פיטר פן לובש פראדה

בני דאון קיצץ את הזקן, גילח את רעמת התלתלים, והצטרף לצוות השכירים של הסדנה. ראיון עם אחד ממקימי הסדנא, שהחליט לוותר על תפקיד הנער המפרק לטובת כס האב המתקן.

 

כמו רבים (יש אומרים הרוב) ממתנדבי הסדנא, גם אני נישאבתי לתוכה על בסיס כוח המשיכה של בני. מאז חלפו קצת יותר משנתיים, והוא ממשיך לעצבן, לבלבל ולשגע אותי, ולגרום לי להשקיע כאן הרבה יותר ממה שהתכוונתי. מאז כתב בני את שורת הקוד הראשונה לסדנא איפשהו בקיץ 2009 (למעשה, היה זה לכנסת פתוחה, שרק בינואר 2011 הולידה את הסדנא לידע ציבורי), הוא הספיק להתמנות למזכ”ל הסדנא, רב הסדנא, מוביל פרוייקט שו”ת לבחירות, מוביל פרוייקט שו”ת מקומי, מנהל קהילה בפועל ומזכ”ל החזית העממית לשחרור מידע (פלנגה ממוזלגת של הסדנא). אולם איכשהו, רק באפריל האחרון הוא הצטרף באופן קבוע ומסודר לצוות השכירים של הסדנא, בתשלום ליומיים בשבוע. למה עכשיו? למה רק עכשיו? הסדנא לאן ולאן לא? ממשלה זה טוב או רע? לא בטוח לגבי תשובות, אבל כנראה שבסוף הפוסט הזה תעלנה שאלות נוספות.

 

בני מרכיב חשמביר

בני מרכיב חשמביר

 

ע: אוקי, אז איפה הסתתרת עד עכשיו?

בעצם, במשך 5 שנים התנדבתי בסדנא. לא הייתה לי עבודה אחרת. פשוט התנדבתי כאן, ואכלתי ת’חסכונות שלי…

ע: אז עבדת בסדנא בלי משכורת

ב: לא לא, יש הבדל מאוד גדול בין עובד שמחוייב לארגון ופחות צועק ופחות משתולל, לעומת מתנדב שלפעמים בא לו להכנס בסדנא, כי היא לא עובדת כמו שצריך או שאין פותחנים לבירות או אני לא יודע מה. היה אפילו פעם שקארין הזמינה אותי לדבר באוניברסיטה העברית ואני לא זוכר מה עצבן אותי אז, אבל אמרתי שאני לא כאן מטעם הסדנא אלא מהחזית העממית לשחרור מידע. זה טייטל שאפי פוקס המציא כבר בתחילת הדרך במיוחד כדי להשאר עמום. בתקופה ההיא היינו במוד של “אלף פרחים יפרחו”. ובשביל להפרות אלף פרחים חשבתי שהכי נכון לפתוח ולא לסגור. להעלות שאלות ולא לענות תשובות. לנער ולעקוץ ולדרבן. זה מה שהיה נכון בתקופת ההקמה.

 

ע: אז?  מה נשתנה?

באיזשהו מקום אתה מרגיש שהגיע הזמן להתמסד. לקחת החלטות. נוצר גם מצב קצת בעייתי מבחינת שקיפות, כי אספתי הרבה כוח בסדנא, אבל ויתרתי על כל הטייטלים. לכן מהצד נראה שההחלטות והמהלכים אינם קשורים אלי, בעוד שלמעשה הם כן. לא היה לי נוח עם זה שאני מושך חוטים מאחורי הקלעים. חוץ מזה, מאז שסיימתי את תפקידי כמנכ”ל בסטרטאפ שלי יש לי רתיעה מהתפקיד הזה. אבל לשמחתי היום יש לי כאן את שבי שהיא אחלה מנכל”ית, והיא מאפשרת לי מאוד בקלות להיות חלק מצוות הסדנא ולהשאיר את תפקיד המנכ”ל למישהו אחר, ואני מאוד אוהב את זה.

 

ע: אז מה בעצם הטייטל שלך?

