Posts

כנסת ישראל

להתחתן עם אנונימי: מיומנו של קלולס/ עמית גל

יש לו חיוך נדיב והוא הבטיח להתנהג יפה. ככה בחרתי את המועמדים שלי עד היום. אה, לא. לא בזוגיות. שם הלב ממילא עושה את העבודה. אני מדבר על הבחירה המשמעותית, הרת הגורל וההוליסטית ביותר שבנאדם יכול לעשות בקשר לחייו בעידן המודרני – בחירת המועמד שלי לכנסת.

זה מביך להודות עד כמה הבחירות שלי עד היום היו שטחיות. אני חושב שהשקעתי הרבה יותר זמן בלימוד איכויותיו וחסרונותיו של המיקרוגל שלי, מאשר הזמן שהשקעתי בהכרת כל המועמדים שהצבעתי עבורם מאז העניקה לי המדינה את זכות ההצבעה. יתרה מכך, בשלוש ממערכות הבחירות אפילו התנדבתי, והשקעתי מזמני, מרצי וכישורי למען קידום מועמדים מסויימים (את השמות של הפאדיחה לא תוציאו ממני אפילו בעינויים), אולם אם הייתם שואלים אותי איזה חוקים אותו מועמד קידם, מאילו הצבעות הוא נעדר, ובאילו ועדות הוא ישב – הייתי משיב שאין לי מושג, אבל אני סומך עליו בעיניים עצומות.

וזה בדיוק מה שעשיתי. סמכתי עליהם בעיניים עצומות. שזה מדהים, אם לוקחים בחשבון את מה שכולנו יודעים על פוליטיקאים ואנשי ציבור, ועל המרחק המסוים שנוטה להיווצר בין הבטחות למעשים. למעלה מעשרים שנה אני מקפיד לפקוד את הקלפי, וגם רואה את עצמי די מודע ומעורב. ועדיין, בכל פעם שצצות בחירות, אני הולך שבי אחרי הצהרה נבובה של ההוא, או שפמו המתריס של ההוא (אופס, ניפלט לי). לעיתים אף עלוב מכך – אני מאמץ המלצה של איזה חבר או דוד, שנחשב בעיני “מבין”.

תמוה, לא? הרי יש לי, ממש כמו לכל ישראלי חי, דעה מוצקה ומגובשת לגבי כל נושא שעל סדר היום. גם אם תעירו אותי באמצע הלילה, עם הנגאובר של מסיבת רווקים, ותציבו אותי מעל בימת הכנסת, אוכל לנסח נאום מגובש ומשכנע באשר לסוגיית ההתנחלויות, גיוס בחורי ישיבה, מעמד האשה, הפרדת דת ומדינה, הגנת זכויות הפרט ועוד ועוד. כל אחד מהנושאים האלה חשוב בעיני עד מאוד, וקשור ישירות לתפיסת עולמי והגדרת החברה בה אני רוצה לחיות. אבל כשאני ניגש לבחור את האנשים שיגרמו לזה לקרות, אני מסתפק בהצהרת כוונות כללית מאוד, שלעיתים היא כמעט זהה לזו של המתחרים שלהם.

אלו רק האנשים שהחיים שלי תלויים בהם

זה מוזר מבחינה נוספת: בכל תחום אחר בחיי הייתי אומר שאני… ובכן, לא קפדן, אבל מקפיד. בעיקר כשמדובר באנשים אתם אני עובד. התחקיר המינימלי שאני עורך לקראת קבלת עובד, כולל חפירה בגוגל וטלפון אחד לפחות למעביד קודם. אני זוכר שלא קיבלתי פעם מרואיין לעבודה משום שהתרשמתי שיש לו אוצר מילים דל מדי. טוב, אבל הוא אמור היה להיות אחד מהצוות שלי, שזה עניין רציני מאוד. בבחירות לכנסת, לעומת זאת, מדובר בסך הכל באנשים שייקבעו מה ילמדו ילדי, האם תהיה לי דירה, איזה חלק מהמשכורת ישאר לי ביד, האם יעופו עלי טילים, האם אוכל לנשום את האוויר ולשתות את המים ועוד כאלה נושאים חסרי כל חשיבות. אז אני בוחר אותם, פחות או יותר, על עיוור.

