ארכיון תגיות עבור : מידע פתוח

Talk at the Open Knowledge Festival 2014. July 16th at Kulturbrauerei in Berlin. Attribution: Gregor Fischer, www.gfischer-photography.com/ 16.07.2014

האם מידע פתוח עלול להסב נזק? (רשמים מפסטיבל הידע הפתוח בברלין)

okfest2014

במסגרת מפגש פיתוח ביום שני האחרון בתל אביב, שבי (קורזן) ואני חלקנו כמה מהרשמים שלנו מפסטיבל הידע הפתוח בברלין. כמו בפסטיבל עצמו גם השיחה שלנו למעשה לא נשארה בהייפ של איזה מגניב זה ידע פתוח והתרגמה מהר לשאלה לגבי מה מעבר לנתונים ומה לגבי אימפקט. דובר הרבה על מה היא האג׳נדה של הסדנא ומה מקשר בין הפרויקטים מעבר לאיזו אידיאולוגיה טכנוקרטית לגבי מאגרי נתונים וקוד. רציתי לנצל את הבמה בכדי לחלוק איתכם את תרומתי לכנס.

השתתפתי בפאנל אודות שקיפות תקציבית שאירגנה לוסי מפרוייקט ה-אופן ספנדינג וה-סקול אוף דאטה של ה-אופן קנולדג׳ (ה-ק׳ וה-ד׳ רפות). היה מרתק לשמוע (בלי מילימטר של אמפתיה מצידי) על מאמציהם של ההולנדים לסיים להעביר את כלל 200 המועצות המקומיות לדיווח רבעוני שוטף על כל היבטי תקציביהם (הוצאות, הכנסות, רכש, שכר, תמיכות, חוזים…) בפורמט אחיד וניתן להשוואה ע״פ נתונים דמוגרפיים וגיאוגרפיים עדכניים… אופפףףף… גורם לקנאה רבה ועם זאת גם קצת מעודד שזה אכן קיים ואפשרי (בהינתן מדינה מתוקנת וכו׳…). היה גם מעניין לשמוע על הצורך והאתגרים שביצירת סטנדרטים אחידים ועל כך שבכל זאת ישנה הצלחה מסויימת ביצירת אותם סטנדרטים. פרויקט האופן ספנדינג מנסה גם לאסוף מידע כזה בצורה מרוכזת ובפורמט אחיד פחות או יותר כדי לרכז משאבים טכנולוגיים בעולם. אין ספק ששווה שניקח את זה בחשבון כי לא ממש התייחסנו לזה כמו שצריך עד עכשיו. מעבר לזה היה דיון מעניין (בפורמט הספקטוגרם החביב על הקהילה) בנוגע לשאלות מפתח וביניהן מי הקהל שלנו ועד כמה אנחנו אמורים לתקשר את השאלות התקציביות לכלל הציבור. היו דעות לכאן ולכאן אבל עושה רושם שהמסקנה הרווחת היא שלא די בפרויקטים טכנולוגיים כדי לתקשר סוגיות תקציביות ויש צורך להבין כמו שגם אנחנו הבנו שעלינו לעבוד ברשת עם גופים כמו עיתונות, עמותות, נבחרי ציבור, מכוני מחקר ואחרים בכדי לעבות את השיח הציבורי ואת המעורבות האזרחית ולהגיע לאימפקט אמיתי. התרומה שלי היתה התגלגלות הסיפור שלנו עם ההעברות התקציביות, מפרשת אזרחים פותחים את ועדת הכספים ועד התפקיד אותו אנו ממלאים בימים אלה בדיונים סביב הבג״ץ של סתיו שפיר והעבודה שלנו מול אגף תקציבים לקראת תקציב 2015.

