בקרוב תיערכנה הבחירות המקדימות לכנסת, לקראת הבחירות הכלליות, אבל לפעמים מרוב דיבורים על הדבר, קשה לעתים להבין מהו הדבר עצמו. כלייט בלומר בעצמי בנושאים הפרלמנטרים, אני יודעת כמה זה מבלבל – ועל כן אנסה לעשות קצת סדר ולהסביר כיצד מתנהלות הבחירות המקדימות, תוך מתן דגש לפריימריס במפלגות הגדולות.
בבחירות הכלליות אנחנו קובעים כמה מנדטים יהיו לכל מפלגה, כלומר, כמה נציגים שלה ישבו בכנסת – כאשר ככל שמספרם רב יותר, כך מידת ההשפעה של המפלגה תגדל, הן כמחוקקים והן אם מפלגה זו תצטרף לממשלה.
הבחירות המקדימות לכנסת הן השלב הראשוני – זה שעתיד לקבוע כיצד תיראה רשימת המפלגה לכנסת – כלומר, מי יהיו הח”כים מטעמה. כך למשל, אם ישראל ישראלי ייבחר בפריימריס למקום השמיני ברשימת המפלגה לכנסת – אולם מפלגתו תקבל רק שבעה מנדטים, הוא לא יהיה ח”כ. לעומת זאת, אם הוא יכהן במקום השני ברשימת המפלגה, וזו תקבל את אותם שבעה מנדטים, הוא יכהן כחבר כנסת.
כלומר, ככל שמועמד מקבל קולות רבים יותר בפריימריס, כך הוא ממוקם גבוה יותר ברשימת המפלגה לכנסת, וסיכויים לכהן כח”כ עולים.
ישנן מספר שיטות הנהוגות לבחירות מקדימות. הסקאלה נעה בין בחירות על ידי בכירים במפלגה לבין בחירות של כלל אזרחי המדינה (שיטה הנהוגה רק בארצות הברית). בישראל כל מפלגה רשאית להחליט באיזו שיטה יונהגו הבחירות המקדימות שלה.
בעוד שהמפלגות הגדולות בישראל – העבודה, קדימה והליכוד וכן הבית היהודי – מקיימות הליך פריימריס דמוקרטיים, בקרב כלל מתפקדי המפלגה שעברו תקופת אכשרה, קרי,פרק זמן קבוע שרק לאחר סיומו ניתן להצביע, על מנת למנוע מאזרחים להתפקד למפלגות רק לצרכי הפריימריס, שש מהמפלגות הבינוניות מקיימות בחירות מקדימות. בל”ד, העצמאות יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע”ם-תע”ל וש”ס בוחרות את רשימתן לכנסת על ידי ועדה מסדרת או על ידי ראש המפלגה, ולא מקיימות פריימריס. בין לבין עומדות חד”ש ומרצ, בהן הבחירות מתבצעות בוועידת מרכז המפלגה.
דמוקרטיה פופוליסטית
שיטת הפריימריס הדמוקרטית, במסגרתה יכולים כלל חברי המפלגה הם במידה רבה אליה וקוץ בה. מחד, היא מאפשרות השתתפות ציבורית גדולה יותר, ותורמת להגברת השקיפות – אולם מאידך, היא עלולות ליצור הטייה שאינה בהכרח מייצגת את מצביעיה של המפלגה בכנסת. אחת הביקורות המרכזיות שמעלים מבקריה הלא מועטים של שיטת הפריימריס הדמוקרטית, היא כי זוהי שיטה פופוליסטית, שעלולה למשוך “קבלני קולות” ולהרחיק את המפלגה ממצעה המקורי.
כך למשל לקראת הפריימריס במפלגת העבודה שנערכו בשנת 1992, פקד הח”כ לשעבר יעקב שפי, שהיה באותה עת יו”ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, רבים מעובדי התעשייה האווירית ובני משפחותיהם לשורותיה של העבודה – רבים מהם התפקדו בראש ובראשונה על מנת לקדם את שפי. הוא זכה ב-4,187 קולות, שהקנו לו את המקום ה-35 ברשימת המפלגה לכנסת. בבחירות הכלליות לכנסת ה-13 קיבלה מפלגת העבודה 906,810 קולות, שזיכו אותה בלא פחות מאשר 44 מנדטים, ושפי כיהן כחבר כנסת במפלגת השלטון.
