פיתוח כנסת פתוחה – מאיר קריחלי
הבחירות עברו, הבלגן נשאר. הנה מעללי השבוע:
כרגיל, המשך העבודה על האתר החדש, המון התאמות קטנות שלא שווה להרחיב עליהן, וגם:
הוחזרו הסטטיסטיקות של כל ח”כ בעמוד המוקדש לו.
הותאמו לעיצוב והוחזרו לפעילות העמודים המשווים בין החכ”ים לפי מדדים שונים.
בווידג’ט האג’נדות המוצגות בעמוד ח”כ נוספה תווית של אחוזי ההתאמה. המשך קריאה…
עדכונים כלליים – יובל אדמון, מנכ”ל הסדנא
1. בשבוע שעבר עלה בשעה טובה העיצוב החדש של כנסת פתוחה! כל הכבוד לכל מי שהוביל את התהליך בשנה האחרונה, זוהי בהחלט קפיצת מדרגה משמעותית. בעיצוב החדש יש כעת הרבה משימות הן בצד הקוד, הן בעיצוב והן בתוכן להשלים, אז כל מי שרוצה לעזור לסיים את התהליך, נא להתחבר לצוותים הרלוונטיים: פיתוח: [email protected]
עיצוב: [email protected]
תוכן: [email protected]
2. בשבוע שעבר גם עברנו את סף ה-40,000 ש”ח שהצבנו כיעד במסגרת קמפיין גיוס תרומות מהציבור ב-headstart.co.il. לא רק שעברנו את היעד (ולכן נקבל את הכסף שנתרם) אלא גם שברנו בימים האחרונים את שיא כמות התורמים לקמפיין בודד באתר! כל הכבוד לעמית גל מנהל הקמפיין שלנו שהוביל את זה, וגם לאלכס ולגל ובעצם לכל מי שעזר לקדם את זה ולדחוף את זה. לדעתי זוהי הצלחה אסטרטגית של הסדנא, כי מעבר לכסף שגייסנו, מעבר לתפוצה הרחבה אליה הגיע הקמפיין, מה שהכי חשוב זה שהציבור הישראלי הביע בנו אמון רחב בצורה חד משמעית, וזה עוד יעמוד לזכותנו רבות בהמשך.
היום זה היום האחרון בו אפשר לתרום לקמפיין, אז מי שהתלבט, לא הספיק, שכח, הנה: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=784
3. מחרתיים (יום שלישי) בחירות כמובן. זה יום חופש מהעבודה, אז מי שיש לו אפילו כמה שעות להתנדב לצאת לקלפיות עם חולצת סדנא וליצור אינטראקציה עם הציבור. הכיוון כרגע הוא לא אייפדים ו”תצביעו מושכל”, המסר הזה כבר עבר והוביל אותנו לשיאים של עשרות אלפים רבים- להבנתי כ-120,000, כניסות לכנסת פתוחה בחודש האחרון, ולמעל 300,000 אנשים שנחשפו לקמפיין הפייסבוק שלנו בשבוע החזק ביותר שלו בשבוע שעבר, אלא יותר לכוון ליום שאחרי, לוודא שאנשים שהצביעו לא ירגישו שבזאת שהשתתפו פעם אחת בארבע שנים בתהליך הדמוקרטי הם עשו את שלהם. להפך- חייבים להמשיך להיות מעורבים. מי שרוצה להתנדב לכמה שעות, שידבר עם מור: [email protected]
4. בשבוע שעבר נפגשתי עם חברת “ידיעות טכנולוגיות” (YIT), לאחר שאורי הוך עשה את החיבור. יש להם רצון גדול מאוד לשתף פעולה עם הסדנא בהתנדבות של עובדיהם בפרויקטים של הסדנא, וזה משהו שנפתח לאחר שנעבור את הבחירות בשלום.
5. פגישה חשובה נוספת בשבוע שעבר הייתה עם ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בנושא מחשבה לגבי איך אפשר להכשיר את התקשורת לפתח data journalism כמו שצריך. זה מתחבר למחשבות אצלנו בכל הקשור לפיתוח תחום ההדרכה, וקהלי היעד אליהם אנחנו רוצים להגיע. אשמח מאוד לשמוע מחשבות בנושא, לדעתי הוא אסטרטגי לשנה הקרובה.
6. לקראת סוף השבוע האחרון יהונתן דניב ופול וולש התחילו לעבוד תחת עידו עברי מוביל פרויקט רשויות מקומיות על פרויקט התקציב הפתוח המקומי. מדובר בפרויקט של כחצי שנה, ובקרוב מאוד תצפו לעדכונים שבועיים בקבוצת הפיתוח הרלוונטית, בתקווה שנרים פרויקט יוצא דופן וחדשני מאוד.
7. ברביעי האחרון התקיים מפגש הפיתוח הראשון של הגרעין הירושלמי של הסדנא. כל הכבוד לכל מי שארגן, כמובן למור, לעידו, לניר יריב, לאגם רפאלי ולאחרים. השתתפו כ-25 חבר’ה במפגש, ואנחנו מקווים לקיים את המפגש הבא בשבוע הבא. לפרטים- מור [email protected]
8. עדכון אחרון- היום הייתה פגישה משותפת עם siftech.org.il, הספרייה הלאומית ומייקל אייזנברג בספרייה הלאומית. אנחנו מנסים לפתח הלאה את הרעיונות ובעיקר לקדם בצורה פרקטית את הקמת ה-Hub בספרייה הלאומית. בשבועות הקרובים נצטרך להתקדם לכתיבת תכנית עבודה מפורטת יותר ולהבין מהספרייה את אפשרויות השיפוץ, ומשם כבר הצעד הבא הוא בניית תקציב מסודר ותחילת גיוס כסף לטובת הנ”ל…
מחר מפגש הפיתוח ב”עורו” (לגוגל יש אירוע מחר, בשבועות הבאים נחזור לגוגל).
