייתי צריכה לרדת ולא הספקתי לגלות איך נגמר. היה מעניין לראות שהדודה דיברה באוקראינית והצעירה ענתה לה ברוסית – ערבוב שגור בקייב.

גם הפרסומות חשפו משהו מהמציאות המקומית – פרסומות ל-Uber עם התייחסות סמויה לאיסור האחרון של הנשיא על שימוש ברשתות חברתיות, פורטלים וערוצי טלוויזיה פופולרים ממקור רוסי.

מתגעגע לעשות לייקים (ברשת Vkontakte)? תן 5 כוכבים לנהג שלך בסוף הנסיעה.”

פרסומת ל-Uber

אנדריי הוא עסקן מידע פתוח בסטנדרט בינלאומי. בין היתר הוא מעביר הדרכות למדריכים, שבתורם מיועדים להדריך פקידים בשלטון המקומי על יישום החוקים המקומיים להנגשת מאגרי מידע. מצב המידע הפתוח לא פשוט. אוקראינה משתרעת על פני 25 מחוזות ומונה 42.5 מיליון תושבים. פתיחת המידע החיוני ביותר לחיי היומיום של התושבים מתבצעת ברמה המקומית. חלק מהערים מנגישות כבר לא מעט, ולחלק אין אפילו אתר. בשנה האחרונה אוקראינה עלתה מאוד במדד הפתיחות של Open Knowledge, בעיקר בזכות מערכת הרכש Prozorro בה מדווחות הוצאות עד ה-Hryvne האחרון. אפשר לראות גם טראנסאקציות של 0.01 הריבנה. הנשיא אפילו צייץ על הציון של מדינתו במדד בטוויטר שלו. מצד שני, התקציב עצמו מתפרסם ברזולוציה מגוחכת. לשם השוואה, בקובץ התקציב שמפרסם אגף התקציב אצלינו יש כ-336,000 שורות, לעומת סדר גודל של 150 שורות בתקציב אוקראינה. יתרה מכך אין שום מזהה ייחודי, כגון מספר תקנה תקציבית, שמאפשר לקשר בין נתוני התקציב לנתוני ההוצאות כדי לדעת כמה כסף יצא מכל סעיף. העיתונות החוקרת האוקראנית, שרובה ממומנת מתרומות אירופאיות, עסוקה בעיקר בהצלבת הצהרות הון ורכוש של הפוליטיקאים עם רישומי טאבו, נתוני רשם החברות ורשימת הספקים המופיעים בדוחות הרכש. הייתם חושבים ש-25 שנה אחרי התפרקות ברהמ כבר יסיימו לחלק ולבזוז את אדמות המדינה והנכסים הציבוריים. אבל מסתבר שלא נגמר מה לגנוב אף פעם. בביקורת הדרכונים בשדה התעופה של קייב, על הדלפק של שוטר הגבול תלוי שלט ב-10 שפות שכתוב בו משהו בסגנון באוקראינה אין שחיתות, אל תנסו לשחד את השוטר שלפניכם” (השוטר לא הסכים שאצלם את הכיתוב). תודה שסיפרתם, עכשיו אני יודעת.

דוכן מכירה של ספינרים

אנדריי סיפר לי שבחממת מידע פתוח החדשה שקמה בקייב, רוב הסטארטפים בכלל לא עובדים עם מידע ממשלתי, כי אין. למשל נתוני מזג אוויר לא פתוחים כי המרכז המטאורולוגי הלאומי מוכר אותם לחברות פרטיות. נתוני מערכת הבריאות, בדומה למה שראיתי בבלרוס ובקזחסטן, לא אמינים במיוחד ולא אחת מותאמים למדדים בינלאומיים. גם חברת הרכבות הממשלתית לא מפרסמת נתונים פשוט כי לא בא לה. משרד התחבורה לא מעיז לעמוד מולה בבית המשפט, כי איכשהו כולם יודעים שהוא לא יוכל על סוללת עורכי הדין של הרכבת. לא פלא. כשמערכת העיתון שבה עובדים המדריכים, הצליחה לקבל מאגר אנונימי ענק של כל הכרטיסים שמכרה הרכבת בכמה שנים אחרונות, הם מצאו להפתעתם שנמכרו אלפי כרטיסים לתחנות שרות שבכלל אי אפשר לרדת בהן. הסיפור המטורף הזה מתואר בכתבה מפורטת באתר שלהם, שגם תורגמה לאנגלית. מישהו התרגש מהממצאים? אולי התורם של העיתון, כנראה שלא השלטון.

texty-yanukovych-trains

אומרים לי שהמאכזבת ביותר היא המערכת המשפטית. גם כשעוצרים מישהו עם שפע ראיות נגדו, זה בדרך כלל לא מוביל להרשעה. השופטים פשוט לא עצמאיים ומחוברים לשלטון, במיוחד בעיירות קטנות.