אוקי, לא הגעתי לכאן רק כדי להצליף לעצמי על הגב כמו איזה שיעי. האמת היא שארגנתי מבעוד מועד הפי אנד לרשימה הזו, ותסלחו לי על הטון המואר משהו שעשוי להשתרבב להמשך דברי. מסתבר שהבחירות המתרגשות עלינו לכנסת ה-19, הולכות להיות המושכלות והמעמיקות שידענו (ואני מרשה לעצמי לעבור כאן ללשון רבים, כי נדמה לי שדפוסי הבחירה הנלוזים שלי מוכרים לרוב הקוראות). במהלך השנים האחרונות למד הציבור הישראלי שמותר לו לדרוש, והוא גם יקבל, מידע אמיתי ועדכני מכל נבחר ציבור או נושא משרה. אורח החיים בעולם הדיגיטלי הנכיח כאן תרבות שהולכת ומשתרשת, של קשר בלתי אמצעי בין מה שקראו פעם “האזרח הקטן” או “קהל היעד” או “הצרכן”, לבין מי שנחשב פעם לשליט הכל יכול. אולי מוגזם לקבוע שהיוצרות התהפכו, אבל אפשר כבר להיזכר כי הרעיון הבסיסי העומד מאחורי משרה של ניבחר ציבור, הוא מציאת בנאדם מוכשר ונאמן, שיקבל משכורת, טלפון ומשרד, כדי לעשות את מה שאתה דורש ממנו.

מובן שלאף אחד אין את הזמן והאנרגיה לעקוב יום יום אחר ביצועי השליח שלו. בכל זאת, יש לנו חיים משל עצמנו לנהל. אבל היום עומדים לרשותנו כלים מתקדמים (ולכבודה של החיה הנכחדת ההיא הנקראת הדמוקרטיה הישראלית) המסכמים בשבילנו בפשטות את מה שעשו הנבחרים מאז הפעם האחרונה שנפגשנו, לפני ארבע שנים. שימו לב – לא מה הם אמרו, אלא מה עשו. איך הצביעו, כמה נכחו, מה הציעו, איך פעלו. עובדות, לא אינטרפרטציות. יש לך מועמד שמעניין אותך? הנה כל מה שרצית לדעת עליו ולא יצא לך לשאול (אגב, על האש גם מערכת של שאלות ותשובות, מקושרת ישירות למועמדים). שאלת את עצמך מה זה בעצם התקציב הזה שבגללו בכלל הוקדמו הבחירות? הנה לך כל התשובות. זוכר שיצאת לכיכר בקיץ שעבר, ופתאום כולם נורא התעניינו בך? קבל את מה שהם עשו עם זה.

חצי שעה, יודע מה, שעה של פשפוש קצר באתרים האלה. הרבה פחות ממה שרובנו משקיעים ביום בשיטוט משועמם בפייסבוק, ופתאום יש לי מושג על מה אני מדבר. יש לי יכולת אמיתית לצ’פר את מי שבאמת עשה את מה שלחתי אותו לעשות, ו”להעניש”, בעצם בלי מרכאות, להעניש את מי שחיפף, או גרוע מכך, מכר את הקול שלי תמורת כיבודים.

אבל עם כל הכבוד לרגשות נאצלים כגון חיבה ונקמה, התוצאה החשובה באמת של כל הצעד המבורך הזה בהתפתחות האנושית, היא הסיכוי החדש, אפילו אם הוא חלקי, שבכנסת הבאה ישבו באמת אנשים שמתכוונים לקדם את מה שחשוב לנו. יכול להיות שהם לא תמיד יצליחו. בכל זאת, מדובר במציאות הישראלית. אבל, איך לומר זאת בזהירות, יש לפחות סיבה מוצקה להאמין שהם ינסו.

אז לאותם קוראים שנוהגים לדלג מהפסקה הראשונה ישר לסוף, הרי לכן סיכום בשורה אחת:
לפני שאתה ניגש לקלפי, סור נא לרגע לכאן והצץ בביצועיו של המועמד שלך, כדי שכשהילדים שלך ישאלו אותך איך קרה שהקונילמל הזה הגיע לבית הנבחרים, לפחות תהיה לך תשובה מנומקת. מצד שני, אתה יכול שוב לבחור לפי המבט החודר בפוסטר, או הסלוגן המלוטש על הפלריג, ולקוות לטוב. אחרי הכל, זה מה שעשינו עד היום, ויצא לנו לא רע.

מה, לא?

צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5

“הקופסא השחורה” של המפלגות: על הנהגה, כוח וריבונות הציבור

אודי שפירא, ממפלגה פתוחה,  מעלה מחדש את הסוגיה כיצד ניתן להפוך את המפלגות לשקופות יותר ונקיות יותר, כך שחבר’ה טובים יוכלו להצטרף למשחק הפוליטי ולהשפיע. הוא מגם מציג את הקושי להשיג זאת באמצעות מערכת הדמוקרטיה הדינמית של הפיראטים הגרמנים. אולם, ייתכן שלפני שנוכל להבין כיצד להפוך מפלגות לשקופות, צריך להבין איך משחקי הכוח בתוך המפלגות עובדים, ובאילו אופנים ניתן להשפיע מתוך מערכי הכוח הפוליטי הקיימים. אציע בפוסט זה מנגון פשוט יחסית ואתמקד בשני שחקנים מרכזיים: מנהיגות וציבור המשפיע ישירות על ההתנהלות הפנימית במפלגה, קרי, מתפקדים במפלגות עם פריימריז, וחברי מרכז במפלגות ללא פריימריז (אני מתעלם כרגע מהשלב המורכב יותר, של חברי מרכז במפלגות עם פריימריז).

חוק המועצה הלאומית

מתפקדים, הניפו את דגל החינוך והקימו מועצה לאומית לחינוך

התפקדת? נפלא!

זה אומר שיש לך את הכוח לשנות ולהשפיע על סוגיות וחוקים חשובים.

באתר “כנסת פתוחה” פיתחנו כלי אשר יכול לתת לדעה שלנו מקום ומשקל.
הכירו את חוק המועצה הלאומית לחינוך, חלק בסיסי בחזון של ארגון חינוך ישראלי,
מטרת החוק היא הקמת רשות לאומית לחינוך – גוף בלתי תלוי שיקבע יעדי ליבה.

דרך קישור זה אנחנו, המתפקדים למפלגות יכולים להגיד לנבחרי הכנסת

שבמפלגתנו מה אנחנו דורשים מהם להצביע.

לעמידה שלנו יחדיו יש השפעה עצומה!

היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר

בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

ככל שיותר מתפקדים יצביעו כמונו בפועל, נוכל לקדם חוקים חשובים ולשנות מגמות חקיקה.

יש לנו אחריות להשפיע, אז מה לעשות:

דמיינו את העתיד שמתואר בצילום התחתון, במקרה כזה החוק יאושר במהירות…

כאשר אני צופה בסרטון המרשים על מערכת החינוך בפינלנד (הטובה בעולם) ותוהה איך נצליח

לשפר את מערכת החינוך הישראלית, הצעד הברור הראשון הוא להצביע על החוק הזה.

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg]

מתפקדים, הניפו את דגל צמצום הריכוזיות

התפקדת? נפלא!

זה אומר שיש לך את הכוח לשנות ולהשפיע
על סוגיות וחוקים חשובים.

באתר “כנסת פתוחה” פיתחנו כלי אשר יכול לתת לדעה שלנו מקום ומשקל.
הכירו את חוק צמצום הריכוזיות אשר מועלה לקריאה טרומית ממש עוד שבוע ב-29.8,
מטרת החוק והתיקונים הנדרשים לו היא לעודד תחרות ולמנוע ריכוזיות
אשר פוגעת לכולנו בפנסיה, ביוקר המחיה, בצמיחה של המשק ועוד.

דרך קישור זה אנחנו, המתפקדים למפלגות יכולים להגיד לנבחרי הכנסת

שבמפלגתנו מה אנחנו דורשים מהם להצביע.

לעמידה שלנו יחדיו יש השפעה עצומה!

היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר

בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

ככל שיותר מתפקדים יצביעו כמונו בפועל, נוכל לקדם חוקים חשובים ולשנות מגמות חקיקה.

יש לנו מספר ימים מועט להשפיע, אז מה לעשות:

 

דוגמה לאפשרות של מתפקדי המפלגות להביע את תמיכתם בחוק לצימצום הריכוזיות.

וגם אפשר …

מתפקד, הנף דגל

מתפקד יקר,

אם בחרת להתפקד למפלגה, אין ספק שעתיד מדינת ישראל יקר וחשוב לך, ואתה יודע שיש בידך את הכוח לתרום ולהשפיע על הסוגייות הבוערות שעל הפרק, זה הזמן להכיר מקרוב את האנשים שאתה שוקל לשלוח לבית הנבחרים, לעקוב אחריהם ולגלות באיזו מידה בדיוק כל אחד מהם ממלא את השליחות שאתה והציבור הטלתם עליו.

