דוח רכבות אוטובוסים

שירות הרכבת בישראל ידע כמעט עשור וחצי של התפתחות מהירה הכוללת פיתוח תשתיות חדשות, שדרוג התשתיות הקיימות והגדלת כמות הנסיעות והנוסעים בהתאם.

אחת הבעיות הקשות המלווה את צמיחת שירותי רכבות הנוסעים בישראל היא הגישה לתחנות הרכבת.

בשל נסיבות היסטוריות, מרבית תחנות הרכבת בישראל ממוקמות בשולי או מחוץ למרכזי האוכלוסייה. אפשר היה לצפות לפיכך שהגעת הנוסעים אל התחנות ומהן ליעד תהיה שאלת מפתח בתכניות הפיתוח של רכבת ישראל. בפועל אנחנו רואים שוב ושוב שהתכנון של רכבת ישראל מסתיים בשער התחנה.

שירות אוטובוסים אל ומתחנות הרכבות הוא חלק חיוני מפתרון התחבורה שמציעה הרכבת.

בשנת 2010 הושק פרויקט “קו רציף” של רכבת ישראל ומשרד התחבורה, שנועד “להעניק לנוסעים בתחבורה הציבורית מסלול רציף, קצר ככל הניתן ועם זמני המתנה מינימליים”. במסגרת הפרויקט הוספו קווי אוטובוס, שונו קווי אוטובוס קיימים והותאמו לוחות זמנים על מנת לשפר את שירות האוטובוסים אל ומתחנות הרכבת.

מטרת הדוח היא להציג את הקשר בין הרכבות לאוטובוסים ולהצביע על פערי תכנון הקיימים בסנכרון הרכבות והאוטובוסים.

בדוח החלטנו להתמקד בציר היציאה מתחנת הרכבת – כלומר ברגע שנוסע יוצא מתחנת הרכבת כמה זמן יצטרך לחכות לאוטובוס? האם תמיד יש אוטובוס? ומהי תדירות האוטובוסים בתחנה?

בהמשך לכתבה שפורסמה ב-Ynet והכתבה מ-The Marker  להלן הדוח המלא אודות סנכרון רכבות-אוטובוסים: דוח רכבות אוטובוסים.

סטנדרטים למידע פתוח לרשויות ציבוריות

המסמך המקורי – פברואר 2017

בעקבות החלטת הממשלה 1933 שקובעת כי מידע ציבורי שברשות גופי ממשל יהיה פתוח כברירת מחדל, הסדנא לידע ציבורי מגישה רשימת המלצות לקראת ניסוח הנחיות לממונים על פתיחת המאגרים במשרדי הממשלה. מסמך זה מתבסס על הנחיות של ממשלות המובילות בפתיחת מידע וארגונים בינלאומיים המרכזים את הידע והניסיון העולמיים בתחום.
המשך קריאה…

נייר עמדה – שקיפות הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית

מוגש לוועדת השקיפות.  14 בפברואר, 2017

נייר זה מוגש לוועדת השקיפות, בהמשך לדיונים שהתקיימו בנושא ב-28.10.2015 וב-2.2.2016. בדיון השני שעסק בהסכמים פוליטיים של 2016 וביצוע ההסכמים של 2015, הגשנו לוועדה נייר עמדה ובו ניתוח של ההסכמים, טענות לגבי סדרת כשלים בפרסומם והבעת חששות בדבר אי סדרים.
המשך קריאה…

עתירה נגד מפ”י בדרישה לפרסום מפתח הגושים

הגשנו עתירה מנהלית נגד מפ”י בדרישה להעמיד לציבור את מפתח הגושים בהתאם לחוק חופש המידע. כך מסתיימת לה סאגה שהתחילה עם חוות דעת של עו”ד רבייה על כך שאין זכויות יוצרים במידע, הרבה פגישות חסרות תועלת עם מפ”י, ובקשת חופש מידע שהגיש עבורנו עו”ד יונתן ברמן. לבסוף, אחרי דחיות והתחמקויות שנמשכו 7 חודשים מפ”י הציעו לנו הצעה שהם חשבו שלא נוכל לסרב לה – הם יתנו “רק לנו” את המידע “לפנים משורת”, העיקר שלא נעביר אותו לאחרים ונחתום על מסמך שאנחנו מכירים בכך שיש זכויות יוצרים במידע.

עשינו כמו בסרטים והודענו להם שנתראה בבית משפט!

זו העתירה שכתב עבורנו בהתנדבות עו”ד יונתן ברמן (עת”מ (ת”א) 35388-02-16)
והסיקור על הנושא בכלכליסט.

