Posts

(keys: Walknboston (https://flic.kr/p/5CLWT3

משחק פתוח / ספי קלר

ביום שלישי האחרון (ה-24/06/14), התבשרנו (רק בחלק קטן אמצעי התקשורת) כי משרד ראש הממשלה לא יתמוך בהחלת שקיפות בוועדת שרים לענייני חקיקה. מדובר בחדשות עצובות, אך לא לגמרי מפתיעות. אחרי יותר משנה שהעניין תלוי ועומד לפתחה של הממשלה, אי-העשייה יכלה להתפרש רק כהתנגדות לכל שינוי במצב הקיים. אז מהו המצב הקיים?

וועדת שרים לענייני חקיקה היא וועדה המורכבת מרוב שרי הממשלה, בה נקבעת עמדת הקואליציה לגבי הצעות החוק המוגשות בכנסת. מכיוון שלקואליציה יש רוב מובנה בכנסת, החלטות הוועדה חורצות לרוב את גורל הצעות החוק לכאן או לכאן. המשמעות היא שבכל פעם שח”כ מסביר את הצבעתו ב”משמעת קואליציונית” הוא למעשה מפנה אותנו לבקש הסברים מוועדת השרים לענייני חקיקה. אלא שוועדת השרים מסרבת להסביר את עצמה בפנינו. לא רק שפרוטוקול הוועדה לא מתפרסם, אנחנו אפילו לא יודעים איך הצביע כל שר על הצעות החוק שהוגשו בפניו.

keys: Walknboston https://www.flickr.com/photos/walkn/3041590472/

(keys: Walknboston (https://flic.kr/p/5CLWT3

לא מדובר כאן בעוד מקרה של משרד ממשלתי שמתנהל בחוסר שקיפות מרגיז. ועדת השרים היא הצומת המרכזית ביותר בתהליך החקיקה ודווקא היא נסתרת מעיני הציבור. בזמן שהועדה מתנגדת לחוקים טובים ותומכת בחוקים פסולים, לנו, האזרחים, אין מושג מי צריך לקבל קרדיט ובמי צריך לגעור. הפעולה הפשוטה הזאת של חלוקת קרדיט היא לא פחות מאבן היסוד לשיטת דמוקרטיה הייצוגית. נשאלת השאלה, איך דבר כזה קורה? התשובה הלא נעימה היא שזה קורה כי אנחנו, כולנו, נותנים לזה לקרות. כל עוד אנחנו לא מקימים קול זעקה ודורשים מהממשלה שלנו לספר לנו מה קורה שם, העמימות  בועדה תימשך ללא הפרעה.

אחרי החדשות הרעות, יש גם בסיס לתקווה. לפני כשנה, עם מינויה של השרה ציפי ליבני ליו”ר הוועדה, נראה היה שהולכים לחול שינויים משמעותיים במדיניות השקיפות של הוועדה. בעקבות קמפיין ציבורי, בו לקחה חלק גם הסדנא לידע ציבורי, החלה השרה ליבני לפרסם בעצמה את הצבעותיה בוועדה עד שיושג הרוב הדרוש להחלת שקיפות בוועדה. בעקבות דחיית הוועדה את הצעת החוק של חה”כ ניצן הורביץ להחיל בה שקיפות, השרה לבנת החלה גם היא לפרסם את הצבעותיה בוועדה. אנחנו, ב”ועדת שרים פתוחה” רואים כאן הזדמנות לשינוי.

“ועדת שרים פתוחה” הוא פרוייקט מבית היוצר של הגרעין הירושלמי של הסדנא לידע ציבורי. הרעיון הוא לרכז במקום אחד את המידע שהשרים בוועדה משחררים באופן וולנטרי כדי לקדם את השקיפות במידע שכבר משוחרר ובמקביל ללחוץ על שאר השרים לחשוף את הצבעותיהם. כיום אנחנו נמצאים בשלב מתקדם  יחסית מבחינת תכנות וכבר שכנענו שר נוסף בוועדה להצטרף לפרוייקט. אנחנו עדיין צריכים עזרה כדי להשיק את הפרוייקט- בעיקר בתחומי התכנות והעיצוב.

