פותחים את ועדת הכספים- חוויות מארכיון הכנסת…
הכל התחיל משיחה עם ניר הירשמן מהמשרד של מיקי איתן. דיברנו על שקיפות של הממשלה והוא אמר לי ש”מכונת הצילום האחרונה בישראל שעדיין מדפיסה דפים גדולים וישנים עם החורים בצדדים שאפשר לתלוש, היא זו שאיתה מדפיסים את הבקשות להעברות תקציביות בוועדת הכספים. אם אתם רוצים להנגיש מידע קריטי על תקציב המדינה, תדאגו להנגיש את ההעברות התקציביות בוועדת הכספים”.
ועדת שרים לעניני חקיקה – התהליך
בפגישת פיתוח האחרונה קיימנו דיון בנושא ועדת שרים לעניני חקיקה. עידית האחראית על הקשר עם הכנסת בשתי”ל הציגה את העבודה שלה הקשורה בועדה. הנה הסיכום שלי:
סיכום מפגש פעילים, חורף 2012
ביום חמישי האחרון היתי במפגש פעילים לדיון על הסדנא ב 2012. היה כיף – חבית של בירה וכשלושים פעילים שהציגו והשתתפו בדיון.
אז מי הציג מה?
- יובל: תוכנית עבודה ופיתוח המנגנון
- אדם: התקציב הפתוח 2.0
- עידו: אזרחות 2.0
- דרור: תהליך עיצוב מחדש כנסת פתוחה
- יונתן: “הועד והפרויקטים” – ללא מצגת, יונתן דיבר על הדרך שבו הוא רואה את הסדנא עובדת: מקבלת כל פרויקט בקוד פתוח שעוסק בידע ציבורי ומספקת לו שירותים בסיסיים. הועד בתורו מחליט על הקצאת המשאבים לפרויקטים כאשר כל פרויקט מקבל את כל התמיכה הדרושה כדי לגייס לעצמו משאבים.
- בני: ועדות הכנסת 2.0
על הכנס שלא יהיה ועל המשמר החברתי שדוקא כן
בשבועות האחרונים הובלתי צוות מתנדבים שאקלים בנסיון להרים את הכנס. איריס מרגוליוס, מאיה קרבטרי, עידית מנשה, שני-ניני, צבי פרנק, יניב בלצר, שלומית ירקוני, אלונה מהתנועה לחופש המידע, גליה משבי”ל, נאור מחיים וסביבה, עופרי ואני עבדנו ביחד מתוך אמונה שהדרך להבראת השיטה מתחילה בחיזוק הכנסת ושכוחה של הכנסת צריך להתבסס על שקיפות ושיתוף האזרחים.
פנינו ליושבי הראש של הועדות וזכינו בתמיכתם של יושב ראש הכנסת, השר מיכאל איתן והח”כים זבולון אורלב, דב חנין, משה גפני, חיים כץ, ניצן הורוביץ ויריב לוין. ולמרות כל התמיכה – קשה לתאם בין כל כך הרבה גופים בהתראה כה קצרה והכנס חוזר ונדחה – כרגע מדברים על השבוע השני של המושב. אני החלטתי שלא נשנה את התאריך בפעם החמישית. אז הכנס מבוטל. מבוטל, אבל לא נשכח.
את מה שרצינו להשיג בכנס, אנחנו יכולים להשיג ובענק אם נשלב כוחות עם המשמר החברתי. המשמר החברתי הוא יוזמה שבאה מהאוהלים ובמרכזה הרצון לארגן עשרות אזרחים שיבקרו בכנסת בכל אחד מימות מושב החורף ויפעלו כלוביסטים מטעם הצדק החברתי. עופרי ואני נפגשנו כבר מספר פעמים עם הצוות ואני די פעיל בקבוצה בפייס (אין ברירה – הולך על מיטת המסמרים הזו :)) ואני מאמין שביחד נוכל לשנות ולתקן.
מבחינת כנסת פתוחה, התמיכה ב”משמר החברתי” תהיה דרך אפליקציה חדשה – “שבטים“:
אפליקציה השבטים מאפשרת לכנסת פתוחה לתמוך בקהילות ממוקדות דרך שם-עצם חדש: “שבט” שמתאר קבוצה ממשתמשי האתר החולקת כאבים משותפים, מפתחת חזון משותף ופועלת בכנסת להגשמתו.
