מיקי איתן – לפניך! אביבית ארווץ

בארה”ב כבר פענחו את הקוד לחדשנות בממשל. המפתח הוא משיכת יזמים חיצוניים לממשלה לעבודה עם מובילי חשיבה חדשנית בתוך הממשלה. נשמע מוכר? חכו רגע, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד…

מחלקת הסקטור הציבורי של מקינזי עורכת בימים אלו סדרת מאמרים שמציגים אנשים, זרמים, אסטרטגיות ומקומות שעוסקים בחדשנות בממשלות ברחבי העולם. הסדרה מבוססת על ראיונות שטח עם גורמים רשמיים, מנהלים בכירים, אקדמאים וארגונים שאינם ממשלתיים.

הראיון האחרון בסדרה הזו מציג את טוד פארק, הממונה על הטכנולוגיה בממשל הפדרלי של ארה”ב (סוג של מה שמיקי איתן עושה בארץ). הכותרת: “משחררים את המוג’ו של הממשלה לחדשנות”, שזה, אם תשאלו אותי, סוג של אוקסימורון. קל יותר לדמיין את ביבי חותם הסכם שלום עם סוריה מאשר לדמיין פקידי ממשל עוסקים בחדווה בחדשנות, או איך ניסחו את זה בעדינות בצוות של מקינזי? “ממשלת ארה”ב אינה ידועה בחדשנות שלה. איפה את רואה את החדשנות בממשל ברגע זה?”. פארק השיב שהשינוי העצום שעובר על הממשל נובע מהגישה הפתוחה לחדשנות. מההבנה העמוקה שיש לגורמים מחוץ לממשלה, כמו האקדמיה, הסקטור הפרטי, המלכ”רים ולציבור כוח עצום. “באופן כללי הבנו”, הוא מספר “שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר דברים אם נשתף את הציבור, מאשר אם הממשלה תנסה לעשות הכל בכוחות עצמה”.

המידע הנזיל של טוד פארק

פארק מדבר בראיון על “מידע נזיל”, להבדיל ממידע שאינו כזה. מידע נזיל הוא מידע שפתוח לעיבוד נוסף ולשימוש של גורמי צד שלישי, ומספר כיצד הפיכת מאגר המידע על סניפי המרפאות הציבוריות ברחבי ארה”ב לנזיל, גרם לכך שמישהו פיתח אפליקציה בשם “iTriage”, שמאפשרת לאמריקאים להזין את הסימפטומים של הבעיה שלהם, לקבל את השם של המומחה הכי מתאים לטיפול בה באזור שלהם, וקובעת לו תור. 115,000 משתמשים הורידו את האפליציה בתוך שנה, וזה דבר שהממשלה לא הייתה מעלה על דעתה לעשות.

אז איך עושים את זה (לתשומת ליבו של הקורא מיקי איתן).

הממשלה הבינה שהיא יכולה לצמצם משמעותית את ההוצאות שלה על פיתוח שירותים חדשים או ייעול שירותים קיימים אם היא פשוט תנגיש את המידע הגולמי לציבור. היזמים מחוץ לממשלה כבר ידע מה לעשות בו.

פארק מספר שכדי לשבור את ההתנגדויות של הפקידים הבכירים בממשל לרעיון של הפיכת המידע לנזיל, הוא עשה משהו שהוא קורא לו “Datapaloozas”, מה שאפשר לתרגם לביטוי “מסיבת מידע מוטרפות” (הצעות לתרגום חינני יותר תתקבלנה בשמחה במערכת). פארק לקח 40 טכנולוגים מבריקים ויחד עם כמה מומחים מקצועיים (במקרה הזה – מומחי בריאות), והושיב אותם בחדר עם ערימת מידע ענקית, ושאל אותם מה הם יעשו בו. אחרי סיעור מוחות של 8 שעות המשתתפים התבקשו לבוא לכנס שנערך 90 יום לאחר מכן, ולהציג תוכנית ברת-ביצוע לרעיון שהעלו. לרעיונות חייב היה להיות ערך קונקרטי ברור, ומודל עסקי מגובש. לכנס הגיעו המומחים עם 20 מוצרים או שירותים מבריקים, חדשניים ומשבוחים, שאף מנהל בשירות הציבורי לא היה מגיע לכדי מחשבה עליהם (שלא לדבר על להגיע לפיתוח מודל עסקי מוכח).

מסיבות המידע הן המפתח

ראשית, זה נתן השראה ליזמים להשתמש במידע ולייצר מאות מוצרים ושירותים שלא ניתן היה לחלום עליהם בפיתוח ממשלתי, ושנית, הוא גרם לכל מיני בכירים בממשלה שכמו משה גפני (יו”ר ועדת הכספים של הכנסת, עמו נפגשו צוות הנגשת ועדת הכספים של הסדנא לידע ציבורי לפני כמה ימים), לא התנגדו לרעיון המידע הנוזלי, אבל כן העדיפו לא לעשות דבר בעניין, לראות תוצרים מדהימים בתוך שלושה חודשים, בלי שום השקעה של הממשלה. “הם עפו על זה” הוא אומר.

הצעד הבא של פארק

אז אחרי שהנזיל את המידע בתחום הבריאות, מר פארק עומד לעשות את אותו הדבר בתחומי האנרגיה, החינוך, וביטחון הפנים. בחודשים הקרובים הוא הולך להשקיע את כל-כולו בליבוי להבות היזמות בממשלה. הממשלה היא בטח לא סטארט-אפ, הוא אומר, אבל על יוזמות שמניעות שינוי הכי טוב לחשוב כמו על סטארט-אפים. הוא חושב על זה כמו על סטארטאפ רזה: “אתה רוצה צוות מצומצם של מומחים בינתחומיים, שיפיקו בזמן הקצר ביותר את המוצר הבסיסי ביותר שהלקוחות יסכימו להשתמש בו, ואז אתה מעדכן אותו בכמה איטרציות, וכאן כל מחזור שיפור נמשך כמה ימים או שבועות, ולא חודשים”. אומר פארק.

איך מפיצים את הגישה בתוך משרדי הממשלה? פארק הקים תוכנית יזמות נשיאותית, שבה משתתפים יזמים חיצוניים בעבודה עם האנשים בעלי החשיבה הכי חדשנית במנגנון הממשלתי. “יצרנו צוותי סטראט-אפ רזים” הוא אומר, והמטרה שלנו היא להניב תוצאות עסקיות משמעותיות בתוך שישה חודשים.

זה מה שאני רוצה להשאיר אחרי, אומר פארק: “להראות שהממשלה יכולה לפעול במצב “סטארט-אפ רזה”, ולשחרר את המוג’ו של החדשנות שקיים אצל אנשים רבים במנגנון הממשלתי”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.