30 ימים, 1000 מיילים

בני אמר: ” זה לא יכול להיות שעוד לא כתבת פוסט לבלוג של הסדנא”

וואלה, צודק.

מה לעשות שאני לא מוצאת את הזמן, התלוננתי לעפרי. אולי פשוט אקרא לפוסט “30 ימים, 1000 מיילים”?

אז עפרי הציע להכין ענן מילים מהמיילים שלי. גאוני.

30 ימים חלפו עברו והנה כבר הגעתי ל- 100 ימים בסדנא, וימי החסד, אם היו כאלה, נגמרו. נכון לרגע כתיבת שורות אלה יושבים להם באי-נחת בחשבון המייל שלי כבר 3,810 מיילים, שאת חלקם אפילו קראתי, מקובצים ב- 1,726 ‘שיחות’.  ענן המילים שעפרי הכין עבורי בנוי על 800 מתוכם מאמצע התקופה בערך.

והנה מה שיצא:

my email word cloud

ענן המילים שלי

ברגע הראשון, עליצות. איזה כיף זה לראות ייצוג ויזואלי של הכאוס שהוא החיים שלי מאז שנכנסתי לתפקיד.  רגע אחרי עולה השאלה: איזה סיפור הייצוג הזה בעצם מספר, מה זה אומר עלי ועל העבודה שלי ומה לעזעזל אפשר לעשות עם המידע הזה?

אז חוץ מזה שאני כנראה מנומסת ושנעם הוא עמוד התווך של הסדנא, נראה לי שהתמונה שמתקבלת כאן בעיקר מחזקת את מה שממילא רבים חושבים על ניהול (רוב מהומה על לא מאומה).  זה חלקית נכון, כמובן. כל מי שאי פעם ניהל משהו יודע שמאחורי הטייטל והדיבורים על “הובלה” ו”חזון” יושב בין היתר כלבויניק, זה שצריך לחשוב קדימה אבל גם לעשות את מה שצריך כאן ועכשיו.

החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.

החזר על הוצאה משנת 2011? למה לא.

התחושה שמתקבלת דומה קצת לקריאה בקפה: הבאנו תדאטה, ערבבנו, סידרנו, לחשנו לחש והפכנו את הכוס בתקווה ללמוד משהו על עצמנו ועל העתיד. ומה קיבלנו? בוץ. זה הוביל אותי למחשבות על הקשר שבין נתונים, מידע, ידע, משמעות ופעולה. אותו דבר חמקמק שאנחנו מנסים לעשות כאן. חשבתי על מה שנעדר מהתמונה.

הראשון, הוא ההקשר (קונטקסט). כך למשל, בלי לדעת על המאמץ הגדול שהושקע בתקופה האחרונה להשיק את התקציב המקומי הפתוח, אין משמעות לעובדה שפול, עידו ויונתן מככבים במייל שלי, בדיוק כשם שבלי לדעת איך המערכת הפוליטית שלנו עובדת ומהי משמעת קואוליציונית, אין משמעות לנתונים על הצבעות של ח”כים, ובלי להבין איך הקצאת קרקעות והיתרי בנייה משקפים ומייצרים את יחסי הכוחות בחברה שלנו, לא נוכל להבין באמת מהי המשמעות של תב”ע. מכאן החשיבות של החיבורים שאנחנו יוצרים וצריכים עוד ליצור עם מי שיכולים לספק את ההקשר והמשמעות לעבודה שלנו: ח”כים, עיתונאים, פעילים, ארגוני שינוי חברתי, משתמשים.

דברי הוצאו מהקשרם

“דברי הוצאו מהקשרם”

הנפקד השני הוא הדבר שלא תמצאו במיילים, הפעילות האנושית הלא מתועדת: פגישות אקראיות, שיחות מסדרון, מחשבות, תהיות, מסקנות, שלא לומר אכילת חומוס משותפת.