Talk at the Open Knowledge Festival 2014. July 16th at Kulturbrauerei in Berlin. Attribution: Gregor Fischer, www.gfischer-photography.com/ 16.07.2014

Talk at the Open Knowledge Festival 2014. July 16th at Kulturbrauerei in Berlin.
Attribution: Gregor Fischer, www.gfischer-photography.com/ 16.07.2014

הפאנל השני בו דיברתי היה מרתק וכותרתו היתה ״האם נתונים פתוחים יכולים להסב נזק?״ (Can Open Data Go Wrong?) (כן!) (Yes!) הסשן שאורגן ע״י חברי מארגון ה-Engine Room שעוסקים הרבה בניהול מידע אחראי, כלל ארבעה ״סיפורי אימים״ על פתיחת נתונים בריאותיים, נתוני קרקעות, נתונים על בקשות חופש מידע וגם נתונים תקציביים (עבדיכם הנאמן). אני לא אכביר כי למעשה יש תיעוד כמעט מילה במילה של הסשן ב-Etherpad אבל הדיון היה מרתק ממש וגם הוביל לכמה וידויים מהקהל ובאופן כללי הרגשה של התבגרות מסויימת של הקהילה והשיח. בריא למדי. אני מצרף גם את השקופיות שלי פה לשיקופכם.

בנוסף לסשן, טין מהאנג׳ין-רום ואני התראיינו לפודקאסט של האופן-קנולדג׳ ויצא די נחמד, אז אני ממליץ להאזין.

 

יש גם מדבקות, שכבר מככבות על כמה מהלפטופים שלכם. יש עוד מזה אצל שבי ונועם וגם אצלי אם תרצו:

 

I [ambivalence] DATA

מידע פתוח ופוליטיקה: הילכו שניהם יחדיו?

חוויות מיום המידע הפתוח הבין-לאומי

וושינגטון, 2014.

מאת: יותם מנור

odd2013bigroom

“fly a.p.i. fly

on the wings of civic hacks

open data day”

– ODD Haiku (editable here)

 

לא מזמן מצאתי את עצמי בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות והמידע הפתוח, ארצות הברית של אמריקה. התמזל מזלי, ויום המידע הפתוח, האקתון בינלאומי לקידום מידע פתוח, התקיים במהלך אותו ביקור קצר. כדי לסבר את האוזן, מדובר בלא פחות מ- 161 אירועים שונים, בחמש יבשות. כמו רבים, גם אני לא ויתרתי על ההזדמנות לקחת חלק ביום החגיגי, כך שאת מרבית יום השבת ב-22.2 ביליתי בכנס המרתק שהתקיים בבירה, וושינגטון D.C..

אחד מהשיקולים שהכריעו לטובת האירוע ב-DC, לעומת שאר המוקדים שבחוף המזרחי, היה האופי המיוחד שלו. בעוד שהאירוע הניו-יורקי – המתחרה המוביל – התנהל בפורמט מקובל של האקתון, האירוע ב-DC ביקש לבטא את מלוא מרחב האפשרויות של “Open-Data”: גם פיתוח, אבל גם קידום חקיקה, סטנדרטיזציה ותקנון של חשיפת מידע לציבור הרחב, מחקר, ניתוח והנגשת מידע, וכן הלאה. כמו כן, הקרבה למרכז הכוח הפוליטי המשמעותי ביותר בעולם בהחלט הייתה ניכרת, והרגשתי כמבקר ליום אחד באקו-סיסטם ייחודי שנמצא שם גם בשאר ימות השנה.

בסך הכול, הם מקדימים אותנו בכמה שנים מבחינת המגוון, היכולות, האתגרים וההישגים. שזה מצוין, כי יש ממי ללמוד.

תיקון העולם יחכה

הכנס התנהל במהלך ימי שבת-ראשון (לצערי הגעתי רק במהלך  השבת) וכלל מספר סדנאות ובעיקר עשרות קבוצות משימה, שהכילו של בין שניים לשמונה משתתפים, והתארגנו באופן וולונטרי על מנת לקדם פתיחה, ניתוח והנגשה של מידע.

באופן מפתיע למדי, המטרות המוצהרות לא כללו אף הישג קונקרטי בתחום המידע הפתוח, ואפילו לא את הכרח השימוש בו. ג’וש טאוברר מ-GovTrack, מהמארגנים הבולטים של הכנס, הצהיר בנאום הפתיחה שבסוף שבוע אחד אנחנו לא עומדים לפתור שום בעיה בעולם, וגם לא מנסים. האווירה והמטרות עוצבו בהתאם, והדגש ניתן על העלאת המודעות לחשיבות של מידע פתוח, לחשיפה לקהלים חדשים, לקידום פרויקטים שהתחילו באירוע וימשיכו אחריו, ולמתן הזדמנות לשיתופי פעולה חדשים בין הגורמים השונים משלל הארגונים שהגיעו או ארגנו.

