עדכוני הסופ”ש מצוות הסדנא [22-26.6.14]
/0 תגובות/ב עדכון שבועי, רכזת קהילה, רשויות מקומיות- החבר’ה של התקציב המקומי הפתוח הפתוח העלו השבוע גרסא (מאוד) ראשונית של המערכת. הם מכנים אותה גרסאת pre-alpha (ואתם מוזמנים להוסיף מילות תואר עבריות שידגישו שזה רק שלב ראשוני וניסיוני). מה שכן, הם ישמחו לקבל מכם, כמשתמשים, פידבקים ו-Q&A. הם מבקשים מאוד(!) שלא לעשות זאת באמצעות מיילים (אישיים או ברשימת התפוצה), אלא בהוספת ‘עניינים’/Isuues בערוץ הגיטהאב שלהם (הנה הוא פה).
- השבוע שמענו שוב ששרת המשפטים ורה”מ לא ממש מצליחים להסכים על עמדה בנוגע לפרסום הדיונים וההצבעות בועדת השרים. ספי וירון, מתנדבים בסדנא שמקדישים עצמם לעניין הזה, פרסמו השבוע את הפוסט הבא, ובו הם מזמינים את כל מי שחשים אי נוחות מהעניין הזה להצטרף אליהם ולקדם את התשובה המתבקשת.
- מזל טוב! ועדת הכספים אישרה את הסדנא במסגרת סעיף 46, מה שאומר שמעתה והלאה תרומות הניתנות לעמותה מוכרות למס.
- שבי מעדכנת שהיא מייצגת את הסדנא בועדה לשקיפות של הלמ”ס והביטוח הלאומי שמטרתה לקדם פרסום יזום של מידע. חוצמיזה, ב-18.6 היא השתתפה בפאנל בקורס הכשרת ממוני חופש המידע, כדי לספר להם איך כל זה נראה מהכיוון שלנו. זו היתה שיחה מעניינת, שלימדה גם על הקשיים שהם מתמודדים איתם.
ועכשיו, יאללה, פותחים יומנים :
- ביום שני הקרוב (30.6) ב-20:30, במפגש התל-אביבי, יקיימו מתנדבי תביא ת’דאטה מפגש הפקת לקחים מהשבועות שחלפו מאז הפעלתו. מתנדבים ומשתמשים מוזמנים לחלוק מההתנסות שלהם ולהעלות הערות והצעות לשיפורים. לא יכולים להגיע ויש לכם מה לתרום לדיון? מוזמנים ליצור קשר עם יוגב.
- שבי מסכמת 100 ימים ראשונים כמנכ”לית הסדנא בפוסט חדש, ובסופו היא מזמינה את כולנו להצטרף למרתון תכנון השנה הקרובה בסדנא:” …כדי לענות על השאלות האלה ועל מנת שנוכל יחד לבנות ולתכנן את הפעילת המשותפת שלנו, ניפגש ביום שישי 25.07 בין 09:00 ל 15:00 למרתון תכנון של הסדנא. משם נצא לדרך עם תוכנית אסטרטגית לשנים 2014-15. אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להגיע, להשמיע ולהשפיע על עיצוב הדרך המשותפת שלנו. מהרו והרשמו כאן.”הארוע יתקיים בתל-אביב (ירושלמים, לתיאום הגעה ועזיבה מאורגנת, דברו עם נעם). מיקום מדוייק יפורסם בקרוב. ההרשמה, שתאפשר לנו להתארגן כראוי, כאמור, בטופס הזה.
- בעוד שבועיים, ב-14/7 הקמפוס של גוגל סגור לרגל שיפוצים בתאריך הזה. המשמעות היא שבאותו היום לא יתקיים מפגש הפיתוח התל-אביבי השבועי. וסתם שווה להזכיר שבתאריך הזה קרו מלא אירועים חשובים וכמובן כמובן הדבר הגדול הזה (וגם שיום לפני כן יתקיים גמר גביע העולם בכדורגל…).
