הקריצה הגדולה

מתפקד יקר,

אם בחרת להתפקד למפלגה, אין ספק שעתיד מדינת ישראל יקר וחשוב לך, ואתה יודע שיש בידך את הכוח לתרום ולהשפיע על הסוגייות הבוערות שעל הפרק, זה הזמן להכיר מקרוב את האנשים שאתה שוקל לשלוח לבית הנבחרים, לעקוב אחריהם ולגלות באיזו מידה בדיוק כל אחד מהם ממלא את השליחות שאתה והציבור הטלתם עליו.

מטרת אתר כנסת פתוחה הינה עידוד ההשתתפות הפעילה של הציבור בדיון הפוליטי באמצעות הנגשת המידע והרחבת ההכרות של הציבור עם פעילות הכנסת והנבחרים. אחד הכלים לכך הוא רישום מתפקדים לאתר ומעקב אחר אג’נדות\דגלים. המטרה של כלי האג’נדות היא לחשוף את מידת ההתאמה בין פועלו של ח”כ לבין אג’נדות שונות. הרווח שלך מהתהליך הוא הידיעה שאתה משפיע וגורם לח”כים לקדם את האג’נדה שחשובה לך ולעמיתך שאינך מכיר, מהמפלגה שלך ומכל המפלגות השונות, אתה חלק מקהילה שיוצרת עתיד.

 סרטון הסבר על הקשר המעצים בין כלי הדגלים ומתפקדים חופשיים.

אז מה אני עושה:

• הרשמה לאתר כנסת פתוחה – להרשמה (http://oknesset.org/users/create/?next=/), כולל הפרטים על התפקדותי.

• בחירה באג’נדה\דגל המתאים מתוך רשימת האג’נדות\דגלים (http://oknesset.org/agenda/)

בעזרת לחיצה עליה, למשל “קידום חינוך ציבורי איכותי” (http://oknesset.org/agenda/61/) שבעריכת חינוך ישראלי (/www.hinuch.org.il) ולחיצה על קישור המעקב כמו שנראה בתמונה.

עוד אפשרות היא להצביע ולעקוב אחר חוק מסויים, כמו למשל “חוק המועצה הלאומית לחינוך“

המעקב אחר האג’נדה\החוק מתבצע בעזרת הודעות במייל כאשר האג’נדה(דגל)מתעדכנת ע”י עורכיה או כאשר החוק מתקדם בשלבי החקיקה. מספר המצביעים נחשף ע”פ המפלגה שאליו המתפקד שייך, מידע חשוב לנבחרי הציבור שמאוד מעוניינים לעקוב אחר דעת המתפקדים שבוחרים בהם. היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

שתפו את עמיתיכם המתפקדים ויחד נשפיע.

זה היה שבוע של תשובות לגבות. ואני אסביר:

מאז שהצטרפתי לחבורה המשעשעת של הסדנא, אני מוצא את עצמי מדבר בדרך כלל עם הגבות של האנשים. הן מתרוממות וצונחות, מתכווצות ומתרחבות, שתיהן ביחד או כל אחת אוטונומית. להלן תמליל שיחה לדוגמה, בעת מפגש, נניח, משפחתי:

הגבות: אז… מה אמרת שאתם עושים שם באתר הזה?

אני: זה לא אתר, זאת סדנא לידע ציבורי, שעושה כל מיני פעולות, בעיקר טכנולוגייות, לרוב ברשת, אבל הכל כדי להנגיש מידע ממסדרונות השלטון – לציבור.

הגבות: מה אתה אומר? (הוא תמיד נראה לי קצת מוזר…).

אני: וזה עוד לא הכל: על אותה פלטפורמה, הציבור יכול ואף מוזמן לקחת חלק פעיל. זאת אומרת הצינור הוא דו כיווני. האזרח יכול לעקוב מקרוב אחר התנהלות נבחרי הציבור לא רק במליאה, אלא גם בוועדות הכנסת, אבל גם לפעול כשהוא מרגיש צורך, לתקשר עם הח”כ שהצביע בעד או נגד חוק מסויים, או לנסות לשכנע אותו לפני ההצבעה. אתה קולט מה זה יכול לעשות לדמוקרטיה?

הגבות: בטח… בטח קולט (שמישהו ייקח אותו ממני)

המשך קריאה…

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מלך. ואז הכל היה נורא פשוט. המלך אמר להרים ידיים – כולם הרימו. אבל אז, יום אחד מלך אחד, יווני במקרה, החליט שהספיק לו, ופרש. מה שנולד כמעט במקרה זה הרעיון המוזר הזה שרץ עד היום: הדמוקרטיה. העם מחליט, נציגיו עושים. מאז ועד היום, כשמישהו מעוניין להנהיג, הוא צריך תחילה לשכנע את רוב הציבור שהוא הוא נציגו האמיתי. את המטרה הזו יש שתי דרכים להשיג: דרך האג’נדה, ודרך המאגיה.

המשך קריאה…