איך שומרים על צדק חברתי?

הייתי בהפגנה במוצאי שבת וחזרתי נפעם. רבבות אנשים טובים באו לכיכר כדי לדרוש צדק חברתי והיו יופי של דוברים: נוטת האוהל הראשון, תושבת קריית שמונה שדיברה בשם הפריפריה המוזנחת, העובדת סוציאלית שבאה לחלוק את תסכולה ממערכת הרווחה, המורה לאזרחות שמערכת החינוך לא מאפשרת לה לחנך, הסטודנטית לרפואה שרואה לפניה שנים של עבדות מודרנית ונציג השכונות שעדיין מוזנחות. עם כולם הסכמתי.

היה גם דובר נוסף ממחאת האוהלים, בחור צעיר שחתם את נאומו בקריאה: “ביבי אתה מפוטר”, איתו לא הסכמתי. כבר די הרבה שנים שהבעיה היא לא אישית והחלפת נבחר ציבור אחד באחר כמעט אף פעם לא עוזרת. שלא תבינו אותי לא נכון, אני סולד מביבי לא פחות מכם, אבל הוא לדעתי חזרתו לראשות הממשלה היא בעיקר עוד סימפטום של מערכת שהשתגעה.

חייבים לטפל במערכת ולא להסתפק בסגירת חשבון עם פוליטקאי זה או אחר.



אני בטוח שישנם לא מעט הצעות לשינוי השיטה ואני רוצה להוסיף את שלי. העקרון המנחה את ההצעה שלי הוא עקרון הפרדת הרשויות, על פי משרד החינוך התרבות והספורט:

שלוש רשויות נפרדות קיימות במשטר הדמוקרטי: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.

שלוש רשויות השלטון אינן כפופות זו לזו, ולכל אחת מהן כללי פעולה משלה.

עיקרון הפרדת הרשויות מאפשר ביקורת הדדית של רשויות השלטון זו על זו, אי תלות של האחת ברעותה, וכן חלוקת הסמכויות בין הרשויות, במגמה למנוע את ריכוז הכוח השלטוני בידי קבוצה אחת.

ישנה עוד בעיה שהפרדת הרשויות באה לפתור ומשרד החינוך פיספס – מאזן אימה בין שתי רשויות שמוביל לשיתוק וטירוף מערכות. כיום הרשויות המחוקקת והמבצעת, כלומר הכנסת והממשלה, תלויות זו בזו; פרט לאחד, כל 29 שרי הממשלה ושבעת הסגנים חברים גם בכנסת. כדי להבריא את השיטה צריך לחזק את הכנסת ולהסכים על קשר וגשר ברור יותר בין הממשלה לכנסת.

לו הייתי ראש הממשלה הייתי מכנס את הממשלה ואומר:

חברים, זה לא עובד יותר. אתם יודעים שאני אוהב את מנעמי השלטון לא פחות מכל אחד מכם, אבל הם לא נותנים לנו להמשיך כך. אני יודע שאתם מנסים לעשות את עבודתכם נאמנה, אבל אני גם יודע עד כמה הפוליטיקה והתקשורת מעסיקים כל אחד מאתנו. אולי הייתם מצליחים אם היה לכם ידע מעמיק בתחום משרדכם אם אם הייתם מנהלים טובים יותר, אבל לצערי אתם טובים בלהבחר ולא בלנהל מערכות מורכבות.

בתיאום עם דפני, החלטתי לפטר את כל השרים הפוליטיים, פרט לראשי הסיעות, מה שמותיר אותנו עם חמישה שרים: שר החוץ, שר הבטחון, שר הפנים, שר המדע והטכנולגיה ושר המשפטים ועם סיעת יהדות התורה שתדון איתי על מינוי שר מטעמה. אני מקווה שתבינו שאני עושה זאת בלב כבד – דווקא קיוויתי להרחיב את הממשלה – אבל הגמל כבר לא מוכן לסחוב אותנו.

בשיתוף עם הציבור, אבחר מקצוענים שיכהנו כשרי החינוך, הבריאות, הרווחה, בטחון הפנים והמשק בממשלתנו וביחד נשקוד על יישום צדק חברתי.

למה אתם מחכים? נותרו לכם 48 שעות להתקין תקנות אחרונות, למנות מקורבים ולעשות חארקות עם מכוניות השרד.

2 תגובות
  1. דוד
    דוד אומר:

    הפרדת רשויות זה אחלה,

    אך האם לדעתך זה יתרום לשקיפות?

    ושאלה בנושא החורג מבלוג זה:
    האם שרים שאינם נבחרים באופן ישיר על ידי הציבור אלא על ידי רוה”מ ידאגו לבוחרים טוב יותר מכאלה שנבחרו על ידו?

    Reply
  2. daonb
    daonb אומר:

    הכנסת מחויבת בשקיפות והממשלה לא. הפרדת רשויות תעביר את הדיונים העקרוניים מהממשלה לכנסת ותהפוך אותם לשקופים. שרים מקצועיים בוודאי יבינו שכל החלטה שתוקפה חורג מאורך הקדנציה שלהם, מצריכה שיתוף ואישור מוועדות הכנסת שבהם כל הדיונים שקופים. לדוגמא, שר חינוך מקצועי לא יתעסק בתכני הלימוד אלא בניהול המערכת עצמה: שיטות לגייס מורים איכותיים, לשמור אותם במערכת וכו’

    ובקשר לשרים המקצועיים זה נכון שהם יקדמו את האג’נדה של ראש הממשלה, אבל הם גם יעשו זאת מתוך שליחות שכן שלא כנהוג כיום, תפקיד שר הוא לא חלק מהמסלול המקצועי שלהם ויגיעו לתפקיד עם ידע וחזון ברור של המערכת עליה הם מופקדים.

    Reply

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.