ארכיון תגיות עבור : כנסת פתוחה

כאן ב׳: שבי קורזן בשיחה עם רן בנימיני על פתיחת מושב החורף בכנסת

רן בנימיני | 23.10.17 | כאן ב׳

 תקציביזם: הסדנא החלה להתמקד בוועדות הכנסת ובפעילות הפרלמנטרית של השרים, ומכשירה אזרחים בשיתוף פעולה עם המשמר האזרחי והתנועה לחופש המידע לקחת חלק בוועדות. כל אלה בדרך לאתר חדש.

דרושה שקיפות גם ברשויות המקומיות

 יניב אפוטה | 06.06.17 | דהמרקר

בשלו התנאים להסדרת מעמד הממונה על יישום חוק חופש המידע גם ברשויות המקומיות בישראל

תום מושב החורף של כנסת ישראל

עמיחי אתאלי | 24.03.17 | ידיעות אחרונות

כנסת פתוחה ו-כיכר המדינה נותנות מספרים לסוף המושב

אפליקציה חדשה של הכנסת

הכנסת השיקה אפליקציה חדשה עם שידורים חיים ומוקלטים ב-HD מכל הדיונים. הסדנא מסבירה למה לא הכל ורוד.

יאיר מור | אהוד קינן | NEXTER | 15/11/16  

אפליקציית הכנסת החדשה

כישלון בשטח למפלגת השלטון

פורסם בכלכליסט ב- 24.08.15.

מאת אורי תובל.

 

30 המנדטים של הליכוד היו אמורים לאפשר לחבריה חופש פעולה כמעט מוחלט בממשלה ובכנסת. בפועל הם מקבלים ציון נכשל בחקיקה ובנוכחות. מנתונים ראשוניים שבדק פרויקט כנסת פתוחה של הסדנא לידע ציבורי עבור “כלכליסט” עולה שנוכחות הח”כים של הליכוד בוועדות נמוכה.
את שיעורי הנוכחות הנמוכים ביותר בפגישות ועדת הכלכלה מחזיקות נורית קורן, שחברה בשש ועדות והגיעה ל־30% מהדיונים בלבד, ונאוה בוקר שחברה בשלוש וועדות והגיעה ל־20% מהדיונים.

[וידאו] כתבה על פירסום והנגשה של נתוני הכנסת ע”י הכנסת וכנסת פתוחה

פורסם בערוץ 1 ב-16/7/2015

“ועדת שרים פתוחה” היא אחת היוזמות של הסדנא, שמטרתה להפעיל לחץ על השרים לחשוף את ההצבעות שלהם בועדת השרים לחקיקה ולפרגן לאלה שתומכים בשקיפותה. הינה הסיפור המלא בערוץ הכנסת, שבו תשמעו את ירון דינור מוביל הפרוייקט, מספר על טפסי ההצבעות שנשלחים לשרים מדי שבוע. והינה האתר עצמו http://www.vaadat-sarim.org.il

הקטע הרלוונטי
 בפייסבוק של הסדנא

הכתבה המלאה בערוץ 1

 

ניסן סלומינסקי או סתיו שפיר? אתם קובעים

פורסם ב-TheMarker ב- 08.03.2015.

משחק הבחירות של “כנסת פתוחה”, הנשען על פרויקט השקיפות של TheMarker, מאפשר לכם למנות את יושבי הראש של ועדות הכנסת, לחלק תיקים ולבחור מי יהיו האנשים שישלטו בקרוב על מיליארדים

אחרי הסערה: מי יפצה אתכם על נזק שנגרם לכם כתוצאה מאסון טבע?

knesset-snow

תחקיר: גיל דפנאי

רעידות אדמה, שטפונות, הצפות וסופות חול  אינם תופעה חדשה או נדירה. השנה גם חווינו סופה עם שלג כבד בבירה, בעקבותיה התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה (20.1.14) לדיון בנושא הפיצויים לרשויות המקומיות ולאזרחים. מתנדבי כנסת פתוחה שואלים את השאלה המתבקשת – מה בחוקי המדינה מבטיח לכם שיקום כלכלי אחרי הסערה?

צוות מתנדבים בכנסת פתוחה בדק עד כמה המדינה מוכנה להתערב לטובתכם, במקרה שרכושכם נפגע באסון טבע, והאם היא מחויבת לעזור לכם על פי חוק? לא בטוח שתאהבו את התשובה.

