ארכיון תגיות עבור : מעקב חקיקה

אחרי הסערה: מי יפצה אתכם על נזק שנגרם לכם כתוצאה מאסון טבע?

knesset-snow

תחקיר: גיל דפנאי

רעידות אדמה, שטפונות, הצפות וסופות חול  אינם תופעה חדשה או נדירה. השנה גם חווינו סופה עם שלג כבד בבירה, בעקבותיה התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה (20.1.14) לדיון בנושא הפיצויים לרשויות המקומיות ולאזרחים. מתנדבי כנסת פתוחה שואלים את השאלה המתבקשת – מה בחוקי המדינה מבטיח לכם שיקום כלכלי אחרי הסערה?

צוות מתנדבים בכנסת פתוחה בדק עד כמה המדינה מוכנה להתערב לטובתכם, במקרה שרכושכם נפגע באסון טבע, והאם היא מחויבת לעזור לכם על פי חוק? לא בטוח שתאהבו את התשובה.

בדומה לנושאים רבים בישראל גם בעניין זה אין מדיניות ברורה. ממשלות ישראל מעדיפות לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לבסס חקיקה מחייבת. מנגנון הפיצויים היחיד הקיים בחוק מוגדר עבור תשתיות חקלאיות, וזה כמובן פיתרון חלקי. במשך שנים, פועלים ח”כ חנין זועבי וח”כ ג’מאל זחאלקה (שניהם ממפלגת בל”ד) לקידום חוק שיבטיח פיצויים לנפגעי אסון טבע. המאמץ האחרון של השניים היה במאי 2013, והצעתם נפלה בהצבעה לקריאה טרומית. מאמצים קודמים מצידם נעשו גם בשנים 2011 ו – 2009.

מי נגד?

בין מצביעי הנגד להעברת ההצעה של זחאלקה וזועבי לדיון בוועדה, היו גם ח”כ פאינה קירשנבאום (הליכוד-ישראל ביתנו) וח”כ אמנון כהן (ש”ס), שהגישו בעצמם הצעה לפיצוי נפגעי שריפת הכרמל ב- 2011. המדינה אמנם העניקה פיצוי מזערי בשווי של 2,500 ש”ח לנפגעי האסון לשם התארגנות ראשונית, אך עמדתה העיקרית הייתה, כי אזרחים שלא שילמו לחברת ביטוח פרטית, צריכים להבין שהמדינה לא תעזור להם.

מר אושיק בן עטר, ששימש כחשב הכללי, אמר בישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בעקבות אסון הכרמל: “אדם שהבית שלו נשרף ומצבו הסוציאלי הוא לא פשוט, המדינה לא תפקיר אותו, אבל מצד שני יהיה ברור כאן, שהמצב שלו לא יהיה זהה למצבו של מי שהתכונן ועשה ביטוח.”

[vc_row][vc_column width=”1/1″][vc_raw_html]JTNDaWZyYW1lJTIwZnJhbWVib3JkZXIlM0QlMjIwJTIyJTIwaWQlM0QlMjJlbWJlZC13aWRnZXQlMjIlMjBzcmMlM0QlMjJodHRwJTNBJTJGJTJGb2tuZXNzZXQub3JnJTJGYmlsbCUyRjQ2MTclMkZlbWJlZCUyRiUyMiUyMHN0eWxlJTNEJTIyd2lkdGglM0ElMjA1MDVweCUzQiUyMGhlaWdodCUzQSUyMDM3NXB4JTNCJTIyJTNFJTNDJTJGaWZyYW1lJTNF[/vc_raw_html][/vc_column][/vc_row]

האם חברות הביטוח בטוחות?