להיות חייל שכיר, מה שהלב אומר לך

באתי ללמד ויצאתי מלומדת. לשורה ארוכה של מודלים לשחיתות וביזבוז כספי ציבור נוספו עוד כמה דוגמאות מקומיות ייחודיות: כדי להסתיר ריבוי התקשרויות עם אותה חברה, מחליפים אות אחת או שתיים בשם שלה באות זהה הכתובה באב לטיני (א”ב קירילי חולק לא מעט אותיות עם א”ב לטיני, למשל T, A, M, C, K אבל ה-encoding שלהם שונה), מה שמונע משם החברה לעלות בתוצאות חיפוש; מוכרים סחורה במחירים מופקעים – למשל אותה האקטיבסטית מצאה רכש של עצי אשוח לשיפור פני העיר, וכאשר התקשרה לחברה לשאול מה מחיר הסחורה, הם נקבו במחיר נמוך פי שלושה. בעקבות החשיפה הרכש בוטל. ”אצלינו, יותר קל לגנוב במכולות מאשר בשקיםאמרו לי. גם אצלינו.

תה תותים טריים

מחר מתחיל המחזור השני של ההדרכה. חוויות חדשות בקרוב…

פרק 6 – הסדנא בשיחה – עם גיל יעקב מנכ”ל 15 דקות שמקדם את נושא התחבורה הציבורית בישראל

שוחחנו עם גיל יעקב מנכ”ל 15 דקות שמקדם את התחבורה הציבורית בישראל. ממנו למדנו למה האוטובוס יוצא מתחנת הרכבת לפני שהרכבת מגיעה. למדנו גם שאפשר לשנות את המצב. חשוב להתלונן כאן, ואפשר וגם רצוי ליזום תחנות חדשות וקווים חדשים, או כל דבר שישפר את השרות, ארגון 15 דקות ילווה אתכם ותוכלו יחד לגרום לשינוי לטובה.

דברנו גם על יוזמות אוטובוסי השבת כמו נוע תנוע שמפעילה שלושה קווי אוטובוס בשבת בגוש דן (תכף ארבעה), על שבוס שמפעילה קווי אוטובוס בשבת בירושלים ובמרכז. ועל יוזמות חשובות נוספות כמו שימוש ברב קו במוניות שרות, נתיבי תחבורה ציבורית, וקווי אוטובוס בתל אביב במסלולי הרכבת הקלה כאן ועכשיו. הזכרנו כמובן גם את פרוייקט תחבורה ציבורית פתוחה שהוא פרוייקט בבניה של הסדנא שמנתח מידע זמן אמת על הגעות של אוטובוסים לתחנות.

לקינוח הזכרנו סיפור קצר ומקסים של אתגר קרת שתוכלו לקרוא באוטובוס על נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים

דרושה שקיפות גם ברשויות המקומיות

 יניב אפוטה | 06.06.17 | דהמרקר

בשלו התנאים להסדרת מעמד הממונה על יישום חוק חופש המידע גם ברשויות המקומיות בישראל

פרק 5 – הסדנא בשיחה – דברנו עם תומר אביטל אביר השקיפות ומיוזמי קרן התחקירים העצמאית

דברנו עם תומר אביטל על שקיפות בממשל ובכנסת, על מיזם 100 ימים של שקיפות, על השקיפות בממשלה שמחזיקה אתר בשם המעטפה, אליו שרים מעלים הצעות להחלטה, שהופכות להחלטות ממשלה תקפות תוך שבועיים אם לא הובעה התנגדות. האתר נפתח לציבור בזכות פועלו של תומר יחד עם עוד לוחמי שקיפות. למדנו גם על הבג”ץ שהוגש על ידי המיזם לפתוח את דיוני ועדת השרים לחקיקה (שהיא המקום בו ההחלטות לגבי החיים שלנו קורות בפועל) לציבור, אנחנו מחזיקים אצבעות. הכרנו את מיזם קרן התחקירים העצמאית שמאפשרת לציבור לבחור את נושאי התחקירים, ולעיתונאים לעבוד למען הציבור באפן בלתי תלוי. הזכרנו גם את חוק חופש המידע, שמאפשר לכם לדרוש מהממשל את המידע ששייך לכם  ואת לובי 99 שמעסיק לוביסטים בכנסת בכדי לייצג את הציבור. סיימנו בתוכנית לארועי הקיץ עם הרצאות ברחבי הארץ בנושאים בוערים מתניעים את הדמוקרטיה, ועוד מלא דברים מרתקים

