(Tcamp) היום ראשון, או: מסעות מור בגבעת הקפיטול / מור רובינשטיין

ישבתי היום בגבעת הקפיטול בוושינגטון. לא חשבתי שאני אשב כאן אי פעם. אולי זה בגלל שאני מכירה את כל המקומות האלו מסדרות הוליוודיות והראש שלי לא מצליח לחבר אותם למשהו אמיתי. זה המקום שבו שהנשיא ברטלט הלך לקדם חוקים, היכן שפרנק אנדרווד מנצח על אנשים ביד רמה, והעיר שבה אוליביה פופ פותרת לכל הפוליטיקאים את הצרות שלהם. אבל מה לעזאזל חנונית שכמוני עושה בקפיטול? למה יושבים כאן עוד גיקים ושומעים שטויות פוליטיות במקום לתכנת?

צילומים: מור רובינשטיין

השבוע התמזל מזלי להיות אחת מ-20 אנשים בתוכנית הבינלאומית של ה- Sunlight Foundation באירוע העולמי השנתי שלהם – Transparency Camp. פה, גיליתי שהחברים בארצות הברית הבינו מזמן מה שאנחנו כושלים לעשות. הם עובדים ביחד עם חברי קונגרס וסנאט כדי להעביר חוקים. בקיצור, הם עושים לובי לעצמם. בארה”ב לובי הוא לא מילה גסה, וכדי לקדם את האג’נדה שלך, בעיקר אם היא חברתית, צריך לדחוף הרבה מרפקים בקפיטול. במקרה של Sunlight מדובר בשלושה לוביסטים בשכר שעוזרים לקדם חוקים בפרלמנט שיעזרו לארגון ולהרבה אזרחים אחרים לעבוד עם מידע פתוח בקלות רבה יותר. כחלק מהמאמצים האלו הם מארגנים כל שנה יום לובי בקונגרס שבו הם מקדמים חוקים שונים לשקיפות ביחד עם מתנדבים בארגון. ההצעה שהם קידמו בשנה שעברה, data act, הפכה אפילו לחוק.

 

נגיד שהסקפטיות שבי לא בטוחה שאזרחים פשוטים העבירו חוק, יש ל-Sunlight תשובה לעניין. כמו שלנו יש את סתיו שפיר ומיקי רוזנטל, לקרן שמש יש את חבר הקונגרס Beto O’rouke, שעוזר להם בעצמו להציע חוקים. בנוסף, שלא כמו בישראל, חברי הקונגרס לא באמת מחויבים למפלגה שלהם, ויכולים להצביע כאוות נפשם. כשמדובר בחוקים שמשפיעים על אנשי הפרלמנט עצמם, זה אפילו יותר קשה להעביר את החוק. לכן, לגרום לאזרחים ללכת לקונגרס ולדבר על הנושא זה חשוב תקשורתית ופוליטית בעיקר לחבר קונגרס איתו הם מדברים, כי בסוף היום הם המצביעים שבמחוז שלהם, ויש להם כח לשים את חברי הקונגרס האלו במשרד שבו הם יושבים כעת. ליסה ברנשטיין, השדלנית של הארגון, רואה את זה גם באור אחר – צריך ללמד את חברי הקונגרס על הדברים האלו, אחרת הם לא יכירו אותם בעצמם. להביא אזרחים ללמד אותם יגרום להם באמת לשמוע להם, ולא לנפנף אותם כמו שאר הלוביסטים (באותה הערת אגב, ליסה תשמח לדבר איתנו על העניין ועל התהליך שהם עברו בארגון בנוגע לחקיקה. מעניין אתכם איך? שלחו לי מייל).

 

השנה הצעת החוק שהארגון מקדם היא תיקון ל- real time data act, שמחייב היום חברי קונגרס לדווח על הכספים שלהם 20 יום לפני הבחירות. השינוי שרוצים לעשות היום הוא להפוך את החוק הזה שנתי. המשמעות: חברי הקונגרס יחויבו בדיווח כספים כל הזמן, כדי שלאזרח תהייה אצבע על הדופק. שלא תחשבו שזה קל. הצעת החוק הקודמת שהארגון קידם לקחה שלוש שנים של עבודה בסנאט ובקונגרס. למרות זאת, בסופו של דבר היא עברה בלי מתנגדים. הישג יפה לקונגרס שנחשב הכי לא אפקטיבי במאה השנים האחרונות.