בדומה לנושאים רבים בישראל גם בעניין זה אין מדיניות ברורה. ממשלות ישראל מעדיפות לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לבסס חקיקה מחייבת. מנגנון הפיצויים היחיד הקיים בחוק מוגדר עבור תשתיות חקלאיות, וזה כמובן פיתרון חלקי. במשך שנים, פועלים ח”כ חנין זועבי וח”כ ג’מאל זחאלקה (שניהם ממפלגת בל”ד) לקידום חוק שיבטיח פיצויים לנפגעי אסון טבע. המאמץ האחרון של השניים היה במאי 2013, והצעתם נפלה בהצבעה לקריאה טרומית. מאמצים קודמים מצידם נעשו גם בשנים 2011 ו – 2009.

מי נגד?

בין מצביעי הנגד להעברת ההצעה של זחאלקה וזועבי לדיון בוועדה, היו גם ח”כ פאינה קירשנבאום (הליכוד-ישראל ביתנו) וח”כ אמנון כהן (ש”ס), שהגישו בעצמם הצעה לפיצוי נפגעי שריפת הכרמל ב- 2011. המדינה אמנם העניקה פיצוי מזערי בשווי של 2,500 ש”ח לנפגעי האסון לשם התארגנות ראשונית, אך עמדתה העיקרית הייתה, כי אזרחים שלא שילמו לחברת ביטוח פרטית, צריכים להבין שהמדינה לא תעזור להם.

מר אושיק בן עטר, ששימש כחשב הכללי, אמר בישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בעקבות אסון הכרמל: “אדם שהבית שלו נשרף ומצבו הסוציאלי הוא לא פשוט, המדינה לא תפקיר אותו, אבל מצד שני יהיה ברור כאן, שהמצב שלו לא יהיה זהה למצבו של מי שהתכונן ועשה ביטוח.”

[vc_row][vc_column width=”1/1″][vc_raw_html]JTNDaWZyYW1lJTIwZnJhbWVib3JkZXIlM0QlMjIwJTIyJTIwaWQlM0QlMjJlbWJlZC13aWRnZXQlMjIlMjBzcmMlM0QlMjJodHRwJTNBJTJGJTJGb2tuZXNzZXQub3JnJTJGYmlsbCUyRjQ2MTclMkZlbWJlZCUyRiUyMiUyMHN0eWxlJTNEJTIyd2lkdGglM0ElMjA1MDVweCUzQiUyMGhlaWdodCUzQSUyMDM3NXB4JTNCJTIyJTNFJTNDJTJGaWZyYW1lJTNF[/vc_raw_html][/vc_column][/vc_row]

האם חברות הביטוח בטוחות?

השאלה המתבקשת היא – האם במקרה של אסון רחב היקף לא יתברר, שחברות הביטוח לא מסוגלות לעמוד בכל ההתחייבויות כלפי המבוטחים? לפי דו”ח היערכות פיננסית לרעידת אדמה של המועצה הלאומית לכלכלה, במידה והנזק לדירות מבוטחות יעלה על עשרה מילארד דולרים “קיימת סבירות נמוכה לכך, שלפחות חלק מהחברות עלולות להיקלע לסכנת חדלות פירעון.” מחברי המסמך מוסיפים, שבמצב חדלות פירעון, אספקת אשראי זול מטעם המדינה כסיוע לאזרחים לא תהווה סיוע מספיק, ועל כן יש להתכונן לתרחיש שבו המדינה תידרש למעורבות עמוקה יותר.

יושבים על שבר

ישראל יכולה ללמוד ממדינות אחרות בעולם, המנוסות יותר באירועים אקולוגיים משמעותיים, כיצד יש לפעול לטובת האזרחים ולהעניק להם ביטחון פיזי וכלכלי. בקליפורניה למשל, פועלות קרנות ממשלתיות מיוחדות שתפקידן לתמוך באזרחים שניזוקו באסון טבע מסדר גודל שאינו מאפשר כיסוי מכספי חברות הביטוח. על הפיתרון הזה לא ממהרים לדבר אצלנו.

בשנת 2012 התקיימו שתי ישיבות בכנסת בעניין היערכות הרשויות לרעידת אדמה בהיקף משמעותי. לשחקנים הקודמים, ח”כ אמנון כהן וח”כ פאינה קירשנבאום, חברו גם הח”כים דב חנין (חד”ש) ואורי מקלב (יהדות התורה). בדיונים בהשתתפותם דובר בעיקר על ביטוח ממשלתי לנכסי מדינה, כבתי חולים וכבתי ספר. ח”כ חנין דיבר על אפשרות לתת סיוע לאזרחים המצויים באזורי סיכון גבוהים, כדי שאלה יוכלו לחזק את יסודות בתיהם. ואולם בינתיים, כיוון הרוח לא השתנה בכנסת, ורוב חבריה מוסיפים להצביע נגד הצעות חוק המבקשות לעגן בחקיקה את מחוייבות הממשלה כלפי האזרחים בעיתות משבר טבעי.