פרק 4 – הסדנא בשיחה – עם מרי לויצקר על האקתון קיץ בסדנא, פרוייקטים חדשים והפתעות

מרי לויצקר רכזת המתנדבים של הסדנא לידע ציבורי מעדכנת אודות

האקתון קיץ בסדנא בחמישי-שישי-שבת ה-8-9-10 ביוני

מפגש הכרות למתנדבים חדשים ביום שישי 9 ביוני בשעה 10:00

ופרוייקטים חדשים בסדנא

פרק 3 – הסדנא בשיחה – עם אלון אנטין שמנסה להגן עלינו מהמנופים הנופלים

דברנו עם אלון אנטין פעיל הסדנא והליכודניקים החדשים על המוטו של “לדעת להשפיע”. על הרצון העז שלו להשפיע על המציאות שסביבנו, הוא ספר על נתיב ההשפעה שלו על הליכודניקים החדשים על הכח המצטבר שלהם בליכוד (10000 קולות!), ועל החוקים שעברו בזכותם

דברנו גם על קבוצת תאונות הבניה והאתר שהוא מקים שבעזרתו תדעו אם למנוף ליד הבית שלכם יש רשיון בטיחות, או שהוא עלול ליפול עליכם או על משפחתכם בכל רגע. אתם בהחלט מוזמנים להביט במפה למצוא את המנופים הקרובים לביתכם ולבדוק עם הקבלן והעירייה האם יש למנוף לידכם רשיון בטיחות. אלון ישמח לקבל מכם את המידע אודות רשיון המנוף בפייסבוק ולהוסיף אותו למפת המנופים

האתר של הליכודניקים החדשים, אג’נדה ושאלות ותשובותהקבוצה למאבק בתאונות בנייןהמפה הזמנית של תקינות מנופי העגורן בארץ – אתם מוזמנים לבדוק עם הקבלן והעירייה האם יש למנוף ליד הבית שלכם רשיון בטיחות, בקשת חופש המידע אודות רשיונות המנופים

משרד האוצר מנסה לרוקן מתוכן את חוק ממשל ללא נייר

שחר אילן | 15.05.17 | כלכליסט

כחלון מבקש להחריג עסקאות בהיקף של פחות מ־50 אלף שקל מהחוק שמחייב שימוש במייל בתכתובות עם ספקים, שעבר לפני פחות משנה, ולאפשר שימוש בנייר. לפי הסדנא לידע ציבורי, 41% מעסקאות המדינה בשנה שעברה היו בהיקף כזה

פרק 2 – הסדנא בשיחה – עם מי-טל גרייבר שוורץ הלוחמת למען חופש האינטרנט

דברנו עם מי-טל גרייבר שוורץ  סמנכלית ב- איגוד האינטרנט הישראל על המאבק בשש(!) הצעות חוק המאיימות על חופש האינטרנט, על הדרכים בהם אתם יכולים לסייע במאבק החשוב הזה על אופיו הדמוקרטי של האינטרנט ובכך על אופיה הדמוקרטי של המדינה, תוך שמירה על סביבת גלישה בטוחה ככל האפשר לילדים

הזכרנו גם את הרצאתו המרתקת של סנודן בפייסבוק המזהיר מפני הידע הרב הנאגר אודותינו בעקבות חוקים כאלה אצל ספקי האינטרנט, והיכול להפרץ בקלות

ועוד

 

פרק 1 – עם עידן ארץ ממקימי תנועת “חופש לכולנו” על תאוריית הבחירה הציבורית

הסדנא בשיחה

ברוכים הבאים לפודקאסט החדש של הסדנא!

אנחנו – סימונה הולשטיין ומרי לויצקר – נארח כאן אנשים מעניינים שעושים דברים מגניבים וחשובים, ונשוחח איתם על מה שמלהיב אותנו (ואנחנו יודעות שגם אתכם ) – מידע, קוד פתוח, שקיפות ועוד המון

אנחנו רק מתחילות אז אתם מוזמנים להגיב ולהעיר, להרשם לעדכונים, לפרגן ולשתף

אז קבלו:

פרק 1 – עם עידן ארץ ממקימי תנועת “חופש לכולנו” על תאוריית הבחירה הציבורית

דברנו עם עידן ארץ ממקימי תנועת חופש לכולנו על ליברליזם בכלל ועל ליברליזם כלכלי בפרט ולמדנו על תאוריית הבחירה הציבורית. בנוסף דברנו גם על

האסכולה האוסטרית בכלכלה

חפש לכולנו – קבוצת הדיונים בפייסבוק

מילטון פרידמן, ודיוויד פרידמן

הסדנא לידע ציבורי

…ועוד