לפי הסיפור המתפתח של המשמר החברתי, האתר צריך לאפשר לשבט לתחזק ספר לבן וספר שחור. בספר הלבן יהיו הצעות חוק והצעות לסדר שזוכות לתמיכת חברי השבט ובספר השחור, הצעות שיש לבלום. מבקר באתר יוכל לבחור “לתרום יום” ולבחור תאריך ספציפי. המערכת תשלח לתורם את סדר היום בכנסת ואת העדכונים לספרים כדי שיוכל להתכונן וללמוד את העניינים אותם הוא מעונין לקדם ואת אלו שהוא רוצה לבלום. ביום עצמו, יוכל המתנדב להקליט שיחות במשכן ולפרסם עידכוני-מצב, פרוטוקולים וסיכומים.
ביחד, נפתח ערוצי תקשורת טובים יותר עם נבחרינו ונעשה מהמושב הקרוב מופת ללובי אזרחי.
קריאה לראש הממשלה: פרסם הודעת תמיכה בנושאים של ממשל פתוח ומידע פתוח
במחאה הנוכחית קיים רצון לשינוי בתחומים רבים. אזרחים הגיעו למציאות שאינה רצויה מבחינתם, לא בטוח שהם יודעים מדוע היא קיימת או איך משפרים אותה אבל הם יודעים שהמצב לא טוב. אחת הסיבות לכך שאנו לא יודעים מדוע המצב גרוע הוא כי אין לנו מידע על המצב. מידע על המצב הכלכלי, הממשלתי והחוקתי. יש רסיסי מידע אבל אין מידע שלם, מקיף ומעודכן שזמין לציבור. מידע שקל לעבדו ולנתחו.
כיום בעולם ישנן יוזמות רבות של ממשל פתוח. היבטים מרכזיים בתחום זה הם שקיפות, אחריותיות (Accountability) ושיתוף ציבור. במדינות מערביות רבות המנהיגים מתייחסים ברצינות רבה לנושא והוא חלק מרכזי בסדר היום שלהם.
בארה”ב, אובמה ביומו הראשון לתפקיד פרסם מזכר שמצהיר על מחוייבותו לתחום הממשל הפתוח. במזכר זה יש קריאה ברורה לזרועות הממשל השונות לנהוג בדרך של שקיפות ושיתוף ציבור.
בבריטניה, ראש הממשלה קמרון הכריז על פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים כחלק מיוזמה לשפר את השירות הממשלתי ולאפשר לאזרח לבקר את ההתנהלות הממשלתית.
אף בישראל ישנן פעולות לקידום ממשל פתוח המבוצעות על ידי משרדו של השר מיכאל איתן.
ועדיין, בישראל חסרה קריאה ברורה של ראש הממשלה לממשל פתוח ומידע פתוח, קריאה שתשדר מסר ברור לכלל משרדי הממשלה שזוהי הדרך בה הם אמורים לפעול. שקיפות, שיתוף ציבור, פרסום מאגרי מידע – לא רק כשמבקשים אלא באופן יזום. קריאה שאומרת “המידע הממשלתי שייך לציבור שמממן אותו”.
צריכה להיות הבנה שמידע פתוח הוא לא קובץ PDF סרוק אלא מידע בפורמטים פתוחים שמאפשרים למפתחי תוכנה ואזרחים להבין אותו ולעשות בו שימוש יעיל כמו שנעשה בפרויקטים כנסת פתוחה ו- התקציב הפתוח.
כאשר לאזרחים יהיה מידע מלא, שלם, עדכני וקל לעיבוד על פעולות הממשלה נוכל למנוע את “ההפתעה” שפתאום המצב לא טוב. נוכל לזהות כשלים ברגע שהם קורים, בהינתן הנכונות הממשלתית נוכל גם להציע רעיונות לשיפור ולבנות ביחד ממשל טוב יותר.
האזרחים מעוניינים להשתתף ולתרום וראוי שראש הממשלה יסייע להם ויאמץ את עקרונות הממשל והמידע הפתוח באופן פומבי.
איך שומרים על צדק חברתי?