לדיון האחרון שהתקיים בנושא (פיצויים לאזרחים כתוצאה מנזקי הסופה של דצמבר 2013) בכנסת ראו ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בתאריך י”ט שבט תשע”ד, 20/01/2014 09:30. ניתן להוריד את פרוטוקולי הישיבה כאן.

כנס OKCon / היום הראשון – יוסף ויסמן

היום היה היום הראשון של כנס ה-OKCon. הלו”ז התחיל ב-14:00 בצהריים. אני וגיא הגענו למרכז הכנסים קצת לפני כן, נרשמנו, תפסנו משהו קטן לאכול, והלכנו כל אחד לסדנה שהוא נרשם אליה.

הסדנה הראשונה שהשתתפתי בה הייתה Data visualization – how to turn data into stories, שהייתה, איך לומר זאת בעדינות, אכזבה עצומה. האכזבה שלי נובעת משתי סיבות:

  1. מיד בתחילת המפגש, חולקו המשתתפים לצוותים. כל צוות היה צריך לבחור סיפור אחד מתוך רשימה של עשרה סיפורים ולהציג מידע שקשור אליו בצורה ויזואלית. המנחים לא סיפקו יותר מדי הדרכה לפני כן – רק עברו מהר על כמה סקיצות של ויזואליזציות שהם אספו. משם, כל צוות עבד בעצמו על הסיפור שנבחר. בסוף כל צוות הציג את הפוסטר שלו, והמנחים נתנו מעט פידבק.
  2. משום מה חשבתי שהסדנה תעסוק בדרכים להצגת מידע “שוטף” – מידע שמגיע מאיזשהו פיד שפעיל כל הזמן ומוצג באיזשהו ממשק למשתמשים. הסדנה התמקדה בהצגת מידע “מעובד”, כלומר, במידע שנחקר לפני הצגתו וההחלטה כיצד להציג אותו נובעת מהאג’נדה של מי שמציג אותו. דווקא התובנה הזאת גרמה לי לחשוב על ההבדלים בין העבודה שאנחנו עושים בסדנא כמעין מפיצים נייטרליים של מידע, לבין העבודה של בעלי עניין, כמו עיתונאים או אקטיביסטים, שאוספים מידע, מחפשים בו את התובנה שהם רוצים להבליט, ואז מציגים אותו בצורה שתומכת באותה תובנה. אני חושב שהעבודה שלנו בסדנא לידע ציבורי מתאפיינת באיזשהו מתח בין שני הקטבים האלה, שאולי אי אפשר לפתור, אבל בהחלט צריכים להיות מודעים אליו ולדבר על איך מתמודדים איתו. אני ארצה לכתוב פוסט רחב יותר על הנושא הזה בהמשך.

הסדנה השנייה שהשתתפתי בה הייתה למעשה תצוגת תכלית של כלי להצגה של מידע על מפות –  CartoDB. הסדנה הזאת כבר הייתה יותר מעניינת. הכלי עצמו מרשים מאד, ואני מציע לכם להעיף מבט על הפיצ’רים שלו. במשפט אחד – הכלי מאפשר להעלות מידע גיאוגרפי על מפה, לחקור אותו ולעצב אותו איך שרוצים ואז לעמבד אותו באפליקציות. הבחור שהעביר את הסדנה, Sergio Alvarez Leiva, שהקים את הסטודיו שבנה את CartoDB, הדגים לנו איך הכלי עובד באמצעות מידע על נתוני הפשיעה בשיקגו. הוא העלה מה שנראה לי כמו קובץ Json ענק עם כל הדיווחים שהגיעו למשטרה בשיקגו בעשור האחרון והקואורדינטות שלהם, ואז הוא שיחק עם כל מיני הגדרות ופרמטרים והראה לנו איך אפשר להפוך את המידע ליותר קל להבנה (למשל, הוא שינה את התצוגה מנקודות על מפה ל”מפת חום” שמראה באיזה איזורים יש יותר דיווחים על פשיעה). בהמשך, הוא העלה קובץ מידע נוסף, הפעם עם רשימה של תחנות משטרה בשיקגו, והראה שדווקא סביב תחנות המשטרה יש את הפשיעה הרבה ביותר (ההסבר שהוא הציע לכך היא שתחנות המשטרה מוקמות מראש באיזורים האלו, ולא שפשיעה מתפתחת דווקא סביב תחנות משטרה).