 

אגב, לא הכל יותר טוב באמריקה. הידעתם שהדוחות של מרכז המחקר של הקונגרס לא נגישים לקהל הרחב? (כאשר הדוחות של הכנסת על הנייר אמורים להיות נגישים לנו?) מה זה אומר? שהאמריקאים רוצים את המידע הזה. הדרך הכי בטוחה לעשות זאת הוא חקיקה. לא הסכם עם מרכז המחקר, אלא חקיקה שתבטיח אותם גם לדורות הבאים (נשמע מוכר למישהו עם העסקה שלנו עם הממ”מ?)

בשורה התחתונה, לא מדובר כאן בהרבה לוביסטים אזרחים. ישבו כאן בחדר 20 איש שלא היו מהתכנית הבינלאומית. אבל הרצינות וההכשרה הקצרה שהם עוברים כאן ירתמו אותם לשנים הבאות. השאלה היא – למה אנחנו לא עושים את זה? מה חסר לנו כדי לקדם חקיקה? האם זה המנגנון הקיים של קואליציה אופוזיציה? אני לא בטוחה. בהנחה ש״מוכרים״ את ההצעה נכון, גם הקואליציה תוכל לתמוך בזה. אולי זו העובדה שאין לנו חוקה ורוח דמוקרטית? השפה שמשתמשים בה כאן היא “רוח הדמוקרטיה”, “הזכות לדעת”, “זה חוקתי!”. אבל השיח הזה מתחיל לחלחל גם לישראל, הוא לא ייחודי רק לכאן.

אני חושבת שמה שהכי חסר לנו זה לאמץ אסטרטגיה מול הממשל. אנחנו בסדנא אוהבים לבנות אפליקציות חדשות כל הזמן, אבל קשה לנו לעזור ולחשוב על מדיניות. זה לא שאנחנו לא חושבים עליה, אלא שאנחנו מעדיפים לעקוף אותה, לחשוב על אופציות אחרות, להתייאש כשמערימים עלינו קשיים ביורוקרטים. בקיצור, הכל חוץ מלבלוע את הצפרדע הזו שנקראית חקיקה.. אולי זה הזמן לשלב ידיים עם תנועת אחרות ולעבוד על אסטרטגיה טובה וארוכת טווח מול הממשלה. בוסף, היום, חקיקה ומדיניות הם כמו פרוייקט טוב בגיטהאב, אם הוא טוב מספיק הוא לעולם לא יפסק, תמיד יהיה מי שיתרום לו.

לפוסט סיכום היום השני והכנס כולו

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [18-22.5.14]

שלומות לכולם.
כמה תזכורות לקראת שבוע חדש:
  • נפתח את השבוע עם ארוע השקת ההאב החדש שיתקיים ביום ראשון בערב. כל מי שעדיין לא החליטו מוזמנים להירשם ולהגיע. כמובן שאם יש לכם חברים ומכרים ירושלמים שעשויים להתעניין, ספרו להם גם.
    אם תרצו להקשיב לפסקול הערב (המובסס על אמנים ירושלמים) – הנה הוא.
  • ערב לאחר מכן, צחי וצוות הגשמה ציבורית מזמינים את כל הסקרנים והסקרניות לשמוע על מה שהם עושים – ועל מה שמתוכנן. כל זה יקרה מחל מ-20:00. חפשו את השטיח הצבעוני.
  • ענייני קהילה 1: הזדמנות אחרונה להשתתף בסקר בנוגע להעברת הדיונים שלנו לפלטפורמת קוד פתוח.
  • ענייני קהילה 2: בעקבות פידבק שקיבלנו השבוע מחברי עמותה, בשבוע הקרוב נשלח הזמנות לכל חברי העמותה הרשומים שאינם פעילים ב”קהילה פתוחה“. מי שלא יקבל מייל שכזה, ורוצים לקחת חלק פעיל בדיוני העמותה באמצעות האתר, יוזמנו בעוד כשבוע לעדכן את נעם שינסה לסדר ת’עניינים
  • קריאה מומלצת לסופ”ש:  מילניאלים, דור ה-Y: מה חשוב להם, איך הם משתמשים בטכנולוגיה, ואיך להניע אותם לשינוי חברתי, מתוך הבלוג “אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי” של מעיין אלכסנדר.
שבת שלום וסופ”ש מהנה,
שבי, בני ונעם