פיתוח כנסת פתוחה – מאיר קריחלי
קמפיין הבחירות – עמית גל
אנחנו בטירופים של ארגונים למחר, אז ממש אקצר:
יובל אדמון, מנכ”ל הסדנא:
1. טוב אני מניח שכולם מודעים להאקתון שהיה, וזה המקום להגיד תודה רבה לכל מי שהגיע, למובילי הפרויקטים שהכינו את מה שצריך לקראת האירוע והובילו את העשייה בזמן ההאקתון, ומעל הכל למור הנהדרת שהובילה את ההאקתון עצמו. לדעתי זה היה ההאקתון המוצלח ביותר שלנו עד היום, ואני מקווה שמכאן זה רק יילך וישתפר 🙂
2. מהאקתון להאקתון, כחלק מתהליך הייעוץ הארגוני שאנחנו עוברים, יש כוונה לקיים “האקתון רעיוני” של הסדנא, ב-25-26.1.13, במקום שטרם נקבע. הרעיון הוא להביא את תהליך הדיון על תכנית העבודה לשנת 2013, לצד דיונים אסטרטגיים על חזון הסדנא, האסטרטגיה הארגונית שלה ועוד, לשיא במהלך סופ”ש (כולל לינה), כאשר התוצרים ישמשו את הסדנא שנים קדימה.
אני יודע שזה קשה להתנתק ככה לסופי שבוע יחסית סמוכים (גם לי), אבל זה חשוב מאוד בשביל שכולנו כקהילה נשפיע על החזון, המטרות, תכנית העבודה והמבנה הארגוני של הסדנא, אז אשמח מאוד אם תוכלו לשריין את התאריך. כמו כן אם יש פעילים בקהילה שמעוניינים לעזור להרים את האירוע, נא לפנות אלי או למור.
3. עדכון חשוב: בפרויקט רשויות מקומיות פתוחות, בהובלת עידו עברי, נבחר צוות פיתוח שכיר לפרויקט “תקציב פתוח מקומי”- יהונתן דניב והשותף שלו פול וולש. בהצלחה! בהמשך יפורסם ככל הנראה מכרז גם לצוות עיצוב…
4. ענייני הקמת גרעין ירושלמי של הסדנא מתחילים לעבור הילוך, בהובלת מור. כל מי שגר באזור ירושלים ורוצה לקחת חלק, נא לפנות למור שמרכזת את הנושא. המטרה היא לקיים מפגש פיתוח ראשון תוך כשבועיים-שלושה. במקביל, הוועד שלנו אישר להתקדם מול הספרייה הלאומית להקמת Hub בספרייה, וכן לשיתופי פעולה איתם. מי שמעוניין לעזור עם זה- נא ליצור קשר איתי.
5. בשבועות האחרונים התבקשנו להגיע ליותר ויותר הרצאות והדרכות על הפעילות של הסדנא, הפרויקטים שלנו וכו’. אולי זה כי עכשיו בחירות, אבל לדעתי זה גם כי אנחנו יותר ויותר מעניינים את הציבור שמתחיל להיחשף אלינו. זה נע בין הרצאות בבתי אבות דרך הרצאות בפאבים, מרכזי צעירים, ועד הרצאות בפני ממונים על חופש מידע בכנסים מקצועיים (אני נתתי אחת כזו שבוע שעבר בתל אביב). לדעתי זה ממחיש יותר ויותר כיוון אליו אנחנו חייבים להתפתח השנה (וגם מופיע בטיוטת תכנית העבודה)- תחום ההדרכה (=חינוך, הכשרה, הטמעה, הסברה). אשמח להתייחסויות לנושא במסמך תכנית העבודה. הנה גם טיוטה מאוד מאוד ראשונית להגדרת תפקיד של רכז של הנושא, והנה גם טבלה בסיסית למיפוי קהלי יעד. אשמח מאוד להערות על המסמכים הנ”ל.
פיתוח אתר כנסת פתוחה – מאיר קריחלי
השבוע הרביעי עמד בסיום ההכנות להאקתון, כאשר המטרה העיקרית הייתה הקלת התחלת העבודה על הקוד של הפרוייקט. אז מה היה לנו שם בעיקר ?
הושלם התיעוד עבור המפתחים, כולל הוספה תיעוד להגדרה של IDE אחד (לעת עתה – Eclipse/PyDev) לעבודה מול ה-virtualenv.
בהאקתון הוספנו גם הוראות התקנה עבור OS X (תודה לזוהר), וקיבלנו pull requests לתיקונים נוספים, והוא שופר עקב משוב בפועל.
תוקן טסט שהיה נופל למשתמשי חלונות (אשר קשור לעובדה שאין pdftotext מותקן אצלם).
תוקן באג בסקריפט אשר מייצא את בסיס הנתונים למפתחים, מה שאפשר לספק בסיס נתונים עובד, עם מספיק מידע (אנו לא יכולים לייצא הכל), לשימוש המפתחים.
שונה ה-fabfile המשמש להתקנות בשרתים – מספיחי המעבר ל-virtualenv, אשר הושלם. בפועל המפתחים ושרתי הכנסת הפתוחה המשמשים ל-http עובדים כבר עם venv. עדיין נותר להעביר את הקוד שיושב בשרתי בסיסי הנתונים.
במהלך השבוע, ובעיקר בהאקתון, מוזגה כמות מכובדת של pull requests, חלקם הצריכו תיקונים קטנים מאיתנו, חלק שופרו ע”י המפתחים עצמם לאחר מספר הערות, רובם היו בסדר גמור.