 

אם שקיפות בוועדת השרים חשובה לכם

ויש לכם כמה שעות קוד/עיצוב לתת למטרה טובה, צרו איתנו קשר:

Sefi.keller@huji.mail.ac.il

לפרטים נוספים, בדקו את עמוד הויקי שלנו ואת מחסן הקוד בגיטהאב.

 

 

הממשל הפתוח של ברק אובמה/ גל חן

אחת מהצהרותיו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שנבחר אמש (רביעי) לכהן בשנית, במהלך קמפיין הבחירות הראשון שלו, בשנת 2008, הייתה להגביר באופן משמעותי את השקיפות וההשתתפות הציבורית בפרלמנט ובממשל האמריקאי. לפי מסמך רשמי של ממשלת אובמה, ממשל פתוח הוא “אמצעי, ולא מטרה”. לדברי אובמה, הדבר “יחזק את הדמוקרטיה ויגדיל את היעילות והאפקטיביות הממשלתית”. עוד נטען במסמך כי שקיפות תחזק את האזרחים, ועל ידי היחשפות לפעילות הממשלה הם עתידים לקבל מוטיבציה לקחת חלק פעיל יותר בדמוקרטיה.


ואכן, ממשלת אובמה עשתה לא מעט בתחום. אחד הדברים הבולטים בתחום הוא אתר data.gov, שמטרתו להנגיש מידע פדרלי, ובשיתוף פעולה עם תוכניתנים עצמאיים המאמינים בקוד פתוח, היא הנגישה ופתחה מידע ציבורי רב. מעבר לשחרור המידע עצמו, גם פותחו אתרי אינטרנט ואפליקציות סלולר, שמטרתן להציג את המידע באופן הנהיר ביותר. שנאמר, איפה הוא ואיפה אנחנו.

אחת הדוגמאות לכך היא פרסום כלל הביקורים בבית הלבן באינטרנט, לשימוש הציבור:

 

אובמה גם מפרסם בקביעות את לוח הפגישות האישי שלו, לשימוש הציבור, ופתח אתר “אתיקה”, בו הוא מסביר את עיקרי תוכניותיו. בנוסף, השיקה ממשלת אובמה אתר המכיל מפות מטאורולוגיות ואחרות, שהיה יעיל במיוחד בימים האחרונים, בהם סנדי היכתה בחוף המזרחי:

 

 

 

 

 

אנחנו האנשים

יוזמה נוספת, בעלת פוטנציאל אדיר, שהשיק ממשל אובמה היא מערכת העצומות. הרעיון הוא פשוט: כל אזרח יכול להגיש פנייה, תחת הכותרת “אנחנו מאמינים שממשל אובמה צריך לעשות…”. את הפנייה יכולים האזרחים להסביר ולתייג, ולנסות לאסוף 25,000 חתימות בתוך חודש מיום הפרסום. במידה והם מצליחים בכך, גורמים רשמיים בממשלה מחויבים להגיב לפנייה באופן רשמי. במסגרת היוזמה השיב הממשל על עשרות סוגיות – ביניהן הצלת שירותי הדואר מקריסה, סיוע לבעלי דירות להתמודד עם הוצאות המשכנתה ועוד.

היוזמה יפה, אבל בפועל השימוש במערכת מצומצם למדי. מתוך קרוב ל-315 מיליון תושבי ארצות הברית, נרשמו למערכת נכון לחודש ספטמבר האחרון, במלאת שנה לפרויקט, פחות מ-3 מיליון בני אדם, כלומר, פחות מאחוז אחד מכלל אזרחי ארצות הברית. יתרה מכך, כמחצית מהמשתמשים אינם פעילים, ומתוך 50,000 העצומות שהוגשו, רק כמאה מהן עברו את מינימום ההצבעות הנדרש, וזכו לתגובה רשמית. מדוע הנושא זכה לעניין מועט כל כך? ייתכן שהדבר טמון בפרסום לקוי, ייתכן שזה סף ההצבעות הנדרש – וייתכן שזה משום שבמידה והשאלה עוברת את סף ההצבעות, נדרשת הממשלה לתגובה בלבד. זאת לעומת פינלנד, לדוגמה, בה הציבור יכול להציע הצעות חוק משל עצמו.

