ארכיון תגיות עבור : ממשל פתוח

דרוש הורה מאמץ לממשל הפתוח

פורסם בהארץ ב-05.04.2015

מאת אלונה וינוגרד, תהילה אלטשולר, שבי קורזן.

ארגוני החברה האזרחית העוסקים בשקיפות ובשיתוף מידע מחפשים הורה מאמץ. דרוש לנו אדם או גוף, שירימו את הכפפה, יאמצו את חזון הממשל הפתוח ויפעלו לקדמו. בתמורה אנחנו מציעים את כל הידע והניסיון שצברנו בפעילותנו בתחום.

(keys: Walknboston (https://flic.kr/p/5CLWT3

משחק פתוח / ספי קלר

ביום שלישי האחרון (ה-24/06/14), התבשרנו (רק בחלק קטן אמצעי התקשורת) כי משרד ראש הממשלה לא יתמוך בהחלת שקיפות בוועדת שרים לענייני חקיקה. מדובר בחדשות עצובות, אך לא לגמרי מפתיעות. אחרי יותר משנה שהעניין תלוי ועומד לפתחה של הממשלה, אי-העשייה יכלה להתפרש רק כהתנגדות לכל שינוי במצב הקיים. אז מהו המצב הקיים?

וועדת שרים לענייני חקיקה היא וועדה המורכבת מרוב שרי הממשלה, בה נקבעת עמדת הקואליציה לגבי הצעות החוק המוגשות בכנסת. מכיוון שלקואליציה יש רוב מובנה בכנסת, החלטות הוועדה חורצות לרוב את גורל הצעות החוק לכאן או לכאן. המשמעות היא שבכל פעם שח”כ מסביר את הצבעתו ב”משמעת קואליציונית” הוא למעשה מפנה אותנו לבקש הסברים מוועדת השרים לענייני חקיקה. אלא שוועדת השרים מסרבת להסביר את עצמה בפנינו. לא רק שפרוטוקול הוועדה לא מתפרסם, אנחנו אפילו לא יודעים איך הצביע כל שר על הצעות החוק שהוגשו בפניו.

keys: Walknboston https://www.flickr.com/photos/walkn/3041590472/

(keys: Walknboston (https://flic.kr/p/5CLWT3

לא מדובר כאן בעוד מקרה של משרד ממשלתי שמתנהל בחוסר שקיפות מרגיז. ועדת השרים היא הצומת המרכזית ביותר בתהליך החקיקה ודווקא היא נסתרת מעיני הציבור. בזמן שהועדה מתנגדת לחוקים טובים ותומכת בחוקים פסולים, לנו, האזרחים, אין מושג מי צריך לקבל קרדיט ובמי צריך לגעור. הפעולה הפשוטה הזאת של חלוקת קרדיט היא לא פחות מאבן היסוד לשיטת דמוקרטיה הייצוגית. נשאלת השאלה, איך דבר כזה קורה? התשובה הלא נעימה היא שזה קורה כי אנחנו, כולנו, נותנים לזה לקרות. כל עוד אנחנו לא מקימים קול זעקה ודורשים מהממשלה שלנו לספר לנו מה קורה שם, העמימות  בועדה תימשך ללא הפרעה.

אחרי החדשות הרעות, יש גם בסיס לתקווה. לפני כשנה, עם מינויה של השרה ציפי ליבני ליו”ר הוועדה, נראה היה שהולכים לחול שינויים משמעותיים במדיניות השקיפות של הוועדה. בעקבות קמפיין ציבורי, בו לקחה חלק גם הסדנא לידע ציבורי, החלה השרה ליבני לפרסם בעצמה את הצבעותיה בוועדה עד שיושג הרוב הדרוש להחלת שקיפות בוועדה. בעקבות דחיית הוועדה את הצעת החוק של חה”כ ניצן הורביץ להחיל בה שקיפות, השרה לבנת החלה גם היא לפרסם את הצבעותיה בוועדה. אנחנו, ב”ועדת שרים פתוחה” רואים כאן הזדמנות לשינוי.