- למי שלא הספיק – הניוזלטר החדש, בעריכתו של עמית גל.
- לכבוד יומולדת חודש וקצת להאב הפתוח, ובשם ערכים נשגבים כמו שקיפות והצגת מידע, החלטנו לחשוף כאן כמה מהתשובות שקיבלנו בטופס ההרשמה שם, כשביקשנו מהבקרים לספר משהו על עצמם (..מצטערים, הורדנו את התשובות הרציניות):“כיף לי מלא!”, “לא רוצה ולא רוצה” , “אני אוהב שוקולד”, “אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה”, “אין מה לספר”, “אוהב חתולים”, “לילה לבן עיתונות פתוחה!! יאייי”,”אני חובב חיבובים”, “אני מפחד לפתוח מקררים ציבוריים. תמיד אני מוצא שם דברים נוראים. מזל שאין פה אחד.”, “עייף מאוד היום, מאוד עייף היום, היום מאוד עייף”, “אני בעצם מלכת אנגליה”, “אני אוהב שוקולד ועוגת גבינה ומסטיק וסוכריות ותות גינה”,”לא רק שאני מלכת אנגליה, אני גם המליק של סדום”, “אני כובש קולוניאליסטי ציוני גבר סטרייט לבן אשכנזי, וזה פוגע בי הרצאות של אנתרופולוגים מבן גוריון”, “אני יודע למחוא כפים עם הרגליים”, “אוהבת להגיע לכאן”. גם אנחנו.
אל תאמרו “איפה הכסף?”, אמרו “איפה התקציב?!”
/0 תגובות/ב בלוג, נתונים וניתוחים, פעילים כותבים, רשויות מקומיותמאת: יוגב שרביט
במרץ האחרון כתב שאול אמסטרדמסקי פוסט שקורא לשינוי תהליך תכנון תקציב המדינה, בו הוא טען שעל מנת לעשות שינוי משמעותי בתקציב המדינה יש להחיל שקיפות כבר בתהליך תכנון התקציב באגף התקציבים באוצר (עוד לפני שהתקציב מגיע לשולחנה של הכנסת לאישור). כך, גופים חיצוניים יוכלו לבחון את הנחות היסוד עליהן מבוסס התקציב, לבדוק את האופן שבו התקציב נבנה, להבין כיצד הכסף מחולק – ואולי, רק אולי – לעזור לאגף התקציבים לשפר את תהליכי העבודה שלו ובסופו של דבר להפיק תקציב יותר טוב למדינת ישראל.
בעבודתי על תקציב הרשויות המקומיות נתקלתי בפערים בנתונים שגרמו לי לחשוב שאולי אגף התקציבים עצמו – הסמכות בענייני תקציב המדינה, והרשויות המקומיות בין היתר – מתבסס על נתונים לא שלמים, דבר שעלול להוביל לתכנון והקצאת כספים שגויה.
כמה כסף יש? תלוי את מי שואלים
לפני חודשיים-שלושה גילינו בצוות התקציב המקומי הפתוח כי ייתכן ונתוני הרשויות שקיבלנו מהלמ”ס אינם הנתונים העדכניים שמשקפים את ההוצאות וההכנסות של הרשויות בפועל. רשויות מקומיות מדווחות פעמיים בשנה על נתוני התקציב – פעם אחת בישיבת המועצה בסוף שנת התקציב ופעם שנייה בדיווח למשרד הפנים בסביבות מרץ בשנה שאחר כך. מסתבר שיש פער בין שני הדיווחים – הראשון הוא הערכה של התקציב בפועל, ואילו התקציב שמוגש למשרד הפנים הוא התקציב הסופי – והוא שמשמש גם את הלמ”ס.