Benny on wheels

לבני ולי יש דברים יותר חשובים לעשות מלהתכתב במייל

בשיחה מרתקת שבועז חן ואני קיימנו השבוע עם ג’וליה קסרו מקרן סאנלייט היא סיפרה שבתחילת הדרך הם התמקדו בהנגשת מאגרים שפתוחים לציבור, אבל הם מהר מאד הבינו שהסיפורים המענינים באמת, שעוסקים בקשר בין הון לשלטון, לא יושבים להם במקומות הברורים, אלא דורשים עבודת חקירה והרבה מאד יצירתיות. בגלל זה הם עוקבים, למשל, אחרי המסיבות שלוביסטים מארגנים לפוליטיקאים, מזמינים את הציבור לשלוח תמונות של פוליטיקאים מסתודדים עם בעלי הון, ומעסיקים עיתונאים חוקרים.

ולבסוף, מה שבולט בהעדרו בתמונת המיילים שלי הוא הפוקוס. מהו המוטיב המארגן שמחבר בין כל הדברים השונים שאנו עושים? אני שמעתי הרבה מאד תשובות לשאלה הזאת בחודשים האחרונים והן כללו מושגים כמו שקיפות, השתתפות ציבור, דמוקרטיה ישירה, קוד פתוח, חממה ליזמות חברתית ועוד. נדמה לי שמאחורי כל המילים מסתתר אותו מושג חמקמק: השפעה. אנחנו רוצים להשפיע על החברה ועל המדינה. אבל לאיזה כיוון, לאיזו מטרה? התשובה לשאלה הזאת לדעתי עדיין לא נענתה.

Cops

“החקירה מתמקדת בכל הכיוונים”

עבורי, האתגר המענין והמלהיב בסדנא הוא להפוך את החשמבירים המופלאים ואת האבירים האמיצים לגוף שפועל יחד, שמפרה אחד את השני, ושיש לו יכולת אמיתית לעשות שינוי משמעותי לטובה בחברה. בשבילי השינוי המשמעותי הוא יצירת חברה שמכבדת זכויות אדם ואת כלל חברי הקהילה על גוניה ורבדיה, חברה שבה מיעוט ממון לא מיתרגם אוטומטית למיעוט כוח, וחברה שבה משרתי הציבור כשמם כן הם – משרתים את הציבור. מהי השפעה משמעותית עבורכם? איך אתם רוצים להשיג את השינוי הזה?

כדי לענות על השאלות האלה ועל מנת שנוכל יחד לבנות ולתכנן את הפעילת המשותפת שלנו, ניפגש ביום ששי 25.07 בין 09:00 ל 15:00 למרתון תכנון של הסדנא. משם נצא לדרך עם תוכנית אסטרטגית לשנים 2014-15.

אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להגיע, להשמיע ולהשפיע על עיצוב הדרך המשותפת שלנו. מהרו והרשמו כאן.

שלכם,

שבי

מידע פתוח ופוליטיקה: הילכו שניהם יחדיו?

חוויות מיום המידע הפתוח הבין-לאומי

וושינגטון, 2014.

מאת: יותם מנור

odd2013bigroom

“fly a.p.i. fly

on the wings of civic hacks

open data day”

– ODD Haiku (editable here)

 

לא מזמן מצאתי את עצמי בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות והמידע הפתוח, ארצות הברית של אמריקה. התמזל מזלי, ויום המידע הפתוח, האקתון בינלאומי לקידום מידע פתוח, התקיים במהלך אותו ביקור קצר. כדי לסבר את האוזן, מדובר בלא פחות מ- 161 אירועים שונים, בחמש יבשות. כמו רבים, גם אני לא ויתרתי על ההזדמנות לקחת חלק ביום החגיגי, כך שאת מרבית יום השבת ב-22.2 ביליתי בכנס המרתק שהתקיים בבירה, וושינגטון D.C..

