האקתונים כאילו אין מחר

משהו טוב קורה להאקתונים בארץ –  הם צצים כפטריות אחרי הגשם. ברביעי על השביעי בספטמבר יתקיימו לפחות ארבע האקתונים, הנה הם לפניכם:

  • חומוס חופשי בנצרת, מיועד למפתחים שרוצים להפוך ליזמים  http://hack.tryfinally.com/
  • גוגל מזמינה להאקתון בתל אביב על הדרייב שלהם, לא בטוח שיהיה חומוס, אבל לא תרעבו
  • מט”ח מזמינה להאקתון בו מפתחים ומעצבים מוזמנים להשתמש בחומרים ובמומחים ממט”ח ליצור  אפליקציות לימודיות חדשות http://www.mindcet.org
  • geekcon – ההאקתון הותיק מכולם, דורש הזמנה – http://www.geekcon.org/

המשך קריאה…

מתפקדים, הניפו את דגל צמצום הריכוזיות

התפקדת? נפלא!

זה אומר שיש לך את הכוח לשנות ולהשפיע
על סוגיות וחוקים חשובים.

באתר “כנסת פתוחה” פיתחנו כלי אשר יכול לתת לדעה שלנו מקום ומשקל.
הכירו את חוק צמצום הריכוזיות אשר מועלה לקריאה טרומית ממש עוד שבוע ב-29.8,
מטרת החוק והתיקונים הנדרשים לו היא לעודד תחרות ולמנוע ריכוזיות
אשר פוגעת לכולנו בפנסיה, ביוקר המחיה, בצמיחה של המשק ועוד.

דרך קישור זה אנחנו, המתפקדים למפלגות יכולים להגיד לנבחרי הכנסת

שבמפלגתנו מה אנחנו דורשים מהם להצביע.

לעמידה שלנו יחדיו יש השפעה עצומה!

היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר

בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

ככל שיותר מתפקדים יצביעו כמונו בפועל, נוכל לקדם חוקים חשובים ולשנות מגמות חקיקה.

יש לנו מספר ימים מועט להשפיע, אז מה לעשות:

 

דוגמה לאפשרות של מתפקדי המפלגות להביע את תמיכתם בחוק לצימצום הריכוזיות.

וגם אפשר …

מתפקד, הנף דגל

מתפקד יקר,

אם בחרת להתפקד למפלגה, אין ספק שעתיד מדינת ישראל יקר וחשוב לך, ואתה יודע שיש בידך את הכוח לתרום ולהשפיע על הסוגייות הבוערות שעל הפרק, זה הזמן להכיר מקרוב את האנשים שאתה שוקל לשלוח לבית הנבחרים, לעקוב אחריהם ולגלות באיזו מידה בדיוק כל אחד מהם ממלא את השליחות שאתה והציבור הטלתם עליו.

מטרת אתר כנסת פתוחה הינה עידוד ההשתתפות הפעילה של הציבור בדיון הפוליטי באמצעות הנגשת המידע והרחבת ההכרות של הציבור עם פעילות הכנסת והנבחרים. אחד הכלים לכך הוא רישום מתפקדים לאתר ומעקב אחר אג’נדות\דגלים. המטרה של כלי האג’נדות היא לחשוף את מידת ההתאמה בין פועלו של ח”כ לבין אג’נדות שונות. הרווח שלך מהתהליך הוא הידיעה שאתה משפיע וגורם לח”כים לקדם את האג’נדה שחשובה לך ולעמיתך שאינך מכיר, מהמפלגה שלך ומכל המפלגות השונות, אתה חלק מקהילה שיוצרת עתיד.

 סרטון הסבר על הקשר המעצים בין כלי הדגלים ומתפקדים חופשיים.

אז מה אני עושה:


בעזרת לחיצה עליה, למשל “קידום חינוך ציבורי איכותי” (http://oknesset.org/agenda/61/) שבעריכת חינוך ישראלי (/www.hinuch.org.il) ולחיצה על קישור המעקב כמו שנראה בתמונה.