כשבדקתי את נתוני רמת השרון גיליתי שיש פער של 2% בנתונים – זה אמנם לא הרבה בתקציב של 350 מיליון שקל, אבל זה גם לא מעט בתקציבים מיליארדי שקלים ברשויות כמו ת”א.
בתקופה האחרונה אני עובד על עיבוד הנתונים של העיר שלי, רמת השרון. נכנסתי לתקציב הרשויות באתר משרד החינוך כדי להשוות בין הנתונים שמופיעים לנתונים שיש לי מהלמ”ס ומספר התקציב של הרשות. לפי פרסומי משרד החינוך, הנתונים באתר מקיפים 90% מכלל נתוני התקצוב שמופנה לרשויות (“רק” כמה מאות מיליוני שקלים שלא מופיעים בבסיס הנתונים, כסף כיס), אך להפתעתי גיליתי גם חורים בנתונים שמפורסמים. למשל בשנת 2012-2013 “נעלם” תקצוב של תיכון רוטברג ששייך לרשות.
הלכתי לבדוק גם באתר התמיכות של חשב משרד האוצר שמספק נתונים מקבילים לאלו שניתן למצוא באתר משרד החינוך. מסתבר שגם הנתונים באתר ההתמיכות חלקיים. נוסף על כך, הם שונים מהנתונים שמופיעים באתר משרד החינוך ומהנתונים שיש לי מתוך ספר התקציב של הרשות!
מבולבלים? גם אני. סידרתי את נתוני התקצוב הכלליים ונתוני התקצוב של ש”ל למורים בתיכונים בטבלה בשביל ההשוואה, ולא קשה לראות שהפערים כה גדולים שאין אפשרות להבין מהו הנתון הנכון ומהו הנתון השגוי (אם כי אני נוטה להאמין לנתוני התקציב של הלמ”ס).
מקור המידע לשנת 2012 | סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך | סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר מורים בתיכון אלון | סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר מורים בתיכון רוטברג | סה”כ הכנסות הרשות ממשרד החינוך לטובת שכר על יסודי* |
ספר התקציב של הרשות – נתוני סוף שנת 2012 | 42,563,850 | 12,582,000 | 12,542,000 | 25,124,000 |
משרד החינוך – תאריך עדכון המידע לא ידוע | 20,521,899 | 9,644,923 | אין פירוט | לא ניתן לחשב |
אתר תמיכות של משרד האוצר – תאריך עדכון המידע לא ידוע | 40,492,418 | אין פירוט | אין פירוט | 25,908,293 |
הלמ”ס (משרד הפנים) – נתונים ממרץ 2013 | 51,763,000 | אין פירוט | אין פירוט | אין פירוט |
* – למוסדות בבעלות הרשות בלבד (אלון ורוטברג)
האם תכנון ההוצאות בתקציב המדינה נכון?
הפערים האלה הטרידו אותי – אולי אני לא משווה תפוחים לתפוחים? החלטתי לדבר עם אביבית, מתנדבת בסדנא ששצברה ניסיון בעבודה עם מערכות משרד החינוך. אי אפשר לומר שהחששות שלי התבדו בשיחה איתה – גיליתי שיש למשרד החינוך עוד מערכת לניהול תקציבים -מית”ר, וגם היא מסורבלת ודורשת הרבה ניסיון ומומחיות . חשש נוסף שהיה לי, שכסף הולך לאיבוד במעבר בין המערכות השונות, גם הוא אושש. אינני יודע בוודאות אם השוותי “תפוחים לתפוחים” (על הנייר כל מאגרי המידע מתייחסים לאותם נושאים ופרמטרים) אבל אני די בטוח שריבוי המערכות יוצר אי וודאות שלא מאפשר לעקוב אחרי כל הכסף מנקודת המוצא באוצר ועד לנקודת היעד, במקרה זה הרשויות המקומיות.