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [11-15.5.2014]

אהלן לכולם.

אם כך מרגישה שגרה, זה בכלל בכלל לא משעמם כמו שחששנו:
  • גם השבוע ניפגש, כרגיל ביום ב’ החל מ-18:00 בקמפוסגוגל התל-אביבי וביום ד’ החל מ-19:00 בהאב הפתוח בירושלים. במפגש התל-אביבי, בשעה 20:00, יפנה אליכם אבנר קנטור כדי להציג ולבקש את אישור הקהילה ליוזמה שלו, “תיק חינוך”.
  • ארוע ההשקה הרשמי של ההאב הפתוח מתקרב. השבוע אישר ראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת, את השתתפותו. כולכם מוזמנים – שמרו לכם מקום.
    אגב, הארוע הזה הוא יופי של הזדמנות להציג ולספר על החשמבירים השונים. רוצים להציג? הנה המייל של נעם. רוצים לעזור? בדיוק באותה הכתובת.
  • אנשי Node.JS, איפה אתם? חשמביר פורץ דרך בתחומו (ומוצלח במיוחד) מחפש אתכם. פרטים אצל רכז הקהילות.
  • צפו להזמנה מעניינת מ”רכבת פתוחה” בשבוע הקרוב…
  • ביום שני הקרוב ב-14:30 ירצה בני על ממשל פתוח בעידן הרשת, בבית הספר למדיניות ציבורית שבאוניברסיטה העברית. המתעניינים מוזמנים (הפרטים, בלוח הסדנא).
  • ועוד אחד ודי: ביום שלישי הקרוב (ה-20.5) בשעה 18:00 יתקיים Webinar מעניין במיוחד מבית ה-OGP:  The Role of Open Government in Public Service Delivery. הנה הקישור לפרטים וההרשמה. אם החלטתם להשתתף, נשמח לשמוע איך היה. (ותודה לנירשמן על ההפניה).
—-
וכמה דברים יפים מהשבוע האחרון:

  • כפי שסיפרנו, השבוע התכנסו רוב מובילי החשמבירים לשיחת בוקר קבוצתית. הדיון עסק בשאלת יכולת ביסוס הקיימות של חשמבירים בסדנא, רעיונות לממשקים וקשרים העמותה וממשל והעלאת רעיונות לדגמים שונים.
  • מתנדבי “עתונות פתוחה” הרביצו עבודה בלילה (כמעט) לבן. “חבצלת”, “הצבי” ו”המגיד” – בפנים.
  • כ-40 מקודדות הצטרפו לארוע הפותח של Women Who Code, שהתארח בהאב שלנו בירושלים השבוע. המפגש הקרוב ביום שלישי הזה, החל מ-19:30. הפיצו למתעניינות.
סוף שבוע משובח לכולכם, ולהתראות במפגשי הפיתוח,

שבי, בני ונעם.