לקראת סוף ההאקתון התחלנו לקבל חומר לעבודה מהמעצבים (אשר מנוהל במאגר ה-ok-templates). הוחל השינוי של התבניות וה-css, בהתאם לקווים המנחים. מדובר בשינוי די מאסיבי (מספר לא מבוטל של תבניות יצריך שינוי), לכן הוא מנוהל לעת עתה בענף בשם bootstrap במאגר שלי, עד שיבשיל לכדי משהו שאפשר לשלב בענף הראשי.
לטעמי מבין ההאקתונים שהיו עד כה האחרון היה המוצלח ביותר. ראינו תוצאות מבורכות מכל הצוותים שעסקו במלאכה, מפתחי הכנספת הפתוחה, צוות המובייל, העיצוב והתוכן. הקריאטיב החליט להחזיק אותנו במתח עוד יומיים 🙂
תודה לכל המשתתפים בהאקתון (כולל אלו שלא היו נוכחים במקום), תודה ליובל ומור שדאגו לכל צרכי הבאים וגם שלא אדמם למוות ותודה לאורי וגוגל על המקום.
חפרתי מספיק, מקווה שלא סבלתם יותר מדי. כעת, כדי להוריד את כל האוכל בהאקתון, צריך לרוץ מרתון.
שבוע טוב
צוות תוכן – גל חן
היה לנו האקתון נהדר מבחינת תוכן. זו פעם ראשונה שיש בהאקתון של הסדנא צוות תוכן – וסלחו לי על הצרפתית אבל we kicked ass. תודה לכולכן/ם שבאתן/ם. זה באמת היה נהדר.
ביום שבת, אחרי שסיימנו עם שיוך החוקים, חלקנו ישבנו לשוחח על מה כדאי שנעשה ואיך להמשיך מכאן. עלו מספר רעיונות, מתוכם יצרתי טיוטה לתוכנית עבודה. החלק הראשון שלה מפורט יותר ומתייחס לתקופה שעד הבחירות, בה אנחנו צריכים לעשות דברים ספציפיים כדי להגדיל את החשיפה לכנסת פתוחה ולפעול בתיאום עם עמית גל, הקמפיינר שלנו. אחריהן ישנם נושאים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם בשגרה, שננסח יחד טוב יותר ונלמד יחד מהם הצרכים. אשמח אם תיכנסו למסמך, תעירו הערות ותחליטו אילו משימות הייתם/ן רוצים/ות לקחת על עצמכם/ן.
דבר שאמרתי בפגישה בשבת – וחשוב לי להבהיר לכל מי שלא הייתה (כן, אני מדברת לפעמים בלשון נקבה, מרב מיכאלי סטייל): אנחנו ארגון דמוקרטי, ששואף להתנהל בצורה שקופה ושיתופית ככל האפשר. זה אומר שאני לא מנהלת אתכם/ן, דעתי לא חשובה יותר משל אף אחד/ת אחר, וההחלטות הן משותפות. המטרה שלנו היא להיות קהילה, לא ארגון היררכי. אני רק מרכזת את תחום התוכן – ולא מנהלת אותו.
אגב, שימו לב שהגענו ליותר משליש יעד התרומות שלנו. אם בא לכן/ם לתרום כמה שקלים והכל.
יהיה כיף
בשבוע שעבר הסתיימה שביתת האחיות, לאחר 17 ימים, עם חתימה על הסכם שיבטיח להן העלאת שכר של 1,300 שקלים למשך ארבע שנים. אולם, לנושאים של זכויות עובדים יש נטייה לתפוס כותרות רק כשאלו מגיעים למסה קריטית – או לצורך העניין, שביתה.
בכנסת ה-18 עלה נושא האחיות לא פעם, וח”כים שונים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, הביעו את דעתם בנושא, בין אם באמצעות ניסיונות חקיקה ובין דרך התבטאויות והצעות לדיון. ביקשתי לבדוק באילו הקשרים עלה הנושא בכנסת האחרונה – ומיהם הח”כים שניסו לפעול למען זכויותיהן של האחיות, עוד טרם השביתה. יתרה מכך, חשבתי שאולי נבירה בנתונים תסייע להבנת הפיתרון למשבר, שאולי אינו מסתכם בתוספת שכר בלבד.
ב-8 לנובמבר, 2011, נערכה ועדה לענייני ביקורת המדינה, בעקבות פרק שהופיע בדו”ח מבקר המדינה בשנת 2004 ושב ועלה גם בדו”ח מבקר המדינה ב-2009 וב-2011. לפי הדו”ח, לעתים תכופות נאלצים בתי החולים להעביר את היולדות ופעוטותיהן לבתי חולים שונים, חלקם אף רחוקים מבית החולים המקורי, עקב מחסור במספר העריסות. כמו כן, במחלקות היולדות ניכר מחסור חמור ברופאים ובאחיות, כמו גם מחסור בניאונטולוגים (רופאים המומחים בטיפול בפגים). לטענת דן בנטל, מנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, הדבר מוביל לצפיפות משמעותית במחלקות, שגורם לזיהומים רבים יותר מהמקובל בעולם המערבי. למרות דבריו, תמותת התינוקות בישראל נמוכה מממוצע ה-OECD ועומדת על 2.5 מיתות לכל 1,000 לידות. אין בדבר בכדי לסתור את טענתו, אבל כן לקחת אותה בעירבון מוגבל.