הייתי בהפגנה במוצאי שבת וחזרתי נפעם. רבבות אנשים טובים באו לכיכר כדי לדרוש צדק חברתי והיו יופי של דוברים: נוטת האוהל הראשון, תושבת קריית שמונה שדיברה בשם הפריפריה המוזנחת, העובדת סוציאלית שבאה לחלוק את תסכולה ממערכת הרווחה, המורה לאזרחות שמערכת החינוך לא מאפשרת לה לחנך, הסטודנטית לרפואה שרואה לפניה שנים של עבדות מודרנית ונציג השכונות שעדיין מוזנחות. עם כולם הסכמתי.
היה גם דובר נוסף ממחאת האוהלים, בחור צעיר שחתם את נאומו בקריאה: “ביבי אתה מפוטר”, איתו לא הסכמתי. כבר די הרבה שנים שהבעיה היא לא אישית והחלפת נבחר ציבור אחד באחר כמעט אף פעם לא עוזרת. שלא תבינו אותי לא נכון, אני סולד מביבי לא פחות מכם, אבל הוא לדעתי חזרתו לראשות הממשלה היא בעיקר עוד סימפטום של מערכת שהשתגעה.
חייבים לטפל במערכת ולא להסתפק בסגירת חשבון עם פוליטקאי זה או אחר.
אני בטוח שישנם לא מעט הצעות לשינוי השיטה ואני רוצה להוסיף את שלי. העקרון המנחה את ההצעה שלי הוא עקרון הפרדת הרשויות, על פי משרד החינוך התרבות והספורט:
שלוש רשויות נפרדות קיימות במשטר הדמוקרטי: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
שלוש רשויות השלטון אינן כפופות זו לזו, ולכל אחת מהן כללי פעולה משלה.
עיקרון הפרדת הרשויות מאפשר ביקורת הדדית של רשויות השלטון זו על זו, אי תלות של האחת ברעותה, וכן חלוקת הסמכויות בין הרשויות, במגמה למנוע את ריכוז הכוח השלטוני בידי קבוצה אחת.
ישנה עוד בעיה שהפרדת הרשויות באה לפתור ומשרד החינוך פיספס – מאזן אימה בין שתי רשויות שמוביל לשיתוק וטירוף מערכות. כיום הרשויות המחוקקת והמבצעת, כלומר הכנסת והממשלה, תלויות זו בזו; פרט לאחד, כל 29 שרי הממשלה ושבעת הסגנים חברים גם בכנסת. כדי להבריא את השיטה צריך לחזק את הכנסת ולהסכים על קשר וגשר ברור יותר בין הממשלה לכנסת.
לו הייתי ראש הממשלה הייתי מכנס את הממשלה ואומר:
חברים, זה לא עובד יותר. אתם יודעים שאני אוהב את מנעמי השלטון לא פחות מכל אחד מכם, אבל הם לא נותנים לנו להמשיך כך. אני יודע שאתם מנסים לעשות את עבודתכם נאמנה, אבל אני גם יודע עד כמה הפוליטיקה והתקשורת מעסיקים כל אחד מאתנו. אולי הייתם מצליחים אם היה לכם ידע מעמיק בתחום משרדכם אם אם הייתם מנהלים טובים יותר, אבל לצערי אתם טובים בלהבחר ולא בלנהל מערכות מורכבות.
בתיאום עם דפני, החלטתי לפטר את כל השרים הפוליטיים, פרט לראשי הסיעות, מה שמותיר אותנו עם חמישה שרים: שר החוץ, שר הבטחון, שר הפנים, שר המדע והטכנולגיה ושר המשפטים ועם סיעת יהדות התורה שתדון איתי על מינוי שר מטעמה. אני מקווה שתבינו שאני עושה זאת בלב כבד – דווקא קיוויתי להרחיב את הממשלה – אבל הגמל כבר לא מוכן לסחוב אותנו.
בשיתוף עם הציבור, אבחר מקצוענים שיכהנו כשרי החינוך, הבריאות, הרווחה, בטחון הפנים והמשק בממשלתנו וביחד נשקוד על יישום צדק חברתי.
למה אתם מחכים? נותרו לכם 48 שעות להתקין תקנות אחרונות, למנות מקורבים ולעשות חארקות עם מכוניות השרד.