ב: אם אנחנו מדברים בעברית, זה חרש תוכנה וטווה קורים. באנגלית זה CTO. גם כדי לא לבלבל את אחינו בנכר, וגם למי שאין לו ממש כח לשטויות שלי. שהרי כאמור, באתי הפעם כדי לפזר את העמימות. גם הבחירה של הטייטל היא פחות ללכת עם מה שאני רוצה, ויותר עם מה שהסדנא צריכה. אני זוכר שכשהייתי מתנדב פרוע, נורא עצבן אותי שהסדנא מחזיקה 3 שכירים ואף אחד מהם הוא לא תוכניתן. כאילו, ראבק, הכסף מגיע מתורמים כדי שנפתח, והולך לדברים אחרים. אז הנה אני כאן בכובע התוכניתן. בתור חרש התוכנה היחיד במשכורת של הסדנא יש המון דברים שאני צריך לדאוג להם: זה מתחיל מלדאוג לתשתית השרתים, במקום המצב כמו שהוא היום שבו כל מוביל חשמביר צריך לדאוג בעצמו לתשתית השרתים שלו, ועד לתחום של שמירה על האיכות של מה שמפותח פה. הסדנא עושה המון דברים וזה מאוד יפה, אבל באיזשהו מקום מישהו צריך להתחיל לקחת אחריות גם על האיכות. לדוגמה, ביום הראשון שלי כשכיר נכנסתי לדיון של בועז חן, עם החבר’ה של קהילה פתוחה, ואמרתי להם תשמעו, בפוטר שלכם – אין אזכור לסדנא. אין שום איזכור שזה חשמביר ששייך לסדנא. אז בועז אמר לי יאללה, אתה עובד בסדנא, אז קדימה, תוסיף פוטר. בעיני גם זה שיפור האיכות של החשמביר.

 

ע: ומה עם החזון?

ב: קרה לי משהו מאוד מעניין כשנהיתי שכיר. פתאום נתקלתי בכמות כזו של עבודה, וטיפול בפנייות ודברים שצריך לעשות עכשיו, שפתאום אני מרגיש שהוויז’ן, החזון, נהיה פחות חשוב. אני מרגיש שחשוב יותר לתעד את האופן שבו אנחנו עובדים כדי שכולנו נוכל לדעת מה עשינו, ובפעם הבאה להתחיל משם.

 

ע: אז אני מרגיש שירדת קצת מהספיירות הגבוהות לפרוזאיות

ב: אני מרגיש שהסדנא משלמת לי לטפל בדברים הקטנים שצריך לטפל בהם, והחזוןן, יש לו את המקום אבל הוא לאו דווקא בסדנא. יצא לי להעביר בזמן האחרון שתי הרצאות, ותוך כדי שהסברתי החוצה לאנשים, הבנתי שהחזון הוא יותר אישי. הסדנא נותנת מקום לחזון האישי של כל מי שבא אליה. היא לא מקדמת חזון משל עצמה. אני כאן מקבל כסף מתורמים כדי לשרת את המתנדבים, וזה מה שאני מנסה לעשות.

 

מה בין התנדבות לעבודה בתשלום? אם היית יכול, היית משלם לכל מתנדבי הסדנא משכורת?

כן. בחמש השנים האלה יצא לי לעבוד כאן משהו כמו 5 חודשים בתשלום כמפתח פרילנסר, ומנסיוני זה משנה את המחוייבות שלך. יש לנו היום גם מחירון אחיד בסדנא של 25,000 ש”ח לחודש מלא של מפתח מנוסה. אני חושב ששיטת התשלום צריכה להיות למתנדב פעיל, שכבר עובד בחשמביר ומפתח שם איזה זמן, ועכשיו רוצים לתת שם איזה פוש, אז נותנים לו כסף. קונים בשבילו בעצם קצת זמן פיתוח. זה הרבה יותר נכון מלהביא מישהו מבחוץ, להסביר לו מה צריך לעשות ולתת לו משוב. אני רוצה לקחת מישהו שיש לו בעצמו את הלהט והאהבה לחשמביר. הסדנא חייבת קודם כל לתת עדיפות למתנדבים. קודם כל המתנדבים שמגיעים ורק אז לצאת החוצה.

 

האם אנחנו עדיין מדברים, לדעתך, לכמה אלפי אקטיביסטים בלבד, או ששינית דעתך בעניין הזה?