באותה ועדה, בה נכחו הח”כים רחל אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), אריה אלדד (האיחוד הלאומי), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ורחל אדטו (קדימה), בנוסף לרופאים ומומחים לרפואה במשרד הבריאות, טען חזי לוי, אז ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות וכיום מנהל בית החולים ברזילי שבאשקלון, כי כמות האחיות לנפש בישראל נמוכה במיוחד, ביחס למדינות המערב. הנתונים מאששים את טענתו. לפי דו”ח ה-OECD לשנת 2011, נמצאת ישראל במקום ה-30 מבחינת כמות אחיות ועומדת על 4.5 אחיות ל-1,000 איש, מספר הנמוך ב-3.9 ממוצע ה-OECD. למעשה, ניתן לראות מהטבלה המוצגת להלן כי משנת 2000 ועד 2009 חלה ירידה של 1.6% בכמות האחיות, בעוד שבמרבית המדינות המפותחות עלה מספר האחיות היחסי. לדבריו, “תקני המיטות ותקני כוח אדם בבתי החולים היום הם אכן תקנים מיושנים. תקני כוח האדם נקבעו בשנות ה-70, עם תיקונים קלים בשנות ה-80”. הוא מציין כי אלו תקנים שהתייחסו אך ורק למספר המיטות ולא לצרכים אחרים – ואלו נותרו על כנם מאז. הדבר עולה בקנה אחד עם ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה שנערכה חמישה ימים קודם לכן, בו הצהירה ראש מנהל הסיעוד במשרד הבריאות, ד”ר שושנה ריבא, כי אם מדברים על מחסור קריטי ברופאים בשנת 2015, הרי שישנו מחסור קריטי באחיות כבר עכשיו (2009, מ.י).
משמאל: כמות אחיות ל-1,000 איש. מימין: השינוי היחסי בכמות האחיות בין השנים 2000-2009
עוד מציין לוי כי משרד הבריאות והאוצר פועלים לפתיחת בתי ספר ומסלולי הכשרה נוספים לאחיות, אולם זהו תהליך ארוך, במהלכו המחסור הולך וגדל, במיוחד בדרום הארץ. ח”כ רחל אדטו (קדימה) אמרה בתגובה לכך כי “צריך לתמרץ מענקים ותמרוצים (לעבוד כאחיות, מ.י) בשביל להגביר מוטיבציה. עד שהדבר הזה לא ייעשה למקצועות נדרשים – לא רק ברפואה, אלא גם בסיעוד, אנחנו נישאר באותה בעיה”. ח”כ לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) ציינה כי התמריצים לא יכולים לבוא רק בצורה של סבסוד שכר לימוד. לדבריה, “אם הם צריכים לעבוד סביב השעון, שש משמרות בשבוע, זה לא משנה באמת את המצב”.
“אם הם צריכים לעבוד סביב השעון, שש משמרות בשבוע, זה לא משנה באמת את המצב”. אורלי לוי אבקסיס (צילום: אתר הכנסת)
הישיבה נחתמה בהסכמה כללית כי יש לפעול בנחישות להעלאת כוח האדם ולשיפור תנאי האחיות – ובעקבותיה עלו מספר הצעות חוק. בולטת ביניהם הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם: הסדרת תנאים ייעודיים למחלקות לטיפול נמרץ ומיוחד ביילודים במוסדות רפואיים – שהציעה לוי אבקסיס יחד עם ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה), איתן כבל (העבודה), משה מטלון (ישראל ביתנו), עפו אגבאריה (חד”ש) ורונית תירוש(קדימה). בדברי ההסבר של החוק נכתב כי “התקנים לכוח אדם רפואי במחלקות לטיפול ואשפוז של פגים במוסדות רפואיים ובבתי חולים בישראל נקבעו בהסכמים קיבוציים בשנים 1977 ו-1985, ומאז לא עודכנו. על פי נתוני מנהל הרפואה במשרד הבריאות, קיים מחסור של 173 תקני רופאים ו-828 תקני אחיות, אשר יש להשלימו באופן מיידי. חוסר ההתאמה בין מספר היילודים המאושפזים במחלקות לטיפול ואשפוז של פגים לבין כוח האדם הרפואי המטפל ביילודים כאמור הוא קיצוני יותר בהשוואה לסטנדרטים רפואיים בינלאומיים מקובלים”. אולם החוק, שהוצע בינואר האחרון, עדיין תקוע.
נציגת האחיות: “נשבות אם לא יוגדלו התקנים”
לשמחתי, אני התורם הגדול ביותר, בזכות יד הנדיב שתרמו 40,000 ש”ח שאיפשרו לי להשקיע את מירב זמני בחודשיים האחרונים בפיתוח החשמביר.
בוקר טוב חברים
החדשות הקשות של השבוע הן שהלך לי המחשב. לכן אני כותב כרגע מהטלפון, מכאן התמצות הקיצוני.
השבוע צילמנו את סרט התדמית, שישמש גם לגיוס כספים. לצורך זה יצאנו למשאל רחוב (ניצחון סוחף למפלגת “לא מצביע. ממילא כולם שקרנים”), צילמנו במפגש פיתוח ביום שני, וצילמנו בובות בלוקיישנים ביום חמישי. עד סוף השבוע הזה יהיה לנו סרט באויר.
באותו הקשר, פתחנו כרטיס בהדסטרט, לטובת קמפיין גיוס כסף, שישמש גם להפצת הבשורה. כשהסרט יהיה מוכן נשתול אותו שם ונפיץ.
באשר לקמפין הפייסבוק, פתרנו איזה פלונטר בירוקרטי שעיקב את עלייתו, אולם אנחנו עדין לא עולים עד שרשימות המפלגות באתר תעודכנה.
לצורך מימוש רעיון הסקרולר בחדשות 2, הוצאנו נתונים על מספר חכ”ים לדוגמה. נערוך אותם השבוע ונשגר לערוץ.