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [4-8.5.14]

הי לכולם.
תמה עונת החגים והמועדים, לפחות עד לשבועות. בשבוע הקרוב נחזור למתכונת המפגשים הרגילה בתל-אביב: יום ב’ החל מ-19:00 בקמפוס גוגל בתל-אביב. בירושלים, כמובן, מה שהיה הוא לא שיהיה. מי שעוד לא הספיק/ה ורוצה להתעדכן, הנה הפוסט המפורט על ההאב החדש והאירועים המתוכננים. מוזמנים להגיע, להפיץ ולהזמין מתעניינים פוטנציאליים.
הנה עוד כמה דברים לקחת בחשבון לשבוע הקרוב:
  • השבוע נודע שפולינה תסיים את תפקידה כרכזת השיווק והתוכן. ביום שני, 12.5, במפגש התל-אביבי, נתכנס סביב 21:00 (אל תדאגו, נקרא לכם), כדי להודות לה ולברך.
  • עוד במפגש התל-אביב, הדס מחברת היח”צ מגיעה כדי להיפגש עם מובילי חשמבירים. נותרה עוד משבצת פנויה אחת (בין 19:00 ל-19:30), אתם מוזמנים לשבץ עצמכם. אם מישהו מהמובילים רצה ולא הספיק, אנא עדכנו את נעם ונמצא פתרון.
  • ביום רביעי בבוקר תתכנס מועצת החכמים, מובילי החשמבירים, לפגישה קבוצתית עם שבי. מטרת הפגישה היא לדון במצב העניינים ובצרכי הצוותים השונים.
  • ובאותו היום, יום רביעי, תוצג הסדנא בכנס “טלדן” על ידי יובל ועידו. אם אתם שם, בואו להגיד שלום.
  • חשבתם שזהו ליום רביעי, נכון? אז זהו, שלא. אותו הלילה, כך החליטו מתנדבי “עתונות פתוחה”, יוגדר כלילה לבן בקהילה הירושלמית. פיתוח וקוד אל תוך הלילה, בתקווה להגיע למצב של הצגת תוצרים ראשונים. ינשופי לילה בעלי הבנה בפייתון ודג’נגו מוזמנים להצטרף.
  • פינת החאליק. מידי פעם עולה כאן שאלה בנוגע לפלטפורמה בה מתנהלים הדיונים והעדכונים בינינו, ה-Google Groups. לרוב, זה קורה בעקבות מתיחות או תלונה שקשורים בהתכתבות ספציפית. שאלות עקרוניות יותר, בדבר עצם ניהול הדיונים על גבי פלטפורמה שאינה נותנת מענה מלא לצרכי המשתמשים ואינה מבוססת קוד פתוח, אינן זוכות להתייחסות מספקת.
    חשבנו לנצל את הרוגע היחסי כדי להעלות שאלת סקר לקהילה, בדבר מעבר לפלטפורמת דיון אחרת, מבוססת קוד פתוח. מוצגות שם שתי אפשרויות (discourse ו-nodebb). בני מספר שלשתיהן יש גם תרגום לעברית, אך ניתן גם להציע אפשרויות נוספות.
    נשמח מאוד אם תשמיעו קולכם – מדובר בשתי שאלות קצרות, והנה הסקר.
וממתק (קצת מריר, אבל רק קצת) לסופ”ש: יוגב שרביט, מחשמביר התקציב המקומי פתוח, מקדיש מזמנו לעבודת נמלים בכל הנוגע לתקציב מקומי אחד. יכול להיות שמה שגילה שם מלמד על בעיה גדולה יותר? הפוסט המלא.
שיהיה סופ”ש נחמד לכולם, ולהתראות ממש עוד רגע,
שבי, בני, פולינה ונעם.

 

מפתח התקציב תמונת מסך

אל תאמרו “איפה הכסף?”, אמרו “איפה התקציב?!”

מאת: יוגב שרביט

במרץ האחרון כתב שאול אמסטרדמסקי פוסט שקורא לשינוי תהליך תכנון תקציב המדינה, בו הוא טען שעל מנת לעשות שינוי משמעותי בתקציב המדינה יש להחיל שקיפות כבר בתהליך תכנון התקציב באגף התקציבים באוצר (עוד לפני שהתקציב מגיע לשולחנה של הכנסת לאישור). כך, גופים חיצוניים יוכלו לבחון את הנחות היסוד עליהן מבוסס התקציב, לבדוק את האופן שבו התקציב נבנה, להבין כיצד הכסף מחולק – ואולי, רק אולי – לעזור לאגף התקציבים לשפר את תהליכי העבודה שלו ובסופו של דבר להפיק תקציב יותר טוב למדינת ישראל.