יחד עם זאת, אין לבטל את הישגיו של אובמה בתחום השקיפות. עצם העובדה שהבית הלבן מעדכן בלוג באופן שוטף, מארגן האקתון לשיפור גישת חברי הקונגרס עם הציבור – וחשוב מכל: מבין את חשיבות האינטראקציה הדו-כיוונית בין האזרחים ונציגיהם, אינה דבר של מה בכך. נותר רק לקוות שגם הנציגים שלנו יתחילו להבין – וליישם – את נושא הממשל הפתוח. מי יודע, אולי זה אפילו יעזור להם להיבחר.

לקראת הבחירות: מה עשינו בהאקתון, ומה עוד נעשה

הבחירות הקרובות מציבות מבחן חשוב בפני הציבור הישראלי. בשנה וחצי האחרונות הציבור הישראלי עבר, במובנים רבים, שינוי תודעתי רחב-יריעה. בין אם על ידי יציאה לרחובות, השוואת מחירים בין רשתות וחרמות צרכנים ואופן חשיבה ביקורתי יותר לגבי נבחרי הציבור והמידע שאנו מקבלים בעיתונות, אזרחי ישראל מראים מודעות פוליטית גבוהה יותר, ורצון להיות חלק ממנגנון קבלת ההחלטות.

בחירות לכנסת, במידה רבה, מהוות מיצוי של זכותנו הדמוקרטית. הן מעניקות לאזרח את היכולת לבחון את פעולותיהם של נבחריו, ולהחליט מיהם הפוליטיקאים המייצגים אותו בצורה הטובה ביותר. הבעייה מתעוררת כאשר יכולת ההשוואה מוגבלת, וקשה להבין מי עשה מה ומתי.

הכלים שאנחנו מפתחים בסדנא מיועדים לאפשר לכל אזרח ואזרחית לקבל את ההחלטות בעצמם – באופן בלתי אמצעי, מבלי ללכת לאיבוד בתוך טורי פרשנות משוחדים ותוך שכלול האלמנטים החשובים ביותר לכל אחד ואחת. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות זאת. את המידע שלנו אנחנו שואבים ישירות מאתר הכנסת, החשב הכללי וגופים מדיניים אחרים, ובאמצעות קודי תוכנה מתממשקים לאתרי הפרויקטים השונים, לרבות אתר כנסת פתוחה. הכל כתוב בקוד פתוח, מתוך תפישה אידיאולוגית שכולנו חולקים, לפיה לכל אדם ראויה גישה מלאה למידע, במיוחד לכזה שמשפיע על חייו.

בימים אלו, כאשר הבחירות נושפות בעורפנו, שמנו לעצמנו למטרה לשפר את מגוון הכלים שאנחנו מציעים, ולהגדיל את כמות המשתמשים בהם. לכך הקדשנו את ההאקתון בסוף השבוע האחרון. כשבעים מהפעילים שלנו – תוכניתנים, מעצבים, אנשי תוכן ורעיונאים, נפגשו ב-HUB בתל אביב במטרה להעלות מדרגה את כלל הפרויקטים שלנו, תוך מתן דגש מיוחד לכנסת פתוחה.

עדכוני כנסת פתוחה

על מנת להיות ידידותיים למשתמש ככל האפשר, כמה מהמתנדבים שלנו כתבו הסברים מפורטים לכל אחד מהכלים, אופני השימוש בהם וכלל הפונקציות שהם מאפשרים – כך שאם לא הבנתם דבר או שניים עד עכשיו, כיום תוכלו להשתמש בהסברים. בתוך כך, עסקו מתנדבים אחרים בשיפור סרגלי הכלים, שיפורי ביצועים ועוד, צוות המעצבים שלנו התחילו לעבוד על סקיצות חדשות לעמודי הח”כים, וטובי המפתחים שלנו עובדים על יצירת אפליקציית מובייל נוחה יותר, שתאפשר גישה לתכני כנסת פתוחה מטלפונים חכמים.

