לטעמי יש לכבוש את הכנסת מחדש
אז זהו ערן, שלא. הרעיון של בחירות בספטמבר היה רעיון רע, אבל מה שגורם לי להקיא שזה אף פעם לא היה “על אמת”.
ביבי הבין שכדי לסגור עסקה עם מופז הגמל צריך “קש” שישבור את גבו. כמו איש מכירות מיומן, ביבי השתמש ב closing technique – חוק פיזור הכנסת. הצעת החוק לפיזור הכנסת שעברה בקריאה ראשונה במליאה, היתה רק “קש” וביזתה את בית הנבחרים הישראלי ואותנו – הריבונים האמיתיים. אני מנחש שביבי מעולם לא התכוון להקדים את הבחירות, והצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה התבססה על מצג שווא וחוסר תום לב: בזמן שגילעד ארדן הציג את החוק לפיזור הכנסת במליאה: “בצער רב, אפילו יגון, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת החוק להתפזרות הכנסת מטעם הממשלה” ביבי וחברו הסוטה סגרו בסודי-סודות ממשלת אחדות עם יושב ראש האופוזיציה.
ביבי הפך את הכנסת לקרקס ובגד בדמוקרטיה הישראלית. אני לא יודע את מי הממשלה הזאת משרתת, אבל לא נראה לי שזה אותנו. אני מקווה שחברי הכנסת מהקואלציה יתעשתו ויעזבו את מפלגתם (או עם מפלגתם) וילכו איתנו הלאה, לשיקום הדמוקרטיה הישראלית והחזרת הכבוד לכנסת ישראל.
כן, בחירות זה דבר מעיק ויקר. אבל זה כנראה הדבר היחיד שמפריד ביננו לבין פאשיזם
רחוק מאוד מלהסכים איתך. תרגילים פוליטיים מסריחים באמת, שממש ערערו את יסודות הדמוקרטיה ויצרו תקדים מסוכן היו (לפי מידת מסוכנות):
1. תרגיל הקמת קדימה על ידי פירוק סיעות קיצוני בזמן שהכנסת מתפקדת ומבלי להתייחס לרצון הבוחר או מרכז המפלגה.
2. התרגיל המסריח של פרס וחבריו שהראה כמה שווה הסכמה של רוטציה.
3. האופן בו רבין העביר את הסכם אוסלו בעזרת “שוחד” קטן לח”כים שהיה צריך שיעברו צד.
לעומת זאת, זה שאמרו בחירות ובסוף לא עשו? קורה. יש הרבה דברים שאומרים ובסוף מסתבר שיש דרך יותר טובה. מזל שמנהיגינו אינם רצים עם הראש לקיר רק כי כמה עיתונאים ואנשי אופוזיציה החליטו שכך היו צריכים לעשות.
זה שהתרגיל החל בשקט עוד לפני יותר משבוע? ברוך הבא לפוליטיקה. מענין כמה זמן מראש תכננו המפורטים לעיל את התרגיל המסריח שלהם. לפחות התרגיל הזה לא פגע בדמוקרטיה, לא פירק סיעות וכלל רק פעולה חוקית של צירוף סיעה לקואליציה. מה הבעיה פה?
אמינותו של מופז? זה כבר בעיה שלו מול הבוחרים שלו בפריימריז ואח”כ מול הבוחר, בנתיים זו זכותו לפעול כראות עיניו כדי לקם אג’נדות בהן תמך, להודות בטעותו ולעלות לבחירות במועדן המקורי- בתום 4 שנים.
לא היתה פעולה לא חוקית, אפילו לא פעולה מסריחה. אם כבר משהו הסריח זו ריצת האמוק לבחירות שהאופוזיציה ניסתה לחגוג יחד עם התשקורת ועוד יותר הסריחה הגוויה של הבחירות שלא היו כשאלו ניסו לנקר ממנה את נשמת אפה האחרונה כדי לנגח יריב פוליטי שעשה להם תרגיל מבריק.
שב בפינה בחושך, לבד. אנחנו נשמח שאולי סוף סוף נקבל כהונה רצופה של 4 שנים ויציבות שלטונית, כפי שמגיע לנו כאזרחים, וזה אפילו שאני לא מסכים עם הממשלה הזו ודרכה.
חגי, בציניות אין-קץ, הקואליציה העבירה בקריאה ראשונה הצעת חוק לפיזור הכנסת בלי להתכוון לכך. לא מעניין אותי הראיונות בתקשורת והרכילות על מה קורה מאחורי הקלעים. מעניינות אותי העובדות ומה שקרה כאן זה ביזיון חסר תקדים. איך לעזאזל גלעד ארדן מסתכל על עצמו במראה שבשירותי השרד שלו?
אני מסכים כמעט עם כל מה שנאמר פה.
אבל אני לגמרי לא מבין מה הטקסט הזה עושה בבלוג של הסדנא לידע ציבורי – זה נראה כמו פוסט בבלוג פרטי של מישהו.
חן, תודה על התמיכה ועל הביקורת.
אני משתמש במולטי-בלוג הזה כדי לנקז את התחושות שעולות בי כשאני עובד על פרויקטי הסדנא. הבלוג אינו מייצג דעה רשמית של הסדנא, שכן הדעה הרשמית היחידה שיש לסדנא היא “כשזה מגיע למידע וידע ציבורי, לא חשוב הכמות והאיכות העיקר שיהיה הרבה וטוב”. הפעילים בסדנא מוזמנים להשתמש בבלוג כדי לחלוק את החוויות והמסקנות שעולות בזמן פעילותם ובכך לתרום תרומה נוספת לידע הציבורי.
כנראה שצריך לעדכן את העיצוב של הבלוג, כך שיהיה ברור שהדברים מובאים בשם אומרם בשאיפה לתפוס את רוח הסדנא.
מסכים לגמרי עם דבריך – כרגע מי שנכנס לאתר הסדנא להכיר את הנושא יכול לחשוב שזה “קול הסדנא” ולהבין מזה בטעות שמדובר ב”עוד פרלמנט”, הפעם של אנשי טכנולוגיה.
בני, אני חושב שתסכים שכרגע (בעיצוב הנוכחי) לא ברור שהפוסט הוא עמדה אישית. לכן כדאי להחזיר אותו למגירת הטיוטות לעת עתה, או לציין זאת במפורש בכותרת. אתה אחד ממובילי השבט של המפתחים של דבר גדול, וצריך להנהיג אותו ברגישות.
דוד, שיניתי את הכותרת לבקשתך וגם הוספתי את הקטגוריה נכונה.
אתה צודק שלא הייתי רגיש מספיק, לי היה ברור שהבלוג מכיל רק עמדות אישיות ולא “דעה רשמית” של הסדנא, אבל כנראה שלחלק לא מבוטל מהציבור העניין לא ברור דיו.
שבת שלום