בעבודתי על תקציב הרשויות המקומיות נתקלתי בפערים בנתונים שגרמו לי לחשוב שאולי אגף התקציבים עצמו – הסמכות בענייני תקציב המדינה, והרשויות המקומיות בין היתר – מתבסס על נתונים לא שלמים, דבר שעלול להוביל לתכנון והקצאת כספים שגויה.

כמה כסף יש? תלוי את מי שואלים 

לפני חודשיים-שלושה גילינו בצוות התקציב המקומי הפתוח כי ייתכן ונתוני הרשויות שקיבלנו מהלמ”ס אינם הנתונים העדכניים שמשקפים את ההוצאות וההכנסות של הרשויות בפועל. רשויות מקומיות מדווחות פעמיים בשנה על נתוני התקציב – פעם אחת בישיבת המועצה בסוף שנת התקציב ופעם שנייה בדיווח למשרד הפנים בסביבות מרץ בשנה שאחר כך. מסתבר שיש פער בין שני הדיווחים – הראשון הוא הערכה של התקציב בפועל, ואילו התקציב שמוגש למשרד הפנים הוא התקציב הסופי – והוא שמשמש גם את הלמ”ס.

כשבדקתי את נתוני רמת השרון גיליתי שיש פער של 2% בנתונים – זה אמנם לא הרבה בתקציב של 350 מיליון שקל, אבל זה גם לא מעט בתקציבים מיליארדי שקלים ברשויות כמו ת”א.

בתקופה האחרונה אני עובד על עיבוד הנתונים של העיר שלי, רמת השרון. נכנסתי לתקציב הרשויות באתר משרד החינוך כדי להשוות בין הנתונים שמופיעים לנתונים שיש לי מהלמ”ס ומספר התקציב של הרשות. לפי פרסומי משרד החינוך, הנתונים באתר מקיפים 90% מכלל נתוני התקצוב שמופנה לרשויות (“רק” כמה מאות מיליוני שקלים שלא מופיעים בבסיס הנתונים, כסף כיס), אך להפתעתי גיליתי גם חורים בנתונים שמפורסמים. למשל בשנת 2012-2013 “נעלם” תקצוב של תיכון רוטברג ששייך לרשות.

הלכתי לבדוק גם באתר התמיכות של חשב משרד האוצר שמספק נתונים מקבילים לאלו שניתן למצוא באתר משרד החינוך. מסתבר שגם הנתונים באתר ההתמיכות חלקיים. נוסף על כך, הם שונים מהנתונים שמופיעים באתר משרד החינוך ומהנתונים שיש לי מתוך ספר התקציב של הרשות!

מבולבלים? גם אני. סידרתי את נתוני התקצוב הכלליים ונתוני התקצוב של ש”ל למורים בתיכונים בטבלה בשביל ההשוואה, ולא קשה לראות שהפערים כה גדולים שאין אפשרות להבין מהו הנתון הנכון ומהו הנתון השגוי (אם כי אני נוטה להאמין לנתוני התקציב של הלמ”ס).

מקור המידע לשנת 2012 סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת  שכר מורים בתיכון אלון סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר מורים בתיכון רוטברג סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר על יסודי*
ספר התקציב של הרשות – נתוני סוף שנת 2012 42,563,850 12,582,000 12,542,000 25,124,000
משרד החינוך – תאריך עדכון המידע לא ידוע 20,521,899 9,644,923 אין פירוט לא ניתן לחשב
אתר תמיכות של משרד האוצר – תאריך עדכון המידע לא ידוע 40,492,418 אין פירוט אין פירוט 25,908,293
הלמ”ס (משרד הפנים) – נתונים ממרץ 2013 51,763,000 אין פירוט אין פירוט אין פירוט

* – למוסדות בבעלות הרשות בלבד (אלון ורוטברג)

האם תכנון ההוצאות בתקציב המדינה נכון?