השאלה המתבקשת היא – האם במקרה של אסון רחב היקף לא יתברר, שחברות הביטוח לא מסוגלות לעמוד בכל ההתחייבויות כלפי המבוטחים? לפי דו”ח היערכות פיננסית לרעידת אדמה של המועצה הלאומית לכלכלה, במידה והנזק לדירות מבוטחות יעלה על עשרה מילארד דולרים “קיימת סבירות נמוכה לכך, שלפחות חלק מהחברות עלולות להיקלע לסכנת חדלות פירעון.” מחברי המסמך מוסיפים, שבמצב חדלות פירעון, אספקת אשראי זול מטעם המדינה כסיוע לאזרחים לא תהווה סיוע מספיק, ועל כן יש להתכונן לתרחיש שבו המדינה תידרש למעורבות עמוקה יותר.

יושבים על שבר

ישראל יכולה ללמוד ממדינות אחרות בעולם, המנוסות יותר באירועים אקולוגיים משמעותיים, כיצד יש לפעול לטובת האזרחים ולהעניק להם ביטחון פיזי וכלכלי. בקליפורניה למשל, פועלות קרנות ממשלתיות מיוחדות שתפקידן לתמוך באזרחים שניזוקו באסון טבע מסדר גודל שאינו מאפשר כיסוי מכספי חברות הביטוח. על הפיתרון הזה לא ממהרים לדבר אצלנו.

בשנת 2012 התקיימו שתי ישיבות בכנסת בעניין היערכות הרשויות לרעידת אדמה בהיקף משמעותי. לשחקנים הקודמים, ח”כ אמנון כהן וח”כ פאינה קירשנבאום, חברו גם הח”כים דב חנין (חד”ש) ואורי מקלב (יהדות התורה). בדיונים בהשתתפותם דובר בעיקר על ביטוח ממשלתי לנכסי מדינה, כבתי חולים וכבתי ספר. ח”כ חנין דיבר על אפשרות לתת סיוע לאזרחים המצויים באזורי סיכון גבוהים, כדי שאלה יוכלו לחזק את יסודות בתיהם. ואולם בינתיים, כיוון הרוח לא השתנה בכנסת, ורוב חבריה מוסיפים להצביע נגד הצעות חוק המבקשות לעגן בחקיקה את מחוייבות הממשלה כלפי האזרחים בעיתות משבר טבעי.

לדיון האחרון שהתקיים בנושא (פיצויים לאזרחים כתוצאה מנזקי הסופה של דצמבר 2013) בכנסת ראו ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בתאריך י”ט שבט תשע”ד, 20/01/2014 09:30. ניתן להוריד את פרוטוקולי הישיבה כאן.

לקראת הבחירות: מה עשינו בהאקתון, ומה עוד נעשה

הבחירות הקרובות מציבות מבחן חשוב בפני הציבור הישראלי. בשנה וחצי האחרונות הציבור הישראלי עבר, במובנים רבים, שינוי תודעתי רחב-יריעה. בין אם על ידי יציאה לרחובות, השוואת מחירים בין רשתות וחרמות צרכנים ואופן חשיבה ביקורתי יותר לגבי נבחרי הציבור והמידע שאנו מקבלים בעיתונות, אזרחי ישראל מראים מודעות פוליטית גבוהה יותר, ורצון להיות חלק ממנגנון קבלת ההחלטות.

בחירות לכנסת, במידה רבה, מהוות מיצוי של זכותנו הדמוקרטית. הן מעניקות לאזרח את היכולת לבחון את פעולותיהם של נבחריו, ולהחליט מיהם הפוליטיקאים המייצגים אותו בצורה הטובה ביותר. הבעייה מתעוררת כאשר יכולת ההשוואה מוגבלת, וקשה להבין מי עשה מה ומתי.

הכלים שאנחנו מפתחים בסדנא מיועדים לאפשר לכל אזרח ואזרחית לקבל את ההחלטות בעצמם – באופן בלתי אמצעי, מבלי ללכת לאיבוד בתוך טורי פרשנות משוחדים ותוך שכלול האלמנטים החשובים ביותר לכל אחד ואחת. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות זאת. את המידע שלנו אנחנו שואבים ישירות מאתר הכנסת, החשב הכללי וגופים מדיניים אחרים, ובאמצעות קודי תוכנה מתממשקים לאתרי הפרויקטים השונים, לרבות אתר כנסת פתוחה. הכל כתוב בקוד פתוח, מתוך תפישה אידיאולוגית שכולנו חולקים, לפיה לכל אדם ראויה גישה מלאה למידע, במיוחד לכזה שמשפיע על חייו.

