לוגו הסדנא לידע ציבורי

הקריצה הגדולה

הקריצה הגדולה

סרטו החדש של משרד האוצר, בכיכובם של ח”כ גפני, ח”כ ברוורמן, וחברי וועדת הכספים.

 

הביקורת משבחת:

“חגיגה לדמוקרטיה – אל תחמיצו”

“שיר הלל למנהל התקין”

“גפני בתפקיד חייו. האוסקר בדרך!”

 

 תקציר: זה נראה כמו עוד יום שקט בישיבת וועדת הכספים. שוב מוגשות בקשות לשינוי של מליארדי שקלים בתקציב המדינה, מבלי לתת לחברי הוועדה שום סיכוי ללמוד לאן זה הולך ולמה. שוב מתריע ח”כ ברוורמן על סכום בלתי הגיוני שמקוצץ (הפעם מתקציב הביטחון) ללא כל הסבר. אבל הפעם, יו”ר הוועדה, ח”כ גפני, לא מתכוון לשתוק…

ניתוח השקעת המדינה בישובים השונים בישראל

פוסט אורח מאת אורי אברהם

לפני כמה שבועות הסתובבה ברשת תמונה של “שלום עכשיו” שמציגה את השקעת המדינה בישובים מעבר לקו הירוק לעומת ישובים בתוך הקו הירוק.

התמונה מאוד ברורה – השקעה המדינה בשטחים גבוהה בהרבה מזו שבקו הירוק. שמעתי הרבה תגובות על כך שההשוואה לא טובה – החל מכך שביישובים קטנים ההשקעה לנפש גדולה יותר (מה שמטה את התוצאות לטובת השטחים), דרך כך שיישובים ערבים מקבלים פחות ואם בעצם נשווה יהודי מול יהודי המצב פחות חריף וכו’.

שכנעתם אותי לבדוק ואחרי שניסיתי לסכם את הנתונים לטבלה פשוטה שתסביר את כל המורכבות החלטתי שהכי טוב יהיה שכל אחד יראה את כל המידע ויחליט בעצמו. לכן, פשוט הצגתי את כל נתוני למ”ס 2010 בנושא על גרף. הנתונים מתארים את כמות הכסף שהמדינה משקיעה בהשתתפות בתקציב הראשות המקומית או הישוב. (שימו לב שזה אומר שזה רחוק מלהיות כל הכסף שהמדינה משקיעה בכל אחד מהישובים, אבל זו התחלה…)

מתפקד, הנף דגל

מתפקד יקר,

אם בחרת להתפקד למפלגה, אין ספק שעתיד מדינת ישראל יקר וחשוב לך, ואתה יודע שיש בידך את הכוח לתרום ולהשפיע על הסוגייות הבוערות שעל הפרק, זה הזמן להכיר מקרוב את האנשים שאתה שוקל לשלוח לבית הנבחרים, לעקוב אחריהם ולגלות באיזו מידה בדיוק כל אחד מהם ממלא את השליחות שאתה והציבור הטלתם עליו.

מטרת אתר כנסת פתוחה הינה עידוד ההשתתפות הפעילה של הציבור בדיון הפוליטי באמצעות הנגשת המידע והרחבת ההכרות של הציבור עם פעילות הכנסת והנבחרים. אחד הכלים לכך הוא רישום מתפקדים לאתר ומעקב אחר אג’נדות\דגלים. המטרה של כלי האג’נדות היא לחשוף את מידת ההתאמה בין פועלו של ח”כ לבין אג’נדות שונות. הרווח שלך מהתהליך הוא הידיעה שאתה משפיע וגורם לח”כים לקדם את האג’נדה שחשובה לך ולעמיתך שאינך מכיר, מהמפלגה שלך ומכל המפלגות השונות, אתה חלק מקהילה שיוצרת עתיד.

 סרטון הסבר על הקשר המעצים בין כלי הדגלים ומתפקדים חופשיים.

אז מה אני עושה:


בעזרת לחיצה עליה, למשל “קידום חינוך ציבורי איכותי” (http://oknesset.org/agenda/61/) שבעריכת חינוך ישראלי (/www.hinuch.org.il) ולחיצה על קישור המעקב כמו שנראה בתמונה.

עוד אפשרות היא להצביע ולעקוב אחר חוק מסויים, כמו למשל “חוק המועצה הלאומית לחינוך

המעקב אחר האג’נדה\החוק מתבצע בעזרת הודעות במייל כאשר האג’נדה(דגל)מתעדכנת ע”י עורכיה או כאשר החוק מתקדם בשלבי החקיקה. מספר המצביעים נחשף ע”פ המפלגה שאליו המתפקד שייך, מידע חשוב לנבחרי הציבור שמאוד מעוניינים לעקוב אחר דעת המתפקדים שבוחרים בהם. היום חלק מנבחרי הציבור נבחרו ע”י מספר מועט של מתפקדים כמו ציון פיניאן מהליכוד שנבחר בעזרת 1018 מתפקדים בלבד, או שכיב  שנאן מהעבודה שנבחר בעזרת 1216 מתפקדים בלבד.

