מאת מור רובינשטיין

בשבוע שעבר יצא לי לכתוב פוסט באנגלית על מידע פתוח והמדבר, בו הסברתי שאין כיום הגדרה למילה פתיחות כרעיון פוליטי-חברתי. השבוע, התרגשתי לראות שממשלת ישראל מארגנת שולחנות עגולים על מנת לבחון את ההגדרה של “מהו ממשל פתוח?”. זהו צעד מבורך ונחוץ בהחלט לקראת תכנית העבודה החדשה של הממשלה על ממשל פתוח, כי באמת שאין הגדרה אחת כזו המקובלת בעולם. אמנם יש קווים מנחים לשאלה מהו ממשל פתוח – אבל כתפיסה, אין הגדרה אחת למילה פתיחות בהקשר של ממשל ומשילות,  וכשעובדים ביחד על נושא שכזה, חשוב לייצר הבנה אחידה בין הממשל לאזרחים.

אז כמו שהבנתם, חשבתי על השאלה מהו ממשל פתוח כבר הרבה זמן. עכשיו, סוף סוף, אני חושבת שאני יכולה לענות עליה קצת יותר טוב.

נתחיל מהסוף ונעשה קצת סדר במושגים: ממשל פתוח זה לא אותו הדבר כמו קוד פתוח. הרעיון של ממשל פתוח הוא קצת יותר עתיק מעולם התוכנה, ואנחנו צריכים לא להתבלבל בין השניים. טכנולוגיה יכולה אולי להיות כלי לממשל פתוח, אבל היא לא צריכה להיות העיקר, היא צריכה להיות אחד מהכלים בסל הפתרונות. צריכים גם לזכור שמידע פתוח הוא לא פתרון בפני עצמו, הוא גם לא טכנולוגיה. הוא משאב, אבל לזה נגיע יותר מאוחר.

אז מהי פתיחות?

בעיני פתיחות זו היכולת לשים את האגו בצד ולשמוע דעות אחרות. היא לתת לכולם להרגיש שהוא משמיע את דעתו ושזו נשקלת. פתיחות היא היכולת להסביר לאחרים למה התקבלו החלטות מסוימות, מבלי להרגיש מותקפים, כדי שהצד האחר יסמוך עליך ויווצר אמון. פתיחות היא היכולת לאפשר לכל אחד ואחת לקחת חלק ביצירה משותפת, לא משנה מה היכולות שלהן, היכן  נולדו, מיהם הוריהם, ולמי  הצביעו בבחירות האחרונות. פתיחות היא היכולת לתת לכולם להרגיש בטוחים ובטוחות כשהם מביעים את דעתם.

ומכאן כשאני מסתכלת על ישראל, מה לפי דעתי הוא ממשל פתוח?

א. זו היכולת של הממשלה והכנסת לקבל משוב מכל רחבי האוכלוסייה. המשוב הזה יכול להיות בצורה יזומה, כמו שאנחנו עושים בסבב הזה של יוזמת הממשל הפתוח, או בדחיפה, שכל אזרח יוכל לתת פידבק על שירות שקיבל ולקוות לקבל מענה עליו שניתן בצורה מכבדת ומהירה. יש כבר התחלה עם פורטל gov.il, אבל נדרש מאתנו יותר. כל אזרח ואזרחית צריכים לדעת איך הם פונים כדי לתת משוב; שהמשוב טופל ונענה; והממשלה צריכה למדוד את המשוב ולהבין ממנו כיצד ניתן לשפר את שירותיה.

ב. פתיחות משמע גם לדעת איך ולמה התקבלו החלטות. זה יכול להיות החלטות בכנסת, בממשלה או בבית המשפט. בשביל זה אנחנו צריכים מידע שלטוני, בעיקר בנושאים כמו משאבי טבע, הסביבה, הכלכלה והחינוך, והבנה כיצד עובדות המערכות הטכנולוגיות שמאחורי המידע הזה. זה אומר גם שהמידע צריך להיות נגיש במקרים מסוימים לא רק בעברית, אלא בשפה שבה גם האזרח.ית יכול.ה להבין אותה — בין אם זה בערבית, אנגלית או אפילו בשפה פשוטה בעברית ולא בשפה משפטית מסובכת. המידע הממשלתי שלנו הוא משאב. הוא חייב להיות נגיש לכולנו!