אחד מהשיקולים שהכריעו לטובת האירוע ב-DC, לעומת שאר המוקדים שבחוף המזרחי, היה האופי המיוחד שלו. בעוד שהאירוע הניו-יורקי – המתחרה המוביל – התנהל בפורמט מקובל של האקתון, האירוע ב-DC ביקש לבטא את מלוא מרחב האפשרויות של “Open-Data”: גם פיתוח, אבל גם קידום חקיקה, סטנדרטיזציה ותקנון של חשיפת מידע לציבור הרחב, מחקר, ניתוח והנגשת מידע, וכן הלאה. כמו כן, הקרבה למרכז הכוח הפוליטי המשמעותי ביותר בעולם בהחלט הייתה ניכרת, והרגשתי כמבקר ליום אחד באקו-סיסטם ייחודי שנמצא שם גם בשאר ימות השנה.

בסך הכול, הם מקדימים אותנו בכמה שנים מבחינת המגוון, היכולות, האתגרים וההישגים. שזה מצוין, כי יש ממי ללמוד.

תיקון העולם יחכה

הכנס התנהל במהלך ימי שבת-ראשון (לצערי הגעתי רק במהלך  השבת) וכלל מספר סדנאות ובעיקר עשרות קבוצות משימה, שהכילו של בין שניים לשמונה משתתפים, והתארגנו באופן וולונטרי על מנת לקדם פתיחה, ניתוח והנגשה של מידע.

באופן מפתיע למדי, המטרות המוצהרות לא כללו אף הישג קונקרטי בתחום המידע הפתוח, ואפילו לא את הכרח השימוש בו. ג’וש טאוברר מ-GovTrack, מהמארגנים הבולטים של הכנס, הצהיר בנאום הפתיחה שבסוף שבוע אחד אנחנו לא עומדים לפתור שום בעיה בעולם, וגם לא מנסים. האווירה והמטרות עוצבו בהתאם, והדגש ניתן על העלאת המודעות לחשיבות של מידע פתוח, לחשיפה לקהלים חדשים, לקידום פרויקטים שהתחילו באירוע וימשיכו אחריו, ולמתן הזדמנות לשיתופי פעולה חדשים בין הגורמים השונים משלל הארגונים שהגיעו או ארגנו.

כלומר, לא “ההאקתון הסדנאי הרגיל שלך”, ואולי דווקא זו סיבה טובה להעיף מבט נוסף ולהבין מה בולט וראוי לציון.

יותר גיוון במשתתפים, בפרויקטים ובתחומי העיסוק

קודם כל, הדמוגרפיה שונה מאוד מזו שמאפיינת את ההאקתונים אצלנו. למשל, אחוז הנשים היה גבוה מאוד. לא יודע אם הן היו הרוב, אבל היה מספיק מהן כדי לגרום לי לתהות האם אכן כך המצב. כמו כן, אחוז גבוה מהנוכחים בכנס לא היו מפתחים: חלקים היו אנשי מיפוי, אנשי ממשל, עיתונאים, מעצבים, כלכלנים, סטטיסטיקאים, אנשי דאטה, ועוד. אמנם המתכנתים היו מיעוט מובחן ומשמעותי, אך הם היו חלק מהמכלול, ולא המכלול כולו.

גם תמהיל הפרויקטים היה מעניין ביותר, וניתן להתרשם מחלקם כאן. למשל, היו די הרבה פרויקטים גיאוגרפיים. היבט אחר, משמעותי יותר, היה הדגש הבין-לאומי. לצד פרויקטים בדגש מקומי, שעסקו בוושינגטון עצמה או בערים אחרות בארצות הברית, או פרוייקטים לאומיים, הייתה התעסקות ענפה בפיתוח בין לאומי: מעקב אחר חברות בין לאומיות, מדידה אפקטיבית יותר של השקעה במדינות מתפתחות, וכדומה. אני הצטרפתי לצוות חשיבה על שימוש באינדיקאטורים כלכליים כדי למדוד באופן אמין את האפקטיביות של ההשקעה הכלכלית בפיתוח באפגניסטן, כפי שזו מתבצעת כיום ובהיקפים רחבים (ללא מסקנות פורצות דרך נכון לכתיבת שורות אלו). לא מן הנמנע שלנוכחות של הבנק העולמי, שאירח את הכנס ואימץ לאחרונה אסטרטגיית מידע פתוח (אפשר להתרשם ממנה כאן), היה קשר לכך.