בימים אלו, כאשר הבחירות נושפות בעורפנו, שמנו לעצמנו למטרה לשפר את מגוון הכלים שאנחנו מציעים, ולהגדיל את כמות המשתמשים בהם. לכך הקדשנו את ההאקתון בסוף השבוע האחרון. כשבעים מהפעילים שלנו – תוכניתנים, מעצבים, אנשי תוכן ורעיונאים, נפגשו ב-HUB בתל אביב במטרה להעלות מדרגה את כלל הפרויקטים שלנו, תוך מתן דגש מיוחד לכנסת פתוחה.

עדכוני כנסת פתוחה

על מנת להיות ידידותיים למשתמש ככל האפשר, כמה מהמתנדבים שלנו כתבו הסברים מפורטים לכל אחד מהכלים, אופני השימוש בהם וכלל הפונקציות שהם מאפשרים – כך שאם לא הבנתם דבר או שניים עד עכשיו, כיום תוכלו להשתמש בהסברים. בתוך כך, עסקו מתנדבים אחרים בשיפור סרגלי הכלים, שיפורי ביצועים ועוד, צוות המעצבים שלנו התחילו לעבוד על סקיצות חדשות לעמודי הח”כים, וטובי המפתחים שלנו עובדים על יצירת אפליקציית מובייל נוחה יותר, שתאפשר גישה לתכני כנסת פתוחה מטלפונים חכמים.

מנגנון האג’נדות

אחד הכלים הייעודיים החשובים ביותר שלנו, שעתיד לקבל מתיחת פנים רצינית בשבועות הקרובים, הוא מנגנון האג’נדות. הרעיון הבסיסי שעומד במרכזו הוא שלכל אזרחית ואזרח יש עקרונות יסוד, המנחים אותם בבואם להצביע. מטרתנו היא לתת את הכלים לסיווג מפלגות וח”כים לפי אותם עקרונות. כל אדם או גוף רשאי לערוך אג’נדה, ולפיה לסווג הצעות חוק. לדוגמא, עורך שבראש מעייניו עומד עיקרון זכויות האדם, יכול להחליט אם הצעת חוק מסוימת משרתת את האג’נדה או פוגעת בה. ברגע שהצעת החוק מסווגת, היא מסתנכרנת אוטומטית עם כלל הח”כים שהצביעו בעדה או נגדה. כך שאם ישראל ישראלי מחליט שהצעת חוק תומכת בזכויות האדם, הח”כים שהצביעו בעדה מופיעים כתומכים בזכויות האדם, לפי העריכה של ישראל ישראלי, ולעומתם, הח”כים שהצביעו נגדה, אינם תומכים בזכויות האדם. האג’נדה תופיע בעמוד הח”כ ובעמוד המפלגה אליה הוא משתייך, ותקודם לפי כמות הצעות החוק שדירג העורך ומספר העוקבים שלה.

העיקרון שמנחה את מנגנון האג’נדות, הוא שאנשים שונים תופשים נושאים באופנים שונים. בעוד שישראל סבור שהצעת חוק מסוימת תומכת בעיקרון זכויות האדם, ישראלה דווקא תחשוב שהיא שוללת את זכויות האדם. כוונתנו אינה לומר לאנשים כיצד לחשוב, אלא להעניק כלים שיסייעו לאזרחים לייצג את דעותיהם באופן המהימן ביותר, ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות וההצבעה המושכלת. בעוד כשבועיים הכלי עתיד להציג אינפוגרפיקות ברמה גבוהה יותר, ויאפשר הטמעה נוחה יותר של התוצרים ברשתות החברתיות, אולם אתם ואתן מוזמנים להתרשם מהכלי ולהתחיל לערוך כבר עכשיו. כמובן שהצבעותיכם יישמרו לאחר עדכון הגרסה.

