לוגו הסדנא לידע ציבורי

ארבע קושיות לועד החדש

במזל טוב, נבחר ועד מנהל חדש לסדנא לידע ציבורי.  שבעה אנשים טובים שנרתמו לעזור ולהביא את הסדנא למקום טוב יותר.

מאז הקמת הסדנא השתתפתי ברוב ישיבות הועד המנהל ועכשיו זה הולך להשתנות.  כפי שכבר הודעתי, אני עוזב את תפקיד המזכ”ל, ובעקבות העזייבה אני הולך לא להשתתף בישיבות הוועד.  אני מקווה שזה יפשט את הדברים בשביל המנכ”ל וחברי הועד, מה שבטוח, לי זה יחסוך הרבה זמן.

בשיבות האחרונות תפקדתי כנציג הפעילים – האדם היחיד בחדר שאינו שכיר ו/או חבר ועד – ולא פעם גיליתי שכפעיל יש לי נקודת ראות אחרת.  אני מקווה שיקומו הפעילים שיגיעו לישיבות הועד, ידאגו שקולם של המתנדבים ישמע ויספרו לנו איך היה.  לטובת אותם פעילים ולטובת חברי הועד החדשים  הרכבתי רשימה של הקושיות המרכזיות שהסדנא צריכה לטפל בהן:

איך מקשיבים טוב יותר?

הסדנא היא גוף שדוגל בשקיפות והשתתפות ולכן הועד של הסדנא חייב להקשיב טוב יותר לקהילה ולשמש דוגמא להשתתפות ציבור.  זה די מבלבל בגלל שרוב חברי הועד הם גם פעילים בולטים ולכן לכאורה הם מייצגים את הקהילה ולא כך היא.  תפקיד חברי הועד המנהל היא לדאוג שהסדנא תתפקד היטב ולא לייצג את הפעילים – אנחנו לא זקוקים לנציגים אלא לארגון שמקשיב.

כצעד ראשון הייתי רוצה לראות הליכי משוב מסודרים.  בשנה האחרונה בסדנא הוארכו חוזים והועלו משכורת ללא שום סקירת ביצועים ובלי להזמין את הפעילים לחוות את דעתם.  השכירים בסדנא מועסקים כדי לשרת את קהילת הפעילים ולא נכון שמעריכים את פועלם מבלי להתייעץ איתנו.

איך דואגים שלא יגמר הכסף?

לסדנא הולך ואוזל הכסף.  לפני מספר חודשים היו לנו שלושה שכירים ועכשיו ירדנו לשניים.  יש לנו בקופה מוזמנים למספר חודשים ומתוך יעד הגיוס של שנה הבאה הגענו  לכ 10%.  והכי חמור, במפגשי פיתוח הבירות נגמרות מוקדם.

איך שומרים על תדמית א-מפלגתית?

כדי להצליח לשנות אנחנו צריכים לעבוד עם נציגים מכל המפלגות.  האג’נדה שלנו היא שקיפות ושיתוף ציבור ובנושאים האלו החלוקה ההסטורית של שמאל וימין אינה רלוונטית.  האתגר שלנו היא שרוב הפוליטיקאים רגילים לראות את העולם כמחולק לימין ושמאל ואנחנו חייבים להזהר.

לטעמי, בשנה האחרונה שחקנו את התדמית שלנו ונגררנו לכיוון מפלגת העבודה.  במסיבת הבחירות שלנו השתתפו רק שני חברי כנסת ושניהם ממפלגת העבודה והשדולה אליה הצטרפנו מובלת על ידי מיקי רוזנטל.  כדי להוסיף חטא על פשע, אנחנו ממשיכים לגייס תרומות מהקרן החדשה לישראל, ועד עתה כשלנו לגייס תורם בעל צביון ימני מובהק.

הסדנא חייבת לחזק את הקשר עם נבחרי ציבור ימניים.  ישנם יופי של ח”כים שאפשר לעבוד איתם: רובי ריבלין, אורלי לוי אבקסיס, משה פייגלין, זבולון כלפה הם אלו שכבר דיברתי איתם ואני בטוח שיש עוד.  אם לא נטפל בסחף הזה ומהר אנחנו עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שא-מפלגתיים כבר לא נוכל להיות.

איך משרתים את החשמבירים טוב יותר?

הסדנא קמה כדי לשרת את החשמביר הראשון שלנו, כנסת פתוחה, ולעודד הקמה ופיתוח של חשמבירים נוספים.  לשמחתי,  בשנה האחרונה נוספו עוד ועוד חשמבירים לסדנא וכרגע יש לנו עושר של חשמבירים שדורשים עוד ועוד שירותים.  השירותים מצדם, עדיין אינם מוגדרים היטב ועדיין לא ברור מה צריך מוביל החשמביר לעשות כדי לזכות בשירותי הסדנא.