“ועדת שרים פתוחה” הוא פרוייקט מבית היוצר של הגרעין הירושלמי של הסדנא לידע ציבורי. הרעיון הוא לרכז במקום אחד את המידע שהשרים בוועדה משחררים באופן וולנטרי כדי לקדם את השקיפות במידע שכבר משוחרר ובמקביל ללחוץ על שאר השרים לחשוף את הצבעותיהם. כיום אנחנו נמצאים בשלב מתקדם  יחסית מבחינת תכנות וכבר שכנענו שר נוסף בוועדה להצטרף לפרוייקט. אנחנו עדיין צריכים עזרה כדי להשיק את הפרוייקט- בעיקר בתחומי התכנות והעיצוב.

 

אם שקיפות בוועדת השרים חשובה לכם

ויש לכם כמה שעות קוד/עיצוב לתת למטרה טובה, צרו איתנו קשר:

[email protected]

לפרטים נוספים, בדקו את עמוד הויקי שלנו ואת מחסן הקוד בגיטהאב.

 

 

פנינה בני ושוש – רשמים מכנס “פגוש את הממשל” הראשון

מאת: פולינה סקלארבסקי

 

פתחתי את הבוקר בכנס “פגוש את הממשל” בגוגל קמפוס, שהוקדש לטכנולוגיה ככלי להורדת יוקר המחיה. המארגנים הבטיחו שזה כנס ראשון מסוגו ושיהיו עוד מפגשים דומים בנושאים נוספים (המפגש הבא מתוכנן ביוני ואתם מוזמנים להציע נושאים שקרובים לליבכם).

לכנס הגיעו נציגים של סטרטאפים שעוסקים בהשוואת מחירים מסוגים שונים – מקניות בסופר ועד חסכון בתשלומי עמלות. הגיעה גם כמות מכובדת של נציגי ממשלה ממשרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים שהביעו עניין ומה שנראה כרצון אמיתי לשמוע ולסייע, ולקדם את שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי ועם המגזר השלישי על בסיס נתונים שנמצאים ברשותם.

ליעד ברזילאי, מהתקשוב הממשלתי וממארגני הכנס (לצד חברת גוגל, שכזכור חתמה עם הממשלה הסכם שת”פ אסטרטגי), התייחסה בדברי הפתיחה שלה לחשיבות שחרור מידע על ידי הממשלה. גם עמית לנג, מנכ”ל משרד הכלכלה דיבר על רוח שינוי שמתחילה לנשוב לכיוון הממשלה בתחומים הטכנולוגים והרגולטוריים במשרדים פנימה וכלפי חוץ אל הציבור.

בכל זאת, נראה שמהשאיפות למציאות עוד ארוכה הדרך. בעיות של היעדר רישיונות שימוש חוזר בנתונים שבסופן מבוי סתום, פורמטים בלתי קריאים וחוסר עדכון צפו על פני השטח בכל הזדמנות, למרות האווירה הנעימה והמשתפת שאפיינה את הצגות הפרוייקטים והדיונים שבעקבותיהן.

בבלוג של ה OKFN עלה החודש פוסט שמתאר את הבעיה הבאה:

“Open data is characterized by not only being available, but being both legally open (released under an open license that allows full and free reuse conditioned at most to giving credit to it’s source and under same license) and technically available in bulk and in machine readable formats – contrary to the case of Google Maps. It may be that their data are available, but they’re not open. This – among other reasons – is why the global community around the 100% open alternative Open Street Map is growing rapidly and an increasing number of businesses choose to base their services on this open initiative instead.”

במשפט אחד: מידע שקוף אך לא נגיש. נשמע מוכר נכון? אבל מאחר ורק אתמול התבשרנו שה- API של Google Maps יתמוך מעתה ב GeoJSON, ננסה להמשיך בנימה אופטימית-זהירה.