כלומר, לא “ההאקתון הסדנאי הרגיל שלך”, ואולי דווקא זו סיבה טובה להעיף מבט נוסף ולהבין מה בולט וראוי לציון.

יותר גיוון במשתתפים, בפרויקטים ובתחומי העיסוק

קודם כל, הדמוגרפיה שונה מאוד מזו שמאפיינת את ההאקתונים אצלנו. למשל, אחוז הנשים היה גבוה מאוד. לא יודע אם הן היו הרוב, אבל היה מספיק מהן כדי לגרום לי לתהות האם אכן כך המצב. כמו כן, אחוז גבוה מהנוכחים בכנס לא היו מפתחים: חלקים היו אנשי מיפוי, אנשי ממשל, עיתונאים, מעצבים, כלכלנים, סטטיסטיקאים, אנשי דאטה, ועוד. אמנם המתכנתים היו מיעוט מובחן ומשמעותי, אך הם היו חלק מהמכלול, ולא המכלול כולו.

גם תמהיל הפרויקטים היה מעניין ביותר, וניתן להתרשם מחלקם כאן. למשל, היו די הרבה פרויקטים גיאוגרפיים. היבט אחר, משמעותי יותר, היה הדגש הבין-לאומי. לצד פרויקטים בדגש מקומי, שעסקו בוושינגטון עצמה או בערים אחרות בארצות הברית, או פרוייקטים לאומיים, הייתה התעסקות ענפה בפיתוח בין לאומי: מעקב אחר חברות בין לאומיות, מדידה אפקטיבית יותר של השקעה במדינות מתפתחות, וכדומה. אני הצטרפתי לצוות חשיבה על שימוש באינדיקאטורים כלכליים כדי למדוד באופן אמין את האפקטיביות של ההשקעה הכלכלית בפיתוח באפגניסטן, כפי שזו מתבצעת כיום ובהיקפים רחבים (ללא מסקנות פורצות דרך נכון לכתיבת שורות אלו). לא מן הנמנע שלנוכחות של הבנק העולמי, שאירח את הכנס ואימץ לאחרונה אסטרטגיית מידע פתוח (אפשר להתרשם ממנה כאן), היה קשר לכך.

כי מציון תצא תורה?

המערכת האקולוגית (ה”אקו-סיסטם”) של המידע הפתוח בארצות הברית מפותחת בכמה סדרי גודל מזו שלנו, ונראה כי המדיניות של אובמה נושאת את פירותיה. קואליציית הארגונים שלקחו חלק בארגון האירוע מלמדת על כך: GovTrack, חברה עסקית קטנה המתקיימת מעיסוק במידע פתוח במשך כל השנה; הבנק העולמי, אחד המוסדות הכלכליים הבין לאומיים החשובים ביותר; עמותת Sunlight Foundation הפועלת לקידום ממשל פתוח ושקיפות; הסוכנות הממשלתית לפיתוח בינלאומי USAID – כל אלו לקחו חלק בארגון האירוע וחתומים על הצלחותיו והישגיו. כמו כן, נציגי הבית הלבן ו-Data.Gov נכחו בכנס והציעו לכל דורש את עזרתם ומומחיותם בגישה למידע הממשלתי הקיים.

חוץ מלקנא, ניתן גם לראות בכך מודל אפשרי עבורנו, או לפחות קריאת כיוון לקראת התפתחותה של הסדנא בעתיד. לאור ההבדלים שהתגלו בין ניו-יורק לדי-סי, לא יכולתי שלא לראות בכנס חזון אפשרי עבור הקהילה הירושלמית השואפת לנצל את הקרבה לגורמי ממשל ולגופים הרבים העוסקים במדיניות ציבורית בבירה.