לפי הבנתי מדובר פה על כסף “צבוע” שייתכן שלא הגיע ליעדו בגלל שהמערכות של הרשויות הממשלתיות והמקומיות לא מתואמות ביניהן. זה אומר שהכשלים במעבר הכספים בין הרשויות יוצרים אשליה של תת ניצול, מה שמוביל לקיצוץ של כספים שבמערכת תקינה היו מגיעים ליעדם ולא היו מקוצצים.
האם יכול להיות שחלק מהכסף מגיע לסוג של לימבו, מקום שאיש אינו יודע היכן הוא ואיך לגשת אליו? אביבית הציעה פתרון יותר פשוט – הכסף מגיע ליתרות הלא מנוצלות של המשרדים ובסוף השנה מחולק מחדש, כך שבסופו של דבר הוא מגיע לאנשהו, אך לא בהכרח ליעד המקורי שלטובתו הוקצה.
כפי שאני רואה את זה, לא משנה לאן הולך אותו כסף שאינו נעקב, חוסר התיאום בין המערכות מייצר שגיאה בנתוני המאקרו של התקציב – ייתכן והמתכננים באגף התקציבים בונים את התקציב על סמך בסיס נתונים שמכיל שגיאה מובנית, שהם לא מכירים או לא יודעים להעריך, מה שיכול להוביל לתקצוב יתר או תקצוב חסר של משרדי הממשלה וכן של הגופים הנתמכים על ידי המשרדים השונים – רשויות מקומיות, גופים ציבוריים וכו’..
בחזרה לפוסט של אמסטרדמסקי – אם בסיס הנתונים של צד ההוצאות מכיל שגיאות, אולי הנחות היסוד של תכנון התקציב שגויות ביסודן ואף אחד לא יודע? אני דגמתי רק חלק מזערי מהתקציב הענק של משרד החינוך – מה אם שגיאות כגון אלה קיימות בכל משרדי הממשלה? מדובר במיליארדי שקלים.
איך לסיים את הפוסט הזה? לא יודע. המחשבות רצות בין רעיונות לפתרונות טכניים וטכנולוגיים ועד לשאלות הנוגעות ליכולת של מערכת כל כך גדולה לנהל סכומי כסף שקשה לתפוס… אז אני אשאיר את הסוף פתוח. ומה אתם חושבים?
יוגב שרביט הוא מתנדב בפרויקט התקציב המקומי הפתוח מבית הסדנא לידע ציבורי ובעל הבלוג המדד המוניציפלי.
כולם מדברים על גרעון, אף אחד לא מדבר עלינו
/0 תגובות/ב מפתח התקציב, פעילים כותבים, רשויות מקומיותהכנסות, הוצאות, חוב ומלוות הם חלק כל כך אינטגרלי ברשימת הסעיפים של התקציב עד שאנחנו שוכחים שהתקציב האמיתי, זה שאנחנו האזרחים נהנים ממנו, לא כולל הרבה מאד סעיפים מתוך הרשימה הארוכה של סעיפי התקציב.
מאת: יוגב שרביט
מזה תקופה ארוכה שאני עובד על ניתוח של תקציבי רשויות מקומיות במטרה למצוא את אותו נתון חמקמק שיאפשר למדוד את החוסן הכלכלי של הרשות המקומית. במהלך העבודה הזאת למדתי שבתקציב הרשויות יש הרבה מאד סעיפים שמנפחים אותו וגורמים לו להראות הרבה יותר גדול מהתקציב שהתושבים נהנים ממנו בפועל.
כמה כסף המדינה באמת מוציאה עלינו?
שיחה שהייתה לי עם חבר, בנוגע לחובות האקטואריים של המדינה וההלוואות מביטוח לאומי, התגלגלה לשאלה הזו. הייתי בטוח שאם אני איישם לקחים שלמדתי בניתוח תקציבים של רשויות מקומיות, אמצא שבניכוי החובות והריבית הכסף שמופנה לכיוון התושבים לא באמת גדל. כדי לבדוק, נכנסתי לאתר התקציב הפתוח ודגמתי את הנתונים מהשנים 2009-2014. קיבלתי תוצאה שלא תאמה את הציפיות שלי: תקציב ההוצאות בפועל (התקציב ללא החובות והריבית) גדל בכ-100 מיליארד שקל, כשבסך הכל גדל התקציב ב-130 מיליארד.