 

פותחן התקציב 2013

המשך קריאה…

בני מרכיב חשמביר

להיות ראש לשועלים

בשבוע שעבר הרגשתי שישראל אמפריה. הוזמנתי לכנס Point 2.0 בסרייבו (במימון קרן האחים רוקפלר), בירת בוסניה-הרצוגובינה, וכבר בוואן בדרך מהשדה הרגשתי שהגעתי למקום אחר. את הוואן חלקו איתי שני חברים מאלבניה ושניים מצפון קפריסין. כשדברתי איתם הבנתי שאנחנו אמפריה. לא רק שיש לנו יותר מפי שניים אנשים מאלבניה אלא שפר ראש, אנחנו מייצרים בערך פי שמונה!

הכנס עסק בדין וחשבון (accountability) וטכנולוגיה חדשה. רוב המשתתפים היו מהבלקאן ומהמזרח התיכון – מצרים,לוב וטוניסיה, ג’מיל מרמאללה ועבדכם הנאמן. פגשתי הרבה אנשים טובים וחזרתי מעודד – בדמוקרטיות הצעירות הכוח של הציבור והעמותות חזק בהרבה מאצל הוותיקות ודברים טובים קורים. בבלאקן ובעולם הערבי, הציבור התעורר וארגונים בינלאומיים עם כיסים עמוקים – כמו האו”ם והאיחוד האירופאי – תורמים ביד רחבה לעמותות שעוסקות בשמירה על הדמוקרטיה. ישנם כבר כמה השגים יפים: בטוניסיה העמותה של אמירה המצפן הצליחה לגרום לרוב השרים להתפטר מהפרלמנט בשם הפרדת רשויות. הלוואי עלינו כוח שכזה.

המשך קריאה…

בירות, במבות ותשובות טובות / עמית גל על הכנס הרעיוני

ברוכים הבאים לכנס הרעיוני של הסדנא לידע ציבורי…

מה זה כנס פתוח

בראשית, היה איש אחד, עם רעיון אחד, שכתב קוד ופתח את הכנסת לציבור. ממש כמו בגן העדן, הכל היה אז מאוד פשוט.

4 שנים ו-4 פרוייקטים מאוחר יותר, הסדנא לידע ציבורי נמצאת במקום אחר לחלוטין. קצת באשמתנו, והרבה בגלל הנסיבות המקיפות אותנו, מגמת פתיחת המידע ושיתוף הציבור התבססה היטב במרכז הקונצנזוס הישראלי, ואנחנו, איכשהו, סומנו כפותחי הסתימות של המדינה. האינסטלטורים של צינורות השלטון. פעילים פוליטיים, פוליטיקאים, אנשי ציבור בכל הרמות, עוזריהם, עיתונאים, בלוגרים ועוד, מפנים עינייהם לכיווננו בציפייה, לפעמים מוגזמת, שנדלבר להם ממשל פתוח.

המשך קריאה…

עדכונים שבועיים – 17.3.13

1. השבועות האחרונים בסימן שלושה אירועים מרכזיים: א. מסיבת ההשקה של כנסת פתוחה 19.0, הכנס הרעיוני של הסדנא ואישור תכנית העבודה השנתית על ידי הוועד המנהל:
א. המסיבה- אז אני מקווה שאין צורך לפרט יותר מדי כי הרבה פעילים של הסדנא היו, שתו ונהנו בחמישי האחרון בקמפוס של גוגל. היה אחלה לאירוע לדעתי, ואני שמח מאוד שהייתה לנו הזדמנות ליהנות יחד כקהילה וגם להביא הרבה מאוד תומכים וחברים של הסדנא לאירוע משותף. מי שצילם תמונות באירוע ומעוניין שנעלה אותן בדפי הפייסבוק של הסדנא ושל כנסת פתוחה, נא לשלוח ישירות לגל. תודה!

המשך קריאה…

התקציב הפתוח לאן

אם תשאלו את אדם קריב, חבר ועד “הסדנא לידע ציבורי” והמפתח המוביל את פרוייקט “התקציב הפתוח“, יש משמעות מיוחדת מאחורי הסיסמה “איפה הכסף?”. לדידו, זו אולי השאלה החשובה ביותר שהציבור צריך לשאול את הממשל. “סדרי העדיפויות האמיתיים של הממשלה נמצאים בספר התקציב, לא ברמת ההצהרות. לכן זה מעניין,” הוא מציין. עם התקרבות הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2013, השאלה הזאת והניסיון לענות עליה הופכים להיות מעניינים אף יותר.

