תשובות לגבות

זה היה שבוע של תשובות לגבות. ואני אסביר:

מאז שהצטרפתי לחבורה המשעשעת של הסדנא, אני מוצא את עצמי מדבר בדרך כלל עם הגבות של האנשים. הן מתרוממות וצונחות, מתכווצות ומתרחבות, שתיהן ביחד או כל אחת אוטונומית. להלן תמליל שיחה לדוגמה, בעת מפגש, נניח, משפחתי:

הגבות: אז… מה אמרת שאתם עושים שם באתר הזה?

אני: זה לא אתר, זאת סדנא לידע ציבורי, שעושה כל מיני פעולות, בעיקר טכנולוגייות, לרוב ברשת, אבל הכל כדי להנגיש מידע ממסדרונות השלטוןלציבור.

הגבות: מה אתה אומר? (הוא תמיד נראה לי קצת מוזר…).

אני: וזה עוד לא הכל: על אותה פלטפורמה, הציבור יכול ואף מוזמן לקחת חלק פעיל. זאת אומרת הצינור הוא דו כיווני. האזרח יכול לעקוב מקרוב אחר התנהלות נבחרי הציבור לא רק במליאה, אלא גם בוועדות הכנסת, אבל גם לפעול כשהוא מרגיש צורך, לתקשר עם הח”כ שהצביע בעד או נגד חוק מסויים, או לנסות לשכנע אותו לפני ההצבעה. אתה קולט מה זה יכול לעשות לדמוקרטיה?

הגבות: בטח… בטח קולט (שמישהו ייקח אותו ממני)

המשך קריאה…

אפשר להרוויח מכתיבת קוד לסדנא לידע ציבורי

לפני כמה חודשים פניתי לאוניברסיטאות ומכללות בתל אביב, עם רעיון לשיתוף פעולה שהלך בערך כך:

סטודנטים בשנה האחרונה לתואר: יכתבו קוד עבור הסדנא לידע ציבורי, ובתמורה ויקבלו נקודות זכות מהאוניברסיטה על כך.

הסדנא לידע ציבורי (אני): תנחה את הסטודנטים ותלמד אותם טכנולוגיות מתקדמות של פיתוח אפליקציות מובייל, ובתמורה תקבל עוד כוח עבודה וקוד לפרוייקטים של הסדנא.

 

בתחילה, חבריי לסדנא לידע ציבורי היו ספקנים וחשבו שיהיה זה מועיל יותר אם אשקיע את הזמן בכתיבת קוד בעצמי, על פי המשוואה ש 10 שעות עבודה של סטודנט שוות שעת עבודה של מתכנת עם נסיון. גם אני לא הייתי בטוח לגבי האפקטיביות של המיזם, אבל חשבתי שאם אכתוב אפיונים מפורטים ומדוייקים לסטודנטים, הפרוייקט יצלח.

לשמחתי הרבה, בתחילת סמסטר ב’ השנה נרשמו 5 קבוצות של סטודנטים למיזם;  4 קבוצות מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, במסגרת פרויקט גמר בהנדסת חשמל בניהולו של יעקב פיינגלרנט, ועוד קבוצה ממכללת אפקה מהפקולטה למדעי המחשב בניהולו של ירון ספקטור. להפתעתי המרובה, בטרם עברו חודשיים מאז תחילת הפרוייקט, אני גאה מאד להציג בפניכם את האפליקציה החינמית “כנסת טריוויה” לאייפון, אשר מחכה בימים אלו לאישור בחנות האפליקציות של אפל:

את האפליקציה כתבו סתיו אשורי ולירון פליס, שני סטודנטים מוכשרים מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הצמד אשורי-פליס לקח את האפיון הכללי של “משחק טריוויה המבוסס על נתונים מאתר כנסת פתוחה” והפכו אותו לאפליקציה מעוצבת, ממכרת, ובעוד כשבוע נדע אם גם ויארלית. בהתאם לכל הפרוייקטים בסדנא, גם האפליקציה הזו כתובה בקוד פתוח, ולאחר שהאפליקציה תפציע בחנות של אפל, נפרסם את הקוד ונבקש מכל מי שרוצה לעזור ולהמשיך לפתח את המשחק.