ג. פתיחות מעודדת את האזרחים ליצור ולתרום בעצמם למשל על ידי כתיבת קוד. על הממשלה לפתוח את החסמים כדי לאפשר לאזרחים להפוך שירותים לטובים יותר ולא להכביד עליהם. ממשל פתוח הוא גם ממשל צנוע, שמבין שהיכולת שלו להוציא לפועל חדשנות נמוכה משמעותית מהיכולת של המגזר הפרטי להניע חדשנות (מעצם זה שאין עליו חסמים בירוקרטים), ולכן פועל להנגיש בגבולות המותר (מבחינה בטחונית, משפטית ועסקית) את כלל הקוד של המוצרים שלו לציבור, מתוך תפיסה שיחד נצעד למוצרים ושירותים טובים יותר. בהקשר זה יש לציין את מערכת data.gov.il, שעל אף שהיא מחזיקה, בהגדרה, רק מידע שאינו רגיש מהסיבות לעיל, קוד המקור שלה עדיין לא משוחרר לציבור (שזו, אגב, עבירה על תנאי השימוש של המוצר). היכולת לבצע במערכת שאילתות מוגבלת עקב אבטחת המידע הלא נחוצה. אלו דוגמאות לכך שאנחנו עדיין לא באמת בממשל טכנולוגי פתוח…

ד. פתיחות היא גם היכולת להיות חלק ממערך הרכש של הממשלה בצורה קלה, להבין מדוע התקבלו החלטות ולאפשר ליותר שחקנים להיכנס ולספק שירות. הדבר נכון בעיקר בתחומי התוכנה והחומרה הממשלתיים, בהם החסם משמעותי ולא מאפשר לשחקנים חדשים לקחת חלק.

ה. ממשל פתוח מאפשר לכל אזרח או אזרחית במדינת ישראל להתבטא ללא פחד. זה אומר גם לתת לתקשורת את החופש לסקר את אירועי היום בצורה מכובדת, ובתקווה, ממקום בו כל השחקנים מכבדים את האחר. זו היכולת להפגין מבלי לפחד שיפגעו בך.

ו. ממשל שבו יש ייצוג הולם לכל הזרמים באוכלוסיה בגופי המשילות שלו ושיש דגש על שילוב יותר נשים, מיעוטים ואנשים מהפריפריה. כי אנחנו פתוחים, צריכים להיות פתוחים לכולם, ולהראות שכולם יכולים לקחת חלק בממשל, לא רק קבוצה מסויימת.

ואם נקצר את מה שאמרנו למעלה לשני משפטים – ממשל פתוח הוא ממשל שפותח את המידע עמו הגיע לקבלת החלטות, ואת המידע הכלכלי שלו, מראה שאין לו מה להסתיר מהאזרח אשר משלם לו בסוף היום את המשכורת. ממשל פתוח מבין שהאזרחים הם הועד המנהל שלו שלו, ולועד צריך לתת דין ודברים, ובכדי לעשות זאת, צריך לפתוח את המידע שלו, הספרים.

אלו, לטעמי, צריכים להיות הקווים המנחים לעקרון הממשלה הפתוחה. יש שיגידו שהם מצומצמים מדי, יש שיגידו שהם כללים מדי, אבל אני חושבת שזו לפחות טיוטה ראשונית של כיצד ממשל פתוח בישראל צריך להראות. גם הטיוטה הזו נכתבה בעזרתם של הרבה אנשים אחרים, מהסדנא ומחוצה לה, ולחשוב להמשיך ולדבר על העקרונות האלו ולהבין מה הם אומרים ואיך אנחנו רוצים להמשיך הלאה.

העקרונות האלו לא יתממשו בן לילה, והם מצריכים שינוי תפיסתי בקרב מקבלי ההחלטות ופקידי הממשלה. תוכנית הממשל הפתוח היא המקום להתחיל ולהסתכל על שינוי תפיסתי זה ובמסגרתו לנסות ולפעול במקומות שיותר קשה לנו לעשות שינוי, ולא להסתכל על ניצחונות קלים. זו עבודה קשה, אבל אנחנו כחברה אזרחית מוכנים לעשות אותה. עכשיו בואו ננסה לעבוד ביחד כדי שזה יקרה – כנסו להתייעצות – http://cio.insights-israel.com/cio/1002