הכלי הזה כבר מזכיר הרבה יותר את האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם בסדנא לידע ציבורי. אמנם אנחנו לא מפתחים כלים גנריים שמאפשרים למשתמשים להעלות מידע משלהם, אבל אנחנו כן מעוניינים שהמשתמשים שלנו “ילושו” את המידע ויגיעו למסקנות. אחד הדברים המעניינים שסרחיו סיפר היה שבמקור CartoDB יועד בעיקר לאפשר ייצוא של מידע על גבי מפות, אבל שמהר מאד התברר שהמשתמשים דווקא צריכים יותר עזרה עם השלב שלפני כן – שלב עיבוד המידע. היום CartoDB מאפשרת למשתמשים שלה לשחק עם המידע בכל מיני צורות שמאפשרות איתור של מגמות ונתונים קיצוניים, ורק בסוף לייצא אותו בפורמט הרצוי.

 

Opening up Swiss Government poster

פוסטר של פרויקט “פותחים את הממשל השוויצרי” שלמיטב הבנתי הושק בכנס

 

לאחר השלב של הסדנאות עשינו קצת מינגלינג. פגשתי את האנשים הבאים שאולי כדאי שמישהו יהיה בקשר איתם:

  1. בחור מסטארט-אפ שוויצרי שעוסק בשקיפות של מידע על קרנות הפנסיה בשוויץ. מדובר בחברה למטרות רווח, והמוצר מתוכנן להיות משווק למעסיקים שצריכים לבחור אפיקי חיסכון לעובדים שלהם. אני סיפרתי לו על פנסיה פתוחה, ודיברנו על האתגרים הדומים בשני הפרויקטים, ובעיקר בשאלה של איך להציג את המידע באופן שהמשתמש יהיה מסוגל להבין אותו ולהניע אותו לפעולה. סיכמנו לשמור על קשר ולשתף אחד את השני בהתפתחויות של שני הפרויקטים.
  2. שני חבר’ה מ-KohoVolit.eu – פרויקט שעוסק בסטנדרטיזציה של מידע על פעילות פרלמנטרית. המטרה של הפרויקט היה להציב סטנדרט בינלאומי של ניתור מידע על פעילות של חברי פרלמנט, באופן שיאפשר ליצור אפליקציות גנריות שאפשר יהיה בקלות להקים בכל מדינה ומדינה ולבצע השוואות בינלאומיות בין פרלמנטים. הם מצפים שהפרויקט יהיה מוכן בעוד כשנה, ובינתיים הם הציעו לנו לעקוב אחרי OpeningParliament.org – פורום שמסייע לפרויקטים של פרלמנטים פתוחים ברחבי העולם. אה, והם שלחו ד”ש לבני.
  3. Mingle.io – סטארט-אפ שוויצרי שמפתח כלי שמאפשר גישה למידע בכל מיני פורמטים דרך API אחד ויחיד. הם מציעים גם כלים בקוד פתוח. לא בדיוק הבנתי אם זה משהו טוב, אבל אם אתם עובדים על פרויקט שכולל שימוש במידע בפורמטים שונים (CSV, אקסל, Json וכו’) שווה אולי להעיף מבט.

בערב כולם יצאו לפאב. היה נחמד. אני חושב. לא הייתי שם. כאב לי הגב והלכתי לישון.

המשך שבוע מוצלח. נתראה במפגש הפיתוח הבא!

עדכונים שבועיים – 3.2.13

1. זהו, סיימנו את קמפיין הבחירות שלנו, ותודה ענקית לעמית שהוביל את זה (אני חושב שכבר הודיתי, גם לעמית וגם לאחרים, אבל הנה אני עושה את זה שוב). נתונים של סיכום הקמפיין נשלחו לכולם, תמונות מהשטח הועלו לפייסבוק, את הצ’ק על קמפיין Headstart המצוין ושובר השיאים נקבל בקרב, ועכשיו המחשבות נתונות לאיך משמרים את ההצלחה הזו. איך גורמים לאזרחי ישראל להמשיך להיות מעורבים, להמשיך להשתמש בכנסת פתוחה ובעיקר- איך נשפיע על הדיון הציבורי הער שהולך להתרחש במהלך מרץ סביב אישור תקציב המדינה המקוצץ? עמית מוביל את זה, מי שרוצה לעזור מוזמן ליצור איתו קשר.

המשך קריאה…