כי מציון תצא תורה?

המערכת האקולוגית (ה”אקו-סיסטם”) של המידע הפתוח בארצות הברית מפותחת בכמה סדרי גודל מזו שלנו, ונראה כי המדיניות של אובמה נושאת את פירותיה. קואליציית הארגונים שלקחו חלק בארגון האירוע מלמדת על כך: GovTrack, חברה עסקית קטנה המתקיימת מעיסוק במידע פתוח במשך כל השנה; הבנק העולמי, אחד המוסדות הכלכליים הבין לאומיים החשובים ביותר; עמותת Sunlight Foundation הפועלת לקידום ממשל פתוח ושקיפות; הסוכנות הממשלתית לפיתוח בינלאומי USAID – כל אלו לקחו חלק בארגון האירוע וחתומים על הצלחותיו והישגיו. כמו כן, נציגי הבית הלבן ו-Data.Gov נכחו בכנס והציעו לכל דורש את עזרתם ומומחיותם בגישה למידע הממשלתי הקיים.

חוץ מלקנא, ניתן גם לראות בכך מודל אפשרי עבורנו, או לפחות קריאת כיוון לקראת התפתחותה של הסדנא בעתיד. לאור ההבדלים שהתגלו בין ניו-יורק לדי-סי, לא יכולתי שלא לראות בכנס חזון אפשרי עבור הקהילה הירושלמית השואפת לנצל את הקרבה לגורמי ממשל ולגופים הרבים העוסקים במדיניות ציבורית בבירה.

לא רק ריבוי הגופים, אלא גם ריבוי תחומי ההתמקצעות שלהם בלט לעין. כל ארגון הביא עמו לכנס את יתרונו היחסי: פיתוח או ניתוח, מאבק לפתיחת המידע או דווקא ההסדרה של הנגשתו על ידי גוף ציבורי. זהו כמובן מצב רצוי בהתחשב באופי החיים הפוליטיים בוושינגטון, אך בארץ, כמדומני, עשוי המצב להיות שונה. בתרבות פוליטית של מדינה קטנה, של “כולם מכירים את כולם” ו”חבר מביא חבר” יש ערך גדול לריכוז של המאמץ על פני פיזורו בין עשרות ארגונים שונים כמו שקורה בוושינגטון. לכן, יתכן ועבורנו בסדנא, הדרך הנכונה היא דווקא להוביל את תחום המידע הפתוח בארץ על שלל גווניו. לשם כך, עלינו להתמקד לא רק בפיתוח אלא להתרחב לאזורי פעילות נוספים. בין אם נעשה זאת כחלק מהפעילות שלנו בתוך הסדנא, ובין אם באמצעות הרחבה והעמקה של שיתופי הפעולה עם ארגונים קיימים, ממשלתיים, עסקיים או אזרחיים; הוותק, הניסיון והמוטיבציה של הסדנא ומתנדביה יכולים להמשיך ולשמש ככוח מניע חזק לתנופה בתחום.

כמובן שיש לקחת בחשבון את ההשפעה של שיתופי הפעולה הללו, לטוב ולרע, על אופי הפרויקטים שיבחרו. ברור שהדגש שניתן לפעילות בין לאומית בכנס היה קשור במעורבותו של הבנק העולמי בארגון הכנס, וניתן למצוא קשר דומה בפרויקטים של הסדנא שמתארחים בגוגל, או בספריה הלאומית, או בכל מקום אחר בו נבחר להיות בעתיד.