לא רק ריבוי הגופים, אלא גם ריבוי תחומי ההתמקצעות שלהם בלט לעין. כל ארגון הביא עמו לכנס את יתרונו היחסי: פיתוח או ניתוח, מאבק לפתיחת המידע או דווקא ההסדרה של הנגשתו על ידי גוף ציבורי. זהו כמובן מצב רצוי בהתחשב באופי החיים הפוליטיים בוושינגטון, אך בארץ, כמדומני, עשוי המצב להיות שונה. בתרבות פוליטית של מדינה קטנה, של “כולם מכירים את כולם” ו”חבר מביא חבר” יש ערך גדול לריכוז של המאמץ על פני פיזורו בין עשרות ארגונים שונים כמו שקורה בוושינגטון. לכן, יתכן ועבורנו בסדנא, הדרך הנכונה היא דווקא להוביל את תחום המידע הפתוח בארץ על שלל גווניו. לשם כך, עלינו להתמקד לא רק בפיתוח אלא להתרחב לאזורי פעילות נוספים. בין אם נעשה זאת כחלק מהפעילות שלנו בתוך הסדנא, ובין אם באמצעות הרחבה והעמקה של שיתופי הפעולה עם ארגונים קיימים, ממשלתיים, עסקיים או אזרחיים; הוותק, הניסיון והמוטיבציה של הסדנא ומתנדביה יכולים להמשיך ולשמש ככוח מניע חזק לתנופה בתחום.

כמובן שיש לקחת בחשבון את ההשפעה של שיתופי הפעולה הללו, לטוב ולרע, על אופי הפרויקטים שיבחרו. ברור שהדגש שניתן לפעילות בין לאומית בכנס היה קשור במעורבותו של הבנק העולמי בארגון הכנס, וניתן למצוא קשר דומה בפרויקטים של הסדנא שמתארחים בגוגל, או בספריה הלאומית, או בכל מקום אחר בו נבחר להיות בעתיד.

ואם כבר נגענו בסוגיה הבין-לאומית, נסיים בכך. יכול להיות שבשבילנו זה עוד קצת מוקדם, בסדנא בכלל ובקהילה הירושלמית המתפתחת בפרט, אבל היה משהו מאוד מעורר השראה בעיסוק הבין-לאומי – ואם אנחנו רוצים לחלום את עצמנו קדימה, אפשר גם לחלום על זה. אולי בעוד כמה שנים, נוכל לספר בגאווה שגם בתחום המידע הפתוח, יש אמת בפסוק “כי מציון תצא תורה”.

יותם מנור הוא מתנדב מהקהילה הירושלמית של הסדנא לידע ציבורי, בוגר המחזור הראשון של תכנית -hackita וכיום מפתח כלי חדש בשם “כיכר המדינה” במסגרת -כנסת פתוחה.
חוץ מזה יותם הוא סטודנט לתואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, פעיל ב”זרעים של שלום” ובפואטרי סלאם ישראל, וכותב ב-כיכר אשוקה בנושאי יזמות חברתית.

לקראת הבחירות: מה עשינו בהאקתון, ומה עוד נעשה

הבחירות הקרובות מציבות מבחן חשוב בפני הציבור הישראלי. בשנה וחצי האחרונות הציבור הישראלי עבר, במובנים רבים, שינוי תודעתי רחב-יריעה. בין אם על ידי יציאה לרחובות, השוואת מחירים בין רשתות וחרמות צרכנים ואופן חשיבה ביקורתי יותר לגבי נבחרי הציבור והמידע שאנו מקבלים בעיתונות, אזרחי ישראל מראים מודעות פוליטית גבוהה יותר, ורצון להיות חלק ממנגנון קבלת ההחלטות.

בחירות לכנסת, במידה רבה, מהוות מיצוי של זכותנו הדמוקרטית. הן מעניקות לאזרח את היכולת לבחון את פעולותיהם של נבחריו, ולהחליט מיהם הפוליטיקאים המייצגים אותו בצורה הטובה ביותר. הבעייה מתעוררת כאשר יכולת ההשוואה מוגבלת, וקשה להבין מי עשה מה ומתי.

