לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מלך. ואז הכל היה נורא פשוט. המלך אמר להרים ידיים – כולם הרימו. אבל אז, יום אחד מלך אחד, יווני במקרה, החליט שהספיק לו, ופרש. מה שנולד כמעט במקרה זה הרעיון המוזר הזה שרץ עד היום: הדמוקרטיה. העם מחליט, נציגיו עושים. מאז ועד היום, כשמישהו מעוניין להנהיג, הוא צריך תחילה לשכנע את רוב הציבור שהוא הוא נציגו האמיתי. את המטרה הזו יש שתי דרכים להשיג: דרך האג’נדה, ודרך המאגיה.
זהו. כרינו מספיק מידע מאתר הכנסת ועכשיו אני צריך להבין איך לעזאזל אני משתמש בזה כדי לשפר את המערכת השלטונית ולחזק את הדמוקרטיה.
אני לא אנרכיסט. אני מקבל כוח שילטוני כרע הכרחי כי בסופו של דבר, יצר האדם רע מנעוריו. אני רוצה לתת את הכח הזה להנהגה כדי שתוביל אותנו ותפתח את המדינה.
אני גם דמוקרט. אני לא אוהב להשתמש במילים לועזיות, אבל דמוקרטיה היא יופי של רעיון ובתור מאמין אדוק בכוחה, אני רוצה לבחור ישירות את הקבוצה שתנהיג אותי. במערכת הנוכחית אני לא יכול לעשות זאת, אז החלטתי לעשות ריסט ופשוט בחרתי.
ישבתי עם עט ונייר וציירתי מגרש כדורגל. בחרתי במערך קלאסי של 3-4-3 ואיישתי עמדות. אחרי עשר דקות הייתה לי נבחרת.
מה היא הנבחרת שלכם כרגע?
(אני כבר שיניתי את שלי…)