הפערים האלה הטרידו אותי – אולי אני לא משווה תפוחים לתפוחים? החלטתי לדבר עם אביבית, מתנדבת בסדנא ששצברה ניסיון בעבודה עם מערכות משרד החינוך. אי אפשר לומר שהחששות שלי התבדו בשיחה איתה – גיליתי שיש למשרד החינוך עוד מערכת לניהול תקציבים -מית”ר, וגם היא מסורבלת ודורשת הרבה ניסיון ומומחיות . חשש נוסף שהיה לי, שכסף הולך לאיבוד במעבר בין המערכות השונות, גם הוא אושש. אינני יודע בוודאות אם השוותי “תפוחים לתפוחים” (על הנייר כל מאגרי המידע מתייחסים לאותם נושאים ופרמטרים) אבל אני די בטוח שריבוי המערכות יוצר אי וודאות שלא מאפשר לעקוב אחרי כל הכסף מנקודת המוצא באוצר ועד לנקודת היעד, במקרה זה הרשויות המקומיות.

לפי הבנתי מדובר פה על כסף “צבוע” שייתכן שלא הגיע ליעדו בגלל שהמערכות של הרשויות הממשלתיות והמקומיות לא מתואמות ביניהן. זה אומר שהכשלים במעבר הכספים בין הרשויות יוצרים אשליה של תת ניצול, מה שמוביל לקיצוץ של כספים שבמערכת תקינה היו מגיעים ליעדם ולא היו מקוצצים.

האם יכול להיות שחלק מהכסף מגיע לסוג של לימבו, מקום שאיש אינו יודע היכן הוא ואיך לגשת אליו? אביבית הציעה פתרון יותר פשוט – הכסף מגיע ליתרות הלא מנוצלות של המשרדים ובסוף השנה מחולק מחדש, כך שבסופו של דבר הוא מגיע לאנשהו, אך לא בהכרח ליעד המקורי שלטובתו הוקצה.

כפי שאני רואה את זה, לא משנה לאן הולך אותו כסף שאינו נעקב, חוסר התיאום בין המערכות מייצר שגיאה בנתוני המאקרו של התקציב – ייתכן והמתכננים באגף התקציבים בונים את התקציב על סמך בסיס נתונים שמכיל  שגיאה מובנית, שהם לא מכירים או לא יודעים להעריך, מה שיכול להוביל לתקצוב יתר או תקצוב חסר של משרדי הממשלה וכן של הגופים הנתמכים על ידי המשרדים השונים – רשויות מקומיות, גופים ציבוריים וכו’..

בחזרה לפוסט של אמסטרדמסקי – אם בסיס הנתונים של צד ההוצאות מכיל שגיאות, אולי הנחות היסוד של תכנון התקציב שגויות ביסודן ואף אחד לא יודע? אני דגמתי רק חלק מזערי מהתקציב הענק של משרד החינוך – מה אם שגיאות כגון אלה קיימות בכל משרדי הממשלה? מדובר במיליארדי שקלים.

איך לסיים את הפוסט הזה? לא יודע. המחשבות רצות בין רעיונות לפתרונות טכניים וטכנולוגיים ועד לשאלות הנוגעות ליכולת של מערכת כל כך גדולה לנהל סכומי כסף שקשה לתפוס… אז אני אשאיר את הסוף פתוח. ומה אתם חושבים?

 

יוגב שרביט הוא מתנדב בפרויקט התקציב המקומי הפתוח מבית הסדנא לידע ציבורי ובעל הבלוג המדד המוניציפלי.

ההאב פתוח, מתחילים.

אז יש לנו בית, בעצם שניים. מקהילה של נוודים ואורחים אנחנו טובלים לראשונה, בחשש מה, בתחושה של מגורי קבע. כל אנתרופולוג מתחיל ידע לספר לכם על הדרמה החברתית המגולמת במעברים שכאלה. אז הנה, השבוע התחלנו בשעה טובה את תקופת ההרצה של ההאב החדש. אלו מכם שרוצים להתעדכן באופן קבוע על האירועים מוזמנים לעשות זאת באמצעות יומן ההאב, בעמוד ההאב באתר ומידי פעם גם במייל עדכון שישלח לרשימת התפוצה הירושלמית.