הכלים שאנחנו מפתחים בסדנא מיועדים לאפשר לכל אזרח ואזרחית לקבל את ההחלטות בעצמם – באופן בלתי אמצעי, מבלי ללכת לאיבוד בתוך טורי פרשנות משוחדים ותוך שכלול האלמנטים החשובים ביותר לכל אחד ואחת. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות זאת. את המידע שלנו אנחנו שואבים ישירות מאתר הכנסת, החשב הכללי וגופים מדיניים אחרים, ובאמצעות קודי תוכנה מתממשקים לאתרי הפרויקטים השונים, לרבות אתר כנסת פתוחה. הכל כתוב בקוד פתוח, מתוך תפישה אידיאולוגית שכולנו חולקים, לפיה לכל אדם ראויה גישה מלאה למידע, במיוחד לכזה שמשפיע על חייו.

בימים אלו, כאשר הבחירות נושפות בעורפנו, שמנו לעצמנו למטרה לשפר את מגוון הכלים שאנחנו מציעים, ולהגדיל את כמות המשתמשים בהם. לכך הקדשנו את ההאקתון בסוף השבוע האחרון. כשבעים מהפעילים שלנו – תוכניתנים, מעצבים, אנשי תוכן ורעיונאים, נפגשו ב-HUB בתל אביב במטרה להעלות מדרגה את כלל הפרויקטים שלנו, תוך מתן דגש מיוחד לכנסת פתוחה.

עדכוני כנסת פתוחה

על מנת להיות ידידותיים למשתמש ככל האפשר, כמה מהמתנדבים שלנו כתבו הסברים מפורטים לכל אחד מהכלים, אופני השימוש בהם וכלל הפונקציות שהם מאפשרים – כך שאם לא הבנתם דבר או שניים עד עכשיו, כיום תוכלו להשתמש בהסברים. בתוך כך, עסקו מתנדבים אחרים בשיפור סרגלי הכלים, שיפורי ביצועים ועוד, צוות המעצבים שלנו התחילו לעבוד על סקיצות חדשות לעמודי הח”כים, וטובי המפתחים שלנו עובדים על יצירת אפליקציית מובייל נוחה יותר, שתאפשר גישה לתכני כנסת פתוחה מטלפונים חכמים.

מנגנון האג’נדות

אחד הכלים הייעודיים החשובים ביותר שלנו, שעתיד לקבל מתיחת פנים רצינית בשבועות הקרובים, הוא מנגנון האג’נדות. הרעיון הבסיסי שעומד במרכזו הוא שלכל אזרחית ואזרח יש עקרונות יסוד, המנחים אותם בבואם להצביע. מטרתנו היא לתת את הכלים לסיווג מפלגות וח”כים לפי אותם עקרונות. כל אדם או גוף רשאי לערוך אג’נדה, ולפיה לסווג הצעות חוק. לדוגמא, עורך שבראש מעייניו עומד עיקרון זכויות האדם, יכול להחליט אם הצעת חוק מסוימת משרתת את האג’נדה או פוגעת בה. ברגע שהצעת החוק מסווגת, היא מסתנכרנת אוטומטית עם כלל הח”כים שהצביעו בעדה או נגדה. כך שאם ישראל ישראלי מחליט שהצעת חוק תומכת בזכויות האדם, הח”כים שהצביעו בעדה מופיעים כתומכים בזכויות האדם, לפי העריכה של ישראל ישראלי, ולעומתם, הח”כים שהצביעו נגדה, אינם תומכים בזכויות האדם. האג’נדה תופיע בעמוד הח”כ ובעמוד המפלגה אליה הוא משתייך, ותקודם לפי כמות הצעות החוק שדירג העורך ומספר העוקבים שלה.

העיקרון שמנחה את מנגנון האג’נדות, הוא שאנשים שונים תופשים נושאים באופנים שונים. בעוד שישראל סבור שהצעת חוק מסוימת תומכת בעיקרון זכויות האדם, ישראלה דווקא תחשוב שהיא שוללת את זכויות האדם. כוונתנו אינה לומר לאנשים כיצד לחשוב, אלא להעניק כלים שיסייעו לאזרחים לייצג את דעותיהם באופן המהימן ביותר, ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות וההצבעה המושכלת. בעוד כשבועיים הכלי עתיד להציג אינפוגרפיקות ברמה גבוהה יותר, ויאפשר הטמעה נוחה יותר של התוצרים ברשתות החברתיות, אולם אתם ואתן מוזמנים להתרשם מהכלי ולהתחיל לערוך כבר עכשיו. כמובן שהצבעותיכם יישמרו לאחר עדכון הגרסה.