חלק ממה שאתה מקבל ביחד עם שערות השיבה, זו איזושהי הבנה לגבי המגבלות. מור פרסמה סקר שדיבר על רק 5% מהציבור שמתעניינים בפוליטיקה. אני חושב שזה תמיד היה ככה וזה לגמרי בסדר. אין לנו סיבה לשכנע את מי שרוצה לראות האח הגדול לבוא ולפעול אצלנו. זו לא התפקיד שלנו. מה שצריך לקרות קורה. השיווק והיח”צ שלנו קורה מעצמו. אנשים פונים אלינו ועיתונאים כותבים והרעש מתרחש. אבל אנחנו לא אמורים להשקיע בזה. התפקיד שלנו הוא לפתח כלים לאקטביסטים, ובזה אנחנו אמורים להתמקד.

ע: אבל רעש תקשורתי יוצר לחץ על הפוליטיקאים, לא?

אין לנו בעיה של שיתוף פעולה מצד פוליטיקאים. באמת שלא. אפילו אגף תקציבים באוצר התחילו לעבוד אתנו ישירות. איכשהו השקיפות עולה בלי קשר אלינו. תראה עכשיו מה קרה בבחירות לנשיאות, איך פתאום כולם מדברים שקיפות. או קק”ל למשל. נכון שלא את כולם, אבל אותם 5% כבר שם, כבר מתעניינים בשקיפות, והם כבר מצאו אותנו. אנחנו גם עכשיו בשלב אבולוציוני של הסדנא שבו הגיע הזמן להרגע עם הגדילה, ולהתחזק פנימה. כבר לא נכון לנסות ללכת לכל הכיוונים.

 

איזה חשמבירים הכי מעניינים אותך ממה שמונח כרגע על השולחן?

אני לא רוצה לעשות את הבחירה הזו, אבל אין ספק שכנסת פתוחה הוא הדגל. עפרי (מוביל החשמביר כנסת פתוחה – ע.ג) גם יודע בדיוק מה הוא רוצה – הוא רוצה שכנסת פתוחה תהפוך להיות אתר רשמי של הכנסת. זו מטרה שאני יכול להתנפל עליה. אני רוצה שהכנסת תשלם למתנדבים, אפילו רק לשניים, שישבו ויפתחו את כנסת פתוחה בשביל הציבור – מכספי ציבור. זה חשוב ומעניין מבחינת האבולוצייה של החשמבירים. זו תשתית שהמדינה צריכה לשלם עליה. ככה מושלם מעגל נכון, שבו חשמביר נולד מרעיון של אדם אחד, צובר עוד ועוד אנשים, ולבסוף הופך להיות כלי של המדינה. אתגרים נוספים הם סביב שחרור מידע לטובת החשמבירים Anyway ותב”ע פתוחה. היועצים המשפטיים של הלמ”ס לא משחררים את המידע, וזה מעניין אותי לפרק את זה כהאקר. יש מערכת ממשלתית שעובדת בצורה מסויימת, ועורכי דין עובדים בלעצור את המידע, ואתה מנסה להבין איך אתה מונע מהם לעשות את זה. דרך אחת היא בג”צ, ודרך שנייה היא למצוא את הפונקציונר הנכון שיסגור את זה בשבילך. קהילה פתוחה היא בייבי שאני מאוד גאה בו, זה שירות ממש טוב שאני מאמין שיש לו גם ערך כלכלי. כיום, כשיש עוד קצת זמן לפני הבחירות, יכול להיות שיש מצב לחזור לחזון המקורי של החשמביר הזה, ולבנות מפלגה פתוחה, שמחליפה את הסניפים והמנגנון הישנים ובונה פוליטיקה חדשה באמת.

 

מה לגבי מכירת שירותי הסדנא בכסף?

די ברור לנו שהסדנא לא צריכה למכור שירותי פיתוח. יכול להיות שנקים מודל של חברת בת, שהיא אחראית לייצר כסף, כמו למשל במוזילה, שיש להם חברת בת שמוכרת את מנוע החיפוש שלהם לגוגל, בעוד שמוזילה ממשיכה לעשות את הדברים שלה בכסף הזה. אבל זה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו ממש לא שם. כרגע צריך להרים את ויקי, ולהרים שרת לרכבת פתוחה ועוד ועוד.

 

משפט מהדהד לסיום?

מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להגמל מזה.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.