כתבתי את הפוסט השבועי בהארץ על שקיפות בקמפיין הבחירות, הפעם על לבני, וגם באונליף על שס (כל פוסט כזה מכניס לנו זרם נאה של מבקרים חדשים).
כלי המרוץ לבחירות קיבל תפנית;ישולב כנראה עם דאטה מגופים אחרים.
אכלנו הרבה יותר מדי סופגניות
עד כאן להפעם
שבוע טוב
עמית
אחת מהצהרותיו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שנבחר אמש (רביעי) לכהן בשנית, במהלך קמפיין הבחירות הראשון שלו, בשנת 2008, הייתה להגביר באופן משמעותי את השקיפות וההשתתפות הציבורית בפרלמנט ובממשל האמריקאי. לפי מסמך רשמי של ממשלת אובמה, ממשל פתוח הוא “אמצעי, ולא מטרה”. לדברי אובמה, הדבר “יחזק את הדמוקרטיה ויגדיל את היעילות והאפקטיביות הממשלתית”. עוד נטען במסמך כי שקיפות תחזק את האזרחים, ועל ידי היחשפות לפעילות הממשלה הם עתידים לקבל מוטיבציה לקחת חלק פעיל יותר בדמוקרטיה.
ואכן, ממשלת אובמה עשתה לא מעט בתחום. אחד הדברים הבולטים בתחום הוא אתר data.gov, שמטרתו להנגיש מידע פדרלי, ובשיתוף פעולה עם תוכניתנים עצמאיים המאמינים בקוד פתוח, היא הנגישה ופתחה מידע ציבורי רב. מעבר לשחרור המידע עצמו, גם פותחו אתרי אינטרנט ואפליקציות סלולר, שמטרתן להציג את המידע באופן הנהיר ביותר. שנאמר, איפה הוא ואיפה אנחנו.
אחת הדוגמאות לכך היא פרסום כלל הביקורים בבית הלבן באינטרנט, לשימוש הציבור:
אובמה גם מפרסם בקביעות את לוח הפגישות האישי שלו, לשימוש הציבור, ופתח אתר “אתיקה”, בו הוא מסביר את עיקרי תוכניותיו. בנוסף, השיקה ממשלת אובמה אתר המכיל מפות מטאורולוגיות ואחרות, שהיה יעיל במיוחד בימים האחרונים, בהם סנדי היכתה בחוף המזרחי:
יוזמה נוספת, בעלת פוטנציאל אדיר, שהשיק ממשל אובמה היא מערכת העצומות. הרעיון הוא פשוט: כל אזרח יכול להגיש פנייה, תחת הכותרת “אנחנו מאמינים שממשל אובמה צריך לעשות…”. את הפנייה יכולים האזרחים להסביר ולתייג, ולנסות לאסוף 25,000 חתימות בתוך חודש מיום הפרסום. במידה והם מצליחים בכך, גורמים רשמיים בממשלה מחויבים להגיב לפנייה באופן רשמי. במסגרת היוזמה השיב הממשל על עשרות סוגיות – ביניהן הצלת שירותי הדואר מקריסה, סיוע לבעלי דירות להתמודד עם הוצאות המשכנתה ועוד.
היוזמה יפה, אבל בפועל השימוש במערכת מצומצם למדי. מתוך קרוב ל-315 מיליון תושבי ארצות הברית, נרשמו למערכת נכון לחודש ספטמבר האחרון, במלאת שנה לפרויקט, פחות מ-3 מיליון בני אדם, כלומר, פחות מאחוז אחד מכלל אזרחי ארצות הברית. יתרה מכך, כמחצית מהמשתמשים אינם פעילים, ומתוך 50,000 העצומות שהוגשו, רק כמאה מהן עברו את מינימום ההצבעות הנדרש, וזכו לתגובה רשמית. מדוע הנושא זכה לעניין מועט כל כך? ייתכן שהדבר טמון בפרסום לקוי, ייתכן שזה סף ההצבעות הנדרש – וייתכן שזה משום שבמידה והשאלה עוברת את סף ההצבעות, נדרשת הממשלה לתגובה בלבד. זאת לעומת פינלנד, לדוגמה, בה הציבור יכול להציע הצעות חוק משל עצמו.
יחד עם זאת, אין לבטל את הישגיו של אובמה בתחום השקיפות. עצם העובדה שהבית הלבן מעדכן בלוג באופן שוטף, מארגן האקתון לשיפור גישת חברי הקונגרס עם הציבור – וחשוב מכל: מבין את חשיבות האינטראקציה הדו-כיוונית בין האזרחים ונציגיהם, אינה דבר של מה בכך. נותר רק לקוות שגם הנציגים שלנו יתחילו להבין – וליישם – את נושא הממשל הפתוח. מי יודע, אולי זה אפילו יעזור להם להיבחר.
בבחירות לכנסת ה-18, שנערכו בשנת 2009, הצביעו רק 65.2% מציבור הבוחרים. אמנם הייתה זו עלייה של כשני אחוזים מהבחירות לכנסת ה-17, אולם משמעות הנתונים, שפירסמה ועדת הבחירות המרכזית, היא כי 34.8 אחוזים מציבור הבוחרים לא מצאו לנכון להצביע. יתרה מכך, רק אחוזים בודדים מקרב האזרחים שהצביעו בבחירות לכנסת הצביעו בבחירות המקדימות (פריימריז).
בממוצע, 3.5 מתוך כל עשרה ישראלים בעלי זכות בחירה לא מצביעים, מספר שנותר עקבי למדי מאז תחילת שנות ה-2000. זה שם אותנו מעט מתחת לממוצע המצביעים ב-OECD, שעומד על 70%, אולם הרבה מתחת לשיעורי ההצבעה הממוצעים בישראל בעשורים שקדמו לכך. בעוד שבבחירות לכנסת ה-15, שנערכו בשנת 1999, עמדו שיעורי ההצבעה על 78.8%, שיעורי ההצבעה ספגו התרסקות קשה של 16.4% בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, שנערכו בשנת 2001, ולא עלו באופן משמעותי מאז.