לפני הכל חשוב להגיד – ההאב פתוח, ונשמח לראותכם באים ונעזרים בו.

בשבועות האחרונים יצרנו קשר עם לא מעט גורמים שיכולים להתעניין בנו ובהאב החדש והשקענו מאמץ בארגון ובניית המקום. כמעט כמעט סיימנו והספקנו גם לחבר רשימת ציוד נחוץ – אם יש לכם משהו משם, נשמח.
מתכונת הההפעלה הנוכחית של ההאב החדש אינה אידאלית – היא תלוייה ביכולות שלנו לנכוח במקום, לצד משימות הסדנא האחרות, ולא פחות – בנוכחות ובאופי שתעניקו אתם למרחב החדש.  ביום רביעי האחרון, לאחר שבועיים של הכנות ומפגשי פיתוח של “עתונות פתוחה”, אירחנו בהאב את מור (הלא היא morchikit@) שהציגה ניתוח מעולה ומלא בדוגמאות על מצב הידע ומיזמי קוד פתוח בתחום מרחבי העולם.
מור מספרת לנו קצת על מידע פתוח במקומות אחרים בעולם. 7.5.2014. צילום: האייפון של ניר יריב.

תראו כמה הם מרוכזים כשמור מדברת. 7.5.2014.  צילום: האייפון של ניר יריב

 

השבועות הקרובים, המכונים “תקופת הרצה” (כאילו שהחיים כולם אינם ריצה אחת ארוכה. סוף הפסקה פיוטית.) נועדו לבדוק ולנסות רעיונות שונים. מן הסתם, יחולו בתקופה זו שינויים בשעות הפתיחה ובמשבצות התוכן ולכן מומלץ להמשיך ולהתעדכן באופן שוטף. זה אומר שגם אתם מוזמנים להעלות הצעות ורעיונות, לקחת אחריות ולתרום לקידום המקום. כמובן שנשמח אם תספרו לחברים ומכרים שיכולים להתעניין.
אז הנה טעימות של מה שכבר ידוע שיקרה שם:
תכנייה חודש מאי
  • בימי א’ (פעם בשבועיים-שלושה) בשעות הערב, נקיים הרצאות פתוחות הקשורות בידע ציבורי ובקוד פתוח.
    נשמח ליהנות מעוד דוברים ומציגים מקהילות הסדנא. הבמה פתוחה – רק תבואו.
    המפגש הראשון, ב-18.5 ב-19:00 יציג כלים ורעיונות לשימושים בירושלים (קישור להרשמה והפצה). עידו עברי וניר יריב יציגו את החשמבירים שלהם, וייתכן ייתכן שגם ירון דינור יצטרף כדי לספר על הכלי להעברת כתובות מקבצי גליונות נתונים למפות של גוגל.
  • בימי ג’ (מידי שבוע) ב-17:30 יוקדשו להתארגנות התנדבותית העוסקת ב-Digital Humanities.
    את החבורה מובילה סיני רוזינק, פוסט-דוקטורנטית ממכון ואן-ליר. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הרעיון בבלוג “רוח דיגיטלית”.
  • טרי טרי! עוד בימי ג’: Women Who Code, היוזמה המבורכת שנועדה לעודד נשים לצבור ניסיון וידע טכנולוגיים מגיעה לירושלים ותתארח אצלנו בהאב גם מידי שבוע (קישור להרשמה והפצה).
  • בימי ד’ (מידי שבוע) מ-17:30 מוגדרים כ”זמן האב-בלוג”.
    משבצת זו מוקדשת לבלוגרים ובלוגריות שמחפשים סביבת עבודה מפרה ומלמדת לשבת ולעבוד. מעיין אלכסנדר שלנו, שכותבת בעצמה את הבלוג “אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי” תרכז את המשבצת הזו ותשמח לפגוש חברים ומכרים שלכם שיכולים להנות מההזדמנות (קישור להרשמה והפצה).
  • בימי ד’ (מידי שבוע) ב-19:00 ממשיכה קהילת “עתונות פתוחה” במפגשי הפיתוח השבועיים.
    כל אחד מהמפגשים האלה יפתח בהרצאת מבוא והיכרות עם הסדנא למצטרפים חדשים. אגב, ביום רביעי הקרוב (ה-14.5) החליטו המתנדבים שישנו מספיק לילות ושהגיע הזמן לקיים לילה לבן. תל-אביבים, אם חלמתם לפצח גרעינים וללגום חשמבירה של חצות בספרייה הלאומית, הרי לכם הזדמנות ראוייה.
  • בין לבין הוקדשו שלוש משבצות זמן לניסוי ושמו “חברותת הקוד הפתוח”:
    משבצת המוקדשת לאותם אנשים שרוצים להצטרף ולהתנדב כמפתחים בסדנא אך חסרים את הידע והניסיון הנדרש. משבצות הזמן הללו נועדו לאפשר להם לשבת יחד סביב שולחן ולהתקדם באופן עצמאי. אם ידוע לכם על כאלה שיוכלו ליהנות מרעיון שכזה, חברו אותם עם נעם. המועדים שקבענו אינם סופיים וברי הזזה והתאמה (לפרטים והרשמה:  http://bit.ly/codehevruta).
  • כמו כן פעמיים בשבוע (כנראה ימים ראשון וחמישי, לא נסגר סופית) יופעל ההאב בשעות העבודה (09:00-16:00). פרטים בהמשך.
ועוד עניין אחד:
  • ביום א’, ה-25.5 ב-19:30 תתקיים ההשקה החגיגית בהשתתפות שותפים וחברים בקהילה. המתנדבים התל-אביבים מוזמנים מאוד מאוד להצטרף ולקחת חלק. לפרטים, תקשרו עם נעם, או פשוט הירשמו כאן.