מנגנון האג’נדות

אחד הכלים הייעודיים החשובים ביותר שלנו, שעתיד לקבל מתיחת פנים רצינית בשבועות הקרובים, הוא מנגנון האג’נדות. הרעיון הבסיסי שעומד במרכזו הוא שלכל אזרחית ואזרח יש עקרונות יסוד, המנחים אותם בבואם להצביע. מטרתנו היא לתת את הכלים לסיווג מפלגות וח”כים לפי אותם עקרונות. כל אדם או גוף רשאי לערוך אג’נדה, ולפיה לסווג הצעות חוק. לדוגמא, עורך שבראש מעייניו עומד עיקרון זכויות האדם, יכול להחליט אם הצעת חוק מסוימת משרתת את האג’נדה או פוגעת בה. ברגע שהצעת החוק מסווגת, היא מסתנכרנת אוטומטית עם כלל הח”כים שהצביעו בעדה או נגדה. כך שאם ישראל ישראלי מחליט שהצעת חוק תומכת בזכויות האדם, הח”כים שהצביעו בעדה מופיעים כתומכים בזכויות האדם, לפי העריכה של ישראל ישראלי, ולעומתם, הח”כים שהצביעו נגדה, אינם תומכים בזכויות האדם. האג’נדה תופיע בעמוד הח”כ ובעמוד המפלגה אליה הוא משתייך, ותקודם לפי כמות הצעות החוק שדירג העורך ומספר העוקבים שלה.

העיקרון שמנחה את מנגנון האג’נדות, הוא שאנשים שונים תופשים נושאים באופנים שונים. בעוד שישראל סבור שהצעת חוק מסוימת תומכת בעיקרון זכויות האדם, ישראלה דווקא תחשוב שהיא שוללת את זכויות האדם. כוונתנו אינה לומר לאנשים כיצד לחשוב, אלא להעניק כלים שיסייעו לאזרחים לייצג את דעותיהם באופן המהימן ביותר, ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות וההצבעה המושכלת. בעוד כשבועיים הכלי עתיד להציג אינפוגרפיקות ברמה גבוהה יותר, ויאפשר הטמעה נוחה יותר של התוצרים ברשתות החברתיות, אולם אתם ואתן מוזמנים להתרשם מהכלי ולהתחיל לערוך כבר עכשיו. כמובן שהצבעותיכם יישמרו לאחר עדכון הגרסה.

רשויות מקומיות פתוחות

בהאקתון התחלנו לעשות צעדים משמעותיים לקידום הפרויקט, שמטרתו לייצר כלים להנגשת הרשויות המקומיות, החל בתקציב וכלה בישיבות מועצה. המטרה היא לעודד ערוצי תקשורת פתוחה בין התושבים לבין המועצה המקומית, ולעודד מעורבות גדולה יותר של התושב בהתנהלות הרשות. כך, אנו מתכננים בעתיד לפתח אפליקציה דרכה יוכלו התושבים לדווח בזמן אמת על תקלות. כפיילוט, התחלנו בהנגשת הנכסים העירוניים של עיריית ירושלים, כולל מיקום גיאוגרפי ופונקציונאליות.

התקציב הפתוח

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013, אנחנו עובדים על דרכים חדשות להפוך את התקציב לנגיש יותר, נהיר יותר וקל יותר לשיתוף ברשת. האתר הנוכחי שלנו להנגשת תקציב המדינה מאפשר לראות מגמות תקציביות משנת 1992, להשוות בין ההקצאה והשימוש בפועל, לקבל את הנתונים באופן ריאלי ונומינלי ועוד – ובכוונתנו להוסיף אפשרויות פילוח נוספות, תצוגות גרפיות שונות ועוד, על מנת להפוך את התקציב לשקוף ופשוט לקריאה אף יותר.