נקודה חשובה לציון שעלתה מצד נציגי הממשלה היא שהממשלה חוששת, ובצדק, לפתח אתרים ושירותים שצוברים מידע על האזרחים, או להתממשק לשירותים חוץ ממשלתיים שעושים זאת. הקצ’ הוא שגם אם זה נכון ב- 100%, ברגע שהממשלה לא מתנסה בפיתוח שירותים לאזרח היא נכשלת שוב ושוב בהבנת הצעדים הטכנולוגיים (הדי פשוטים, שמרכבותם מתנפחת ככל שוסר ההיכרות איתם עולה) שנדרשים על מנת להנגיש מידע. לא פעם אנחנו שומעים על עירייה או רשות שבתגובה לחוק המחייב אותה לפרסם נתונים, סורקת את הדף המודפס ומעלה כ- pdf לאתר. על אותו עיקרון, האתר החדש של משרד האוצר האוצר שלי, שעלה לאוויר השבוע כחלק מהמאמצים לקדם חינוך פיננסי, אבל עוד לא התמזל מזלי לבדוק בעצמי כי אין לי IExplorer על המחשב, וזה בכלל מק, רחמנא ליצלן.

אלה מקרים קלאסיים של מידע שקוף אך לא נגיש. אבל אם נחשוב על זה רגע, מדובר באנשים שהמחשבים שלהם במשרד לא מחוברים לענן ומפעילים את אותן תוכנות במשך עשרות שנים. אם נינה בני ושוש, כמאמר המשורר, רוצים לגשת למידע מסוים הם פשוט הולכים לדף המודפס (או הכתוב בכתב יד) ומסתכלים. אז שקיפות פירושה לאפשר לציבור לעשות בדיוק את זה. אה… לא? ברור שלא. אם אפשר להוציא מכנה משותף מהדברים של כל מי שהציג בכנס היום, הוא יהיה האמירה הפשוטה הבאה: “תשחררו את הנתונים בפורמט קריא מכונה וקבוע”. מה צריך להסביר לנינה בני ושוש*? שכמו שהם רגילים לקרוא מסמכים מודפסים ככה תוכנות רגילות לקרוא שדות עם אותו שם ועם אותו סוג של נתונים תחתיהם. וגם, ואולי חשוב מזה, ששימוש בפורמט כזה יקל בעצם גם עליהם.

כאמור, אופטימיות זהירה. הדרך עוד ארוכה, אבל חלק ניכר מהפער נובע מחוסר ידיעה והיכרות, פער שכנסים כאלה מנסים לגשר עליו. נראה שיש עם מי לדבר, ויש סימנים המעידים על רצון לשנות הרגלים. נקווה שיש גם עם מי לעשות, ושיהיה לנו בהצלחה.

* כל קשר לבני ושושי מקרי בהחלט.

 

לקראת הבחירות: מה עשינו בהאקתון, ומה עוד נעשה

הבחירות הקרובות מציבות מבחן חשוב בפני הציבור הישראלי. בשנה וחצי האחרונות הציבור הישראלי עבר, במובנים רבים, שינוי תודעתי רחב-יריעה. בין אם על ידי יציאה לרחובות, השוואת מחירים בין רשתות וחרמות צרכנים ואופן חשיבה ביקורתי יותר לגבי נבחרי הציבור והמידע שאנו מקבלים בעיתונות, אזרחי ישראל מראים מודעות פוליטית גבוהה יותר, ורצון להיות חלק ממנגנון קבלת ההחלטות.

בחירות לכנסת, במידה רבה, מהוות מיצוי של זכותנו הדמוקרטית. הן מעניקות לאזרח את היכולת לבחון את פעולותיהם של נבחריו, ולהחליט מיהם הפוליטיקאים המייצגים אותו בצורה הטובה ביותר. הבעייה מתעוררת כאשר יכולת ההשוואה מוגבלת, וקשה להבין מי עשה מה ומתי.

הכלים שאנחנו מפתחים בסדנא מיועדים לאפשר לכל אזרח ואזרחית לקבל את ההחלטות בעצמם – באופן בלתי אמצעי, מבלי ללכת לאיבוד בתוך טורי פרשנות משוחדים ותוך שכלול האלמנטים החשובים ביותר לכל אחד ואחת. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות זאת. את המידע שלנו אנחנו שואבים ישירות מאתר הכנסת, החשב הכללי וגופים מדיניים אחרים, ובאמצעות קודי תוכנה מתממשקים לאתרי הפרויקטים השונים, לרבות אתר כנסת פתוחה. הכל כתוב בקוד פתוח, מתוך תפישה אידיאולוגית שכולנו חולקים, לפיה לכל אדם ראויה גישה מלאה למידע, במיוחד לכזה שמשפיע על חייו.

