תחקיר: גיל דפנאי
רעידות אדמה, שטפונות, הצפות וסופות חול אינם תופעה חדשה או נדירה. השנה גם חווינו סופה עם שלג כבד בבירה, בעקבותיה התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה (20.1.14) לדיון בנושא הפיצויים לרשויות המקומיות ולאזרחים. מתנדבי כנסת פתוחה שואלים את השאלה המתבקשת – מה בחוקי המדינה מבטיח לכם שיקום כלכלי אחרי הסערה?
צוות מתנדבים בכנסת פתוחה בדק עד כמה המדינה מוכנה להתערב לטובתכם, במקרה שרכושכם נפגע באסון טבע, והאם היא מחויבת לעזור לכם על פי חוק? לא בטוח שתאהבו את התשובה.
בדומה לנושאים רבים בישראל גם בעניין זה אין מדיניות ברורה. ממשלות ישראל מעדיפות לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לבסס חקיקה מחייבת. מנגנון הפיצויים היחיד הקיים בחוק מוגדר עבור תשתיות חקלאיות, וזה כמובן פיתרון חלקי. במשך שנים, פועלים ח”כ חנין זועבי וח”כ ג’מאל זחאלקה (שניהם ממפלגת בל”ד) לקידום חוק שיבטיח פיצויים לנפגעי אסון טבע. המאמץ האחרון של השניים היה במאי 2013, והצעתם נפלה בהצבעה לקריאה טרומית. מאמצים קודמים מצידם נעשו גם בשנים 2011 ו – 2009.
מי נגד?
בין מצביעי הנגד להעברת ההצעה של זחאלקה וזועבי לדיון בוועדה, היו גם ח”כ פאינה קירשנבאום (הליכוד-ישראל ביתנו) וח”כ אמנון כהן (ש”ס), שהגישו בעצמם הצעה לפיצוי נפגעי שריפת הכרמל ב- 2011. המדינה אמנם העניקה פיצוי מזערי בשווי של 2,500 ש”ח לנפגעי האסון לשם התארגנות ראשונית, אך עמדתה העיקרית הייתה, כי אזרחים שלא שילמו לחברת ביטוח פרטית, צריכים להבין שהמדינה לא תעזור להם.
מר אושיק בן עטר, ששימש כחשב הכללי, אמר בישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בעקבות אסון הכרמל: “אדם שהבית שלו נשרף ומצבו הסוציאלי הוא לא פשוט, המדינה לא תפקיר אותו, אבל מצד שני יהיה ברור כאן, שהמצב שלו לא יהיה זהה למצבו של מי שהתכונן ועשה ביטוח.”
[vc_row][vc_column width=”1/1″][vc_raw_html]JTNDaWZyYW1lJTIwZnJhbWVib3JkZXIlM0QlMjIwJTIyJTIwaWQlM0QlMjJlbWJlZC13aWRnZXQlMjIlMjBzcmMlM0QlMjJodHRwJTNBJTJGJTJGb2tuZXNzZXQub3JnJTJGYmlsbCUyRjQ2MTclMkZlbWJlZCUyRiUyMiUyMHN0eWxlJTNEJTIyd2lkdGglM0ElMjA1MDVweCUzQiUyMGhlaWdodCUzQSUyMDM3NXB4JTNCJTIyJTNFJTNDJTJGaWZyYW1lJTNF[/vc_raw_html][/vc_column][/vc_row]
האם חברות הביטוח בטוחות?
השאלה המתבקשת היא – האם במקרה של אסון רחב היקף לא יתברר, שחברות הביטוח לא מסוגלות לעמוד בכל ההתחייבויות כלפי המבוטחים? לפי דו”ח היערכות פיננסית לרעידת אדמה של המועצה הלאומית לכלכלה, במידה והנזק לדירות מבוטחות יעלה על עשרה מילארד דולרים “קיימת סבירות נמוכה לכך, שלפחות חלק מהחברות עלולות להיקלע לסכנת חדלות פירעון.” מחברי המסמך מוסיפים, שבמצב חדלות פירעון, אספקת אשראי זול מטעם המדינה כסיוע לאזרחים לא תהווה סיוע מספיק, ועל כן יש להתכונן לתרחיש שבו המדינה תידרש למעורבות עמוקה יותר.
יושבים על שבר
ישראל יכולה ללמוד ממדינות אחרות בעולם, המנוסות יותר באירועים אקולוגיים משמעותיים, כיצד יש לפעול לטובת האזרחים ולהעניק להם ביטחון פיזי וכלכלי. בקליפורניה למשל, פועלות קרנות ממשלתיות מיוחדות שתפקידן לתמוך באזרחים שניזוקו באסון טבע מסדר גודל שאינו מאפשר כיסוי מכספי חברות הביטוח. על הפיתרון הזה לא ממהרים לדבר אצלנו.
בשנת 2012 התקיימו שתי ישיבות בכנסת בעניין היערכות הרשויות לרעידת אדמה בהיקף משמעותי. לשחקנים הקודמים, ח”כ אמנון כהן וח”כ פאינה קירשנבאום, חברו גם הח”כים דב חנין (חד”ש) ואורי מקלב (יהדות התורה). בדיונים בהשתתפותם דובר בעיקר על ביטוח ממשלתי לנכסי מדינה, כבתי חולים וכבתי ספר. ח”כ חנין דיבר על אפשרות לתת סיוע לאזרחים המצויים באזורי סיכון גבוהים, כדי שאלה יוכלו לחזק את יסודות בתיהם. ואולם בינתיים, כיוון הרוח לא השתנה בכנסת, ורוב חבריה מוסיפים להצביע נגד הצעות חוק המבקשות לעגן בחקיקה את מחוייבות הממשלה כלפי האזרחים בעיתות משבר טבעי.
לדיון האחרון שהתקיים בנושא (פיצויים לאזרחים כתוצאה מנזקי הסופה של דצמבר 2013) בכנסת ראו ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בתאריך י”ט שבט תשע”ד, 20/01/2014 09:30. ניתן להוריד את פרוטוקולי הישיבה כאן.