ואם כבר נגענו בסוגיה הבין-לאומית, נסיים בכך. יכול להיות שבשבילנו זה עוד קצת מוקדם, בסדנא בכלל ובקהילה הירושלמית המתפתחת בפרט, אבל היה משהו מאוד מעורר השראה בעיסוק הבין-לאומי – ואם אנחנו רוצים לחלום את עצמנו קדימה, אפשר גם לחלום על זה. אולי בעוד כמה שנים, נוכל לספר בגאווה שגם בתחום המידע הפתוח, יש אמת בפסוק “כי מציון תצא תורה”.

יותם מנור הוא מתנדב מהקהילה הירושלמית של הסדנא לידע ציבורי, בוגר המחזור הראשון של תכנית -hackita וכיום מפתח כלי חדש בשם “כיכר המדינה” במסגרת -כנסת פתוחה.
חוץ מזה יותם הוא סטודנט לתואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, פעיל ב”זרעים של שלום” ובפואטרי סלאם ישראל, וכותב ב-כיכר אשוקה בנושאי יזמות חברתית.

האקתון אוקטובר יוצא לדרך – ואנחנו מזמינים ומזמינות אתכם ואתכן לקחת חלק בפעילויות הסדנא

הסדנא לידע ציבורי מזמינה אתכם/ן – מפתחים ותוכניתניות, אנימטוריות ומעצבים, המאמינות ומאמינים שהמדינה שלנו צריכה להתנהל בקוד פתוח, להאקתון אוקטובר.

ביומיים של פיתוח וסיעור מוחות, שיחולו בסוף השבוע של ה-12-13.10 ב-HUB בתל אביב, ניצור כלים חיוניים לשיתוף הציבור, כאשר הדגש יהיה על פיתוח כלים התומכים בבחירות המקדימות לכנסת, העתידות להיערך בחודשים הקרובים.


מטרות ההקאתון:

פיתוח כלים שיאפשרו למשתמשות ולמשתמשים להשוות בין חברי כנסת מטעם מפלגה מסוימת, על פי מדדים של פעילותם בכנסת, האג’נדות אותן הם מקדמים ושיתופי הפעולה שלהם עם חברי כנסת שונים

  • פיתוח כלים שיאפשרו למשתמשות ולמשתמשים להבין בצורה ברורה מה עשתה המפלגה לה הצביע בבחירות הקודמות במהלך פעילותה בקדנציה הנוכחית – ולסייע להן ולהם להחליט לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות, על מנת לקדם את הנושאים החשובים להם
  • שיפור ותיעוד ה- API – על מנת לוודא שכל נתון שמופיע באתר ניתן למשיכה בצורה תכנותית, דרך ה-JSON API המבוסס django-tastypie
  • ייצוא נתונים מספריים לאקסל (CSV), שיאפשרו למיין את רשימת חברי הכנסת לפי מדדים שונים, רשימת הצבעות וחוקים שיזמו
  • מנויים – RSS ומייל – בניית דף המרכז את כלל הפידים הקיימים באתר, ואת כל הישויות אחריהן ניתן לעקוב. הוספת פידים לישויות נטולות פידי, ולאפשר מעקב אחרי תגית (נושא), כמו גם שיוך אוטומטי של הצעות חוק לנושאים, בעזרת ניתוח טקסטואלי אוטומטי
  • שיפור הממשק והעיצוב של אתר האינטרנט, לרבות מעקב ודף בית המותאם אישית למשתמש
  • הוספת הסברים על מהות המידע במקומות מרכזיים באתר – על מנת להנהיר למשתמשים את הנתונים ואת אופן השימוש בהם
  • פיתוח אפליקציות המובייל לאייפון ואנדרואיד, ב-Javascript
  • שיפור מנגנון האג’נדות – הוספת אפשרות לקיים דיון על אג’נדה ועל שיוך אובייקט לאג’נדה. בנוסף, הוספת הצעות חוק לאג’נדות, וצירופן למייל העדכון שנשלח לעוקבים אחר האג’נדות השונות
  • פיתוח אפשרות להצבעות באמצעות מתווך – הוספת אפשרות להצבעות על ידי קבוצות משתמשים, שנתונות תחת אג’נדה אחת. הפיתוח נועד לאפשר לגופי מתפקדים גדולים להציג את עמדתם ועמדת חבריהם לגבי הצעות חוק של חברי הכנסת השונים
  • שליחת מייל עדכון לחברי כנסת, לגבי האופן בו מגיב הציבור להצעות חוק שיזמו
  • שיפור מייל המעקב הנשלח למשתמשים, באופן שיעודד אותם להתפקד למפלגות, לספר לנו על התפקדותם ולהצביע ולהגיב על הצעות חוק, בהתאם לנושאים אחריהם הם עוקבים, או הנושאים עליהם הגיבו והצביעו בעבר