עוד אפשרות היא להצביע ולעקוב אחר חוק מסויים, כמו למשל “חוק המועצה הלאומית לחינוך

המעקב אחר האג’נדה\החוק מתבצע בעזרת הודעות במייל כאשר האג’נדה(דגל)מתעדכנת ע”י עורכיה או כאשר החוק מתקדם בשלבי החקיקה. מספר המצביעים נחשף ע”פ המפלגה שאליו המתפקד שייך, מידע חשוב לנבחרי הציבור שמאוד מעוניינים לעקוב אחר דעת המתפקדים שבוחרים בהם. היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

שתפו את עמיתיכם המתפקדים ויחד נשפיע.

לוגו הסדנא לידע ציבורי

ראש השנה למחאה

ואיזה יופי של שנה זו היתה!

המחאה נותנת לנו כוח ומחזקת את האמונה שעדיין לא אבוד ושביחד אפשר לשנות ולתקן.  המחאה החייתה את הדיון הציבורי, הולידה יוזמות כמו המשמר החברתי והבר-קיימא והביאה עשרות פעילים חדשים להתנדב בסדנא.  הכי חשוב, בזכות המחאה יש לי עכשיו המון חברים חדשים.

בפרוס השנה החדשה, המחאה מתבגרת ומתפצלת לשני מחנות וטוב שכך.  בניגוד לרושם שנוצר בתקשורת, הפיצול הוא לא על רקע אישי אלא על רקע שבר אידיאולוגי עמוק בין חסידי ההמון-חסר-הפרצוף לבין המנהיגים של המחאה.  שתי הקבוצות פועלות לקראת אותה המטרה של צדק חברתי, רק שכל אחת מאמינה בדרך אחרת.

אני מחסידי דפני ליף וותיקי המחאה משום שאני מאמין שכדי לפעול ביעילות חייבים מנהיגות חזקה.  רק מנהיגות חזקה תוכל לרכז מאמץ ולהוביל את הישראלים החדשים לכבוש את המרחב הציבורי ולהבריא את השיטה.  גם הסדנא מאמינה במנהיגות חזקה – לכל פרויקט שלנו יש מנהיג, או בשפת הקוד הפתוח: “דיקטטור נאור”, שבד”כ קיבל את ההנהגה בזכות היותו כותב שורת הקוד הראשונה.

השנה הקרובה היא שנת בחירות והכרעה ואני קורא לכל חברי, מכרי ומוקירי לבוא במוצ”ש לכיכר הבימה ולהזמין את חבריהם כדי שביחד ניתן לדפני את הכוח להמשיך ולהבריא את הדמוקרטיה הישראלית.  נפגש ליד פסל העיגולים בשעה 7:30.

 הארוע בפייס

 

כתבה ב”הארץ” על המאמצים ל”פתיחת” הפרוטוקולים וההצבעות של ועדת השרים לענייני חקיקה.

היום (6.7.2012) פורסמה ב”הארץ” כתבה על חוסר השקיפות ב”ועדת השרים לענייני חקיקה”, ועדת השרים לחיסול החקיקה || שקט, כאן פוסלים חוקים (יהונתן ליס). בכתבה המומלצת לקריאה מוסבר התפקיד של הועדה, אופן הפעילות שלה, מרואיינים ח”כים (יריב לוין ואורלי לוי-אבקסיס. דרך אגב, דווקא חברי כנסת מהקואליציה) שמביעים את חוסר שביעות רצונם מכך שהשרים יכולים למנוע חקיקת חוקים מבלי לחשוף את עצמם.

לפני שנים הבנו ב”כנסת פתוחה” שחלק גדול מהמשחק בתהליך החקיקה הוא בכלל לא בכנסת, אלא בממשלה. כיוון שהועדה היא שמחליטה איך תצביע הקואליציה לגבי כל הצעת חוק, ולקואליציה מעצם טבעה יש יותר חברי כנסת, ועדת השרים היא שתקבע בפועל האם חוק יעבור או לא. על מנת להשלים את עבודת חשיפת הידע הציבורי של החקיקה החלנו לפעול לחשיפת הפרוטוקולים, ההצבעות, והנימוקים בועדת השרים. שיתוף פעולה עם תנועות אחרות, כמו גם הכתבה שפורסמה היום הן חלק מהפעילות בנושא. יש לציין, שהשר היחיד החבר בועדת השרים ותומך בשקיפות שלה, הוא השר מיכאל איתן. חלק מחברי הועדה, בהיותם חברי אופוזיציה הציעו הצעות חוק למען שקיפות הועדה, ובהיותם חברים בה, לא תמכו בהצעות כאלה.