יש מספר צמתים חשובים במיוחד בתהליך קבלת ההחלטות הכספיות בארץ שחשוב שהציבור יעקוב אחריהם, מסביר קריב. ראשית, לכל חוק ותקנה שיש לה משמעויות כספיות מוקצה תקצוב ראשוני גס (“תקצוב מאקרו”). לאחר מכן פורטים את התקציב לתתי-סעיפים פרטניים. לבסוף, מתוך סעיפים אלו מוציאה המדינה כספים החוצה, כגון לספקים שמספקים למדינה מוצרים שונים, לספקים שנותנים שירותים לציבור כחלק ממיקור חוץ או לעמותות הנתמכות על ידי המדינה. “אם לא משגיחים על כל התהליך – השלטון יכול לרמות אותנו”, מסביר קריב. כך למשל, ייתכן שהשלטון יחליט על מדיניות אבל לא יתקצב אותה; יתקצב אותה, אבל לא יוציא את הכסף; או יוציא את הכסף, אבל בדרך שיש לציבור עניין מיוחד לעקוב אחריה מקרוב, כגון בתשלום לספק שנבחר ללא מכרז. “יש יותר מדי חורים בצינור שבהם לא ברור לאן הכסף הולך. ולנו כאזרחים קשה לעקוב אחר כל התהליך”, מסביר קריב.

המשך קריאה…

עדכונים שבועיים – 17.2.13

1. ביום רביעי הקרוב 20.2 יתקיים בכנסת אירוע אותו יוזם השר מיקי איתן בנושא ממשל פתוח. מדובר בסוג של “העברת מקל” של איתן לח”כים החדשים ואנחנו ניקח בו חלק יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים מהתחום (התנועה לחופש המידע, שבי”ל, המשמר החברתי ועוד). על סדר היום ברביעי בכנסת:
בשעה 11:00 תהיה ישיבה משותפת לנו ולנציגי הארגונים, על מנת לבנות שיתוף פעולה ולתאם עמדות לקראת תחילת הפעילות האמיתית של הכנסת ה-19. ח”כ מיקי רוזנטל, שכבר נרשם כיו”ר שדולה למען חופש מידע, ייקח חלק בדיון גם כן.

עדכונים שבועיים – 10.2.13

פיתוח כנסת פתוחה – מאיר קריחלי

השבוע לא הצלחתי, לצערי, לרוץ בקצב שתכננתי. המון חסמים קטנים. הסיכום:

הותאמו לעיצוב החדש עמודי התגים ופירוט הצבעות לפי תגים. למרות שאין גישה ישירה אליהם דרך התפריטים, עדיין אפשר להגיע אליהם דרך קישורים שונים בעמודי אתר וצריך שייראו בהתאם.
עמוד הבית הוחזר לעת עתה לגרסה “חלבית” כלשהי, עד להחלטה בנושא. למרבה המזל התעורר היום דיון בנושא, נקווה לטוב. המשך קריאה…

עדכונים שבועיים – 3.2.13

1. זהו, סיימנו את קמפיין הבחירות שלנו, ותודה ענקית לעמית שהוביל את זה (אני חושב שכבר הודיתי, גם לעמית וגם לאחרים, אבל הנה אני עושה את זה שוב). נתונים של סיכום הקמפיין נשלחו לכולם, תמונות מהשטח הועלו לפייסבוק, את הצ’ק על קמפיין Headstart המצוין ושובר השיאים נקבל בקרב, ועכשיו המחשבות נתונות לאיך משמרים את ההצלחה הזו. איך גורמים לאזרחי ישראל להמשיך להיות מעורבים, להמשיך להשתמש בכנסת פתוחה ובעיקר- איך נשפיע על הדיון הציבורי הער שהולך להתרחש במהלך מרץ סביב אישור תקציב המדינה המקוצץ? עמית מוביל את זה, מי שרוצה לעזור מוזמן ליצור איתו קשר.

המשך קריאה…

Zvi Lanir

‘ההפתעה הבסיסית’ של בחירות 2013/ ד”ר צבי לניר

“ההפתעה הגדולה” של בחירות 2013– ההצלחה של מפלגת ‘יש עתיד’ לגרוף 19 מנדטים ולהפוך למפלגה השנייה בגודלה, לא הייתה צריכה להפתיע אותנו.
כמעט כל מערכת בחירות בישראל הולידה מפלגה חדשה שזכתה לפופולאריות קצרת ימים ואז איבדה אותה ונעלמה. המפלגה החדשה זכתה לאהדה כי היא סימלה לבוחרים משהו חדש, הבטחה חדשה. הבחירה בה הייתה יותר בחירה הנובעת מסלידה מהמערכת הפוליטית ומהמפלגות הקיימות, מאשר בחירה במפלגה המייצגת תפיסה רעיונית מגובשת חדשה. אדרבא, היותה “משוחררת” מתפיסה רעיונית רחבה היא שאפשרה לה להציע חבילה המכילה שלושה או ארבעה נושאים, שהגם שלא היה ביניהם כל קשר רעיוני מחייב, הם ייצגו נושאים שהיו אותה שעה פופולאריים בציבור ואפשרו ללכוד את אהדתם של קהל מצביעים גדול.

המשך קריאה…