מוזר לחשוב שבישראל, מדינה בה לכל תושב ותושבת דעה על כל נושא כמעט, אחוזי ההצבעה נמוכים מאשר במדינות אחרות ופחות סוערות מבחינה פוליטית – אולם ייתכן שהדבר אינו מצביע על היעדר דעות פוליטיות, אלא על היעדר אמון במערכת הפוליטית, ועל כוחם של האזרחים ליצור בה שינוי משמעותי. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2011 תומך בכך. מהסקר, שהקיף 1200 אזרחי ישראל בני 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג באוכלוסיה, עולה כי 70.6% מאזרחי המדינה אינם חשים שביכולתם להשפיע על התנהלות השלטונות, ו-42.9% מאמינים כי אין הבדל מהותי בין המפלגות השונות בארץ.
אם כן, התמונה לגבי שיעור ההצבעה הנמוך יחסית מתחילה להתבהר – שהרי אם מרבית אזרחי המדינה סבורים שאין להם יכולת השפעה ממשית על המציאות הפוליטית, ההצבעה עצמה חסרת ערך. חוקר מדע המדינה המנוח, פרופ’ רוברט ג’קמן, הוסיף זווית נוספת, כאשר על ידי מחקרים אמפיריים הראה כי ככל שלמחוקקים יש כוח רב יותר, וקשרם עם הציבור אותו הם מייצגים הדוק יותר, כך עולה שיעור ההצבעה, ובהתאמה, ככל שהשלטון ריכוזי יותר, כך נוטה שיעור ההצבעה לרדת.
ישראל היא מדינה פוליטית. היא נתונה תחת מצב בטחוני שברירי, פערים חברתיים עצומים ומהווה בית לריבוי מיעוטים אתניים. היא גם מדינה מלאת פיתוחים טכנולוגיים, ש-77% מכלל תושביה מעל גיל 20, ו-82% מתושביה בין הגילאים 20-64, משתמשים באינטרנט – וריבוי ערוצי המידע מסייעים להבנת המורכבות שבמציאות הפוליטית, אולם יכולת הבנה רוחבית היא אליה וקוץ בה. כאשר נוצר מצב בו הציבור מרגיש שהוא יודע יותר, אבל יכולת ההשפעה שלו נמוכה, הוא נוטה לחוש חסר אונים – וחוסר האונים מוביל לאדישות.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18, שנערכו בשנת 2009, הבינו עפרי רביב ובני דאון מפתחי תוכנה במקצועם, כי מעבר למצע המפלגתי הגנרי, פשוט אין להם מושג למי להצביע. במדינה שהתרגלה להכיר סכמות מפלגתיות, אף אחד כבר לא טורח להעמיד אג’נדה אמיתית, וההתחקות אחר המעשים בפועל קשה עד בלתי אפשרית. דאון ורביב החליטו לשנות זאת, והקימו את פרויקט “כנסת פתוחה”.
מטרתו הראשונית של פרויקט כנסת פתוחה, שהתבצע בטכנולוגיית קוד פתוח, הייתה להעניק לציבור את מירב הידע והכלים, על מנת שכל אזרח ואזרחית במדינה יוכלו להבין אילו מהפוליטיקאים משרתים את האינטרסים שלהם באופן הטוב ביותר ולהצביע בהתאם למעשי הפוליטיקאים, ולאג’נדה שאלו הובילו במהלך כהונתם, ולא רק למילים, שלעתים נוטות להיות ריקות מתוכן.
אולם דמוקרטיה אינה נמדדת רק בכוחם של האזרחים להצביע אחת לארבע שנים. דמוקרטיה אמיתית היא כזו בה לאזרח יש כוח להשפיע גם בחיי היומיום. בפינלנד, לדוגמא, השיקה הממשלה תוכנית המאפשרת לאזרחים להציע הצעות חוק – ובמידה ואלו מקבלות תמיכה של מעל 50,000 איש, מחובתו של הפרלמנט הפיני לדון בהן. בבריטניה מדרגים האזרחים את בתי החולים לפי פרמטרים שונים, לרבות האוכל המוגש בהם. הבית הלבן מפרסם את כלל הפגישות שנערכו במקום, לרבות לוח הזמנים של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, והפרלמנט האמריקני אף יזם האקתון (Hackathon), מפגש של תוכניתנים לסיעור מוחות ופיתוח קוד, במטרה לפתח כלים חדשות להנגשת מידע לציבור וליצירת קשר בלתי אמצעי של חברי הפרלמנט עם האזרחים.
בישראל לא ממהרים להדביק את הקצב. במדד השחיתות העולמית הנתפסת (CPI), שעורך ארגון Transparency International, זכינו במקום ה-36, עם ציון של 5.8 מתוך 10 (כאשר 10 הוא היעדר מוחלט של שקיפות), מתחת למרבית המדינות המפותחות. לפי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, כ-70% מהרשויות המקומיות אינן משחררות מידע שמחובתן לפרסם לפי חוק חופש המידע. חרף פעילותו הנמרצת של השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, למען ממשל פתוח, רבים ממשרדי הממשלה השונים עודם מפרסמים מידע באופן ספורדי – וגם כאשר הוא בנמצא, פעמים רבות ימצאו האזרחים כי הם מתקשים לפענח אותו.