מתוך הכתבה:

“באחרונה שלושה ארגונים – התנועה לחופש המידע, הסדנה לידע ציבורי והמשמר החברתי – לקחו על עצמם לנהל מאבק להגדלת השקיפות בוועדה. הם פנו ללשכת ראש הממשלה בדרישה לקבל פרוטוקולים שהפיקה הוועדה ולהפתעתם גם קיבלו אותם. אלא שהפרוטוקולים עצמם דלילים ולא חושפים כיצד הצביע כל אחד מהשרים או מה אמר בדיון. עם זאת, עיון בפרוטוקולים מגלה לראשונה מי נכחו בדיונים וכמה תמכו בכל אחת מהצעות החוק – מבלי לציין את שמות השרים. בנוסף, ניתנים – לראשונה – נימוקים בסיסיים להחלטות שהתקבלו סביב הצעות החוק השונות. כעת שוקלים שלושת הארגונים פנייה לערכאה משפטית שתביא לחיוב הוועדה בפרסום פרטים אלה לציבור.”

 הצעות חוק שתויגו בנושא “ועדת השרים לענייני חקיקה”.

נתונים מעניינים מפעילות הפרסום בגוגל של כנסת פתוחה – סוף יוני 2012

באפריל 2012, קיבלה הסדנא לידע ציבורי אישור למילגת פרסום בגוגל (Google Grants), ובתחילת מאי 2012 יצא לדרך מסע פרסום בגוגל, בשלב ראשון רק לאתר “כנסת פתוחה”.

אלכס רוזנפרב השקיע המון עבודה בהקמה של שני ערוצי פרסום ראשוניים – הראשון עבור חיפושים של שמות חברי כנסת, והשני עבור חיפושים כלליים שקשורים למפלגות ותחומי פעילות הכנסת.

מסע הפרסום רץ ומצטברים בו נתונים סטטיסטיים מעניינים – חשבתי שיהיה נחמד לחלוק עם כולם.

המשך קריאה…

התנועה והסדנא- יכולות משלימות

ביום שישי האחרון, במהלך האקתון הקיץ של הסדנא בתל אביב, הגיע העיתונאי רביב דרוקר לדבר איתנו על שקיפות ועל תקשורת.

כיאה לעיתונאי בכיר, הוא איש מעניין, עם המון סיפורים פיקנטיים והמון תובנות מעניינות על המערכת הפוליטית הישראלית ובכלל.

רביב דרוקר, האקתון, הסדנא לידע ציבורי

אבל דווקא בכובע האחר שלו, כיו”ר התנועה לחופש המידע, אני הרגשתי שהוא נתן לנו, לפעילי הסדנא, נקודת מבט חשובה ביותר.

המשך קריאה…

משתתפים בהאקתון חורף

מיקי איתן – לפניך! אביבית ארווץ

בארה”ב כבר פענחו את הקוד לחדשנות בממשל. המפתח הוא משיכת יזמים חיצוניים לממשלה לעבודה עם מובילי חשיבה חדשנית בתוך הממשלה. נשמע מוכר? חכו רגע, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד…

מחלקת הסקטור הציבורי של מקינזי עורכת בימים אלו סדרת מאמרים שמציגים אנשים, זרמים, אסטרטגיות ומקומות שעוסקים בחדשנות בממשלות ברחבי העולם. הסדרה מבוססת על ראיונות שטח עם גורמים רשמיים, מנהלים בכירים, אקדמאים וארגונים שאינם ממשלתיים.