שתפו את עמיתיכם המתפקדים ויחד נשפיע.

לוגו הסדנא לידע ציבורי

ראש השנה למחאה

ואיזה יופי של שנה זו היתה!

המחאה נותנת לנו כוח ומחזקת את האמונה שעדיין לא אבוד ושביחד אפשר לשנות ולתקן.  המחאה החייתה את הדיון הציבורי, הולידה יוזמות כמו המשמר החברתי והבר-קיימא והביאה עשרות פעילים חדשים להתנדב בסדנא.  הכי חשוב, בזכות המחאה יש לי עכשיו המון חברים חדשים.

בפרוס השנה החדשה, המחאה מתבגרת ומתפצלת לשני מחנות וטוב שכך.  בניגוד לרושם שנוצר בתקשורת, הפיצול הוא לא על רקע אישי אלא על רקע שבר אידיאולוגי עמוק בין חסידי ההמון-חסר-הפרצוף לבין המנהיגים של המחאה.  שתי הקבוצות פועלות לקראת אותה המטרה של צדק חברתי, רק שכל אחת מאמינה בדרך אחרת.

אני מחסידי דפני ליף וותיקי המחאה משום שאני מאמין שכדי לפעול ביעילות חייבים מנהיגות חזקה.  רק מנהיגות חזקה תוכל לרכז מאמץ ולהוביל את הישראלים החדשים לכבוש את המרחב הציבורי ולהבריא את השיטה.  גם הסדנא מאמינה במנהיגות חזקה – לכל פרויקט שלנו יש מנהיג, או בשפת הקוד הפתוח: “דיקטטור נאור”, שבד”כ קיבל את ההנהגה בזכות היותו כותב שורת הקוד הראשונה.

השנה הקרובה היא שנת בחירות והכרעה ואני קורא לכל חברי, מכרי ומוקירי לבוא במוצ”ש לכיכר הבימה ולהזמין את חבריהם כדי שביחד ניתן לדפני את הכוח להמשיך ולהבריא את הדמוקרטיה הישראלית.  נפגש ליד פסל העיגולים בשעה 7:30.

 הארוע בפייס

 

משתתפים בהאקתון חורף

מיקי איתן – לפניך! אביבית ארווץ

בארה”ב כבר פענחו את הקוד לחדשנות בממשל. המפתח הוא משיכת יזמים חיצוניים לממשלה לעבודה עם מובילי חשיבה חדשנית בתוך הממשלה. נשמע מוכר? חכו רגע, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד…

מחלקת הסקטור הציבורי של מקינזי עורכת בימים אלו סדרת מאמרים שמציגים אנשים, זרמים, אסטרטגיות ומקומות שעוסקים בחדשנות בממשלות ברחבי העולם. הסדרה מבוססת על ראיונות שטח עם גורמים רשמיים, מנהלים בכירים, אקדמאים וארגונים שאינם ממשלתיים.

הראיון האחרון בסדרה הזו מציג את טוד פארק, הממונה על הטכנולוגיה בממשל הפדרלי של ארה”ב (סוג של מה שמיקי איתן עושה בארץ). הכותרת: “משחררים את המוג’ו של הממשלה לחדשנות”, שזה, אם תשאלו אותי, סוג של אוקסימורון. קל יותר לדמיין את ביבי חותם הסכם שלום עם סוריה מאשר לדמיין פקידי ממשל עוסקים בחדווה בחדשנות, או איך ניסחו את זה בעדינות בצוות של מקינזי? “ממשלת ארה”ב אינה ידועה בחדשנות שלה. איפה את רואה את החדשנות בממשל ברגע זה?”. פארק השיב שהשינוי העצום שעובר על הממשל נובע מהגישה הפתוחה לחדשנות. מההבנה העמוקה שיש לגורמים מחוץ לממשלה, כמו האקדמיה, הסקטור הפרטי, המלכ”רים ולציבור כוח עצום. “באופן כללי הבנו”, הוא מספר “שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר דברים אם נשתף את הציבור, מאשר אם הממשלה תנסה לעשות הכל בכוחות עצמה”.

המשך קריאה…

החוק למניעת בדידות כריכת הספר

“החוק למניעת בדידות” ו”כנסת פתוחה” (לכבוד שבוע הספר)

החוק למניעת בדידות הוא ספרו האחרון של מיכאל שיינפלד. הספר מספר על מאבקו של יונתן בחוק שנועד לפגוע כלכלית ולהצר את צעדיהם של בודדים, ולעודד אותם להיות חלק מזוגיות.

החוק למניעת בדידות - כריכת הספר

לא, הבלוג של הסדנא לא הופך למדור סקירת ספרות, אך לא בכל יום יוצא לאור ספר שעוסק ביחס של האזרחים לבית המחוקקים ולאפשרות שלהם להשפיע על החוקים. למעשה – בזה בדיוק עוסקת “כנסת פתוחה”, ולשם כך היא הוקמה. אני ממליץ למתנדבים בסדנא לקרוא את הספר, אולי נקבל עידוד ורעיונות (אני לא אספיילר מעבר למה שכתוב בכריכה האחורית).

