תקציב הכיבוי הוגדל, אך טרם נוצל במלואו

שחר אילן ועמרי מילמן | 27.11.16 | כלכליסט

אסון הכרמל ב־2010 ודו”ח מבקר המדינה שבא בעקבותיו הולידו רפורמה במערך הכבאות ותקצוב של עד 1.3 מיליארד שקל בשנה. אלא שהתקציב לא נוצל במלואו, מספר הכבאים עדיין נמוך בהרבה מהרצוי, ותוכנית אזורי החיץ תקועה בגלל ויכוחים בין משרדי הממשלה

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [13-24.11]

אהלנוש,

השבוע אנחנו עושים בלגן סביב הצעת התקציב החדשה של 2017-2018 שאמורה לעלות להצבעת הכנסת בסוף דצמבר. משרד האוצר מסרב כהרגלו לפרסם את התקציב ברמת הפירוט שתאפשר להבין לאן ביוק מיועד הכסף – איזה כבישים כלולים ב”בניית כבישים” ואילו עיריות מקבלות “תמיכה לעריות”. לא נסכים יותר שהכנסת תצביע על התקציב בעיניים עצומות. רוצים את כל הסיפור? קראו בדהמרקר, וגם צפו או האזינו לדיון המיוחד בוועדת השקיפות (מתחיל בדקה 13:25)

רוצים לעשות עם זה משהו?
לכו לפוסט שלנו בפייסבוק, תייגו את חברי הכנסת שאתם מכירים ובקשו שידרשו מהאוצר את כל המידע על תקציב המדינה, כולל התקנות התקציביות.


הרצאה מעניינת שנערכה ב- Congressional Research Institute.

הבעיה עם אור השמש – איך שקיפות מקדמת אינטרסים צרים ומעוותת את תהליכי החקיקה בקונגרס

Several important steps toward legislative transparency in the 1970s have fundamentally altered how the U.S. Congress and state legislatures operate. Some of these reforms, like mandating recorded votes in the Committee of the Whole and opening up Conference Committees to public view, were widely supported in the wake of the escalation of the Vietnam war. Congressional reforms were quickly mirrored in other legislatures.

Key reforms were inserted by lobbyists seeking to more efficiently monitor the behavior of legislators. Representatives adjusted by changing their behavior on votes in the Committee of the Whole, which soon became a contentious proving ground for ideological purity and fidelity to special interests and party leadership.

Increases in transparency were followed by increased narrow-interest lobbying, wasteful and pernicious legislative gamesmanship, increased partisanship, and more. We investigate these changes as likely drivers for income inequality, climate change, gridlock and demosclerosis.

בינואר יצא המחקר המלא. בינתיים התקציר

שיהיה סופ”ש מרגיע
מהסדנא

הוצאה לא מוכרת: לח”כים אין מושג כיצד יוקצו עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה

ליאור דטל | TheMarker | 24/11/16

ההצבעה על תקציב המדינה ממש מעבר לפינה ונחשו מי לא יודע על מה מצביעים? אנחנו. ועוד יותר חמור מכך – האוצר מסרב לגלות לחברי הכנסת שאמורים להצביע על התקציב מה מסתתר בתקציב. הח”כים מקבלים גרסה מעורפלת של הצעת תקציב, שלא כוללת את פירוט התקנות התקציביות. שם, בתקנות שהאוצר מסרב לפרסם, מסתתרים פרטים “שוליים” כמו תקציב סייעת שנייה בגני ילדים, היכן תפותח תחבורה ציבורית, כמה כסף ילך לטיפול בזיהום אויר בחיפה ואיזה רשויות יזכו במענקים מיוחדים. מתי נקבל את המידע אתם שואלים? רק אחרי אישור התקציב בכנסת. אז אם גם אתם חושבים שזה בלתי מתקבל על הדעת, כנסו לפוסט בפייסבוק, תייגו את חברי הכנסת שאתם מכירים ובקשו שידרשו מהאוצר את כל המידע על תקציב המדינה, כולל התקנות התקציביות.

 

אפליקציה חדשה של הכנסת

הכנסת השיקה אפליקציה חדשה עם שידורים חיים ומוקלטים ב-HD מכל הדיונים. הסדנא מסבירה למה לא הכל ורוד.

יאיר מור | אהוד קינן | NEXTER | 15/11/16  

אפליקציית הכנסת החדשה

לאן נעלמו עבודות הייעוץ של מקינזי עבור הממשלה

שחר אילן 15.11.16 כלכליסט

הממשלה התקשרה עם חברת הייעוץ ביותר מ־50 מיליון שקל ב־2015, אבל לא דיווחה על כך. רוצים את הסיבה הרשמית או את הסיבה האמיתית?