“אבל מה עם 30 המיליארד החסרים” שאל אותי החבר.
הסברתי לו שזה הולך לחובות – כל שנה גדלה ההקצאה לטובת החובות (קרן+ריבית) בכ-5 מיליארד שקל. אבל זה לא הכל, כי גם תקציב ההכנסות של ישראל מנופח – יש מרכיב הכנסות משמעותי שמגיע ממלוות.
אז כמה המדינה באמת מכניסה?
שוב ניגשתי לנתונים והפעם בדקתי כמה הכנסות יש למדינה בפועל בניכוי מלוות פנים, מלוות חוץ ומלוות מביטוח לאומי (כי בסופו של דבר, המדינה לא אמורה להלוות מביטוח לאומי כסף).
ניתן לראות שהפער הוא עצום, אבל הוא לא היה חשוב כל כך אם ההפרש בין ההכנסות שאינן מהלוואות (הקו התכלת) היה גדול או שווה להוצאות שאינן על הלוואות וריביות (כלומר, אם למדינה היה מאזן חיובי). זה היה יכול להיות מדד החוסן שחיפשתי בהתחלה, אך לצערי גם פה גיליתי שהתמונה לא מלבבת:
התוצאה הזאת מדאיגה מאד – המשמעות שלה היא שאם מדינת ישראל הייתה היום ללא חובות, ההכנסות היו צריכות לצמוח ב-20% בכדי שהתקציב יתאזן – ישראל לא יכולה לאזן את התקציב ללא מקורות חיצוניים, שזה אומר עוד הלוואות או עוד מיסים.
הפיל כבר ממלא את החדר
המחשבה הראשונה שלי היא שצריך לעשות ריסטרט של התקציב וחלוקת המשאבים – בתקשורת מדברים על הוצאות מיותרות (הוצאות פוליטיות), על תקציבי בטחון מנופחים ועל כך שהכנסות המדינה אינן מספיקות. הכל נכון, רק שנראה שהפיל שמציירים לנו בתקשורת לא מספיק גדול כמו המציאות – אולי אם תבנה את התקציב מאפס נוכל להבין איפה באמת כל בורות השומן.
המחשבה השניה היא שהצפי ל-2015 קודר: ידרשו יותר מיסים כדי לכסות את ההוצאות, ומעמד הביניים (אנחנו) יהיה זה שישא בנטל.
המחשבה האחרונה והאופטימית, היא שאנחנו פה בסדנא עושים ופועלים בדיוק בשביל להציף את הסוגיות האלה, הכלים שאנחנו בונים מאפשרים לחשוף את הפילים האלה וליצור לחץ ציבורי שיכול להוביל לשינוי במדיניות הנוכחית של הממשלה.
כל המספרים שאליהם מתייחס הפוסט נמצאים בקישור הזה.
יוגב שרביט הוא מתנדב בפרויקט התקציב המקומי הפתוח מבית הסדנא לידע ציבורי ובעל הבלוג המדד המוניציפלי.