המצפן והמכ"ם
לפני הבחירות ב2009 פורסם בYNET על ידי המכון לדמוקרטיה כלי שאמור לעזור למצביעים להבין איפה הם ממוקמים ביחס למפה הפוליטית של המפלגות בישראל: המצפן הפוליטי. (המצפן הישראלי כרגע לא מקוון, אך ניתן להתרשם ממצפנים במדינות אחרות). הרעיון – כיוון שאי אפשר לסמוך על המפלגות שיציגו את עמדותיהם לפני הבחירות באופן כן (כך טוען מפתח המצפן – פרופ’ אנדרה קרוול), עמדותיהן של המפלגות השונות בשאלות בנושאים העומדים על הפרק (ימין/שמאל כלכלי, יוני/ניצי, דתי/חילוני) התבררו מתוך המצעים וההצהרות של המפלגות. המשתמש במצפן ענה על השאלות, ויכול לראות היכן הוא נמצא על שלושת הצירים ביחס לכל המפלגות – ובפרט לראות איזו מהמפלגות קרובות אליו או רחוקות ממנו.
התמונה מתוך “עבודה שחורה”
הבעייתיות המרכזית של ה”מצפן” היא שהוא הסתמך על “דיבורים” של חברי הכנסת והמפלגות, ולא על ה”מעשים” שלהם. אף אחד לא בודק האם חברי הכנסת פועלים בהתאם למצע של המפלגה שלהם (אלא אם יש אינטרס מיוחד לכלי תקשורת כלשהו). התחושה הכללית היא שהמצע הוא מסמך טריוואלי שרוב הבוחרים (וכנראה גם הנבחרים) לא טורחים לקרוא. “מצפן” שמנגיש את המידע הכתוב במצע לא יתרום הרבה.
קצת פחות שיחות, קצת יותר אקשן בבקשה
בקרוב יתקיים האקתון של הסדנא לידע ציבורי במשרדי גוגל בתל אביב. אחד מהפרויקטים עליהם אנשי הסדנא מתכננים לעבוד הוא “מכ”ם חברי הכנסת”. שוב ניסיון למקם את המשתמש על גבי המפה הפוליטית – הפעם על בסיס הצבעות חברי הכנסת. נכון שלחברי כנסת יש תפקידים רבים מעבר להצבעה בכנסת (התבטאויות בתקשורת, ייזום חוקים ולעתים גם קידומם, קשר עם הבוחרים, השתתפות בועדות הכנסת ובהפגנות), אולם ההצבעה על הצעת חוק היא פעילות מאוד ברורה (בעד/נגד/נמנע), שבזכות הפעילות של “כנסת פתוחה” נגישה לאנשים ולתוכנות מחשב.
לפי האפיון של המכ”ם, משתמש יוכל לענות איך הוא היה מצביע במספר הצבעות, ולראות מי מחברי הכנסת הכי דומה לו באופן ההצבעה ומי הכי שונה. מסתבר שקיים כבר אלגוריתם (שעוד לא ראיתי), ועיצוב מדליק במיוחד של סטודנטיות משנקר (ויקי ובתאל).
אני מקווה שהאלגוריתם יכלול בחירה של הצבעות “מעניינות” – כלומר לא כאלה שבהן כל חברי הכנסת הצביעו באותו אופן, אלא כאלה שעוררו יותר מחלוקת, ומגוונות בנושאים שלהם, עם ייצוג הולם לנושאים מרכזיים ואזוטריים יותר. מעניין אם יימצא פתרון לכך שרוב ההצבעות נובעות משיקולים מפלגתיים (קואליציה או אופוזיציה), וניתן למצוא מקרים בהם חברי כנסת שינו את הצבעתם כאשר מפלגתם הייתה בקואליציה, ולפעמים אף כאלה שהצביעו נגד הצעות חוק שהם העלו (לזה הייתי שמח לשים לינק, אבל אני לא מוצא כרגע).
שאלה נוספת שמעניינת אותי היא איך האלגוריתם יתמודד עם הצבעות “נמנע”. האם הצבעות כאלה ישפיעו על הח”כ הקרוב אליי (שנמנע גם הוא מאותה ההצבעה), או יהפכו את ההצבעה המסוימת הזאת ללא רלוונטית באיתור חבר הכנסת שלי?
אתם מוזמנים להשפיע ולעזור בפיתוח המכ”ם, או בפרויקט אחר שמעניין אתכם במסגרת ההאקתון והסדנא בכלל.