רשויות מקומיות פתוחות

בהאקתון התחלנו לעשות צעדים משמעותיים לקידום הפרויקט, שמטרתו לייצר כלים להנגשת הרשויות המקומיות, החל בתקציב וכלה בישיבות מועצה. המטרה היא לעודד ערוצי תקשורת פתוחה בין התושבים לבין המועצה המקומית, ולעודד מעורבות גדולה יותר של התושב בהתנהלות הרשות. כך, אנו מתכננים בעתיד לפתח אפליקציה דרכה יוכלו התושבים לדווח בזמן אמת על תקלות. כפיילוט, התחלנו בהנגשת הנכסים העירוניים של עיריית ירושלים, כולל מיקום גיאוגרפי ופונקציונאליות.

התקציב הפתוח

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013, אנחנו עובדים על דרכים חדשות להפוך את התקציב לנגיש יותר, נהיר יותר וקל יותר לשיתוף ברשת. האתר הנוכחי שלנו להנגשת תקציב המדינה מאפשר לראות מגמות תקציביות משנת 1992, להשוות בין ההקצאה והשימוש בפועל, לקבל את הנתונים באופן ריאלי ונומינלי ועוד – ובכוונתנו להוסיף אפשרויות פילוח נוספות, תצוגות גרפיות שונות ועוד, על מנת להפוך את התקציב לשקוף ופשוט לקריאה אף יותר.

הנגשת המידע מאגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה

תפקידו של אגף המפקח הכללי הוא להבטיח שהמלצות ועדות הביקורת השונות, לרבות מבקר המדינה, יקבלו ישום בפועל – אולם כיום אופני היישום אינם נגישים לציבור, בהיותם מרוכזים במסמכים עבי-כרס המקשים על המעבר מההמלצה ליישומה. בכוונתנו להשתמש בשיטה דומה לזו בה השתמשנו באתר המעקב אחר המלצות ועדת טרכטנברג, ולהבטיח לציבור גישה נוחה להחלטות אגף המפקח הכללי, ולהצלבתן עם ההמלצות המקוריות.

קהילה פתוחה

כחלק מהאידיאולוגיה המנחה אותנו, אנו רוצים להבטיח כי הקשר בין נבחרי הציבור לבין קהל הבוחרים יהיה דו-כיווני – כלומר, שלבוחרים תהיה יכולת השפעה בכל שלבי קבלת ההחלטות ויישומן. לשם כך אנחנו עובדים על מערכת קהילה פתוחה, שתהווה חלק מפרויקט מפלגה פתוחה ותאפשר ערוצי קשר ישיר בין הבוחר לנציגיו. כמקרה מבחן, החלטנו לנסות לראות כיצד להפוך את הסדנא, כעמותה בעלת רוב מכריע של מתנדבים וקומץ שכירים (למעשה, שניים בלבד), לפרויקט של קהילה פתוחה. במסגרת הפרויקט מתוכנן אתר שיציג את כלל הפרויקטים, הצרכים הדחופים יותר ופחות, אופני ההשתלבות, ויאפשר דיון על כל אחד מהסעיפים, בזמן אמת.

מלבד כל אלו, במהלך ההאקתון ערכנו מפגש בלוגרים ופעילי רשת, לרבות חנה בית-הלחמי, דובי קננגיסר, טל שניידר, אסתי סגל, אור-לי ברלב ואחרים, על מנת לקבל דעה חיצונית על כלי האג’נדה, אכלנו לא מעט, והצלחנו לחסל מספר בלתי מבוטל של בקבוקי בירה. בסיומו של ההאקתון, בערב יום שבת, הצגנו את התוצרים שלנו בפני השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, שליווה אותנו במספר פרויקטים. השר הדגיש את חשיבות פעילותה של הסדנא, והביע תקווה שמשרדי ממשלה רבים ישתפו עמנו פעולה ויסייעו לנו לקבל את המידע הדרוש, תוך השארת העמותה בלתי-תלויה מבחינה ערכית, ואת המידע שאנחנו מציגים מהימן ונטול אינטרסים פוליטיים צרים.