סיכום מיניהאקתון תקציב מקומי פתוח (6-7.2.2014)/ עידו עברי
/0 תגובות/ב פעילים כותבים, רשויות מקומיותהמיני-האקתון הראשון שהוקדש כולו לתקציב המקומי הפתוח הסתיים לו בהצלחה, אחרי 20 שעות של תכנות עם מצברוח טוב, בליווי חשמבירות ומגוון צ’ופרים: פסטה/כריכים, מועדון לילה שמסתבר שיש 3 קומות מתחתינו (הראה לקמפוס מה זה!), קפה מפרקולטור (ובעברית, “חלחולן”) ב-04:00 בבוקר, קצת חומוס אבו אדהם והרבה הרבה קפה ומים…
אני ממליץ בחום על הפורמט הזה, של יממת פיתוח רצופה, בלי רעש רקע והפרעות (חוץ ממועדון לילה 3 קומות מתחת). אני חושב שזה היה בדיוק מה שהיה חסר לנו כדי לקדם את הדברים הדחופים, וגם להנות קצת תוך כדי 🙂
אגב הנאה, הנה רשימה (חלקית!) של התוצרים:
-
דף בית חדש ויפה לפרוייקט! באדיבות צוות המעצבים שלנו, יניב ורן, ודובי שעמל הרבה שעות על הטמעה, ועל פול שעזר היכן שהיה צורך.
-
יהונתן ערך תיקונים משמעותיים ב-importer (מודול הכנסת תקציבים למערכת), כולל טיפול במקרי קצה מגוונים, ועוד כל מיני דברים שמאפשרים לנו למעשה לטעון תקציבים למערכת בצורה חלקה.
-
שיפורי ממשק בכלי ההשוואות, ותיקוני תצוגת סעיפים במקרא (ייכנסו במהלך השבוע הבא).
-
סעיפי התקציב של משרד הפנים (התבנית שמנחה את הרשויות) קיבלו הסברים ראשוניים, באדיבות צוות המכון לדמוקרטיה והיועצים שלנו. כך, למשל, הסעיף העמום “766 – ועדים מקומיים”, קיבל הסבר מאיר עיניים:
“תשלומי תמיכה של הרשות בועדים עירוניים במועצות האזוריות. ועד מקומי הוא גוף מנהל ומבצע הקיים בכל ישוב במועצה אזורית, ופועל במקביל ובכפוף למועצה האזורית אליה הוא משתייך. חלק מהוצאות הרשות עבור ועדים מקומיים נרשמות תחת תחומי ההוצאה השונים”
-
מימוש של Social Authentication (כניסה באמצעות פייסבוק/טוויטר) באדיבות אולג, שהתחיל להתנדב אצלנו ביום שני האחרון(!!). זה נשמע פשוט, אבל זה מאוד מסובך, אם לשפוט לפי הדיבורים של אולג ב-4 בבוקר… :->. אני רק מציין שאולג לא ידע על הפרוייקט שלנו לפני יום שני, ועבר מ-0 ל-100 תוך 6 שניות. שאפו.
-
הכנסה ובדיקות של תקציב תל אביב למערכת, לצד התקציבים הקיימים של כפר שמריהו, חורה, קרית ביאליק וגוש עציון. תודה לפול על הסבלנות.
-
יותם היה עסוק בעבודת תשתית חשובה – לשנות את מנהל התלויות של הפרוייקט מ-Volo ל-Bower.
-
משה עמל ללא לאות על שיפצור flow החלפת סיסמא ע”י המשתמש.
-
ועוד משהו קטן, קצת מעבר לקוד: רוצים לדעת יותר על חשיבות פתיחת המידע שברשויות המקומיות, ובעיקר למה זה טוב ועל אילו שאלות נוכל לענות? יוגב (“המוח”) שרביט מכין לכם מצגת שתרעיד את הסדנא, ואחריה תבינו עד כמה חשוב מה שאנחנו עושים. עדכונים בקרוב!
לסיכום, צעד קטן (אך משמעותי) לקראת ההשקה, וצעד גדול לפתיחת נתוני הרשויות המקומיות.
תודה גדולה לנעם על הסיוע והעזרה… וגם לכל יתר צוות הסדנא על התמיכה במקומות הנכונים – אתם אדירים! כמובן, תודה גדולה לחברינו בויקימדיה ישראל, שהואילו להשאיל לנו את המשרדים הנעימים.
רוצים להצטרף ולתרום לחשמביר? כתבו לעידו עוד היום.