בימים אלו, כאשר הבחירות נושפות בעורפנו, שמנו לעצמנו למטרה לשפר את מגוון הכלים שאנחנו מציעים, ולהגדיל את כמות המשתמשים בהם. לכך הקדשנו את ההאקתון בסוף השבוע האחרון. כשבעים מהפעילים שלנו – תוכניתנים, מעצבים, אנשי תוכן ורעיונאים, נפגשו ב-HUB בתל אביב במטרה להעלות מדרגה את כלל הפרויקטים שלנו, תוך מתן דגש מיוחד לכנסת פתוחה.

עדכוני כנסת פתוחה

על מנת להיות ידידותיים למשתמש ככל האפשר, כמה מהמתנדבים שלנו כתבו הסברים מפורטים לכל אחד מהכלים, אופני השימוש בהם וכלל הפונקציות שהם מאפשרים – כך שאם לא הבנתם דבר או שניים עד עכשיו, כיום תוכלו להשתמש בהסברים. בתוך כך, עסקו מתנדבים אחרים בשיפור סרגלי הכלים, שיפורי ביצועים ועוד, צוות המעצבים שלנו התחילו לעבוד על סקיצות חדשות לעמודי הח”כים, וטובי המפתחים שלנו עובדים על יצירת אפליקציית מובייל נוחה יותר, שתאפשר גישה לתכני כנסת פתוחה מטלפונים חכמים.

מנגנון האג’נדות

אחד הכלים הייעודיים החשובים ביותר שלנו, שעתיד לקבל מתיחת פנים רצינית בשבועות הקרובים, הוא מנגנון האג’נדות. הרעיון הבסיסי שעומד במרכזו הוא שלכל אזרחית ואזרח יש עקרונות יסוד, המנחים אותם בבואם להצביע. מטרתנו היא לתת את הכלים לסיווג מפלגות וח”כים לפי אותם עקרונות. כל אדם או גוף רשאי לערוך אג’נדה, ולפיה לסווג הצעות חוק. לדוגמא, עורך שבראש מעייניו עומד עיקרון זכויות האדם, יכול להחליט אם הצעת חוק מסוימת משרתת את האג’נדה או פוגעת בה. ברגע שהצעת החוק מסווגת, היא מסתנכרנת אוטומטית עם כלל הח”כים שהצביעו בעדה או נגדה. כך שאם ישראל ישראלי מחליט שהצעת חוק תומכת בזכויות האדם, הח”כים שהצביעו בעדה מופיעים כתומכים בזכויות האדם, לפי העריכה של ישראל ישראלי, ולעומתם, הח”כים שהצביעו נגדה, אינם תומכים בזכויות האדם. האג’נדה תופיע בעמוד הח”כ ובעמוד המפלגה אליה הוא משתייך, ותקודם לפי כמות הצעות החוק שדירג העורך ומספר העוקבים שלה.

העיקרון שמנחה את מנגנון האג’נדות, הוא שאנשים שונים תופשים נושאים באופנים שונים. בעוד שישראל סבור שהצעת חוק מסוימת תומכת בעיקרון זכויות האדם, ישראלה דווקא תחשוב שהיא שוללת את זכויות האדם. כוונתנו אינה לומר לאנשים כיצד לחשוב, אלא להעניק כלים שיסייעו לאזרחים לייצג את דעותיהם באופן המהימן ביותר, ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות וההצבעה המושכלת. בעוד כשבועיים הכלי עתיד להציג אינפוגרפיקות ברמה גבוהה יותר, ויאפשר הטמעה נוחה יותר של התוצרים ברשתות החברתיות, אולם אתם ואתן מוזמנים להתרשם מהכלי ולהתחיל לערוך כבר עכשיו. כמובן שהצבעותיכם יישמרו לאחר עדכון הגרסה.