רשויות מקומיות פתוחות

בהאקתון התחלנו לעשות צעדים משמעותיים לקידום הפרויקט, שמטרתו לייצר כלים להנגשת הרשויות המקומיות, החל בתקציב וכלה בישיבות מועצה. המטרה היא לעודד ערוצי תקשורת פתוחה בין התושבים לבין המועצה המקומית, ולעודד מעורבות גדולה יותר של התושב בהתנהלות הרשות. כך, אנו מתכננים בעתיד לפתח אפליקציה דרכה יוכלו התושבים לדווח בזמן אמת על תקלות. כפיילוט, התחלנו בהנגשת הנכסים העירוניים של עיריית ירושלים, כולל מיקום גיאוגרפי ופונקציונאליות.

התקציב הפתוח

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013, אנחנו עובדים על דרכים חדשות להפוך את התקציב לנגיש יותר, נהיר יותר וקל יותר לשיתוף ברשת. האתר הנוכחי שלנו להנגשת תקציב המדינה מאפשר לראות מגמות תקציביות משנת 1992, להשוות בין ההקצאה והשימוש בפועל, לקבל את הנתונים באופן ריאלי ונומינלי ועוד – ובכוונתנו להוסיף אפשרויות פילוח נוספות, תצוגות גרפיות שונות ועוד, על מנת להפוך את התקציב לשקוף ופשוט לקריאה אף יותר.

הנגשת המידע מאגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה

תפקידו של אגף המפקח הכללי הוא להבטיח שהמלצות ועדות הביקורת השונות, לרבות מבקר המדינה, יקבלו ישום בפועל – אולם כיום אופני היישום אינם נגישים לציבור, בהיותם מרוכזים במסמכים עבי-כרס המקשים על המעבר מההמלצה ליישומה. בכוונתנו להשתמש בשיטה דומה לזו בה השתמשנו באתר המעקב אחר המלצות ועדת טרכטנברג, ולהבטיח לציבור גישה נוחה להחלטות אגף המפקח הכללי, ולהצלבתן עם ההמלצות המקוריות.

קהילה פתוחה

כחלק מהאידיאולוגיה המנחה אותנו, אנו רוצים להבטיח כי הקשר בין נבחרי הציבור לבין קהל הבוחרים יהיה דו-כיווני – כלומר, שלבוחרים תהיה יכולת השפעה בכל שלבי קבלת ההחלטות ויישומן. לשם כך אנחנו עובדים על מערכת קהילה פתוחה, שתהווה חלק מפרויקט מפלגה פתוחה ותאפשר ערוצי קשר ישיר בין הבוחר לנציגיו. כמקרה מבחן, החלטנו לנסות לראות כיצד להפוך את הסדנא, כעמותה בעלת רוב מכריע של מתנדבים וקומץ שכירים (למעשה, שניים בלבד), לפרויקט של קהילה פתוחה. במסגרת הפרויקט מתוכנן אתר שיציג את כלל הפרויקטים, הצרכים הדחופים יותר ופחות, אופני ההשתלבות, ויאפשר דיון על כל אחד מהסעיפים, בזמן אמת.

מלבד כל אלו, במהלך ההאקתון ערכנו מפגש בלוגרים ופעילי רשת, לרבות חנה בית-הלחמי, דובי קננגיסר, טל שניידר, אסתי סגל, אור-לי ברלב ואחרים, על מנת לקבל דעה חיצונית על כלי האג’נדה, אכלנו לא מעט, והצלחנו לחסל מספר בלתי מבוטל של בקבוקי בירה. בסיומו של ההאקתון, בערב יום שבת, הצגנו את התוצרים שלנו בפני השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, שליווה אותנו במספר פרויקטים. השר הדגיש את חשיבות פעילותה של הסדנא, והביע תקווה שמשרדי ממשלה רבים ישתפו עמנו פעולה ויסייעו לנו לקבל את המידע הדרוש, תוך השארת העמותה בלתי-תלויה מבחינה ערכית, ואת המידע שאנחנו מציגים מהימן ונטול אינטרסים פוליטיים צרים.