עדכון: האפליקציה כעת (2 ליוני 2012) זמינה להורדה באפ סטור:

יובל אדמון וגדעון סער בפריימריז בליכוד

האם הטכנולוגיה יכולה לשנות את הפוליטיקה?

טוב אז לפני כשבועיים נעניתי לאתגר של חבר טוב בשם יואב ייבין מהמינהל הקהילתי “גינות העיר” בירושלים, לתת הרצאה קצרה בסגנון של TED בפני צעירים ירושלמים. המינהל הקהילתי ארגן בצורה יפה מאוד את האירוע, כולל צילום וידאו מכמה זוויות (המצגת, המצגת… לרוב לא מצלמים אותה) והנה התוצאה בפניכם:

אהבתם? אשמח לפידבק.

מסכימים עם הפרשנות שלי? בואו להתנדב אצלנו בסדנא.

לא מסכימים? בואו להתנדב ולשכנע אותנו שצריך לעשות את הדברים אחרת 🙂

 

 

לוגו הסדנא לידע ציבורי

האג’נדה והמאגיה

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מלך. ואז הכל היה נורא פשוט. המלך אמר להרים ידיים – כולם הרימו. אבל אז, יום אחד מלך אחד, יווני במקרה, החליט שהספיק לו, ופרש. מה שנולד כמעט במקרה זה הרעיון המוזר הזה שרץ עד היום: הדמוקרטיה. העם מחליט, נציגיו עושים. מאז ועד היום, כשמישהו מעוניין להנהיג, הוא צריך תחילה לשכנע את רוב הציבור שהוא הוא נציגו האמיתי. את המטרה הזו יש שתי דרכים להשיג: דרך האג’נדה, ודרך המאגיה.

המשך קריאה…

לטעמי יש לכבוש את הכנסת מחדש


אז זהו ערן, שלא.  הרעיון של בחירות בספטמבר היה רעיון רע, אבל מה שגורם לי להקיא שזה אף פעם לא היה “על אמת”.

ביבי הבין שכדי לסגור עסקה עם מופז הגמל צריך “קש” שישבור את גבו.  כמו איש מכירות מיומן, ביבי השתמש ב closing technique – חוק פיזור הכנסת.   הצעת החוק לפיזור הכנסת שעברה בקריאה ראשונה במליאה, היתה רק “קש” וביזתה את בית הנבחרים הישראלי ואותנו – הריבונים האמיתיים.  אני מנחש שביבי מעולם לא התכוון להקדים את הבחירות, והצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה התבססה על מצג שווא וחוסר תום לב: בזמן שגילעד ארדן הציג את החוק לפיזור הכנסת במליאה: “בצער רב, אפילו יגון, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת החוק להתפזרות הכנסת מטעם הממשלה” ביבי וחברו הסוטה סגרו בסודי-סודות ממשלת אחדות עם יושב ראש האופוזיציה.

ביבי הפך את הכנסת לקרקס ובגד בדמוקרטיה הישראלית.  אני לא יודע את מי הממשלה הזאת משרתת, אבל לא נראה לי שזה אותנו. אני מקווה שחברי הכנסת מהקואלציה יתעשתו ויעזבו את מפלגתם (או עם מפלגתם) וילכו איתנו הלאה, לשיקום הדמוקרטיה הישראלית והחזרת הכבוד לכנסת ישראל.

 

לוגו הסדנא לידע ציבורי

הלאה!

הלאה!

צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.

(קובי לוריא)

עבר עלי שבוע מטורף.  זה התחיל בהבנה שמסיבה לא ברורה הכנסת מתפזרת ומקדימים את הבחירות כך שלסדנא יש כחודש להערך לבחירות המקדימות ועוד שלושה חודשים להערך לבחירות.  בהתחלה זה מאוד עיצבן אותי – למה בלחץ? מעל לכל אני מאמין ביום עבודה פורה של שבע שעות, והיה לי ברור שעד סוף הקיץ, אני עובד בטירוף ולא ברור לי למה.