רשויות מקומיות פתוחות

בהאקתון התחלנו לעשות צעדים משמעותיים לקידום הפרויקט, שמטרתו לייצר כלים להנגשת הרשויות המקומיות, החל בתקציב וכלה בישיבות מועצה. המטרה היא לעודד ערוצי תקשורת פתוחה בין התושבים לבין המועצה המקומית, ולעודד מעורבות גדולה יותר של התושב בהתנהלות הרשות. כך, אנו מתכננים בעתיד לפתח אפליקציה דרכה יוכלו התושבים לדווח בזמן אמת על תקלות. כפיילוט, התחלנו בהנגשת הנכסים העירוניים של עיריית ירושלים, כולל מיקום גיאוגרפי ופונקציונאליות.

התקציב הפתוח

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013, אנחנו עובדים על דרכים חדשות להפוך את התקציב לנגיש יותר, נהיר יותר וקל יותר לשיתוף ברשת. האתר הנוכחי שלנו להנגשת תקציב המדינה מאפשר לראות מגמות תקציביות משנת 1992, להשוות בין ההקצאה והשימוש בפועל, לקבל את הנתונים באופן ריאלי ונומינלי ועוד – ובכוונתנו להוסיף אפשרויות פילוח נוספות, תצוגות גרפיות שונות ועוד, על מנת להפוך את התקציב לשקוף ופשוט לקריאה אף יותר.

הנגשת המידע מאגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה

תפקידו של אגף המפקח הכללי הוא להבטיח שהמלצות ועדות הביקורת השונות, לרבות מבקר המדינה, יקבלו ישום בפועל – אולם כיום אופני היישום אינם נגישים לציבור, בהיותם מרוכזים במסמכים עבי-כרס המקשים על המעבר מההמלצה ליישומה. בכוונתנו להשתמש בשיטה דומה לזו בה השתמשנו באתר המעקב אחר המלצות ועדת טרכטנברג, ולהבטיח לציבור גישה נוחה להחלטות אגף המפקח הכללי, ולהצלבתן עם ההמלצות המקוריות.

קהילה פתוחה

כחלק מהאידיאולוגיה המנחה אותנו, אנו רוצים להבטיח כי הקשר בין נבחרי הציבור לבין קהל הבוחרים יהיה דו-כיווני – כלומר, שלבוחרים תהיה יכולת השפעה בכל שלבי קבלת ההחלטות ויישומן. לשם כך אנחנו עובדים על מערכת קהילה פתוחה, שתהווה חלק מפרויקט מפלגה פתוחה ותאפשר ערוצי קשר ישיר בין הבוחר לנציגיו. כמקרה מבחן, החלטנו לנסות לראות כיצד להפוך את הסדנא, כעמותה בעלת רוב מכריע של מתנדבים וקומץ שכירים (למעשה, שניים בלבד), לפרויקט של קהילה פתוחה. במסגרת הפרויקט מתוכנן אתר שיציג את כלל הפרויקטים, הצרכים הדחופים יותר ופחות, אופני ההשתלבות, ויאפשר דיון על כל אחד מהסעיפים, בזמן אמת.

מלבד כל אלו, במהלך ההאקתון ערכנו מפגש בלוגרים ופעילי רשת, לרבות חנה בית-הלחמי, דובי קננגיסר, טל שניידר, אסתי סגל, אור-לי ברלב ואחרים, על מנת לקבל דעה חיצונית על כלי האג’נדה, אכלנו לא מעט, והצלחנו לחסל מספר בלתי מבוטל של בקבוקי בירה. בסיומו של ההאקתון, בערב יום שבת, הצגנו את התוצרים שלנו בפני השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, שליווה אותנו במספר פרויקטים. השר הדגיש את חשיבות פעילותה של הסדנא, והביע תקווה שמשרדי ממשלה רבים ישתפו עמנו פעולה ויסייעו לנו לקבל את המידע הדרוש, תוך השארת העמותה בלתי-תלויה מבחינה ערכית, ואת המידע שאנחנו מציגים מהימן ונטול אינטרסים פוליטיים צרים.