אלו הם רק ראשי פרקים של הדברים עליהם עבדנו בסוף השבוע האחרון, ועליהם אנחנו מוסיפים לעבוד במרץ, על מנת להפוך את השלטונות הישראלים לנגישים יותר, ואת אזרחי ישראל לבעלי יכולת השפעה רבה יותר. אנחנו מבטיחים להוסיף ולעבוד, על מנת שבבחירות הקרובות יקבלו כל אזרח ואזרחית את מירב המידע ויוכלו להחליט באופן מושכל, התואם את האינטרסים שלהם ואת עקרונותיהם המוסריים.

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

שלומות

בשישי הקרוב ה-8-6 רביב דרוקר מגיע להאקתון של הסדנא לידע ציבורי לדבר על שקיפות ותקשורת. (קוד לבוש: לפטופ)

אני מתכוון להעביר הרצאה על אג’נדות\דגלים ולאחריו יהיה מפגש עם רביב דרוקר שיכלול שאלות שכבר הכנתי (בסוף המצגת) וגם כאלה שאאסוף במהלך השבוע מהקהל וממכם.
אחרי המפגש נישאר לתייג יחדיו חוקים וועדות באתר כנסת פתוחה.
מטרת המפגש היא לבנות קהילה (בהתאם לתוכנית העבודה) של אזרחים פעילים שירחיבו ויעשירו את האג’נדות ובכלל עולם החקיקה באתר כנסת פתוחה.

 

עמית גל כתב בפוסט הנהדר שלו על פעולת התיוג, אני רק אצטט :
“תיוג חוקים זה הבסיס לכל הפעילות שמתרחשת בסדנא. אחר כך בונים מזה את האג’נדות, מדרגים את הח”כים ומפלחים את המפלגות. תיוג הוא הדלק. שום דבר לא יזוז באמת ללא התיוג. כל אחד יכול לתייג, אין צורך בכל ידע טכנולוגי או פוליטי. לא צריך גם להתחייב לכלום, אפשר לתייג מהבית או מהטלפון, להקדיש לזה שעתיים שבועיות מוגדרות מראש, או לקפוץ פנימה בכל פעם שמתפנה לך קצת זמן. עיסוק מומלץ לישיבות ארוכות ומשעממות, מתאים לחיסול של זמן המתנה למענה טלפוני, או עד שאיזו תוכנה יורדת או סרט מסיים לרנדר. אפשר לחפש חוקים שאף אחד לא נגע בהם עדיין, או לעקוב אחרי מי שמעניין אותך. אפשר לקדם ככה חוקים שנראים לך חשובים, או לעורר התנגדות לחוקים שנראים לך מסוכנים. הכל מתחיל בתיוג.
רק אזהרה אחת: לא מומלץ לתייג בזמן שאתה משוחח בטלפון. מרגישים. תאמינו לי.”

 

בברכה,
אלון אנתין, מוביל צוות  אג’נדות\דגלים.
לוגו הסדנא לידע ציבורי

האג’נדה והמאגיה

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, היה היה מלך. ואז הכל היה נורא פשוט. המלך אמר להרים ידיים – כולם הרימו. אבל אז, יום אחד מלך אחד, יווני במקרה, החליט שהספיק לו, ופרש. מה שנולד כמעט במקרה זה הרעיון המוזר הזה שרץ עד היום: הדמוקרטיה. העם מחליט, נציגיו עושים. מאז ועד היום, כשמישהו מעוניין להנהיג, הוא צריך תחילה לשכנע את רוב הציבור שהוא הוא נציגו האמיתי. את המטרה הזו יש שתי דרכים להשיג: דרך האג’נדה, ודרך המאגיה.

המשך קריאה…