 

הממשלה שילמה 169 מיליון שקל על ייעוץ אסטרטגי בשנה

שחר אילן 14.11.16 כלכליסט

מנתוני הסדנא לידע ציבורי ומנתונים שריכזה ועיבדה ח”כ סתיו שפיר עולה כי הממשלת ישראל אישרה ב־2015 התקשרויות לצורכי ייעוץ אסטרטגי, תכנון מדיניות וייעוץ אחר בהיקף של 169 מיליון שקל.

הפרטה בתחום זה נחשבת לאחת הבעיות הקשות של השירות הציבורי בשנים האחרונות, משום שהיא גורמת לאובדן ידע ויכולת קבלת החלטות ויוצרת תלות של הממשלה במשרדים הפרטיים.

עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [23.10-12.11]

שלומות,

הפורום חזר, מחודש ורענן :sparkles: ולרגל האירוע המשמח, היום העדכון עשיר ועמוס במיוחד!

  1. אם פספסתם את הסערה סביב כנסת פתוחה, תתעדכנו כאן
  2. אם לא שמעתם איך הסתיימה העתירה שלנו מול מפ”י. קראו כאן
  3. הצעת תקציב 2017-8 כבר עלתה למפתח התקציב, ויש גם סרטוני הדרכה חדשים על השימוש באתר.
  4. אספר לכם שהסרטונים האלה, כמו גם סדרת ההדרכות הקודמת על כנסת פתוחה וכיכר המדינה, נעשו במסגרת פרוייקט “החוויה הדמוקרטית” עליו עבדנו השנה, יחד עם המשמר החברתי, מטח ומועצת המכינות הקדם צבאיות. במסגרתו הכנו חומרי הוראה בנושאים של שקיפות, ממשל פתוח, חוק חופש המידע וטכנולוגיה אזרחית, עבור מורים לאזרחות במכינות ובתיכונים.
  5. אני שמחה לברך את אמנון, רכז הדרכות התקציב החדש שלנו, סטודנט למשפטים והיסטוריה באונ’ ת”א, שהגיע אלינו במסגרת מלגת אברט של שתי”ל. ברוך הבא :dolls:
  6. ובענייני דיומא, This American Life מביאים זווית אחרת בסוגיית המיילים של הילרי. יתכן שמדובר ברשלנות טכנולוגית, כתוצאה מעבודה עם מערכת מיחשוב מיושנת ומסורבלת של משרד החוץ האמריקאי, ולא במזימה מתוכננת היטב…

סופ”ש נעים
הסדנא

הצעת תקציב 2017-8 עלתה לאתר מפתח התקציב

%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91-2017

העתירה שלנו נגד מפ”י הוכרעה – כל המידע יפורסם ברשיון פתוח ובפורמט קריא-מכונה!

פורסם בכלכליסט ב-7.11.16

מאת עומר כביר

המרכז למיפוי ישראל (מפ”י) החל לפרסם את מידע המיפוי המלא של גושי הבנייה בישראל, לצד מיפוי של מוסדות ושירותים שונים, באופן שמאפשר למפתחים לעבוד אתו. זאת, על רקע עתירה שהגישה בתחילת השנה הסדנא לידע ציבורי. העתירה הוגשה בעקבות הפניה של הסדנא למפ”י בבקשה לקבל את המידע על מנת להשתמש בו בפרויקט “תב”ע פתוחה“, שמאפשר לאזרחים לצפות בתוכניות בנייה שאושרו או שנמצאות בהליכי אישור.

המידע שפורסם כולל כמה מאגרי מידע ובהם מאגר כל גושי הבנייה בישראל, על מיקומיהם וגבולותיהם, וכן מיפוי ארצי של מכוני מחקר ומוסדות אקדמאיים, חניונים, ישיבות, גני ילדים ובתי ספר, בתי עלמין ועוד.

עד עתה התייחס מפ”י למידע זה כמוצר ומכר אותו למפתחים תמורת תשלום ובכפוף לתנאי שימוש מגבילים. כך, למשל, המידע על גושי הבנייה נמכר בעלות של 125 שקל לגוש. בישראל 15 אלף גושי בנייה, ועלות המידע על כלל הגושים עמדה לפיכך על 1.875 מיליון שקל. כעת, מידע יקר זה זמין להורדה בחינם ובמהירות לכל גולש החפץ בכך.

“המידע שנמצא בידי יחידת המיפוי הוא מידע השייך לציבור כולו, ומצער שהיה צורך בהליך משפטי כדי לקבל את מה שאמור היה להיות מובן מאליו מדובר בנתונים בסיסיים אודות פעילות שלטונית, שהנגשתם נדרשת כדי שהציבור יוכל לקחת חלק בהליכי תכנון ובנייה, בהליכים סביבתיים בענייני תחבורה ובשלל תחומים אחרים”.

אמר עו”ד יונתן ברמן, שהגיש את העתירה