אלו הם רק ראשי פרקים של הדברים עליהם עבדנו בסוף השבוע האחרון, ועליהם אנחנו מוסיפים לעבוד במרץ, על מנת להפוך את השלטונות הישראלים לנגישים יותר, ואת אזרחי ישראל לבעלי יכולת השפעה רבה יותר. אנחנו מבטיחים להוסיף ולעבוד, על מנת שבבחירות הקרובות יקבלו כל אזרח ואזרחית את מירב המידע ויוכלו להחליט באופן מושכל, התואם את האינטרסים שלהם ואת עקרונותיהם המוסריים.

יובל אדמון וגדעון סער בפריימריז בליכוד

על בחירות, כנסת פתוחה ודמוקרטיה ישירה/ יובל אדמון

על רקע כל הסימנים המעידים (שוב) שהולכים להקדים את הבחירות, שיתקיימו בפברואר 2013 (אלא אם מדובר בעוד ספין. איפה מופז עכשיו?), שוב נשאלת השאלה:
האם הסדנא יכולה להתארגן בזמן ולייצר את הכלים הרלוונטיים שיאפשרו לציבור הישראלי לבחור בצורה יותר מושכלת בבחירות?
הרי משם נולד פרויקט “כנסת פתוחה”, מהרצון של עפרי רביב ובני דאון לקבל כלים להחליט איך להצביע.
ובכלל, האם הסדנא יכולה להיות רלוונטית לאירועים הפוליטיים המשמעותיים הבאים עלינו לטובה?
הפרשנות בשקל שלי, שאני לא בטוח שרינה מצליח הייתה חותמת עליה בעיניים עצומות: ביבי לא מסוגל או לא רוצה להעביר או אפילו להציג לציבור תקציב עם קיצוצים של 14 מיליארד ש”ח דווקא עכשיו לפני שנת בחירות, ולכן הוא חייב להקדים אותן (על פי חוק, הממשלה חייבת להציג הצעת תקציב לכנסת עד 60 יום לפני תחילת שנת התקציב הבאה, כלומר עד 31.10.12, וחייבים לאשר את התקציב בכנסת עד 31.3.13). את הבחירות יקיימו בפברואר 2013, מה שיאפשר למי שייבחר לראשות הממשלה חודש-חודש וחצי לגבש תקציב שמקובל על הקואליציה החדשה (תמיכה בתקציב תהיה תנאי לכניסה לקואליציה), ואת התקציב יעבירו בטח במהלך מרץ 2013.
מה זה אומר? זה אומר שהמפלגות הגדולות יקבעו פריימריז לגיבוש הרשימות שלהן לכנסת כבר בחודש וחצי-חודשיים הקרובים. זה אומר שהכנסת תפסיק הלכה למעשה לחוקק, וזה אומר שמיד אחרי הבחירות יהיה דיון ציבורי ענף בנושא תקציב הקיצוצים של 2013.
איך אנחנו ממקסמים את ההשפעה של הסדנא על התהליכים הללו? איך אנחנו מצליחים להיות כמה שיותר רלוונטיים לאזרחי ישראל? לדעתי, אנחנו צריכים להמשיך איפה שהפסקנו בפעם הקודמת שהכריזו על בחירות, ולהיכנס ל”מצב בחירות” במסגרת “כנסת פתוחה”, עם דגש קודם כל על פיתוח כלים שיעזרו לציבור לבחור בצורה מושכלת בפריימריז ואח”כ בבחירות הכלליות. במקביל, הגיע הזמן להזניק קדימה את “התקציב הפתוח 2.0” על מנת שיהיה מוכן לתחילת מרץ, אז הדיון על תקציב המדינה יהיה כאמור בשיאו.
מה עוד? טוב, הבחירות ל-250+ רשויות מקומיות מתקיימות בנובמבר 2013, ככה שמיד אחרי שתקציב המדינה יעבור, מערכות הבחירות ברשויות יעלו הילוך ותהיה לנו הזדמנות במסגרת פרויקט “רשויות מקומיות פתוחות” להוביל שיח של פתיחות והשתתפות ציבורית ברשויות ובתהליך הבחירות בהן.
מה דעתכם?
שנת 2013 הולכת להיות עמוסה עמוסה, וזה מתחיל כבר בהאקתון הקרוב ב-12-13.10 בתל אביב.
– יובל אדמון הוא מנכ”ל הסדנא לידע ציבורי –
צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5