מטרת אתר כנסת פתוחה הינה עידוד ההשתתפות הפעילה של הציבור בדיון הפוליטי באמצעות הנגשת המידע והרחבת ההכרות של הציבור עם פעילות הכנסת והנבחרים. אחד הכלים לכך הוא רישום מתפקדים לאתר ומעקב אחר אג’נדות\דגלים. המטרה של כלי האג’נדות היא לחשוף את מידת ההתאמה בין פועלו של ח”כ לבין אג’נדות שונות. הרווח שלך מהתהליך הוא הידיעה שאתה משפיע וגורם לח”כים לקדם את האג’נדה שחשובה לך ולעמיתך שאינך מכיר, מהמפלגה שלך ומכל המפלגות השונות, אתה חלק מקהילה שיוצרת עתיד.

 סרטון הסבר על הקשר המעצים בין כלי הדגלים ומתפקדים חופשיים.

אז מה אני עושה:


בעזרת לחיצה עליה, למשל “קידום חינוך ציבורי איכותי” (http://oknesset.org/agenda/61/) שבעריכת חינוך ישראלי (/www.hinuch.org.il) ולחיצה על קישור המעקב כמו שנראה בתמונה.

עוד אפשרות היא להצביע ולעקוב אחר חוק מסויים, כמו למשל “חוק המועצה הלאומית לחינוך

המעקב אחר האג’נדה\החוק מתבצע בעזרת הודעות במייל כאשר האג’נדה(דגל)מתעדכנת ע”י עורכיה או כאשר החוק מתקדם בשלבי החקיקה. מספר המצביעים נחשף ע”פ המפלגה שאליו המתפקד שייך, מידע חשוב לנבחרי הציבור שמאוד מעוניינים לעקוב אחר דעת המתפקדים שבוחרים בהם. היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

שתפו את עמיתיכם המתפקדים ויחד נשפיע.

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

שלומות

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון של הסדנא לידע ציבורי לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

אני מתכוון להעביר הרצאה על אג’נדות\דגלים ולאחריו יהיה מפגש עם רביב דרוקר שיכלול שאלות שכבר הכנתי (בסוף המצגת) וגם כאלה שאאסוף במהלך השבוע מהקהל וממכם.
אחרי המפגש נישאר לתייג יחדיו חוקים וועדות באתר כנסת פתוחה.
מטרת המפגש היא לבנות קהילה (בהתאם לתוכנית העבודה) של אזרחים פעילים שירחיבו ויעשירו את האג’נדות ובכלל עולם החקיקה באתר כנסת פתוחה.

 

עמית גל כתב בפוסט הנהדר שלו על פעולת התיוג, אני רק אצטט :
“תיוג חוקים זה הבסיס לכל הפעילות שמתרחשת בסדנא. אחר כך בונים מזה את האג’נדות, מדרגים את הח”כים ומפלחים את המפלגות. תיוג הוא הדלק. שום דבר לא יזוז באמת ללא התיוג. כל אחד יכול לתייג, אין צורך בכל ידע טכנולוגי או פוליטי. לא צריך גם להתחייב לכלום, אפשר לתייג מהבית או מהטלפון, להקדיש לזה שעתיים שבועיות מוגדרות מראש, או לקפוץ פנימה בכל פעם שמתפנה לך קצת זמן. עיסוק מומלץ לישיבות ארוכות ומשעממות, מתאים לחיסול של זמן המתנה למענה טלפוני, או עד שאיזו תוכנה יורדת או סרט מסיים לרנדר. אפשר לחפש חוקים שאף אחד לא נגע בהם עדיין, או לעקוב אחרי מי שמעניין אותך. אפשר לקדם ככה חוקים שנראים לך חשובים, או לעורר התנגדות לחוקים שנראים לך מסוכנים. הכל מתחיל בתיוג.
רק אזהרה אחת: לא מומלץ לתייג בזמן שאתה משוחח בטלפון. מרגישים. תאמינו לי.”

 

בברכה,
אלון אנתין, מוביל צוות  אג’נדות\דגלים.
לוגו הסדנא לידע ציבורי

האג’נדה והמאגיה

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מלך. ואז הכל היה נורא פשוט. המלך אמר להרים ידיים – כולם הרימו. אבל אז, יום אחד מלך אחד, יווני במקרה, החליט שהספיק לו, ופרש. מה שנולד כמעט במקרה זה הרעיון המוזר הזה שרץ עד היום: הדמוקרטיה. העם מחליט, נציגיו עושים. מאז ועד היום, כשמישהו מעוניין להנהיג, הוא צריך תחילה לשכנע את רוב הציבור שהוא הוא נציגו האמיתי. את המטרה הזו יש שתי דרכים להשיג: דרך האג’נדה, ודרך המאגיה.

המשך קריאה…