אם גם אתם חושבים שהציבור צריך לקחת חלק בקבלת ההחלטות, אם אתן מוכנות לאתגר הטכנולוגי ורוצים לקחת חלק בפעילויות הסדנא, ההקאתון היא הזדמנות טובה במיוחד להתחיל. השתייה והאוכל עלינו. אנא הירשמו כאן.

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

שלומות

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון של הסדנא לידע ציבורי לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

אני מתכוון להעביר הרצאה על אג’נדות\דגלים ולאחריו יהיה מפגש עם רביב דרוקר שיכלול שאלות שכבר הכנתי (בסוף המצגת) וגם כאלה שאאסוף במהלך השבוע מהקהל וממכם.
אחרי המפגש נישאר לתייג יחדיו חוקים וועדות באתר כנסת פתוחה.
מטרת המפגש היא לבנות קהילה (בהתאם לתוכנית העבודה) של אזרחים פעילים שירחיבו ויעשירו את האג’נדות ובכלל עולם החקיקה באתר כנסת פתוחה.

 

עמית גל כתב בפוסט הנהדר שלו על פעולת התיוג, אני רק אצטט :
“תיוג חוקים זה הבסיס לכל הפעילות שמתרחשת בסדנא. אחר כך בונים מזה את האג’נדות, מדרגים את הח”כים ומפלחים את המפלגות. תיוג הוא הדלק. שום דבר לא יזוז באמת ללא התיוג. כל אחד יכול לתייג, אין צורך בכל ידע טכנולוגי או פוליטי. לא צריך גם להתחייב לכלום, אפשר לתייג מהבית או מהטלפון, להקדיש לזה שעתיים שבועיות מוגדרות מראש, או לקפוץ פנימה בכל פעם שמתפנה לך קצת זמן. עיסוק מומלץ לישיבות ארוכות ומשעממות, מתאים לחיסול של זמן המתנה למענה טלפוני, או עד שאיזו תוכנה יורדת או סרט מסיים לרנדר. אפשר לחפש חוקים שאף אחד לא נגע בהם עדיין, או לעקוב אחרי מי שמעניין אותך. אפשר לקדם ככה חוקים שנראים לך חשובים, או לעורר התנגדות לחוקים שנראים לך מסוכנים. הכל מתחיל בתיוג.
רק אזהרה אחת: לא מומלץ לתייג בזמן שאתה משוחח בטלפון. מרגישים. תאמינו לי.”

 

בברכה,
אלון אנתין, מוביל צוות  אג’נדות\דגלים.

אביב הגיע, האקתון בא!

מתי:

שבת הגדול, תשע”ב, 29-31.3.2012

מי:

פעילים המאמינים בשקיפות ושיתוף הציבור

איפה:

על ציר מזא”ה 9, Techloft (נחמני 14) ובית העם (רוטשילד 69) בתל אביב

המשך קריאה…