באוקטובר 1993, הובאה הצעת חוק התקציב לקריאה ראשונה – וח”כ שפי הצביע כנגדו, שכן זה כלל קיצוץ בתעשייה האווירית. מאחר ועל הצעת חוק התקציב מוטלת אחידות קואליציונית, הצבעתו עלולה הייתה להפיל את הממשלה, אולם הלחץ שהפעילו עליו חבריו לסיעה לא שינה את דעתו, וכאשר נשאל מדוע עשה זאת, הסביר כי נאמנותו נתונה בראש ובראשונה לעובדי התעשייה האווירית.
גם בליכוד הבינו את השיטה, ומתפקדי הליכוד, החל בסיעתו של משה פייגלין, איש ימין קיצוני המפורסם ברשימת המומלצים שלו וכלה ב”ליכודניקים החדשים”, אנשי שמאל שמבקשים לשנות את פני המפלגה, ניתן לראות כמויות הולכות וגדלות של גופי מתפקדים בעלי אג’נדה משותפת, שמבקשים להשפיע על אופי הליכוד, וייתכן (במקרה של “הליכודניקים החדשים”, אף סביר מאוד) שמתפקדיהם של המפלגה אינם עתידים להצביע עבורה בבחירות הכלליות. לדוגמא, ניתן לבחון את הקיבוצים, בעלי בריתה המסורתיים של מפלגת העבודה עוד מימי מפא”י, המפעילים לחץ על על יו”ר העבודה, שלי יחימוביץ’, לאור המלצתה לאחד את מחוז הקיבוצים ומחוז המושבים בפריימריס הקרובים. מחוז הקיבוצים אוחז בכ-7,500 מתפקדים במפלגה, ועל אף שבבחירות הקודמות הצביעו רוב תושבי הקיבוצים למפלגת קדימה, הם עדיין מהווים למעלה מ-10% ממתפקדי המפלגה.
ועכשיו מה?
כל מועמד בפריימריס מחויב בחוקים מסוימים, שמגבילים, בין השאר, את גודל התרומות וההון העצמי שמושקע בקמפיין הבחירות שלו וכן בתנאים להשתתפותו. מועמדים יכולים להיות ח”כים מכהנים מטעם המפלגה, או אנשים חסרי ניסיון פוליטי שמעוניינים להצטרף לרשימה. כל מתפקדי המפלגות בהן נערך הליך פריימריס דמוקרטי, כאמור – העבודה, הליכוד, קדימה והבית היהודי, העומדים בתנאי תקופת האשכרה, שנעה בין 13 חודשים בליכוד ובקדימה לששה חודשים במפלגת העבודה, יכולים להצביע. אם אינכם פקודים כיום, לא תוכלו להשפיע על תוצאות הפריימריס עד הבחירות הבאות, אולם אם אתם כבר מתפקדים, כדאי שתעשו מחקר שוק דקדקני. בבחירות המקדימות האחרונות של הליכוד, לדוגמא, עם 48,458 מצביעים, בממוצע כל 1,794 בני אדם קבעו מי יהיה כל אחד מ-27 חברי הכנסת של המפלגה. בבחירות הקרובות צפוי הדבר להשתנות, עם עלייה גבוהה בכמות המתפקדים בכל המפלגות, חלק נכבד מהם צפוי להצביע בפריימריס, ויחד עם זאת, יכולת ההשפעה של מתפקדי המפלגות היא גדולה, ולהצבעתם יש חלק גדול בעיצוב פניה של הכנסת הבאה.
בכנסת פתוחה אנחנו מציעים מידע רב אודות ח”כים שמכהנים בכנסת הנוכחית. תוכלו לצפות בשיעור הנוכחות שלהם בכנסת, בהצעות חוק שהציעו ובאג’נדות בהם תמכו, שעשוי לסייע לכן ולכם לבחון מי מהם תרצו שייצג אתכם גם בכנסת הבאה. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים לספק מידע אודות פעילותם של מועמדים ש-ובכן, טרם פעלו, כך שהאמצעים שלנו לבחינת מועמדים מוגבלים ומטה. כאן אתם נכנסים – קראו הצהרות, בחנו פעילות ציבורית של מועמדים, הבינו מהי האג’נדה. הנחו אתם את הדרך. אנחנו נשמח לשמוע על כל מסקנה שעשויה להיות לכם.
אולי, סופסוף, הכנסת הבאה באמת תייצג את הציבור.