“הקופסא השחורה” של המפלגות: על הנהגה, כוח וריבונות הציבור

אודי שפירא, ממפלגה פתוחה,  מעלה מחדש את הסוגיה כיצד ניתן להפוך את המפלגות לשקופות יותר ונקיות יותר, כך שחבר’ה טובים יוכלו להצטרף למשחק הפוליטי ולהשפיע. הוא מגם מציג את הקושי להשיג זאת באמצעות מערכת הדמוקרטיה הדינמית של הפיראטים הגרמנים. אולם, ייתכן שלפני שנוכל להבין כיצד להפוך מפלגות לשקופות, צריך להבין איך משחקי הכוח בתוך המפלגות עובדים, ובאילו אופנים ניתן להשפיע מתוך מערכי הכוח הפוליטי הקיימים. אציע בפוסט זה מנגון פשוט יחסית ואתמקד בשני שחקנים מרכזיים: מנהיגות וציבור המשפיע ישירות על ההתנהלות הפנימית במפלגה, קרי, מתפקדים במפלגות עם פריימריז, וחברי מרכז במפלגות ללא פריימריז (אני מתעלם כרגע מהשלב המורכב יותר, של חברי מרכז במפלגות עם פריימריז).

על הכנס שלא יהיה ועל המשמר החברתי שדוקא כן

בשבועות האחרונים הובלתי צוות מתנדבים שאקלים בנסיון להרים את הכנס. איריס מרגוליוס, מאיה קרבטרי, עידית מנשה, שני-ניני, צבי פרנק, יניב בלצר, שלומית ירקוני, אלונה מהתנועה לחופש המידע, גליה משבי”ל, נאור מחיים וסביבה, עופרי ואני עבדנו ביחד מתוך אמונה שהדרך להבראת השיטה מתחילה בחיזוק הכנסת ושכוחה של הכנסת צריך להתבסס על שקיפות ושיתוף האזרחים.

פנינו ליושבי הראש של הועדות וזכינו בתמיכתם של יושב ראש הכנסת, השר מיכאל איתן והח”כים זבולון אורלב, דב חנין, משה גפני, חיים כץ, ניצן הורוביץ ויריב לוין. ולמרות כל התמיכה – קשה לתאם בין כל כך הרבה גופים בהתראה כה קצרה והכנס חוזר ונדחה – כרגע מדברים על השבוע השני של המושב. אני החלטתי שלא נשנה את התאריך בפעם החמישית. אז הכנס מבוטל. מבוטל, אבל לא נשכח.

את מה שרצינו להשיג בכנס, אנחנו יכולים להשיג ובענק אם נשלב כוחות עם המשמר החברתי. המשמר החברתי הוא יוזמה שבאה מהאוהלים ובמרכזה הרצון לארגן עשרות אזרחים שיבקרו בכנסת בכל אחד מימות מושב החורף ויפעלו כלוביסטים מטעם הצדק החברתי. עופרי ואני נפגשנו כבר מספר פעמים עם הצוות ואני די פעיל בקבוצה בפייס (אין ברירה – הולך על מיטת המסמרים הזו :)) ואני מאמין שביחד נוכל לשנות ולתקן.

מבחינת כנסת פתוחה, התמיכה ב”משמר החברתי” תהיה דרך אפליקציה חדשה – “שבטים“:

אפליקציה השבטים מאפשרת לכנסת פתוחה לתמוך בקהילות ממוקדות דרך שם-עצם חדש: “שבט” שמתאר קבוצה ממשתמשי האתר החולקת כאבים משותפים, מפתחת חזון משותף ופועלת בכנסת להגשמתו.