בסדנא אנחנו עובדים מדי יום על כלים שישנו את פני הדברים. בכנסת פתוחה ניתן לקבל עדכונים שוטפים על הצעות חוק והאופן בו הצביעו עליהן חברי הכנסת השונים. כמו כן, הקלקה על ח”כ כזה או אחר תציג באופן גרפי ונוח את כמות הצעות החוק שהציע, את אורך הזמן שבילה בכנסת ובוועדות ועוד. כלי האג’נדות, מאפשר לאנשים פרטיים וגופים ציבוריים לעקוב אחר אג’נדות שמעניינות אותם ולדרג אילו הצעות חוק מקדמות או מעכבות את הנושא. לפי חתך של בעד או נגד, ניתן לראות גם מיהם חברי הכנסת שתומכים באג’נדה. בתקציב פתוח יצרנו מערכת גרפית ופשוטה להבנה של עיקרי התקציב, ובפרויקט המעקב אחרי דו”ח ועדת טרכטנברג ניתן לראות היכן עומדות המלצות הוועדה, ומה נעשה איתן עד כה. בתוך כך, בעקבות פרויקט אזרחים פותחים את ועדת הכספים שיחרר האוצר את מסמכי העברות הכספים, שעד כה לא היו נגישים לציבור.
במהלך החודשים הקרובים אנחנו צפויים להיות עמוסים במיוחד. לנוכח הבחירות המתקרבות, אנחנו מפתחים כלים חדשים שיסייעו לציבור לעשות החלטה מושכלת. בין השאר, אנחנו בונים מערכת שאלות ותשובות למתמודדים בפריימריז, ובהמשך גם למפלגות השונות לקראת הבחירות הכלליות, שיאפשרו למצביעים לקבל תמונה בהירה יותר של המתמודדים שלהם, וכן משפרים את התצורה בכנסת פתוחה. המטרה שלנו אינה רק לספק מידע נגיש, אלא גם לייצר נורמות של שקיפות ושיתוף הציבור, שיחלחלו, בתקווה, למשרדי הממשלה השונים, לרשויות המקומיות ולכנסת. הצלחתנו תלויה בכם – ולא רק על ידי תרומה אקטיבית לפעילות שלנו, אלא פשוט על ידי שימוש בכלים שלנו. ככל שהציבור הישראלי ידע יותר, כך הוא יוכל להצביע באופן מושכל – ואף חשוב מכך, כך ידעו מקבלי ההחלטות שאנחנו יודעים. שאנחנו עוקבים. שאין יותר ועדות אזוטריות שהמלצותיהן מוסרות מן השולחן ברגע שהן יורדות מהכותרות. ברגע שאנחנו, האזרחים, נתחיל לשים לב, הכוח יהיה בידיים שלנו. נבחרי הציבור שלנו על מעשיהם למען קהל הבוחרים שלהם – ולא על ידי כישוריהם הרטוריים, אחת לארבע שנים. יומיום.
לקראת הבחירות הקרובות, זכרו: לא מצביעים בלי לעבור בכנסת פתוחה.
– גל חן –
יש לו חיוך נדיב והוא הבטיח להתנהג יפה. ככה בחרתי את המועמדים שלי עד היום. אה, לא. לא בזוגיות. שם הלב ממילא עושה את העבודה. אני מדבר על הבחירה המשמעותית, הרת הגורל וההוליסטית ביותר שבנאדם יכול לעשות בקשר לחייו בעידן המודרני – בחירת המועמד שלי לכנסת.
זה מביך להודות עד כמה הבחירות שלי עד היום היו שטחיות. אני חושב שהשקעתי הרבה יותר זמן בלימוד איכויותיו וחסרונותיו של המיקרוגל שלי, מאשר הזמן שהשקעתי בהכרת כל המועמדים שהצבעתי עבורם מאז העניקה לי המדינה את זכות ההצבעה. יתרה מכך, בשלוש ממערכות הבחירות אפילו התנדבתי, והשקעתי מזמני, מרצי וכישורי למען קידום מועמדים מסויימים (את השמות של הפאדיחה לא תוציאו ממני אפילו בעינויים), אולם אם הייתם שואלים אותי איזה חוקים אותו מועמד קידם, מאילו הצבעות הוא נעדר, ובאילו ועדות הוא ישב – הייתי משיב שאין לי מושג, אבל אני סומך עליו בעיניים עצומות.
וזה בדיוק מה שעשיתי. סמכתי עליהם בעיניים עצומות. שזה מדהים, אם לוקחים בחשבון את מה שכולנו יודעים על פוליטיקאים ואנשי ציבור, ועל המרחק המסוים שנוטה להיווצר בין הבטחות למעשים. למעלה מעשרים שנה אני מקפיד לפקוד את הקלפי, וגם רואה את עצמי די מודע ומעורב. ועדיין, בכל פעם שצצות בחירות, אני הולך שבי אחרי הצהרה נבובה של ההוא, או שפמו המתריס של ההוא (אופס, ניפלט לי). לעיתים אף עלוב מכך – אני מאמץ המלצה של איזה חבר או דוד, שנחשב בעיני “מבין”.
תמוה, לא? הרי יש לי, ממש כמו לכל ישראלי חי, דעה מוצקה ומגובשת לגבי כל נושא שעל סדר היום. גם אם תעירו אותי באמצע הלילה, עם הנגאובר של מסיבת רווקים, ותציבו אותי מעל בימת הכנסת, אוכל לנסח נאום מגובש ומשכנע באשר לסוגיית ההתנחלויות, גיוס בחורי ישיבה, מעמד האשה, הפרדת דת ומדינה, הגנת זכויות הפרט ועוד ועוד. כל אחד מהנושאים האלה חשוב בעיני עד מאוד, וקשור ישירות לתפיסת עולמי והגדרת החברה בה אני רוצה לחיות. אבל כשאני ניגש לבחור את האנשים שיגרמו לזה לקרות, אני מסתפק בהצהרת כוונות כללית מאוד, שלעיתים היא כמעט זהה לזו של המתחרים שלהם.