הנגשת המידע מאגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה

תפקידו של אגף המפקח הכללי הוא להבטיח שהמלצות ועדות הביקורת השונות, לרבות מבקר המדינה, יקבלו ישום בפועל – אולם כיום אופני היישום אינם נגישים לציבור, בהיותם מרוכזים במסמכים עבי-כרס המקשים על המעבר מההמלצה ליישומה. בכוונתנו להשתמש בשיטה דומה לזו בה השתמשנו באתר המעקב אחר המלצות ועדת טרכטנברג, ולהבטיח לציבור גישה נוחה להחלטות אגף המפקח הכללי, ולהצלבתן עם ההמלצות המקוריות.

קהילה פתוחה

כחלק מהאידיאולוגיה המנחה אותנו, אנו רוצים להבטיח כי הקשר בין נבחרי הציבור לבין קהל הבוחרים יהיה דו-כיווני – כלומר, שלבוחרים תהיה יכולת השפעה בכל שלבי קבלת ההחלטות ויישומן. לשם כך אנחנו עובדים על מערכת קהילה פתוחה, שתהווה חלק מפרויקט מפלגה פתוחה ותאפשר ערוצי קשר ישיר בין הבוחר לנציגיו. כמקרה מבחן, החלטנו לנסות לראות כיצד להפוך את הסדנא, כעמותה בעלת רוב מכריע של מתנדבים וקומץ שכירים (למעשה, שניים בלבד), לפרויקט של קהילה פתוחה. במסגרת הפרויקט מתוכנן אתר שיציג את כלל הפרויקטים, הצרכים הדחופים יותר ופחות, אופני ההשתלבות, ויאפשר דיון על כל אחד מהסעיפים, בזמן אמת.

מלבד כל אלו, במהלך ההאקתון ערכנו מפגש בלוגרים ופעילי רשת, לרבות חנה בית-הלחמי, דובי קננגיסר, טל שניידר, אסתי סגל, אור-לי ברלב ואחרים, על מנת לקבל דעה חיצונית על כלי האג’נדה, אכלנו לא מעט, והצלחנו לחסל מספר בלתי מבוטל של בקבוקי בירה. בסיומו של ההאקתון, בערב יום שבת, הצגנו את התוצרים שלנו בפני השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, שליווה אותנו במספר פרויקטים. השר הדגיש את חשיבות פעילותה של הסדנא, והביע תקווה שמשרדי ממשלה רבים ישתפו עמנו פעולה ויסייעו לנו לקבל את המידע הדרוש, תוך השארת העמותה בלתי-תלויה מבחינה ערכית, ואת המידע שאנחנו מציגים מהימן ונטול אינטרסים פוליטיים צרים.

אלו הם רק ראשי פרקים של הדברים עליהם עבדנו בסוף השבוע האחרון, ועליהם אנחנו מוסיפים לעבוד במרץ, על מנת להפוך את השלטונות הישראלים לנגישים יותר, ואת אזרחי ישראל לבעלי יכולת השפעה רבה יותר. אנחנו מבטיחים להוסיף ולעבוד, על מנת שבבחירות הקרובות יקבלו כל אזרח ואזרחית את מירב המידע ויוכלו להחליט באופן מושכל, התואם את האינטרסים שלהם ואת עקרונותיהם המוסריים.

צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5

“הקופסא השחורה” של המפלגות: על הנהגה, כוח וריבונות הציבור

אודי שפירא, ממפלגה פתוחה,  מעלה מחדש את הסוגיה כיצד ניתן להפוך את המפלגות לשקופות יותר ונקיות יותר, כך שחבר’ה טובים יוכלו להצטרף למשחק הפוליטי ולהשפיע. הוא מגם מציג את הקושי להשיג זאת באמצעות מערכת הדמוקרטיה הדינמית של הפיראטים הגרמנים. אולם, ייתכן שלפני שנוכל להבין כיצד להפוך מפלגות לשקופות, צריך להבין איך משחקי הכוח בתוך המפלגות עובדים, ובאילו אופנים ניתן להשפיע מתוך מערכי הכוח הפוליטי הקיימים. אציע בפוסט זה מנגון פשוט יחסית ואתמקד בשני שחקנים מרכזיים: מנהיגות וציבור המשפיע ישירות על ההתנהלות הפנימית במפלגה, קרי, מתפקדים במפלגות עם פריימריז, וחברי מרכז במפלגות ללא פריימריז (אני מתעלם כרגע מהשלב המורכב יותר, של חברי מרכז במפלגות עם פריימריז).