לפי הסיפור המתפתח של המשמר החברתי, האתר צריך לאפשר לשבט לתחזק ספר לבן וספר שחור. בספר הלבן יהיו הצעות חוק והצעות לסדר שזוכות לתמיכת חברי השבט ובספר השחור, הצעות שיש לבלום. מבקר באתר יוכל לבחור “לתרום יום” ולבחור תאריך ספציפי. המערכת תשלח לתורם את סדר היום בכנסת ואת העדכונים לספרים כדי שיוכל להתכונן וללמוד את העניינים אותם הוא מעונין לקדם ואת אלו שהוא רוצה לבלום. ביום עצמו, יוכל המתנדב להקליט שיחות במשכן ולפרסם עידכוני-מצב, פרוטוקולים וסיכומים.

ביחד, נפתח ערוצי תקשורת טובים יותר עם נבחרינו ונעשה מהמושב הקרוב מופת ללובי אזרחי.

קריאה לראש הממשלה: פרסם הודעת תמיכה בנושאים של ממשל פתוח ומידע פתוח

במחאה הנוכחית קיים רצון לשינוי בתחומים רבים. אזרחים הגיעו למציאות שאינה רצויה מבחינתם, לא בטוח שהם יודעים מדוע היא קיימת או איך משפרים אותה אבל הם יודעים שהמצב לא טוב. אחת הסיבות לכך שאנו לא יודעים מדוע המצב גרוע הוא כי אין לנו מידע על המצב. מידע על המצב הכלכלי, הממשלתי והחוקתי. יש רסיסי מידע אבל אין מידע שלם, מקיף ומעודכן שזמין לציבור. מידע שקל לעבדו ולנתחו.

כיום בעולם ישנן יוזמות רבות של ממשל פתוח. היבטים מרכזיים בתחום זה הם שקיפות, אחריותיות (Accountability) ושיתוף ציבור. במדינות מערביות רבות המנהיגים מתייחסים ברצינות רבה לנושא והוא חלק מרכזי בסדר היום שלהם.

בארה”ב, אובמה ביומו הראשון לתפקיד פרסם מזכר שמצהיר על מחוייבותו לתחום הממשל הפתוח. במזכר זה יש קריאה ברורה לזרועות הממשל השונות לנהוג בדרך של שקיפות ושיתוף ציבור.
בבריטניה, ראש הממשלה קמרון הכריז על פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים כחלק מיוזמה לשפר את השירות הממשלתי ולאפשר לאזרח לבקר את ההתנהלות הממשלתית.

אף בישראל ישנן פעולות לקידום ממשל פתוח המבוצעות על ידי משרדו של השר מיכאל איתן.

ועדיין, בישראל חסרה קריאה ברורה של ראש הממשלה לממשל פתוח ומידע פתוח, קריאה שתשדר מסר ברור לכלל משרדי הממשלה שזוהי הדרך בה הם אמורים לפעול. שקיפות, שיתוף ציבור, פרסום מאגרי מידע – לא רק כשמבקשים אלא באופן יזום. קריאה שאומרת “המידע הממשלתי שייך לציבור שמממן אותו”.

צריכה להיות הבנה שמידע פתוח הוא לא קובץ PDF סרוק אלא מידע בפורמטים פתוחים שמאפשרים למפתחי תוכנה ואזרחים להבין אותו ולעשות בו שימוש יעיל כמו שנעשה בפרויקטים כנסת פתוחה ו- התקציב הפתוח.

כאשר לאזרחים יהיה מידע מלא, שלם, עדכני וקל לעיבוד על פעולות הממשלה נוכל למנוע את “ההפתעה” שפתאום המצב לא טוב. נוכל לזהות כשלים ברגע שהם קורים, בהינתן הנכונות הממשלתית נוכל גם להציע רעיונות לשיפור ולבנות ביחד ממשל טוב יותר.

האזרחים מעוניינים להשתתף ולתרום וראוי שראש הממשלה יסייע להם ויאמץ את עקרונות הממשל והמידע הפתוח באופן פומבי.