אלו רק האנשים שהחיים שלי תלויים בהם
זה מוזר מבחינה נוספת: בכל תחום אחר בחיי הייתי אומר שאני… ובכן, לא קפדן, אבל מקפיד. בעיקר כשמדובר באנשים אתם אני עובד. התחקיר המינימלי שאני עורך לקראת קבלת עובד, כולל חפירה בגוגל וטלפון אחד לפחות למעביד קודם. אני זוכר שלא קיבלתי פעם מרואיין לעבודה משום שהתרשמתי שיש לו אוצר מילים דל מדי. טוב, אבל הוא אמור היה להיות אחד מהצוות שלי, שזה עניין רציני מאוד. בבחירות לכנסת, לעומת זאת, מדובר בסך הכל באנשים שייקבעו מה ילמדו ילדי, האם תהיה לי דירה, איזה חלק מהמשכורת ישאר לי ביד, האם יעופו עלי טילים, האם אוכל לנשום את האוויר ולשתות את המים ועוד כאלה נושאים חסרי כל חשיבות. אז אני בוחר אותם, פחות או יותר, על עיוור.
אוקי, לא הגעתי לכאן רק כדי להצליף לעצמי על הגב כמו איזה שיעי. האמת היא שארגנתי מבעוד מועד הפי אנד לרשימה הזו, ותסלחו לי על הטון המואר משהו שעשוי להשתרבב להמשך דברי. מסתבר שהבחירות המתרגשות עלינו לכנסת ה-19, הולכות להיות המושכלות והמעמיקות שידענו (ואני מרשה לעצמי לעבור כאן ללשון רבים, כי נדמה לי שדפוסי הבחירה הנלוזים שלי מוכרים לרוב הקוראות). במהלך השנים האחרונות למד הציבור הישראלי שמותר לו לדרוש, והוא גם יקבל, מידע אמיתי ועדכני מכל נבחר ציבור או נושא משרה. אורח החיים בעולם הדיגיטלי הנכיח כאן תרבות שהולכת ומשתרשת, של קשר בלתי אמצעי בין מה שקראו פעם “האזרח הקטן” או “קהל היעד” או “הצרכן”, לבין מי שנחשב פעם לשליט הכל יכול. אולי מוגזם לקבוע שהיוצרות התהפכו, אבל אפשר כבר להיזכר כי הרעיון הבסיסי העומד מאחורי משרה של ניבחר ציבור, הוא מציאת בנאדם מוכשר ונאמן, שיקבל משכורת, טלפון ומשרד, כדי לעשות את מה שאתה דורש ממנו.
מובן שלאף אחד אין את הזמן והאנרגיה לעקוב יום יום אחר ביצועי השליח שלו. בכל זאת, יש לנו חיים משל עצמנו לנהל. אבל היום עומדים לרשותנו כלים מתקדמים (ולכבודה של החיה הנכחדת ההיא הנקראת הדמוקרטיה הישראלית) המסכמים בשבילנו בפשטות את מה שעשו הנבחרים מאז הפעם האחרונה שנפגשנו, לפני ארבע שנים. שימו לב – לא מה הם אמרו, אלא מה עשו. איך הצביעו, כמה נכחו, מה הציעו, איך פעלו. עובדות, לא אינטרפרטציות. יש לך מועמד שמעניין אותך? הנה כל מה שרצית לדעת עליו ולא יצא לך לשאול (אגב, על האש גם מערכת של שאלות ותשובות, מקושרת ישירות למועמדים). שאלת את עצמך מה זה בעצם התקציב הזה שבגללו בכלל הוקדמו הבחירות? הנה לך כל התשובות. זוכר שיצאת לכיכר בקיץ שעבר, ופתאום כולם נורא התעניינו בך? קבל את מה שהם עשו עם זה.
חצי שעה, יודע מה, שעה של פשפוש קצר באתרים האלה. הרבה פחות ממה שרובנו משקיעים ביום בשיטוט משועמם בפייסבוק, ופתאום יש לי מושג על מה אני מדבר. יש לי יכולת אמיתית לצ’פר את מי שבאמת עשה את מה שלחתי אותו לעשות, ו”להעניש”, בעצם בלי מרכאות, להעניש את מי שחיפף, או גרוע מכך, מכר את הקול שלי תמורת כיבודים.
אבל עם כל הכבוד לרגשות נאצלים כגון חיבה ונקמה, התוצאה החשובה באמת של כל הצעד המבורך הזה בהתפתחות האנושית, היא הסיכוי החדש, אפילו אם הוא חלקי, שבכנסת הבאה ישבו באמת אנשים שמתכוונים לקדם את מה שחשוב לנו. יכול להיות שהם לא תמיד יצליחו. בכל זאת, מדובר במציאות הישראלית. אבל, איך לומר זאת בזהירות, יש לפחות סיבה מוצקה להאמין שהם ינסו.
אז לאותם קוראים שנוהגים לדלג מהפסקה הראשונה ישר לסוף, הרי לכן סיכום בשורה אחת:
לפני שאתה ניגש לקלפי, סור נא לרגע לכאן והצץ בביצועיו של המועמד שלך, כדי שכשהילדים שלך ישאלו אותך איך קרה שהקונילמל הזה הגיע לבית הנבחרים, לפחות תהיה לך תשובה מנומקת. מצד שני, אתה יכול שוב לבחור לפי המבט החודר בפוסטר, או הסלוגן המלוטש על הפלריג, ולקוות לטוב. אחרי הכל, זה מה שעשינו עד היום, ויצא לנו לא רע.
מה, לא?