המשך קריאה…

תשובות לגבות

זה היה שבוע של תשובות לגבות. ואני אסביר:

מאז שהצטרפתי לחבורה המשעשעת של הסדנא, אני מוצא את עצמי מדבר בדרך כלל עם הגבות של האנשים. הן מתרוממות וצונחות, מתכווצות ומתרחבות, שתיהן ביחד או כל אחת אוטונומית. להלן תמליל שיחה לדוגמה, בעת מפגש, נניח, משפחתי:

הגבות: אז… מה אמרת שאתם עושים שם באתר הזה?

אני: זה לא אתר, זאת סדנא לידע ציבורי, שעושה כל מיני פעולות, בעיקר טכנולוגייות, לרוב ברשת, אבל הכל כדי להנגיש מידע ממסדרונות השלטוןלציבור.

הגבות: מה אתה אומר? (הוא תמיד נראה לי קצת מוזר…).

אני: וזה עוד לא הכל: על אותה פלטפורמה, הציבור יכול ואף מוזמן לקחת חלק פעיל. זאת אומרת הצינור הוא דו כיווני. האזרח יכול לעקוב מקרוב אחר התנהלות נבחרי הציבור לא רק במליאה, אלא גם בוועדות הכנסת, אבל גם לפעול כשהוא מרגיש צורך, לתקשר עם הח”כ שהצביע בעד או נגד חוק מסויים, או לנסות לשכנע אותו לפני ההצבעה. אתה קולט מה זה יכול לעשות לדמוקרטיה?

הגבות: בטח… בטח קולט (שמישהו ייקח אותו ממני)

המשך קריאה…

יובל אדמון וגדעון סער בפריימריז בליכוד

האם הטכנולוגיה יכולה לשנות את הפוליטיקה?

טוב אז לפני כשבועיים נעניתי לאתגר של חבר טוב בשם יואב ייבין מהמינהל הקהילתי “גינות העיר” בירושלים, לתת הרצאה קצרה בסגנון של TED בפני צעירים ירושלמים. המינהל הקהילתי ארגן בצורה יפה מאוד את האירוע, כולל צילום וידאו מכמה זוויות (המצגת, המצגת… לרוב לא מצלמים אותה) והנה התוצאה בפניכם:

אהבתם? אשמח לפידבק.

מסכימים עם הפרשנות שלי? בואו להתנדב אצלנו בסדנא.

לא מסכימים? בואו להתנדב ולשכנע אותנו שצריך לעשות את הדברים אחרת 🙂

 

 

לוגו הסדנא לידע ציבורי

האג’נדה והמאגיה

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מלך. ואז הכל היה נורא פשוט. המלך אמר להרים ידיים – כולם הרימו. אבל אז, יום אחד מלך אחד, יווני במקרה, החליט שהספיק לו, ופרש. מה שנולד כמעט במקרה זה הרעיון המוזר הזה שרץ עד היום: הדמוקרטיה. העם מחליט, נציגיו עושים. מאז ועד היום, כשמישהו מעוניין להנהיג, הוא צריך תחילה לשכנע את רוב הציבור שהוא הוא נציגו האמיתי. את המטרה הזו יש שתי דרכים להשיג: דרך האג’נדה, ודרך המאגיה.

המשך קריאה…

לטעמי יש לכבוש את הכנסת מחדש


אז זהו ערן, שלא.  הרעיון של בחירות בספטמבר היה רעיון רע, אבל מה שגורם לי להקיא שזה אף פעם לא היה “על אמת”.

ביבי הבין שכדי לסגור עסקה עם מופז הגמל צריך “קש” שישבור את גבו.  כמו איש מכירות מיומן, ביבי השתמש ב closing technique – חוק פיזור הכנסת.   הצעת החוק לפיזור הכנסת שעברה בקריאה ראשונה במליאה, היתה רק “קש” וביזתה את בית הנבחרים הישראלי ואותנו – הריבונים האמיתיים.  אני מנחש שביבי מעולם לא התכוון להקדים את הבחירות, והצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה התבססה על מצג שווא וחוסר תום לב: בזמן שגילעד ארדן הציג את החוק לפיזור הכנסת במליאה: “בצער רב, אפילו יגון, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת החוק להתפזרות הכנסת מטעם הממשלה” ביבי וחברו הסוטה סגרו בסודי-סודות ממשלת אחדות עם יושב ראש האופוזיציה.

ביבי הפך את הכנסת לקרקס ובגד בדמוקרטיה הישראלית.  אני לא יודע את מי הממשלה הזאת משרתת, אבל לא נראה לי שזה אותנו. אני מקווה שחברי הכנסת מהקואלציה יתעשתו ויעזבו את מפלגתם (או עם מפלגתם) וילכו איתנו הלאה, לשיקום הדמוקרטיה הישראלית והחזרת הכבוד לכנסת ישראל.