המשך קריאה…

שלום. אני עמית גל, ואני מכור

שלום. אני עמית גל, ואני מכור לתיוג
זהו, המטפלת שלי (טוב נו, אשתי) אמרה לי שאין ברירה, אני חייב לצאת מהארון. אנשים מסביבי כבר מתחילים לדבר. הניחושים על הסיבה להיעלמותי בזמן האחרון מתפשטים במהירות. אומרים שאני מהמר על מרוצי עכברים, אומרים שנדבקתי בעגבת, אומרים שהתחלתי ללמוד אצל רב קבלי, או גורו טיבטי, ומותר לי לתקשר רק עם צמחים.
מודה. זה נכון שהתמכרתי, אבל מדובר במשהו מופרע הרבה יותר: התמכרתי לתיוג חוקים. המשך קריאה…

עגל הזהב או שבעה כוכבי זהב?

אחד הפרקים בדו”ח טרכטנברג מדבר על החשיבות של דמוקרטיה השתתפותית ועל החייאת האגורה – אותו מרכז העיר בו החליפו היוונים הקדמונים רעיונות, סחורות וכלים. בחזונו, טרכטנברג רואה את החיבור בין הרשתות החברתיות לאגורה כתשתית שבעזרתה יוכל כל אזרח להשפיע ולקחת חלק ב”שלטון העם” הלכה למעשה. חזון רומנטי יפהפה, אולם לצערי, האזרחים בישראל לא פנויים לבנות ולהבנות בו.

לפי ה”מדד לחיים טובים יותר” מעל לחמישית מהעובדים בישראל עובדים מעל 50 שעות בשבוע. טובי המוחות שלנו קורעים את התחת בעבודה קשה ואין מצב שהם יתפנו לאגורה. כדי שנוכל לבנות ביחד מרכז משגשג המערכת הציבורית חייבת לתחום לנו פנאי בו נוכל להקדיש את זמננו למשפחה, לפעילות ציבורית ולמרדף אחר האושר.

הרצל הבין את זה. הוא רצה דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב:

אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה.

הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה ולחתור למימוש חזונו של הרצל: לאכוף בצורה טובה יותר את חוק שעות העבודה והמנוחה ולדרוש מהממשלה תוכנית רב שנתית שתביא לקיצור יום העבודה משמונה לשבע שעות.

היה האקתון. אז מה עשינו שם?

שלום, קוראים לי דרור ואני מעצב.
ולא רק שאני מעצב, אני גם מבין פיתוח בערך כמו שאני מבין אשורית קדומה.
ואם זה לא ברור מראש – אני לא מבין אשורית קדומה.

אז מה לי ולמרתון פיתוח תוכנה? מה יש לי לעשות שם בכלל?
כלומר, צוות העיצוב של הכנסת הפתוחה ואני עשינו את המסכים היפים בפוטושופ. סכבה.
קודם זה היה נראה ככה:

ועכשיו זה נראה ככה:

(מחיאות כפיים בבקשה!)

ויש סיבות לשינויים בעיצוב שעשינו.

המשך קריאה…

איך נראה האקתון מבפנים?

לכבוד ההאקתון בסופ”ש הקרוב, החלטתי לחזור להאקטון הראשון ולספר את הסיפור שלו. ההאקתון התקיים ב 20-21/8/2010 במשק במושב חניאל שבשרון. היוזמה להאקתון באה מעומר גרטל ומיכאל שיינר ועפרי ואני די השתלטנו להם על האירוע. ההזמנה לההאקתון עדיין ברשת וגם הסיכום.

כדי להסביר מה בדיוק עשינו בסופ”ש ההוא השתמשתי בכלים חינמיים שסרקו את ההיסטוריה של הקוד ויצרו את הסרט הבא:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=bp3H5p01kyE]

גיט שעומד בבסיס של כל הענין הוא אחד הכלים המדהימים שאנחנו משתמשים בהם בסדנא. גיט היא מערכת מבוזרת לשמירה על גרסאות, ששומרת על קבצי המקור שלנו, עוקבת אחר שינויים ועוזרת לנו להעביר אותם מאחד לשני ולאחד. אחד היתרונות של גיט היא שהיא שומרת הסטוריה מלאה של הפרויקט – במקרה של כנסת פתוחה מ 29 ליולי 2009 ועד ימינו.

אתם מוזמנים לבקר בעותק של הפרויקט ברשת ולראות בעצמכם את ההיסטוריה ואת הגרפים שגיטהאב מספקים בחינם לכל פרויקט קוד פתוח.

נפגש בסופ”ש