אלו הם רק ראשי פרקים של הדברים עליהם עבדנו בסוף השבוע האחרון, ועליהם אנחנו מוסיפים לעבוד במרץ, על מנת להפוך את השלטונות הישראלים לנגישים יותר, ואת אזרחי ישראל לבעלי יכולת השפעה רבה יותר. אנחנו מבטיחים להוסיף ולעבוד, על מנת שבבחירות הקרובות יקבלו כל אזרח ואזרחית את מירב המידע ויוכלו להחליט באופן מושכל, התואם את האינטרסים שלהם ואת עקרונותיהם המוסריים.

קריאה לראש הממשלה: פרסם הודעת תמיכה בנושאים של ממשל פתוח ומידע פתוח

במחאה הנוכחית קיים רצון לשינוי בתחומים רבים. אזרחים הגיעו למציאות שאינה רצויה מבחינתם, לא בטוח שהם יודעים מדוע היא קיימת או איך משפרים אותה אבל הם יודעים שהמצב לא טוב. אחת הסיבות לכך שאנו לא יודעים מדוע המצב גרוע הוא כי אין לנו מידע על המצב. מידע על המצב הכלכלי, הממשלתי והחוקתי. יש רסיסי מידע אבל אין מידע שלם, מקיף ומעודכן שזמין לציבור. מידע שקל לעבדו ולנתחו.

כיום בעולם ישנן יוזמות רבות של ממשל פתוח. היבטים מרכזיים בתחום זה הם שקיפות, אחריותיות (Accountability) ושיתוף ציבור. במדינות מערביות רבות המנהיגים מתייחסים ברצינות רבה לנושא והוא חלק מרכזי בסדר היום שלהם.

בארה”ב, אובמה ביומו הראשון לתפקיד פרסם מזכר שמצהיר על מחוייבותו לתחום הממשל הפתוח. במזכר זה יש קריאה ברורה לזרועות הממשל השונות לנהוג בדרך של שקיפות ושיתוף ציבור.
בבריטניה, ראש הממשלה קמרון הכריז על פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים כחלק מיוזמה לשפר את השירות הממשלתי ולאפשר לאזרח לבקר את ההתנהלות הממשלתית.

אף בישראל ישנן פעולות לקידום ממשל פתוח המבוצעות על ידי משרדו של השר מיכאל איתן.

ועדיין, בישראל חסרה קריאה ברורה של ראש הממשלה לממשל פתוח ומידע פתוח, קריאה שתשדר מסר ברור לכלל משרדי הממשלה שזוהי הדרך בה הם אמורים לפעול. שקיפות, שיתוף ציבור, פרסום מאגרי מידע – לא רק כשמבקשים אלא באופן יזום. קריאה שאומרת “המידע הממשלתי שייך לציבור שמממן אותו”.

צריכה להיות הבנה שמידע פתוח הוא לא קובץ PDF סרוק אלא מידע בפורמטים פתוחים שמאפשרים למפתחי תוכנה ואזרחים להבין אותו ולעשות בו שימוש יעיל כמו שנעשה בפרויקטים כנסת פתוחה ו- התקציב הפתוח.

כאשר לאזרחים יהיה מידע מלא, שלם, עדכני וקל לעיבוד על פעולות הממשלה נוכל למנוע את “ההפתעה” שפתאום המצב לא טוב. נוכל לזהות כשלים ברגע שהם קורים, בהינתן הנכונות הממשלתית נוכל גם להציע רעיונות לשיפור ולבנות ביחד ממשל טוב יותר.

האזרחים מעוניינים להשתתף ולתרום וראוי שראש הממשלה יסייע להם ויאמץ את עקרונות הממשל והמידע הפתוח באופן פומבי.