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [27.4-1.5.14]

אהלן ושבת שלום.
אנחנו עדיין מנערים את החול מפקניק החוף וארוע הפרידה מיובל. מקווים שנהניתם. עוד כמה עניינים, ככה לסגירת השבוע והכנה לשבוע הבא:
1. ביום שני הקרוב לא יתקיים מפגש בתל-אביב, זוכרים? אבל…
2. ממש בעוד יום-יומיים נפרסם את לו”ז ההרצה של ההאב הפתוח בירושלים. בינתיים, אנחנו כבר שמחים לספר שמור שלנו תגיח לביקור קצר ותרצה שם על מצב הידע הציבורי בעולם. זה יקרה ביום רביעי הקרוב בשעה 19:00. אתם מוזמנים להגיע ולהפיץ לחברים בירושלים. מתנדבים ופעילים ממקומות אחרים, המעוניינים להשתתף בשיחה הזו מרחוק, מוזמנים לכתוב לנעם.
3. למפגש הפיתוח התל-אביבי הבא, ביום שני, ה-12.5, בין 18:00 – 21:00,  תגיע הדס ניר מחברת היח”צ ספוט, כדי לקיים עם מובילי החשמבירים לפגישות הכרות.  המעונינים לתאם פגישה (חצי שעה) מוזמנים לשבץ עצמם בטבלא הזו.
4. והנה ההזדמנות שלכם לשים את הנשים בכנסת (פתוחה) על הבמה: יוזמה משותפת של הסדנא והבלוג “ידועות בציבור” לקראת יום העצמאות – מחפשים עזרה ביצירת אינפוגרפיקה פשוטה בימים הקרובים. לפרטים צרו קשר עם פולינה.
5.  ועוד עניין – אם אתם עובדים במקום שיכול להתעניין בשיתוף פעולה עם הסדנא לקראת המחזורים הקרובים של “הכיתה”ספרו לנו, זה יכול מאוד לעזור.
6.  ורגע לפני יום העצמאות חשבנו לשאול, אם אולי תרצו לקחת חלק ביום הקוד הישראלי. תוכלו לקרוא על זה עוד קצת גם כאן.
סופ”ש נעים, וגם השבוע שאחריו,
שבי, בני, פולינה ונעם