הדיון התקיים ב- 27.3.2016 בפני השופטת יהודית שטופמן. הינה פרוטוקול הדיון שהתקבל מביהמ”ש. השופטת שלחה את הצדדים להדברות, ולאחר מו”מ על אופן פרסום המידע ורישיון השימוש, הקבצים עלו לאתר data.gov.il

הסבר למדד איכות נתוני רכש spendex.obudget.org

* הוכן עבור דיון בוועדת השקיפות בנושא “אי סדרים בדיווח הרכש הממשלתי ואי עמידה בנוהל פרסום התקשרויות” ב-22 ליוני 2016, 

בשנת 2016 נכנס לתוקף נוהל פרסום התקשרויות הממשלה של היחידה הממשלתית לחופש המידע. נוהל זה קובע שעל כל משרד ממשלתי או יחידת סמך לפרסם אחת לרבעון את כלל התקשרויותיהם עם ספקים (לטובת רכש ממשלתי) שהיו פעילות באותו הרבעון.

המשך קריאה…

נייר עמדה – יישום נוהל פרסום התקשרויות הממשלה

רקע

ב 15 לדצמבר 2015, פרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע את נוהל פרסום התקשרויות הממשלה. נוהל זה בא על רקע דרישה ציבורית גוברת לשקיפות ממשלתית בנוגע להתקשרויות שגופים שלטוניים מקיימים עם גופים פרטיים ובקשות חופש מידע רבות שהגישה התנועה לחופש מידע בתחום זה.

הנוהל גובש בשיתוף עם החשבת הכללית במשרד האוצר ולאחר תהליך התייעצות עם הציבור במסגרתו אף הסדנא לידע ציבורי העירה הערותיה לטיוטת הנוהל בטרם גובש הנוסח הסופי.
המשך קריאה…

נייר עמדה – מכירת מידע ציבורי על ידי רשויות ציבוריות

רקע

מידע ציבורי שייך לציבור. לרשויות השלטון אין בעלות על המידע, והן אך מחזיקות בו בנאמנות עבור הציבור. זהו העקרון העומד בבסיס חוק חופש המידע שקובע שלכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל כל מידע המצוי ברשות ציבורית, בין אם הוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב. למעט מקרים חריגים, כגון פגיעה בפרטיות, על רשות ציבורית להעמיד לכל אדם המבקש זאת, כל מידע המצוי ברשותה.

למרות האמור בחוק, בסדנא לידע ציבורי נתקלנו בתופעה הפסולה של גופים שלטוניים אשר הפכו את המידע הציבורי ל”מוצר” הנמכר במחירים מופקעים, וזאת בניגוד לחוק ותוך פגיעה בעקרון השקיפות.
המשך קריאה…

נייר עמדה – החלטת ממשלה מספר 1116

למסמך מקור

  1. רקע

נייר עמדה זה עניינו יישומה של החלטת ממשלה מספר 1116 בנושא פרסום היתרים ומסמכי התקשרות בין רשויות המדינה לגופים פרטיים מיום 29.12.2013 (התקבלה על ידי הממשלה ה-33 בראשותו של מר בנימין נתניהו).

ההחלטה התקבלה בהמשך להחלטת ממשלה מספר 4515 מיום 01.04.2012 ובהתאם לקידום מדיניות ”ממשל פתוח” של ממשלת ישראל. מטרתה העיקרית היא קידום השקיפות באמצעות הרחבת ההפצה היזומה של מידע לטובת הציבור ופרסום מסמכי התקשרות והיתרים שעניינם שירותים לציבור או משאבים ציבוריים.

יתרה מכך, בהחלטה הכירה ממשלת ישראל בחשיבות הרבה שבפרסום יזום של מידע הנוגע להקצאת משאבי המדינה, כפי שעלה בוועדת הריכוזיות.
המשך קריאה…

ניר עמדה – כנסת שקופה

7 בספטמבר 2015

 

לכבוד חה”כ סתיו שפיר, יו”ר

הועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

הכנסת

 

הנדון: הנגשת המידע המתפרסם באתר האינטרנט של הכנסת לציבור הרחב

 

אנו מברכים את הוועדה על קיום ישיבה מיוחדת לציון שבוע הליכי חקיקה פתוחים ברחבי פרלמנטים בעולם. לקראת הדיון הראשון, בנושא גיבוש אמנה משותפת לשקיפות ישראלית, אנו מתכבדים להגיש לוועדה את עמדתנו בנוגע לשקיפות ונגישות המידע המתפרסם על-ידי הכנסת ודרכים לשיפור.

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה מבוססת מתנדבים המפעילה, בין היתר, את האתרים “כנסת פתוחה”, “מפתח התקציב”, ו”ספר החוקים הפתוח”, ופועלת להגברת שקיפות ממשלתית, הנגשת מידע והשתתפות ציבורית. מסמך זה מבוסס על נסיוננו בפיתוח למעלה מ-15 אתרים להנגשת מידע ממשלתי לציבור ועל הידע הטכנולוגי שנצבר אצלנו ובארגונים דומים בעולם בתחום זה.
המשך קריאה…