הראיון האחרון בסדרה הזו מציג את טוד פארק, הממונה על הטכנולוגיה בממשל הפדרלי של ארה”ב (סוג של מה שמיקי איתן עושה בארץ). הכותרת: “משחררים את המוג’ו של הממשלה לחדשנות”, שזה, אם תשאלו אותי, סוג של אוקסימורון. קל יותר לדמיין את ביבי חותם הסכם שלום עם סוריה מאשר לדמיין פקידי ממשל עוסקים בחדווה בחדשנות, או איך ניסחו את זה בעדינות בצוות של מקינזי? “ממשלת ארה”ב אינה ידועה בחדשנות שלה. איפה את רואה את החדשנות בממשל ברגע זה?”. פארק השיב שהשינוי העצום שעובר על הממשל נובע מהגישה הפתוחה לחדשנות. מההבנה העמוקה שיש לגורמים מחוץ לממשלה, כמו האקדמיה, הסקטור הפרטי, המלכ”רים ולציבור כוח עצום. “באופן כללי הבנו”, הוא מספר “שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר דברים אם נשתף את הציבור, מאשר אם הממשלה תנסה לעשות הכל בכוחות עצמה”.

המשך קריאה…

החוק למניעת בדידות כריכת הספר

“החוק למניעת בדידות” ו”כנסת פתוחה” (לכבוד שבוע הספר)

החוק למניעת בדידות הוא ספרו האחרון של מיכאל שיינפלד. הספר מספר על מאבקו של יונתן בחוק שנועד לפגוע כלכלית ולהצר את צעדיהם של בודדים, ולעודד אותם להיות חלק מזוגיות.

החוק למניעת בדידות - כריכת הספר

לא, הבלוג של הסדנא לא הופך למדור סקירת ספרות, אך לא בכל יום יוצא לאור ספר שעוסק ביחס של האזרחים לבית המחוקקים ולאפשרות שלהם להשפיע על החוקים. למעשה – בזה בדיוק עוסקת “כנסת פתוחה”, ולשם כך היא הוקמה. אני ממליץ למתנדבים בסדנא לקרוא את הספר, אולי נקבל עידוד ורעיונות (אני לא אספיילר מעבר למה שכתוב בכריכה האחורית).

המשך קריאה…

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

שלומות

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון של הסדנא לידע ציבורי לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

אני מתכוון להעביר הרצאה על אג’נדות\דגלים ולאחריו יהיה מפגש עם רביב דרוקר שיכלול שאלות שכבר הכנתי (בסוף המצגת) וגם כאלה שאאסוף במהלך השבוע מהקהל וממכם.
אחרי המפגש נישאר לתייג יחדיו חוקים וועדות באתר כנסת פתוחה.
מטרת המפגש היא לבנות קהילה (בהתאם לתוכנית העבודה) של אזרחים פעילים שירחיבו ויעשירו את האג’נדות ובכלל עולם החקיקה באתר כנסת פתוחה.

 

עמית גל כתב בפוסט הנהדר שלו על פעולת התיוג, אני רק אצטט :
“תיוג חוקים זה הבסיס לכל הפעילות שמתרחשת בסדנא. אחר כך בונים מזה את האג’נדות, מדרגים את הח”כים ומפלחים את המפלגות. תיוג הוא הדלק. שום דבר לא יזוז באמת ללא התיוג. כל אחד יכול לתייג, אין צורך בכל ידע טכנולוגי או פוליטי. לא צריך גם להתחייב לכלום, אפשר לתייג מהבית או מהטלפון, להקדיש לזה שעתיים שבועיות מוגדרות מראש, או לקפוץ פנימה בכל פעם שמתפנה לך קצת זמן. עיסוק מומלץ לישיבות ארוכות ומשעממות, מתאים לחיסול של זמן המתנה למענה טלפוני, או עד שאיזו תוכנה יורדת או סרט מסיים לרנדר. אפשר לחפש חוקים שאף אחד לא נגע בהם עדיין, או לעקוב אחרי מי שמעניין אותך. אפשר לקדם ככה חוקים שנראים לך חשובים, או לעורר התנגדות לחוקים שנראים לך מסוכנים. הכל מתחיל בתיוג.
רק אזהרה אחת: לא מומלץ לתייג בזמן שאתה משוחח בטלפון. מרגישים. תאמינו לי.”

 

בברכה,
אלון אנתין, מוביל צוות  אג’נדות\דגלים.