(Tcamp) היום ראשון, או: מסעות מור בגבעת הקפיטול / מור רובינשטיין

ישבתי היום בגבעת הקפיטול בוושינגטון. לא חשבתי שאני אשב כאן אי פעם. אולי זה בגלל שאני מכירה את כל המקומות האלו מסדרות הוליוודיות והראש שלי לא מצליח לחבר אותם למשהו אמיתי. זה המקום שבו שהנשיא ברטלט הלך לקדם חוקים, היכן שפרנק אנדרווד מנצח על אנשים ביד רמה, והעיר שבה אוליביה פופ פותרת לכל הפוליטיקאים את הצרות שלהם. אבל מה לעזאזל חנונית שכמוני עושה בקפיטול? למה יושבים כאן עוד גיקים ושומעים שטויות פוליטיות במקום לתכנת?

צילומים: מור רובינשטיין

השבוע התמזל מזלי להיות אחת מ-20 אנשים בתוכנית הבינלאומית של ה- Sunlight Foundation באירוע העולמי השנתי שלהם – Transparency Camp. פה, גיליתי שהחברים בארצות הברית הבינו מזמן מה שאנחנו כושלים לעשות. הם עובדים ביחד עם חברי קונגרס וסנאט כדי להעביר חוקים. בקיצור, הם עושים לובי לעצמם. בארה”ב לובי הוא לא מילה גסה, וכדי לקדם את האג’נדה שלך, בעיקר אם היא חברתית, צריך לדחוף הרבה מרפקים בקפיטול. במקרה של Sunlight מדובר בשלושה לוביסטים בשכר שעוזרים לקדם חוקים בפרלמנט שיעזרו לארגון ולהרבה אזרחים אחרים לעבוד עם מידע פתוח בקלות רבה יותר. כחלק מהמאמצים האלו הם מארגנים כל שנה יום לובי בקונגרס שבו הם מקדמים חוקים שונים לשקיפות ביחד עם מתנדבים בארגון. ההצעה שהם קידמו בשנה שעברה, data act, הפכה אפילו לחוק.

 

נגיד שהסקפטיות שבי לא בטוחה שאזרחים פשוטים העבירו חוק, יש ל-Sunlight תשובה לעניין. כמו שלנו יש את סתיו שפיר ומיקי רוזנטל, לקרן שמש יש את חבר הקונגרס Beto O’rouke, שעוזר להם בעצמו להציע חוקים. בנוסף, שלא כמו בישראל, חברי הקונגרס לא באמת מחויבים למפלגה שלהם, ויכולים להצביע כאוות נפשם. כשמדובר בחוקים שמשפיעים על אנשי הפרלמנט עצמם, זה אפילו יותר קשה להעביר את החוק. לכן, לגרום לאזרחים ללכת לקונגרס ולדבר על הנושא זה חשוב תקשורתית ופוליטית בעיקר לחבר קונגרס איתו הם מדברים, כי בסוף היום הם המצביעים שבמחוז שלהם, ויש להם כח לשים את חברי הקונגרס האלו במשרד שבו הם יושבים כעת. ליסה ברנשטיין, השדלנית של הארגון, רואה את זה גם באור אחר – צריך ללמד את חברי הקונגרס על הדברים האלו, אחרת הם לא יכירו אותם בעצמם. להביא אזרחים ללמד אותם יגרום להם באמת לשמוע להם, ולא לנפנף אותם כמו שאר הלוביסטים (באותה הערת אגב, ליסה תשמח לדבר איתנו על העניין ועל התהליך שהם עברו בארגון בנוגע לחקיקה. מעניין אתכם איך? שלחו לי מייל).

 

השנה הצעת החוק שהארגון מקדם היא תיקון ל- real time data act, שמחייב היום חברי קונגרס לדווח על הכספים שלהם 20 יום לפני הבחירות. השינוי שרוצים לעשות היום הוא להפוך את החוק הזה שנתי. המשמעות: חברי הקונגרס יחויבו בדיווח כספים כל הזמן, כדי שלאזרח תהייה אצבע על הדופק. שלא תחשבו שזה קל. הצעת החוק הקודמת שהארגון קידם לקחה שלוש שנים של עבודה בסנאט ובקונגרס. למרות זאת, בסופו של דבר היא עברה בלי מתנגדים. הישג יפה לקונגרס שנחשב הכי לא אפקטיבי במאה השנים האחרונות.

 

אגב, לא הכל יותר טוב באמריקה. הידעתם שהדוחות של מרכז המחקר של הקונגרס לא נגישים לקהל הרחב? (כאשר הדוחות של הכנסת על הנייר אמורים להיות נגישים לנו?) מה זה אומר? שהאמריקאים רוצים את המידע הזה. הדרך הכי בטוחה לעשות זאת הוא חקיקה. לא הסכם עם מרכז המחקר, אלא חקיקה שתבטיח אותם גם לדורות הבאים (נשמע מוכר למישהו עם העסקה שלנו עם הממ”מ?)

בשורה התחתונה, לא מדובר כאן בהרבה לוביסטים אזרחים. ישבו כאן בחדר 20 איש שלא היו מהתכנית הבינלאומית. אבל הרצינות וההכשרה הקצרה שהם עוברים כאן ירתמו אותם לשנים הבאות. השאלה היא – למה אנחנו לא עושים את זה? מה חסר לנו כדי לקדם חקיקה? האם זה המנגנון הקיים של קואליציה אופוזיציה? אני לא בטוחה. בהנחה ש״מוכרים״ את ההצעה נכון, גם הקואליציה תוכל לתמוך בזה. אולי זו העובדה שאין לנו חוקה ורוח דמוקרטית? השפה שמשתמשים בה כאן היא “רוח הדמוקרטיה”, “הזכות לדעת”, “זה חוקתי!”. אבל השיח הזה מתחיל לחלחל גם לישראל, הוא לא ייחודי רק לכאן.

אני חושבת שמה שהכי חסר לנו זה לאמץ אסטרטגיה מול הממשל. אנחנו בסדנא אוהבים לבנות אפליקציות חדשות כל הזמן, אבל קשה לנו לעזור ולחשוב על מדיניות. זה לא שאנחנו לא חושבים עליה, אלא שאנחנו מעדיפים לעקוף אותה, לחשוב על אופציות אחרות, להתייאש כשמערימים עלינו קשיים ביורוקרטים. בקיצור, הכל חוץ מלבלוע את הצפרדע הזו שנקראית חקיקה.. אולי זה הזמן לשלב ידיים עם תנועת אחרות ולעבוד על אסטרטגיה טובה וארוכת טווח מול הממשלה. בוסף, היום, חקיקה ומדיניות הם כמו פרוייקט טוב בגיטהאב, אם הוא טוב מספיק הוא לעולם לא יפסק, תמיד יהיה מי שיתרום לו.

לפוסט סיכום היום השני והכנס כולו

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

Leave a Reply

Your email address will not be published.