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

שלומות

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון של הסדנא לידע ציבורי לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

אני מתכוון להעביר הרצאה על אג’נדות\דגלים ולאחריו יהיה מפגש עם רביב דרוקר שיכלול שאלות שכבר הכנתי (בסוף המצגת) וגם כאלה שאאסוף במהלך השבוע מהקהל וממכם.
אחרי המפגש נישאר לתייג יחדיו חוקים וועדות באתר כנסת פתוחה.
מטרת המפגש היא לבנות קהילה (בהתאם לתוכנית העבודה) של אזרחים פעילים שירחיבו ויעשירו את האג’נדות ובכלל עולם החקיקה באתר כנסת פתוחה.

 

עמית גל כתב בפוסט הנהדר שלו על פעולת התיוג, אני רק אצטט :
“תיוג חוקים זה הבסיס לכל הפעילות שמתרחשת בסדנא. אחר כך בונים מזה את האג’נדות, מדרגים את הח”כים ומפלחים את המפלגות. תיוג הוא הדלק. שום דבר לא יזוז באמת ללא התיוג. כל אחד יכול לתייג, אין צורך בכל ידע טכנולוגי או פוליטי. לא צריך גם להתחייב לכלום, אפשר לתייג מהבית או מהטלפון, להקדיש לזה שעתיים שבועיות מוגדרות מראש, או לקפוץ פנימה בכל פעם שמתפנה לך קצת זמן. עיסוק מומלץ לישיבות ארוכות ומשעממות, מתאים לחיסול של זמן המתנה למענה טלפוני, או עד שאיזו תוכנה יורדת או סרט מסיים לרנדר. אפשר לחפש חוקים שאף אחד לא נגע בהם עדיין, או לעקוב אחרי מי שמעניין אותך. אפשר לקדם ככה חוקים שנראים לך חשובים, או לעורר התנגדות לחוקים שנראים לך מסוכנים. הכל מתחיל בתיוג.
רק אזהרה אחת: לא מומלץ לתייג בזמן שאתה משוחח בטלפון. מרגישים. תאמינו לי.”

 

בברכה,
אלון אנתין, מוביל צוות  אג’נדות\דגלים.

תשובות לגבות

זה היה שבוע של תשובות לגבות. ואני אסביר:

מאז שהצטרפתי לחבורה המשעשעת של הסדנא, אני מוצא את עצמי מדבר בדרך כלל עם הגבות של האנשים. הן מתרוממות וצונחות, מתכווצות ומתרחבות, שתיהן ביחד או כל אחת אוטונומית. להלן תמליל שיחה לדוגמה, בעת מפגש, נניח, משפחתי:

הגבות: אז… מה אמרת שאתם עושים שם באתר הזה?

אני: זה לא אתר, זאת סדנא לידע ציבורי, שעושה כל מיני פעולות, בעיקר טכנולוגייות, לרוב ברשת, אבל הכל כדי להנגיש מידע ממסדרונות השלטוןלציבור.

הגבות: מה אתה אומר? (הוא תמיד נראה לי קצת מוזר…).

אני: וזה עוד לא הכל: על אותה פלטפורמה, הציבור יכול ואף מוזמן לקחת חלק פעיל. זאת אומרת הצינור הוא דו כיווני. האזרח יכול לעקוב מקרוב אחר התנהלות נבחרי הציבור לא רק במליאה, אלא גם בוועדות הכנסת, אבל גם לפעול כשהוא מרגיש צורך, לתקשר עם הח”כ שהצביע בעד או נגד חוק מסויים, או לנסות לשכנע אותו לפני ההצבעה. אתה קולט מה זה יכול לעשות לדמוקרטיה?

הגבות: בטח… בטח קולט (שמישהו ייקח אותו ממני)

המשך קריאה…